קשה לי עם זה שבעלי עובד במקומות בהם הוא שוהה שעות רבות לצד נשים אחרות.
הוא אדם נחמד ולבבי מטיבו מה שמגביר את חוסר הנוחות שלי מהעניין.
האם מדובר בחשש אמיתי או קנאה מיותרת?
קשה לי עם זה שבעלי עובד במקומות בהם הוא שוהה שעות רבות לצד נשים אחרות.
הוא אדם נחמד ולבבי מטיבו מה שמגביר את חוסר הנוחות שלי מהעניין.
האם מדובר בחשש אמיתי או קנאה מיותרת?
בס"ד
שלום לך אישה יקרה,
תודה על שאלתך בטוחני שהיא מעסיקה נשים נוספות.
אני לא בטוחה שיש תשובה חד משמעית לשאלה, או כיוון אחד ברור. אנסה לכוון אותך למחשבה בכיוונים נוספים מאלה שאת חשבת עליהם.
נתחיל בהלכה- כששאלו את ר' משה פיינשטיין (בשו"ת אגרות משה -חלק אה"ע א סימן נו) על עבודה בסביבה מעורבת הוא התיר, לצרכי פרנסה ועודד ללמוד הלכות צניעות בעבודה.
טבעי שאישה מתקנאת בנשים אחרות שמקבלות מבעלה יחס נעים, אך השאלה האם מכרסם בך הרגש הטבעי של הקנאה או שהחשש וחוסר האמון?
הדגשת בשאלתך את מיוחדותו של בעלך, התרשמתי שהוא בעל נפלא, וגם כאדם הוא נעים לבריות ולכל סביבה. מדברייך אני למדה שאת גאה בו מאוד ומעריכה אותו. אם כך, מדוע לך להיכנס למחשבות של חוסר אמון בו? אמון בבעל מקיף את כל תחומי החיים ולא רק את העבודה.
אם יש לך אמון בו כאבי ילדיך,
כאיש לך,
תפגעי בעצמך להפסיק לתת בו אימון בענייני צניעות?
את מציינת ששוחחתם, ולמדתם ואת עדיין לא מרוצה.
לעניות דעתי את צריכה להרפות.
כל מקומות העבודה בימנו (למעט ישיבות) הם מעורבים כשם שאת מציגה בביטחון רב את מיוחדותו של בעלך לנו כקוראים, את צריכה להבין ולהיות משוכנעת, שככזה, הוא מספיק אחראי לשמור על עצמו.
אני מבינה את בעלך שמרגיש לחץ חזק מצדך. את מנסה לאלף אותו בינה מידי פעם כשאת מעורה בענייני העבודה שלו, והוא מרגיש קטן ולחוץ.
אולי תרפי גם בזה, אולי שווה לך להפסיק להתעניין לעומק, כי את חושדת, וכל סיפור מעלה בך את רמת החשד, ומעיב על ההרגשה הטובה שלך בבעלך.
כשתתרחקי מהנושא תזכי לראות בבעלך את הצדדים הטובים שלו, מבלי לחוש תחושת פחד או קנאה או אי אמון.
יש סיכוי שהמרחק שלך מהנושא יביא אותו למחשבות עומק רציניות עם עצמו על התהליך והוא יקבל על עצמו התנהגויות אחרות.
כעת נתבונן בפן אחר נוסף,
כיצד מנוהלים החיים שלכם בכלל?
האם אתם מזמינים אליכם זוגות או משפחות של חברים?
האם את מרשה לעצמך לדבר חופשי עם חברים שלו?
האם בקשרי משפחה או אחרים את מעודדת אותו להיות נחמד לחברות שלך, לאחיות שלך, לגיסות?
כבני אדם אנחנו מפתחים אישיות אחת שלימה.
התנהגות שלנו, היא סך כל החוויות שלנו.
יהיה קשה מאוד להיות חברמן עם האישה והחברות שלה, ולא חברמן בעבודה.
אם מחליטים על כללים צריכים להיות יציבים לגביהם בכל מצב ותנאי.
כדאי שתחליטי עם עצמך על התנהגות מרוחקת שלך מחברים שלו, ומגברים בכלל. כשהוא יראה את השינוי שמתחולל בך, הוא יבין שבחרת את, מתוך הלימוד מהסיטואציות שהוא חווה, לשנות את עצמך ולא את הסביבה.
הבנה זו אולי תסייע לו ותרכך אותו להבין שאינך מתעקשת להיות השומרת שלו, אלא מנסה להוביל את עצמכם לדרך שתחסוך שגיאות וטעיות בעתיד.
אגב, את יכולה לעשות תרגיל עם עצמך.
אם את עובדת הסביבה מעורבת. התנהגי כפי שאת מצפה מהעובדות בסביבה של בעלך להתנהג. התרגיל יעזור לך להבין אותך, את הסיטואציה, ואולי יחליש את הכעס ואי האמון שעולה בך לעיתים.
את יכולה לסגל התנהגות זו גם בבית, כשאת עונה לטלפון לשיחות עם גברים או כשאת עונה באימייל, חשיבה שלך על כל מה שאת עושה תשפיע לטובה על הסביבה כולה.
אם חלילה את מנסה לעשות שינוי עם עצמך ומחשבותייך ולא מצליחה, פני ליעוץ מקצועי. בחרי יועצת אישה שמוסמכת לטיפול זוגי. יתכן שתיגשי אליה לבדך כדי שהיא תסייע לך להבהיר לעצמך?
מה מציק לך?
מדוע את מרגישה רע עם המציאות?
מה את רוצה להרגיש?
איך תשיגי את רצונך? ועוד….
תמיד תוכלי להוסיף תפילה ותחינה מעומק הלב לריבון עולם, שישמור על שלימות ביתך משפחתך…וכו'.
יש באתרי האינטרנט תשובות לשאלה דומה לשלך ששאלו גברים. אם קראת בהם, בוודאי התרשמת שהתשובה שנכתבה לגברים שונה מהתשובה כתבתי לך. מדוע?
אין זה תפקידך להיות הרב של בעלך, המשגיח הרוחני שלו. את צריכה להיות אשתו, ולך צריך להיות נעים ונוח להיות לו לרעיה. אי לכך, תשובתי אליך מכוונת אותך לאיכות חיים שלך עם בעלך.
תפילתי וברכתי שתזכו לכונן את חייכם על אהבה אחווה שלום ורעות לנצח.
תוכלי גם לשלוח לי שאלות אישיות אם תרצי. [email protected]
בהצלחה יקירה!
תקוה
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום: