The Butterfly Button
עולות לי תמונות ומחשבות

שאלה מקטגוריה:

לפני כחצי שנה נחשפתי בשוגג אך קרוב למזיד למראות אסורות ברשת תועבה של ממש,בסד תכף זרקתי המכשיר המכשיר ומאז לא התקרבתי לרשת,אולם בחודשיים האחרונים שוב צפות בי כל הזמן אותן מראות פלוס הרהורי עבירה ןרצון לראות שוב את אותו זבל שמטבע הדברים מושך מאוד,כמה שמנסה להשקיע עצמי בתורה וגם בלימוד ספרי יראה וכמובן מרבה בתפילה להנצל מהיצר ומכשלותיו,זה לא מרפה ממני,ולבד מהצער הנפשי של המלחמה המתמשכת,אני חש שאני לא מסוגל להחזיק מעמד,ומפחד מאוד שאכשל בזה שוב, מה אכן אוכל לעשות כדי לא לבוא לידי מכשול ועוון,ורק לציין שהנני נשוי באושר לאשת חיל טובת לב ויראת השם המספקת את כל צרכי בכל המישורים באופן מושלם ונפלאות, אשמח מאוד למענה,זה ממש פיקוח נפש רוחני, תודה עמוקה מראש!

תשובה:

שלום ידידי,

אינני יודע אם זה יעודד אותך אבל הסיפור שלך בבסיסו הוא סיפור של כמעט כל גבר עלי אדמות. הקב”ה טבע בבני אדם את היצרים שיבטיחו את המשך קיומו של המין האנושי, וכאשר אדם נחשף למראות מהסוג שאתה מתאר שהטבע מושך אותו לכיוון הזה. אצלך מדובר בחשיפה לתכנים קיצוניים, אבל הניסיון יכול להגיע גם ממקומות פשוטים וזמינים יותר שכולנו נחשפים אליהם מדי פעם. אין אדם שלא התנסה בכך. למען האמת הייתי מודאג יותר אילו לא היית מרגיש את מה שאתה מתאר.

לעיתים קרובות כאשר אני משיב לפניות באקשיבה אני נזהר ומוסיף הסתייגות מפורשת שאינני מכיר את כל הפרטים של המקרה, שאינני מכיר את הנפשות הפועלות ואת ההשלכות האפשריות לצעד כזה או אחר, ולכן יש לקחת את דברי בערבון מוגבל כהצעה בלבד. כאן אני חש פטור מהסתייגות כזו כי מדובר באתגר מובן וברור וצפוי שכולנו עמדנו ועומדים בפניו, ולכן ארשה לעצמי לומר דברים נחרצים יותר.

העיקרון החשוב ביותר בתחום הזה הוא שהתעסקות יתירה ומחשבות אובססיביות על העניין אינם מועילים. אפשר וראוי ללמוד ולהתחזק בנושא, אבל לא להתעסק בו יותר מידי. עצם ההתעסקות, המחשבות וההתבוססות בנושאים הללו מעמיקים את הזיקה שלנו אליהם. אפשר להמשיל את הדבר לאדם שמתחיל לשקוע בביצה והוא נלחם ומנפנף בידיו וברגליו כדי להיחלץ ובפועל רק גורם לעצמו לשקוע יותר ויותר עמוק בבוץ. נכשלת ונפלת? אל תשכב ותבכה. קום, המשך ללכת ותנסה להיזהר יותר בפעם הבאה.

כאשר המחשבות חוגרות את כלי מלחמתן ותוקפות אותך באכזריות, אתה יכול להשיב מלחמה שערה ולנסות בכוח להילחם במחשבות, להזכיר לעצמך כמה הן גרועות ולאן הן עשויות להוביל אותך, לשלוף מולן את ספרי המוסר ואת יום הדין והתוכחה. לפעמים תנצח ולפעמים לא. הדרך הנכונה יותר היא במקום להילחם, פשוט לנטוש את שדה הקרב… צריך שניים לטנגו, צריך שניים למלחמה, ואתה יכול לבחור פשוט לא להופיע למערכה הזו. איך? פשוט להפנות את עצמך לעיסוק אחר. זה יכול להיות כל דבר שממלא אותך, וכל אדם יודע מהם הדברים שגורמים לו קורת רוח. זה יכול להיות לצאת לטיול קטן או לשתות קפה עם אשתך, לשוחח עם חבר, משחק כדורגל, לימוד של משהו מעניין, קריאת ספר טוב, מה שיהיה. רק לא לשבת ולהילחם. ממלחמה לא יצא טוב. אתה עלול להפסיד וגם אם תנצח, הרי שעצם ההתעסקות מבססת את העיסוק הזה בנפשך. אם אתה נוטש את המערכה, תמיד אתה מנצח. המחשבות והניסיונות נוטים להתנחל במקומות ובזמנים שפנויים מעיסוקים אחרים. כאשר אדם ממלא את עצמו ועסוק בטוב, הוא לא צריך להילחם ברע כי פשוט אין לו לאן להיכנס.

והערה נוספת: הסכנה העיקרית במחשבות הללו אינה דווקא עצם המחשבות אלא העובדה שהן גורמות לך לחשוב רע על עצמך, להתחיל להתייחס אל עצמך כאל חוטא פחות ערך וחסר יכולת. תתייחס למחשבות הללו כאל הצטננות. יצאת החוצה ביום קר והצטננת. כעת עליך לנקוט באמצעי זהירות, ללבוש מעיל, לשים צעיף, לא לצאת בקור, לשתות תה. המחשבות תוקפות בזמנים של חולשה ושל רפיון, וצריך פשוט להכיר בכך ולנקוט באמצעים הנכונים, שכאמור האמצעי הטוב ביותר הוא פשוט לנתק מגע.

האם לעד נגזר על האדם להתמודד בעוצמות כאלה? לאו דווקא. ההרגל הוא הגורם שמעצב את חיינו יותר מכל גורם אחר. אנשים שעשו דיאטה, אנשים שהפסיקו לעשן, אנשים שהתחילו לעשות ספורט, כולם יודעים שבתקופה הראשונה הדבר היה קשה, אך לאחר זמן מתרגלים לכך וההתנהגות הזו הופכת למובנת מאליה. זה לא אומר שאין ניסיונות ואתגרים בהמשך, אבל לא באותה תכיפות ולא באותה עוצמה כמו בעבר.

אתה מוטרד ממה שעובר עליך ואפשר לגמרי להבין למה. עם זאת אני מציע לך להתנהל בפחות פחד ולחץ. אלה החיים ואלו הן ההתמודדויות שהחיים מציבים לפתחנו. משתדלים, לפעמים מצליחים, לפעמים נכשלים, אך הפנים צריכים להיות תמיד קדימה כאשר העבר רק משמש כחומר לימוד. והרוח שתגבר על הכישלונות היא רוח אופטימית שמדגישה את החיוב ומחזקת אותו.

אני מקווה שתמצא במחשבות הללו תועלת, ומאחל לך שתמצא את העגלה שתוציא אותך מתוך ההפיכה, עגלה אליה רתומים שמחה, אופטימיות, חדוות חיים וביטחון בקב”ה ובעצמך.

בידידות,

גרשון

<gporush@cisco.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

גיליתי שבעלי מתמודד נפש
אני נשואה שנה אחרי הכרות קצרה. לא ידעתי שבעלי מתמודד נפש. כעת אני לא יודעת איך להתמודד עם זה. יש לו התפרצויות, התמכרות ועוד. יש רגעים שממש רע לי איתו. לא רוצה להתגרש ולהפקיר אותו רק בגלל שיש לו בעיות נפשיות מצד שני מה אני יכולה לעשות? -השאלה קוצרה כדי...
נפילות בעניינים שבקדושה-יש מה לעשות עם זה?
אני בחור ישיבה בתקופת שידוכים לא קצרה ולא קלה, הכל אצלי רגיל, אני ברוך ה’ יושב ולומד ויחסית שמור, אבל יש בעיה אחת שמעיקה עליי ולא נותנת לי מנוחה – שוב ושוב אני נופל בעניינים שבקדושה שוב ושוב כך שכל החלטה שאני מקבל בנושא הזה וכל גדר שאני מציב לעצמי...
לא מתקדם בקשר מחשש להחליט
אני לא חרדי האומנם אבל אני צריך תשובה אמיתית אני צריך תשובה אמיתית לצד היגיון ואמונה אני בזוגיות כבר שנה יש לציין שאנחנו לא נשואים אני שמתי לעצמי זמן יעד לזוגיות כדי להחליט להקים בית אני לא סמכתי על עצמי בהתחלה לכן נתתי לעצמי זמן להחליט זמן להכיר את הצד...
אשתי מדי צנועה וסגורה בשבילי
אני אברך חסידי שאשתי מאוד יר”ש ומאוד צנועה (ובשבילי זה מידי), בעבר היה יועץ שפתח אותה קצת בהתנהגות הזוגית אך זה רק היה לתקופה קצרה שלאחריה אמנם המשיכה אבל רק כמו שכפאה שד, גם בנושא הלבוש שלה בבית וגם בנושא כל ההתנהגות שאני כמה ליותר אהבה שתתבטא בין השאר גם...
קושי עם שמירת שבת מול בעלי והילדים
אני נשואה ויש לנו ב”ה שני ילדים בני 10 ו12 חזרתי בתשובה ממש לאחר נישואי ולבעלי ממש קשה עם זה. יש לנו הרבה ויכוחים סביב הנושא בכלל ובעיקר בכל מה שקשור לשמירת שבת וחגים. ב”ה הילדים שומרים שבת ככל יכולתם כבר כמה שנים. וזה נושא שעוד יותר מעלה כעסים ,גם...
איך מפרקים נישואים שיש ילד בתמונה?
אני ואשתי נשואים כבר מעל שנה יש לנו ילד בתמונה ומאז שהגיע לעולם אשתי לא מתייחסת אלי יפה, זה מתבטא בדיבור קולני בחוסר סבלנות אלי, כבר המון פעמים ריבים שלנו הגיעו לשיחות על גירושים , ונראה שאנחנו כבר בחצי הדרך לשם, אני יודע עמוק בתוכי שאם לא היה ילד בתמונה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן