אישה יקרה כל כך 🙏🏽

קראתי את השאלה שלך כמה וכמה פעמים.

רציתי לראות שאני מצליחה לרדת לכל הנקודות והעומקים שהבאת.

אני מקווה שאני אוכל לגעת בכל חלקי הסוגיה וגם- אוכל לסייע ולו במשהו בהתמודדות המורכבת הזו שאת נמצאת בה.

אני שומעת המון המון כאב

ותסכול

ואובדן .

הלב כל כך רצה זוגיות אחרת ובית אחר ובעל אחר וחיים אחרים- שהם לא מה שרצית. שהם לא מה שדמיינת ,חלמת או קווית.

שיש לך בעל שהוא איש טוב – אבל הוא לא איש חלומותייך.

כן ברור שאת לא מצפה המושלם, אבל לא לזה . ואיך אפשר להמשיך לחיות ככה אבל איך אפשר להפרד…וכמה התמודדויות נוספות הביאה הזוגיות הזו- ואולי למה בכלל צריך את כל זה…

אז אני רוצה להתייחס לכמה חלקים שהבאת בשאלה בצורה 'מבודדת' ואז לנסות לחבר בניהם, וכמובן- אם את בטיפול וזה טיפול מיטיב תוכלי גם לעשות איתם תהליך אחר כך…

כי כמו שאנחנו יודעים ידיעת הבעיה היא חצי הפתרון- ואני עוד אחזור לזה…

אני אתחיל ממך. כי את דבר ראשון הוויה בפני עצמה עם רצונות משאלות צרכים מחשבות תפיסות ומנגנונים עוד מלפני שאת חלק מזוג.

את פרט.

את כותבת שאת בשש שנים האחרונות בטיפול סביב דכאון וגם נעזרת בטיפול תרופתי. לא פרטת מה קורה בטיפול מעבר לזה שבעלך עצמו לא חלק מהתהליך הזה שאת עוברת וגם לא מגיע לטיפול זוגי.

אבל אני היתי רוצה לשאול – למה את בטיפול? איך הוא מקדם אותך? במה הוא נוגע? איזה תובנות ושינויים הוא סיפק? איך הטיפול תמך בך?

דכאון המקום בו הנפש לא מסכימה יותר להיות בחיבור לתוכן נפשי-רגשי או מציאות חיים ולכן היא מחליטה להתנתק, לכבות את עצמה 'להמית' את עצמה מהחיים. אדם בדיכאון מתקשה לתפקד, למצוא טעם; באוכל, שינה או בדברים הפשוטים של החיים. הוא חושב לעצמו 'מה הטעם של כל זה' ואולי גם 'איך הגעתי לכאן' .

בדיוק השבוע יצא לי לחשוב על המילה דכאון כמה היא מבטאת את המשמעות של דך/דכא- און.

כל הכח, כל החיות החיוניות הוא דל, ולפעמים גם מדוכא- נלחץ נרמס באופן פעיל כי כבר אי אפשר לשאת במתח , בחרדה.

לרוב אם נסתכל בהיסטוריה שלנו נוכל לראות את ההתחלה של הסיבות לדיכאון. יש משהו בדרך בה גדלנו שגם אם לא התבטא באופן 'פעיל'- הוא היה קיים שם בילדות.

ילד שגדל רוצה התפעלות, רוצה מושקעות, רוצה שישמחו לקראתו, רוצה שיתנו לו להרגיש כל יכול , מיוחד. שיתנו לו את מה שהוא צריך ורוצה בצורה נכונה מותאמת ומאוזנת-

ולאט לאט יחשפו אותו לתסכול במציאות. כל החסכים המשאלות והתיקונים- אנחנו מחפשות הרבה פעמים השלמה בזוגיות שלנו, שלא סתם נקרא 'האחר המשמעותי' בשפה המקצועית .

אבל אני מזמינה אותך אם את בטיפול להתבונן בחלקים האלו האישיים שלך וכיצד הם אחר כך נכנסים לתוך הזוגיות.

יש גם את חמותך- נשמעת אישה שגם היא יודעת בדיוק מה היא רוצה מהחיים ומכולם, כולם צריכים לספק לה את זה. היא חייבת להיות בשליטה מלאה ולא לתת לשום דבר להתנהל בצורה שלא מוצאת חן בעיניה.

ההפך של שליטה מוחלטת זה קבלה ושחרור. שליטה- מגיעה מתוך חרדה- מה יקרה אם מה שאני רוצה/מצפה/צריכה (או לפחות ככה חושבת) לא יתממש? אני לא יכולה לשאת את המחשב הזו אז אני אדאג שזה יקרה.

נשמע שהבנת את המשמעות ואת האופן והחלטת לא לנסות לשנות אותה וכיבדת אותה. וזה נהדר כי לנו אין איך לחנך או לשנות אנשים. אבל דבר אחד חסר לי לשמוע- את האופן בה הצבת לה גבול. בו לא רק כיבדת אותה אלא כיבדת את עצמך ואת גבולות ה'זוג' שלכם

כי במקום להיות זוג הפכתם להיות שלישייה, או לייתר דיוק אמא שקיבלה עוד ילדה שגם אותה אפשר לרמוס וכו'.

גבול אגב- הוא לא דרישה שמישהו יעשה עבורי משהו. גבול הוא שאני אומרת משהו והשני לא נדרש לעשות כלום.

אני אתן דוגמה- אם מישהו ידבר אלי לא בכבוד- אני לא מענישה אותו- אלא אודיע שאם זה ימשיך אני אצא מהחדר ולא אוכל להמשיך לנהל את השיחה…

הרבה מאתנו מתקשים להציב גבולות

ואז אני שואלת- מה בנו מתקשה להעמיד גבולות? האם זה דווקא מול האדם/הנושא הזה?

(ללא קשר לאחריות המלאה של האדם על ההתנהגות הלא ראויה שלו!) מתי אנחנו מרצים? את מי? באיזה מחירים זה עולה לנו? עם איזה חלקים בתוכנו הריצוי הזה אולי מסכים או מזדהה?

הדבר האחרון- כן דווקא האחרון אע"פ שהוא הנושא המרכזי הוא בעלך.

את מתארת אותו כאיש טוב. איש טוב שעבר ועדיין עובר תחת שבט ביקורתה של אמא שלו שלא נותנת לו להיות מה שהוא באמת. לא נותנת לו ביטוי חופש ובחירה. לא נותנת לו לגדול ולגדל את עצמו. מבחור שהיו לו שאיפות רצונות חלומות – נשמע שהוא נשאר מבולבל, ואבוד לא מצליח לחלום ולא להגשים.

לא את האדם שהוא רצה להיות, לא היהודי, והבעל שהוא רצה להיות ולא את החיים שהוא רצה שתבנו יחד .

חשוב לי ממש שתדעי- שמחקרים מראים שאנשים אחרים מראים כלפינו אהבה' לא ברמה אליה אנחנו 'ראויים' או לפי 'כמה הם אוהבים אותנו' אלא לפי היכולת שלהם להתמודד עם הטראומות והקשיים שלהם.

ולך- ובצדק- קשה לראות אותו, וקשה להתמודד עם הקשיים שלו ועם ההשלכות של המצב שלו על הזוגיות והבית שלכם.

אז כמו שאני רואה-

יש פה חלקים אובייקטיבים שאי אפשר לשנות. אז מה כן בידיים שלך?

הבחירה….

צד אחד הוא כמו שציינת בתחילת המכתב. נשמע שזו אופציה שאת חושבת עליה כבר הרבה זמן בתור פתרון .

גם לפרידה יש השלכות רחבות צדדים לכאן ולכאן לטווח ארוך ולטווח קצר גם מול בן הזוג והילדים – ובוודאי שכחמותך ברקע והיא כנראה לא תתערב פחות בהמשך…

או-

ומאוד קשה לי לומר את זה אבל זו האמת-

שיש לך פה יכולת להשאר.

בחירה להשאר אבל לא בגלל כורח או 'אין ברירה'. בחירה בנישואין ,בחירה באהבה.

כן אהבה היא פעולה מעשית ולא רגש פסיבי.

אז מה היא אהבה?

אהבה היא תהליך מופלא בו שתי נפשות הופכות להיות אחת, אלו שני אנשים שפרצו את גבולות האגו והגיעו להתאחדות ולהתמזגות עם אחר.

אהבה, אם כן, היא היכולת להתגבר על חווית היחידנוּת ולרקום אחדות עם זולת שאיננו אני; ליצור מציאות של ביחד משני אנשים נפרדים, עד שהם אינם מסוגלים לתאר את חייהם זה בלעדי זו. האהבה היא מה שמוביל אנשים בוגרים להכניס את הזולת לתוך המרחב הכי אישי של עצמם ולהעניק לו שקט, שלווה וביטחון;

למרות שהם סחוטים מעייפות רוצים לישון בשקט הם קמים שוב ושוב בלילה בגלל בכי של תינוק במצוקה;

אהבה היא הכוח שמאפשר לפרוץ את גבולות האישי ולהעניק לזולת את הידיעה הפשוטה ש"אני כאן בשבילך".

מהו בעצם המניע של שני אנשים לוותר כך על המרחב האישי?

האמת? זהו צורך חיוני עמוק. זה לא הצורך להיות נאהב, אלא להיפך, הרצון לאהוב, להתעלות אל מעבר לעצמי ולהשיג שלמות דווקא במחיצתו של זולת. כולנו נולדים על הרצון להיות בקשרים אישיים קרובים ומשמעותיים ובהם גם קשר זוגי.

גם ביהדות תורת הקבלה גורסת כי הנפש האנושית נבראה על ידי האלוקים כהרכב של שני חצאים: חצי זכרי וחצי נקבי; כל זמן שהאדם לבד, בלי 'החצי השני' שנועד לו – משהו בו חסר, הוא חצוי. ומכאן יסוד התשוקה לרקום פרשת חיים עם אחר, מישהו שאיננו אני. זאת כמיהה לפרוץ את חווית הנפרדוּת האנוכית וליצור שלמות נפשית עם זולת.

ובעוד ההתאהבות מגיעה לשיא לפני החתונה, כשבחירת שמלת הכלה או הדפסת ההזמנה לחתונה סוחטת מאתנו דמעות של התרגשות, הרי שהאהבה עצמה היא תהליך הדרגתי שרק מתחיל לפני החתונה, מטפס אט-אט למעלה והולך ונבנה לאורך השנים. להט ההתאהבות שזוגות רבים חשים לפני הנישואים הוא לא הפרי, אלא רק הגלעין שנשתל באדמה. שתיל אהבה זעיר הנובט, צומח ומשגשג לאורך החיים המשותפים.

בצד המעשי, האהבה נבנית באמצעות נתינה. פעולות שבמרכזן עומד הפרטנר – כמו מתן כבוד לבן הזוג, הענקת מחמאה ומוכנות לפשרה או למחווה קטנה של פיוס גם אם לא הגעתם להסכמה – אלו הכלים הפורצים את מחסום האנוכיות ובונים היקשרות אמתית.

נסכם זאת כך: אהבה לא מוצאים, אהבה יוצרים – וזו לא יצירה חד-פעמית, אלא השקעה מתמדת, מדי יום ומדי שעה. אם תרצי, אהבה של פעם בחיים היא תעסוקה לכל החיים. נכון, בניית האהבה עשויה להיות תובענית, אך אין מחיר גבוה מדי לאהבה. אין מאמץ לא משתלם עבור שתי נפשות שהופכות להיות אחת; כי לאהוב זה לתת יותר ממה שקיבלת, ועדיין להיות בטוח שהרווחת.

זה בעייני , גם המשמעות של נישואין ומה שהוכח ב'מעבדת האהבה' של ד"ר גוטמן בספרו 'שבע העקרונות לנישואין מאושרים כמתחזק נישואין' בעקב שנערך על זוגות במשך שנים ויצא עם מסקנות מה הגורמים לקשר זוגי מאושר וארוך טווח

(שאני ממליצה בחום לרכוש ולקרוא. ספר בשפה פשוטה ותרגילים ישומים מאוד לשיקום, תחזוק ובנייה של מערכות נישואין מאושרות )

אם אני אנסה לתמצת את עיקר שיטתו-ממצאיו של הזוג גוטמן אתחיל בכך:

דבר ראשון- 'סור מרע'

גוטמן פיתח את התיאוריה של ארבעת הפרשים שבה הוא טוען כי ישנן ארבעה התנהגויות וצורות תקשורת הרסנית בין בני זוג המכרסמות הורסות את הנישואין. מאידך יש אפשרות לעצור אותם עם תגובות נגד.

ביקורת – להציג את התלונות של בן הזוג כפגם באישיות שלו, או עם תכונות שהן רק שליליות

תגובת הנגד – שימוש בהתחלה עדינה של תגובה. דיבור על רגשות וביטוי של צורך חיובי

הגנתיות – להגן על עצמך בצורה של קורבנות, הגנתיות שנובעת מהתקפה וממשיכה בהאשמה.

תגובת הנגד – לקיחת אחריות, אפילו לגבי חלק מהבעיה

בוז – משפטים שמגיעים מעמדה של עליונות ומביעים גם הבעות פנים של זלזול או הרמת גבות ועוד.

תגובת הנגד – תאור של הרגשות והצרכים של כל אחד מבני הזוג.תרבות של כבוד והערכה

התעלמות – המנעות רגשית מאינטראקציה.

תגובת הנגד – הרגעה עצמית פיזיולוגית, ויסות הרגשות

תגובת הנגד משפרת את התקשורת הבן זוגית

הדבר השני- 'עשה טוב' .

זוגיות היא דבר שצריך עבודה והשקעה יומיומית.

זה דבר שמשתלם כי הוא מנבא אפילו אריכות ימים ובריאות טובה ולא רק אושר נפשי … ולכן:

1. הכרות לעומק .

כמה אנחנו מסוגלים לשתף את בן הזוג שלנו בכאבים , בחלומות…. אבל לא פחות חשוב כמה אנחנו יכולים להיות בעמדה פגיעה וחשופה. חשיפה רגשית במקום בטוח – וכשהשני נמצא שם אמפטי וקשוב- מייצר קרבה .

וגם לעדכן את 'מפות האהבה '- מה השני אוהב , מה השפיע על חייו, רגעים ודמויות משמעותיות שגם הן מתחדשות כל הזמן ומשתנות . ככל שתכירו אחד את השני לעומק – תוכלו לחוש חיבה גדולה יותר.

2. חיבה- הזכרי למה בחרת בו מלכתחילה. מה הדברים שאת מחבבת בו מה הדברים שהוא עושה. מה הזכרונות הטובים שלכם. אומר דבר חשוב- רגעים כאלו יכולים לבוא ספונטניות אבל ככל שהקשר מתארך ילדים ועומס החיים נכנס לתמונה אנחנו צריכים לדאוג לייצר רגעים כאלו.

3. חברות טובה והערכה- לחפש את החיובי וגם לתת אותו גם אם מעט אבל בעיקביות.

להיות למען השני בכאבו בחרדותיו בכעסו. לאו דווקא כדי לקבל את זה חזרה. וללמוד לפעמים לתת לו את מה שהוא זקוק לו.

4. לתת לבן הזוג להשפיע עלינו . בתוך מאבקי הכח הבלתי נמנעים בזוגיות הניצחון הוא שיוון ושיתוף. להגיע למשא ומתן.

וגם לדעת לא לשים את כל הסיפוק ומילוי הצרכים שלנו בשיתוף הפעולה של בן הזוג.

5. כיצד לייצר משמעות משותפת. אולי חדשה.

אולי לא זו שחשבת. אולי לא באופן שבו חשבת.

ועוד משהו שאני חושבת עליו… האם בעלך מודע למחשבות ולרגשות האלו, האם שיתפת אותו (לא הביקורת ואכזבה עליו אלא מהמקום שלך ומתמקד במה היית רוצה ) ?

פעמים רבות אני פוגשת נשים שברור להם שהבעל שלהם יודע או מבין…אבל גם הוא שם לב הוא לא מבין את העומק ועד היכן מגיעים הדברים.

וגם- הייתי רוצה שתהיי לא במצב של 'ציפייה'- שהוא מקום שמחכה משהו יתרחש בצורה פאסיבית ויכול לעורר גם התרגשות אבל גם חרדה ואכזבה,

אלא מקום שאני קוראת לו 'איווי' דרך פנטזיה.

וכן-

אני יודעת שפנטזיה הוא הדבר הזה ה'לא ראלי' שיקרה, שהוא מושלם מידי ולא מציאותי,

אבל אני רוצה שתשתמשי בו לא בשביל להגשים את הדבר עצמו (לדו – זכייה במיליון שקל בפייס)

אלא להכנס לרגשות לתחושות ולאפשרויות שיש לך ברגע שתשיגי אותו…. כי פנטזיה היא חיבור לצרכים שלך, לרגשות החיים והחיות שבתוכך-

אותם תנסי להגשים ולחתור אליהם – ללא תלות במשהו חיצוני שיספק לך אותם.

זה יכול להיות משהו קטנטן – אבל הוא יוביל לכיוון חיובי בעזרת השם.

יקרה,

ניסיתי לפרוס בפנייך את כל האפשרויות לנסות לבחור בקשר הזה. וכיצד להצמיח אותו.

המצב שתיארת מאוד קשה ומורכב. החלטות בענייני משפחה וזוגיות לעולם אינן פשוטות.

ולכן כשאמרתי בהתחלה שידיעת הבעיה היא חצי הפתרון –

התכוונתי שגם אם את כבר יודעת את כל זה ברמה כזו או אחרת ועכשיו מגיע השלב של הבחירה.

בתוך כל זה יש באמת פרמטרים טכניים שאת צריכה לבדוק עם עצמך לאור מה שניסיתי אני להציג לך ולאחר מה שהניסיון שלך בזוגיות שלך מלמד.

מציעה לך לדבר על זה עם בן הזוג, לנסות לעשות עם הדברים תהליך גם עם המטפלת שלך ואולי והלוואי גם טיפול זוגי מיטיב.

ואני- אנחנו נשמח לעמוד איתך בקשר כשתצטרכי.

שולחת לך הרבה כוחות, תבונה, ס"ד

מאחלת לך שהשנה תהיה נעימה וטובה , שהטוב יהיה מתוק.

שתצליחי להרגיש ולהאמין שדברים הם בידי שמים, לראות את הטוב והיש

ומשם בס"ד לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורך ועבור הילדים.

חיבוק מרחוק

הילה ב. טאובר