שואלת יקרה, שלום

קראתי את זעקת ההצילו שלך, את ייסורי הנפש של נפש יקרה וטובה שרק רוצה יד לצאת החוצה. ואני רוצה להגיד לך, איזה אישה מיוחדת את! כלכך את מתפקדת ודואגת למשפחה שלך, נותנת מעצמך המון המון ותמיד, מגדלת ילדים ומפרנסת, ממש עד כלות הכוחות! מגיע לך מכתב הערכה רק על זה! בעיני, את מדהימה.

את מתארת תחושה של תשישות גדולה כשאת משקיעה ומתמסרת מעל כוחותייך. יקירתי, כשהגוף חלש, הנפש חלשה ואז קל מידי להגיע לקצוות ולפרוץ גבולות. וקשה בנקודת הזמן הזו לעמוד בנסיון. כלומר נקודת הבחירה שלך ברגעים האלו היא 1:0 לטובת היצר.

תחשבי על עצמך, מה את יכולה לעשות בשביל עצמך, מה היית רוצה לתת לעצמך, כדי שלא תגמרי ככה מול המסך, לא אוהבת ולא אהובה. תעשי לך רשימה של רוצה, שרק את יכולה לתת לעצמך ושזה לא תלוי בסביבה שלך. ותני לעצמך 2 דברים מתוך הרשימה הזו כל יום, תבדקי איך את מגיעה לסוף היום. כי להגיע לסוף היום חסרת כח זה מלחמה אבודה מראש.

וברוך ה’, את בעלת נפש בריאה ואוהבת חיים, והמשיכה לתכנים של אהבה ורומנטיקה בספרים או בסרטים מעידים על הצורך העמוק שלך בקשר אוהב וקרוב, על כח החיים ואנרגיות היצירה שיש בך, שברגעים של חולשת הנפש הם מתפרצים ונחווים בצורה הלא מתוקנת שלהם.

היצר הזה הוא כח עצום של יצירה שהקב”ה טבע בקיום האנושי, המיניות היא אנרגיית חיים שדוחפת אותנו למצוא אהבה, חום ואינטימיות. לכח הזה יש תפקיד בחיבור איש ואישה וביצירת חיים חדשים. היצר הזה במסגרת התא המשפחתי היהודי הוא נשגב וקדוש עד כדי שהקשר בינינו לבין הקב”ה הוא על משקל קשר איש ואישה. בראשית חכמה כתוב שאדם שלא ידע אהבת אישה לא השיג מעלת הדבקות בקב”ה. אלא מה, לכח הזה יש ביטויים לא מתוקנים והוא מפעיל אותנו גם במקומות אחרים, כמו למשל לצפות בתכנים כאלו ולחוות דרך זה את מימוש היצר הזה (או בדרכים אחרות) ולחפש שם קשר וחוויה רגשית.

ייתכן, ואת זה אני אומרת בכל בזהירות הנדרשת, שזה הזדמנות בשבילך להתבונן בזוגיות שלך, באהבה שלך, בביטוי של האנרגיה המינית בצורה המתוקנת שלה ביחסי איש-אישה אצלך, עד כמה את מרגישה מסופקת ומלאה, כי לעיתים כשיסוד התענוג בנפש לא מתמלא מהמקום הראוי לו להתמלאות הנפש מחפשת מקורות מילוי אחרים. שבאמת הם בורות ריקים מלאי נחשים ועקרבים, דמיונות ושקרים, ואחרי הכל יש מהם רק ריקנות גדולה יותר. כי איפה שאין ה’ אין מילוי אמיתי. אבל האחיזת עיניים שלהם מפתה ומושכת..

במידה שיש בזה מן האמת (ויתכנו סיבות רבות לכך שהרבה זה גם מחוסר מודעות) אני מציעה לך לפתוח שיחה גלויה ואמיתית עם בעלך. כי הייתי רוצה לומר לך משהו על סודות בנישואין. סודות לאורך זמן מייצרים ריחוק, שכבות על גבי שכבות של סודות והנה נוצרת לה חומה כמעט ממשית בין בני הזוג. והרי כל כך מגיע לך יותר, מגיע לך קשר שבנוי על אמון ופתיחות ואכפתיות הדדית. וזה הזדמנות בשבילך לעשות צעד בדרך לקשר משמעותי, לפתוח את הנושא הזה לספר לו שקשה לך מאד, שאת נופלת מחוסר אונים ואת לא רוצה בזה ושאת זקוקה לעזרה. את תגלי עולמות אחרים של קשר. במידה וזה לא אפשרי תוכלי ליצור קשר עם אשת מקצוע שתוכל לעזור לך ולסלול לך את השביל המדויק לכם בהבאת השכינה הביתה.

והכי חשוב תפילה. לדבר עם ה’. לספר לו עד כמה זה רחוק ממך באמת, ועד כמה התורה שאת מדברת עליה היא היא מרכז החיים שלך וזה באמת מה שאת רוצה שיהיה בבית שלך ולא הסרטים והסדרות. תני מקום גם לרצונות הלא טובים שלך, לצרכים לתאוות, הוא שומע אותך באהבה גדולה . ודווקא בחודש אלול, שזה החודש שמראה לנו יותר מהכל את אהבתו של ה’ כלפינו ואת רחמיו עלינו, הוא נותן לנו יד לצאת מהביצה הזו. כשתקדישי זמן לעצמך בדבור עם ה’ על היום שעבר עלייך על הקשיים ועל כל התחושות הקשות שאין זמן אליהם במשך היום, הצורך הנואש הזה לברוח ירגע כי כבר הנפש קבלה את כבודה ויש לה מקום.

ואת שואלת אולי את מכורה, אני מציעה לך לבדוק קודם את הנקודות שעלו כאן ביחס לקשר בבית, לנתינה לעצמך ואז לבדוק עם עצמך איפה זה פוגש אותך שם. לבינתיים לי זה נראה יותר כמו הרגלים ומקום נח לבריחה כשהכל עמוס ולא מאפשר שקט ולרגשות הקשים יש מדי הרבה מה לומר.

אני מעריצה אותך על האומץ לשאול ולעמוד מול התהום הזו ולזעוק הצילו, לפני שנהיה מאוחר מדי. אני שומעת במילים שלך את כל מה שיש לך עוד לתת לעצמך ומעצמך ורק מחכה להיות. תרגישי והיי את, צופית ותגלי עולמות.

מאחלת לך מלא כח, מלא לב.

תמר ש.