בס”ד

שואל יקר!

ראשית עליי לציין את התרשמותי מדבריך ואת הערכתי העמוקה כלפיך. אתה נמצא במצב מאתגר ולא פשוט, כאשר כבר כמה שנים הנך מחפש את בת זוגך, בעוד ששאר חבריך נשואים זה מכבר. אין לי ספק שזוהי תקופה לא פשוטה, בה הנך נע הלוך ושוב בין ייאוש לשמחה, בין תסכול לתקווה, והתארכות תקופה זו הינה דבר קשה ומתיש. אך בכל זאת הקושי שלך אינו מתרכז רק בצורך למצוא את זיווגך, אלא בדברים אחרים. תסכולך נובע לא מאי-מציאת בת זוג והקמת בית, אלא מכך שאינך יכול לפעול ולהתקדם בחיים. מבין האנשים שאני מכיר, מעטים הם אלו שחדוות העשייה שלהם גבוהה כל כך וכל מטרתם רק להתקדם בחיים. אני משוכנע שעם אמביציות אלו, תצליח לפעול רבות במהלך חייך, ותצליח להגיע רחוק בע”ה.

לגופם של דברים:

אתה מספר על כך שהשידוכים מונעים ממך מלהתקדם בחיים, וזהו מצב שהופך לבלתי נסבל ככל שזמן השידוכים מתארך. בדבריך הנך טוען שאתה נמצא כבר שנים ב”כלא של שידוכים”, וברצוני לעמוד מעט על נקודה זו.

תקופת השידוכים אכן דורשת הקרבה מסוימת ועיסוק בדברים שהם זמניים בעיקרם, אך לא הייתי מגדירה כ”כלא”. העובדה כי בחורים נוהגים “להתנהג יפה” בתקופת השידוכים, אינה בהכרח בגלל שהם מנסים לתת לעצמם תדמית שונה ממה שהם באמת. לעניות דעתי יש כאן סיבה אחרת.

מה חושב בחור בשידוכים שמקפיד להשתתף בטישים ולהגיע לתפילות בזמן, בעוד שבימים כתיקונם בעבר הוא בקושי עשה זאת? האם הוא מנסה לשקר מישהו? הרי בסופו של דבר זה יפגע רק בו אם בשל כך הוא יתחתן עם בת זוג שאיננה מתאימה! בפועל, המציאות היא שרבים מתנהגים כך ואף על פי כן מרבית השידוכין עולים יפה. אז אולי אין בכך שקר? אולי אף רצוי להתנהג כך בתקופת השידוכים??

הבה ננסה להבין את הדבר לעומקו:

כל אדם המשווק סחורה כלשהי ולא משנה מה היא, מציג תמיד בחלון הראווה את היפה והנוצץ שבסחורתו. אדם המוכר ארונות, גם אם חלק מהארונות מעט חלשים או דהויים, תמיד מראה את הארונות האיכותיים ביותר בחלון הראווה שלו.

מדוע הוא עושה זאת? האין זה מרמה ואחיזת עיניי לקוחותיו? הרי ברור למוכר שהסחורה שאותה הוא מוכר איננה בדיוק אותה הסחורה אותה יקבל הלקוח?

אך התשובה היא, שגם הלקוח יודע זאת!

טבע האדם הוא, שכאשר הוא רוכש סחורה הוא רוצה לקבל את התחושה שהחפץ אותו הוא רוכש, הוא חפץ מושלם מכל חיסרון. זאת אף שבסתר ליבו הוא יודע שהדבר אינו כן, כפי שהוא בוודאי יודע מניסיונות קודמים שלו ברכישות אחרות.

כמובן, שזו איננה סתם אחיזת עיניים של המוכר והקונה ביחד, משום שעל פי רוב כוונת המוכר שבתנאים אופטימאליים, אם התחזוקה של החפץ תיעשה באופן המושלם, אכן החפץ יהיה כפי שמציג אותו המוכר. אף שברור לכל שאין כמעט מי שיתחזק אותו באופן זה.

דוגמא נוספת: אדם הרוכש נעליים, מקבל על פי רוב הבטחות נחרצות מהמוכר שאלו נעליים איכותיות ביותר שיחזיקו לו במשך שנים רבות. אף שכמעט תמיד לא חולפים חודשים ספורים עד שהנעליים מתבלות ונהרסות. האם זהו שקר? ממש לא. המוכר מייפה מעט את הסחורה הקיימת, ודואג להציגה באופן הטוב ביותר, וכוונתו היא שאם הלקוח ישתמש בנעליים באופן המיטבי וידאג לתחזקם ולטפחם באופן יומיומי, הנעליים אכן יחזיקו לאורך זמן. אף שגם המוכר וגם הקונה יודעים שאין כמעט סיכוי שכך ינהג הקונה, והנעליים צפויים לסיים את דרכם בתוך חודשים ספורים.

לפני שאנו נכנסים לדבר על הדוגמאות אותם הצגת בשאלה, עליך לדעת ששוק השידוכים הוא בדיוק כמו כל שוק אחר. כאשר אתה מציג את עצמך כמועמד לשידוך, אתה מציג את החלק היפה שבך, את השאיפות שלך, את מי שאתה רוצה להיות, את מי שאתה מצליח להיות כאשר אתה משתמש בכל הכוחות שלך.

זה אינו שקר! אינך מוליך את המחותנים ח”ו שולל! הם לרגע אינם חושבים שהתמונה המתקבלת בברורים שעשו זו התמונה הסופית והמדויקת. גם הם מבינים שאלו שביררו אצלם, מציגים אותך באור הכי חיובי שניתן. אך זה למעשה מה שהם רוצים לדעת, מי הוא יעקב במצב האופטימאלי שלו. להיכן אתה יכול להגיע במיצוי הכוחות שלך, ומהם השאיפות והיעדים אותם אתה שואף להשיג בחיים שלך. הם יודעים שזה לא בהכרח ה”יעקב של היום”, אך הם מבינים שזה מי שיעקב שואף ורוצה להיות.

כאשר אתה מדבר על כך שקשה לך עם חוסר ההתקדמות בתקופת השידוכים, זהו אכן אתגר. אך כאשר אתה נמצא בשוק אין ברירה אלא לעמוד בחלון הראווה. זה מגביל ולא נעים, אך בחשיבה לטווח ארוך, זה מה שיביא לך את התשואה הגבוהה ביותר. כדאי לסבול שנים מעטות, כדי לזכות אחר כך לחיות עשרות שנים עם זוגתך המתאימה לך ביותר.

עד כה דיברנו על התמודדות של כל בחור בשידוכים. אך אתה בדבריך הזכרת כמה דוגמאות שיכולות לשפוך אור שונה על הדברים:

הזכרנו כי מוכר הנעליים יכול להציג ללקוח בחלון הראווה נעליים נוצצות ומבריקות, למרות שהנעליים שאותם הוא ימכור בפועל הם דהויות יותר. אך מה יקרה אם מוכר הנעליים יציג בחלון הראווה שלו מוצר אחר לגמרי? מה יקרה אם המוכר ישים בחלון הראווה שלו פירות הדר, בעוד שהוא מוכר בכלל נעליים??? זו מן הסתם כבר גניבת דעת אמיתית, שתוביל לעוגמת נפש רבה גם לקונה וגם למוכר, שאחר כך ייאלץ להתמודד עם תביעות מהקונה שידרוש ממנו להשיב לו את כספו.

הבט נא יעקב היקר:

החברה החרדית בעיקרה הינה חברה ששמה אל מול פניה את עבודת ה’, יראת שמיים, לימוד התורה והמצוות וקידוש שם שמיים בעולם. נכון שלמטרות אלו השתרבבו נורמות שונות שאינם בהכרח מכוונים למטרה זו, אך זהו חלק מהיותה של חברה קבוצה מגובשת. בכל קבוצה מתפתחים נורמות שונות, שמי שמעוניין להיות חלק מהקבוצה אמור לכבד אותן, בין אם הוא מזדהה איתן עד הסוף ובין אם לא. הנורמות שומרות על הקבוצה, מסמנות את חבריה כיחידה נפרדת ונותנות בסופו של דבר “גאוות יחידה” בהשתייכות לקבוצה זו.

כך למשל, בעולם הישיבות ישנם מספר דברים שהתקבלו כנורמה שבחור לא עושה לפני החתונה, בעוד שלאחר החתונה הם נחשבים לראויים. אפשר למנות ביניהם החזקת רישיון נהיגה, נסיעות לחו”ל ועוד. ברור לכל, כי בחור הנמנע מלעשות דברים אלו, אין זה בהכרח שאינו רוצה לעשותם ו/או שיימנע בעתיד כל חייו מלעשותם. הסיבה שהוא שומר על הנורמה ונמנע מלעשות זאת, רק משום שהוא אינו רוצה להזיק לשידוכיו. אך ישנם דברים שהינם נורמה הנהוגה בחברה החרדית לא רק לפני החתונה אלא גם לאחריה. כך למשל לבוש של חולצות צבעוניות, שימוש בסמארטפון או מחשב שאיננו מוגן, ועוד. מי שנוקט באלו, יכול להיות יהודי שומר מצוות טוב וכשר, אך איננו שומר על נורמות הנהוגות בקהילה החרדית.

עוד לפני שניכנס בכלל לשאלה ברמה האישית האם כדאי לך בכלל לשנות את לבושך ולהחזיק בסמרטפון, האם אתה בטוח שאתה בכלל רוצה לחפש בחורה חרדית קלאסית? האם אתה לא מציג את מה שאתה בכלל לא?

זה לגיטימי לייפות את מה שאתה, אבל זה לא לגיטימי להראות ולשדר משהו אחד, בעוד שאתה משהו אחר לגמרי. השידוכים אינם אמורים להיות כלא. בשידוכים אכן מעט מייפים את מה שאנחנו. אך איננו מראים חזות שונה בתכלית ממה שאנו באמת.

ישנם המתעקשים לשמור נורמות אלו משיקולי לחץ משפחתי, חברים וסביבה, אך בסופו של דבר, אם לבך בל עמך לגמרי והדברים הללו אינם מדברים אליך, מדוע אתה מתעקש לאחוז בהם רק בגלל השידוכים? האם הבחורה שבעז”ה תקבל במהרה תהיה מתאימה יותר אם תמשיך לאחוז בנורמות אלו? או שמא דווקא אם תהיה שלם עם עצמך ותראה פנים אמיתיות, דווקא אז תקבל את בת זוגך המתאימה…

ולכן, הייתי מייעץ לך לעשות בירור עמוק ויסודי עם עצמך, כיצד אתה רוצה לחיות את חייך בעתיד, והאם אתה מעוניין להיות חלק מהציבור החרדי. להישארות בציבור החרדי יש זוכויות רבות אך בצידן ישנן גם חובות. אחרי שתשלים בתוכך בירור זה, תוכל להחליט לאיזה קהל יעד אתה פונה בחיפוש הזיווג שלך, ואני משוכנע שאז לא תחוש יותר במחנק עז כל כך. משום שלא תצטרך להציג כל הזמן, פשוט תהיה מי שאתה, רק עם מאמץ קל להיראות טוב יותר ומלוטש יותר, אך לא להיראות כמישהו אחר לחלוטין.

ולסיום יעקב, ארצה להוסיף דבר נוסף:

הציבור החרדי איננו מושלם וישנם דברים רבים שנתפסים כמוסכמה חברתית בעוד שאין בינם לבין יראת שמים מאומה, אך ניתן לומר כי אין מגזר אחר שבו הסיכוי שילדיך ונכדיך יישארו נאמנים לרוח ישראל ויישארו שומרי תורה ומצוות גבוה, כמו הציבור החרדי.

על אף חסרונות שישנם בציבור החרדי, זהו המגזר שבו אחוזי הנשירה מהדת הם הנמוכים ביותר, שבמסגרתו קיים הסיכוי הרב ביותר לשמור על גחלת המסורת וההלכה.

ולכן, גם אם אני לגמרי מבין את הרצון שלך להתנהג אחרת מהציבור החרדי במגוון נושאים, אך אל תשכח לעשות את החישוב, האם מעשיך אינם מוציאים אותך הלכה למעשה מלהיות חלק מהמגזר החרדי, ובכך גדל הסיכוי שילדיך וצאצאיך יהיו שונים ממך.

עלינו תמיד לשקול את סולם הערכים שלנו. אלו ערכים חשובים לנו יותר, ואלו פחות. האם חשוב לנו המימוש העצמי שלנו ובניית קריירה, או שחינוך ילדינו ושמירת מסורת ישראל חשובים לנו יותר. לעיתים, כאשר אנו לא זוכרים את סולם הערכים שלנו, ופועלים מתוך אינטואיציה, אנו מתחרטים על כך בעתיד, ושואלים את עצמנו מדוע לא השקענו במה שבאמת היה חשוב לנו, מדוע הסתנוורנו מהעולם הנוצץ שבחוץ, בעוד שאז, כבר מאוחר מידיי לשנות.

זכור שלכל חברה יש חסרונות. ישנם אנשים שהלכו אחר צו מצפונם וסרבו ללכת אחרי התכתיבים של הציבור החרדי, שאכן בחלקם אינם מגיעים משיקולים דתיים אלא פוליטיים. אך גם אם הם עצמם היו אנשים איכותיים ויראי שמיים, ילדיהם כבר לא חשו חלק מהציבור החרדי. וכיון שאין חברה יותר יראת שמיים מהחרדים, ברוב המקרים כבר היה ניתן לראות דרדור כואב בין דור האבות לדור הבנים.

ולסיום מאחל לך שתצליח להגדיר לעצמך היטב את זהותך המדויקת, ותמצא במהירות ובקלות את זיווגך המתאים לאורח החיים בו אתה בוחר.

דניאל