The Butterfly Button
איך צדיקה כמוני שוקעת לסרטים?

שאלה מקטגוריה:

ממש הצילו אני חושבת שאני ממש בבעיה. אני אמא לשבעה ילדים ב’ה ודי טובעת בחיים. לגדל ילדים העיסוקים בבית העבודה מתישה, כל היום נוןסטופ סביב השעון עשיה עשיה עשיה,
גם בעלי איש עסוק מאד(יש לנו זוגיות מצוינת ב”ה) העניין הוא שלמרות או בגלל כל העומס הזה בסוף היום אני מוצאת את הרגע שלי לשקוע לסרטים, סדרות, ונהנית מכל רגע:(. הסרטים לא תמיד צנועים ואני מחבבת את הסוג עם הרבה אהבה ורומנטיקה, אני גם תולעת ספרים ומחבבת מאד ספרים לא חרדים, וגם בזה מרגישה גרוע עם עצמי. ב’ה הרבה זמן הייתי גמולה מכל השטויות וכבר כמה חודשים טובים בלי אבל אז הגיעה התשישות הנוראית ואתמול אחרי יום פסיכי פשוט שוב ישבתי לראות סרט אבל הפעם רחמנא ממש אבל ממש לא צנוע הרבה קטעים ממש לא צנועים בלשון המעטה. איך הדרדרתי ככה איך העזתי לראות דבר נורא כזה . אם בעלי היה רואה את זה הייתי הורגת אותו
ואני כולי דוסה צנועה מדברת על תורה וככה נופלת חזק עד למטה ממש בחודש אלול
אההההה איזו בושה פשוט מתביישת בעצמי
ברור שמהר מחקתי את האפליקציה אבל אני מתחילה לחשוב שאולי אני מכורה ופשוט צריכה עזרה

תשובה:

שואלת יקרה, שלום

קראתי את זעקת ההצילו שלך, את ייסורי הנפש של נפש יקרה וטובה שרק רוצה יד לצאת החוצה. ואני רוצה להגיד לך, איזה אישה מיוחדת את! כלכך את מתפקדת ודואגת למשפחה שלך, נותנת מעצמך המון המון ותמיד, מגדלת ילדים ומפרנסת, ממש עד כלות הכוחות! מגיע לך מכתב הערכה רק על זה! בעיני, את מדהימה.

את מתארת תחושה של תשישות גדולה כשאת משקיעה ומתמסרת מעל כוחותייך. יקירתי, כשהגוף חלש, הנפש חלשה ואז קל מידי להגיע לקצוות ולפרוץ גבולות. וקשה בנקודת הזמן הזו לעמוד בנסיון. כלומר נקודת הבחירה שלך ברגעים האלו היא 1:0 לטובת היצר.

תחשבי על עצמך, מה את יכולה לעשות בשביל עצמך, מה היית רוצה לתת לעצמך, כדי שלא תגמרי ככה מול המסך, לא אוהבת ולא אהובה. תעשי לך רשימה של רוצה, שרק את יכולה לתת לעצמך ושזה לא תלוי בסביבה שלך. ותני לעצמך 2 דברים מתוך הרשימה הזו כל יום, תבדקי איך את מגיעה לסוף היום. כי להגיע לסוף היום חסרת כח זה מלחמה אבודה מראש.

וברוך ה’, את בעלת נפש בריאה ואוהבת חיים, והמשיכה לתכנים של אהבה ורומנטיקה בספרים או בסרטים מעידים על הצורך העמוק שלך בקשר אוהב וקרוב, על כח החיים ואנרגיות היצירה שיש בך, שברגעים של חולשת הנפש הם מתפרצים ונחווים בצורה הלא מתוקנת שלהם.

היצר הזה הוא כח עצום של יצירה שהקב”ה טבע בקיום האנושי, המיניות היא אנרגיית חיים שדוחפת אותנו למצוא אהבה, חום ואינטימיות. לכח הזה יש תפקיד בחיבור איש ואישה וביצירת חיים חדשים. היצר הזה במסגרת התא המשפחתי היהודי הוא נשגב וקדוש עד כדי שהקשר בינינו לבין הקב”ה הוא על משקל קשר איש ואישה. בראשית חכמה כתוב שאדם שלא ידע אהבת אישה לא השיג מעלת הדבקות בקב”ה. אלא מה, לכח הזה יש ביטויים לא מתוקנים והוא מפעיל אותנו גם במקומות אחרים, כמו למשל לצפות בתכנים כאלו ולחוות דרך זה את מימוש היצר הזה (או בדרכים אחרות) ולחפש שם קשר וחוויה רגשית.

ייתכן, ואת זה אני אומרת בכל בזהירות הנדרשת, שזה הזדמנות בשבילך להתבונן בזוגיות שלך, באהבה שלך, בביטוי של האנרגיה המינית בצורה המתוקנת שלה ביחסי איש-אישה אצלך, עד כמה את מרגישה מסופקת ומלאה, כי לעיתים כשיסוד התענוג בנפש לא מתמלא מהמקום הראוי לו להתמלאות הנפש מחפשת מקורות מילוי אחרים. שבאמת הם בורות ריקים מלאי נחשים ועקרבים, דמיונות ושקרים, ואחרי הכל יש מהם רק ריקנות גדולה יותר. כי איפה שאין ה’ אין מילוי אמיתי. אבל האחיזת עיניים שלהם מפתה ומושכת..

במידה שיש בזה מן האמת (ויתכנו סיבות רבות לכך שהרבה זה גם מחוסר מודעות) אני מציעה לך לפתוח שיחה גלויה ואמיתית עם בעלך. כי הייתי רוצה לומר לך משהו על סודות בנישואין. סודות לאורך זמן מייצרים ריחוק, שכבות על גבי שכבות של סודות והנה נוצרת לה חומה כמעט ממשית בין בני הזוג. והרי כל כך מגיע לך יותר, מגיע לך קשר שבנוי על אמון ופתיחות ואכפתיות הדדית. וזה הזדמנות בשבילך לעשות צעד בדרך לקשר משמעותי, לפתוח את הנושא הזה לספר לו שקשה לך מאד, שאת נופלת מחוסר אונים ואת לא רוצה בזה ושאת זקוקה לעזרה. את תגלי עולמות אחרים של קשר. במידה וזה לא אפשרי תוכלי ליצור קשר עם אשת מקצוע שתוכל לעזור לך ולסלול לך את השביל המדויק לכם בהבאת השכינה הביתה.

והכי חשוב תפילה. לדבר עם ה’. לספר לו עד כמה זה רחוק ממך באמת, ועד כמה התורה שאת מדברת עליה היא היא מרכז החיים שלך וזה באמת מה שאת רוצה שיהיה בבית שלך ולא הסרטים והסדרות. תני מקום גם לרצונות הלא טובים שלך, לצרכים לתאוות, הוא שומע אותך באהבה גדולה . ודווקא בחודש אלול, שזה החודש שמראה לנו יותר מהכל את אהבתו של ה’ כלפינו ואת רחמיו עלינו, הוא נותן לנו יד לצאת מהביצה הזו. כשתקדישי זמן לעצמך בדבור עם ה’ על היום שעבר עלייך על הקשיים ועל כל התחושות הקשות שאין זמן אליהם במשך היום, הצורך הנואש הזה לברוח ירגע כי כבר הנפש קבלה את כבודה ויש לה מקום.

ואת שואלת אולי את מכורה, אני מציעה לך לבדוק קודם את הנקודות שעלו כאן ביחס לקשר בבית, לנתינה לעצמך ואז לבדוק עם עצמך איפה זה פוגש אותך שם. לבינתיים לי זה נראה יותר כמו הרגלים ומקום נח לבריחה כשהכל עמוס ולא מאפשר שקט ולרגשות הקשים יש מדי הרבה מה לומר.

אני מעריצה אותך על האומץ לשאול ולעמוד מול התהום הזו ולזעוק הצילו, לפני שנהיה מאוחר מדי. אני שומעת במילים שלך את כל מה שיש לך עוד לתת לעצמך ומעצמך ורק מחכה להיות. תרגישי והיי את, צופית ותגלי עולמות.

מאחלת לך מלא כח, מלא לב.

תמר ש.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

בעלי מתלונן שהוא לא מרגיש חיבור ורגש אלי
אני אישה חרדית בת 25, נשואה כשנה וחצי. אני אשת קריירה, בעלי אברך. מתחילת הנישואין אנחנו במצב מתמשך של חוסר חיבור רגשי מצד בעלי. בעלי מתלונן שהוא לא מרגיש מספיק חיבור אלי. זה מציק גם לו וכמובן גם לי. אני מרגישה חוסר ביטחון רגשי וחרדת נטישה. באזור 11 חודשים אחרי...
פערים עצומים ביני לבין בעלי בתקשורת
שלום אקשיבה ותודה על הפלטפורמה הכ”כ חשובה הזו, פשוט חסד גדול. בעלי ואני נשואים קצת יותר מחצי שנה אחרי שנה של קשר. הוא איש מתוק עם לב טוב אכפתי שדואג לי, אך מנגד ישנם פערים שהולכים וגדלים בנינו. בעלי איש עם שכל ישר שמתקשה מאוד לדבר ולהבין רגש. הוא מתייחס...
האם חייב בהכרח להיכנס לחברה מסוימת בשביל לעבוד את הקדוש ברוך הוא?
שלום לכם ותודה רבה על ההיענות העמוקה והרחבה, לפני פחות משנה זכיתי תודה להשם, לחזור בתשובה כשאני לוחם בצבא. כיום עדיין משרת ובעזרת השם כשאסיים השנה אני רוצה להיכנס לישיבה וללמוד תורה באופן מסודר וביישוב הדעת ולהקים בית יהודי כשר ולעסוק וללמוד תורה כמה שרק אפשר. מרגיש לי שאם אני...
מותר לי לכעוס על הקב"ה?
כבר זמן מה אני מטופלת הכדורים פסיכיאטריים . כשאני לא לוקחת אותם. לעיתים אני כועסת על החיים ועל בורא עולם. האם מותר לי להגיד את מה שאני מרגישה ולהוציא כעס. או שזה נקרא להתלונן ואסור. אני בד”כ מאוד מעריכה מודה לה’ על כל הטוב . אבל יש לי גם קשיים...
יש לי הרבה ציפיות וכעסים על בעלי ובעיקר מאז שילדתי
מאד נהנת מהתוכן שבאתר. תבורכו. אני בת 30, התחתנתי לפני כשנה וחצי ותוך 3 חודשים הריון ברוך ה’. הזוגיות שלנו לעיתים סבילה ולעיתים טובה. יש לי הרבה ציפיות וכעסים על בעלי, הלידה במלחמה בכלל היתה אתגר. מלהיות רווקה פעילה ששמלאה את החיים בעשייה, מתנהלת כלכלית לבד וקונה מה שנראה לי,...
אני ובעלי לא מסכימים על מקום מגורים
נשואה טרייה לבעלי, אנחנו לא מסתדרים אנחנו רבים על איזור המגורים העתידי שלנו ללא הצלחה, אנחנו בטיפול זוגי, לי חשוב להקים את העסק שלי באיזור שהוא מאוד ספציפי בין שעה לארבעים דק נסיעה מהאיזור שלנו , בעלי לא מוכן לשמוע הוא רוצה לגור ליד אמא שלו , הסברתי לו כשיהיה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן