שלום לך, שואלת יקרה ומתלבטת!
קראתי את שאלתך מספר פעמים, והרהרתי בה רבות בשבוע שחלף.
את מתארת מערכת נישואים כואבת כל כך. בעלך מתכחש לאחת מחובותיו המרכזיות כלפי, מצוות עונה, בתרוצים 'רוחניים' כביכול, ומשאיר אותך פגועה, כאובה, ובלי החמצן שכל אישה זקוקה לו בחיים: כבוד, זוגיות ואהבה.
אני מברכת אותך על החושים הבריאים שלך, שמאפשרים לך לזהות בוודאות שהוא זה שאינו פועל כשורה. הוא אכן אינו מתייחס אלייך כראוי על פי ההלכה. מעבר לזה שהוא מבטל אות חובתו כלפייך, מצוות עשה דאורייתא, הוא פוגע בך, משפיל אותך הן על ידי הגבולות שהוא מציב לך, והן על ידי כך שהוא מציג את מעשייך, שהם סטנדרטיים ולגיטימיים לגמרי, כאילו עשית איזה מעשה שמגיע לך עליו 'עונש'.
מבחינה הלכתית – אין דבר כזה. שום בעל לא זכאי להציב לאשתו גבולות, ולשלול ממנה את מצוות עונה בתור עונש. אין דבר כזה.
מגיע לך. לגמרי מגיע לך.
מגיע לך בעל שיעריך אותך כערכך, כאישה מיוחדת ויחידה במינה, מגיע לך בעל שיחזר אחרייך. מגיע לך להרגיש נשית, אהובה ונחשקת.
חשוב לי להגיד את זה במילים הפשוטות והמפורשות: ההתנהגות שאת מתארת, היא אלימות לכל דבר. אין לו שום זכות לנהוג כך. לאלימות אומרים 'לא'.
האם אפשר לדון אותו לכף זכות? ייתכן. אפשר להבין שהרקע שלו, כבעל תשובה ללא הכוונה תורנית מספקת (הוא הרי לא למד בישיבה), יכול להביא אותו לטעויות חמורות מעין אלו, אבל גם אם תביני מאיפה זה בא – בשום פנים ואופן אין זה אומר שמותר לך להשלים עם המצב.
שאלת אם התחושות שלך הן נכונות או לא.
הן נכונות.
לגמרי ולחלוטין.
בדרך כלל, כשיש בעל שמפעיל אלימות כלפי אשתו, הוא מסביר לה למה היא זו שאשמה בכך, וברוב מוחלט של המקרים, נשים נוטות להאמין שהן האשמות. את יודעת, נשים תמיד לוקחות אחריות יתר… ובמערכת של זוגיות מעין זו, זה עלול לבלבל מאד מאד.
אז השלב הראשון זה בהכרה, באבחנה הברורה שעשית: הוא לא מתייחס אלייך נכון על פי ההלכה. ההתנהגות שלו זו אלימות.
כאן שמים 'סטופ', ומחשבים מסלול מחדש.
האם זה הדבר הלא נכון היחיד שהוא עושה כלפייך? האם זיהית התנהגויות שאפשר לקרוא להן אלימות בעוד רבדים? במישור הכלכלי (שליטה מוחלטת על הוצאות)? האם יש אלימות פיזית או מילולית (עלבונות והשפלות)? ייתכן שלא, לפעמים אלימות מתבטאת רק במישור אחד, וייתכן גם שכן… כי לפעמים מתחילים במישור אחד ומתפתחים לעוד מישורים נוספים.
הזכרת גם שיש לך ילדה. כיום, הגבולות הנוקשים שלו, כפי שאת מתארת אותם, מופנים רק כלפייך. אבל מה יקרה אם לא יפסק המעגל הזה? גם ילדתך תגדל לתוך עולם כזה, שלא מגיע לה. קומי את, כאמא, ותמנעי מעתיד שכזה להתפתח.
את לא לבד. לצערנו, הרבה מאד נשים נקלעות לתוך סיטואציות שבהן הן מגלות את עצמן תחת מרותו של גבר שלא מכבד אותן כראוי להן, ונוהג בהתנהגות אלימה.
הבשורה הטובה היא, שלא חייבים להשאר ככה לאורך זמן. אפשר לצאת החוצה. יש בעולם כל כך הרבה נשים שמצאו את עצמן בסיפור הזה, והצליחו לגדול ולצמוח דווקא מתוך הכאב, ולפתוח לעצמן נתיב חדש בחייהן.
הצעת שני כיוונים של מחשבה:
האחד, לסיים את מערכת הנישואין הקיימת, ולהתגרש – לחפש גבר ראוי יותר ולפתוח דף חדש.
השני, אולי משמים נגזרה עלייך זוגיות שכזו, ולפיכך עלייך להישאר ולסבול.
ובכן,
בכל מה שנוגע להתנהלות שלנו בעולם, אנו אמורים לנהל את מעשינו בעזרת התבונה שה' נתן לנו, ולחפש את מה שנראה בעיני בשר כצעד הנכון ביותר.
אם ההשתדלות תצליח או לא? זה רק בידיים של הקב"ה.
החלק שלנו הוא לעשות את הדבר שנראה כהכי נכון, הכי מדויק, והכי טוב עבורנו.
בדיוק כמו אדם חולה שלא יהסס לנקוט בצעד שירפא אותו, ולא יאמר 'אולי נגזר עלי להיות חולה',
בדיוק כך את, מתוך מערכת הנישואין הלא בריאה שאת חווה, יכולה לקום, להתנער מעפר, ולהשתמש בחושים הבריאים שלך, וביכולת הניתוח החדה על המצב שהגעת אליו, ולנסות לצאת מהסבך.
המצב הזה שאת חיה בו – הוא לא מצב בריא.
אף אישה לא יכולה לשרוד תחת טרור לאורך שנים, ולהישאר חיונית ועם אנרגיה חיובית. זה לא אפשרי.
יש לך כוחות, חיוניות, אמביציה ושאיפות לחיים מלאי בית, זוגיות, ילדים – תשתמשי בכוחות האלו עכשיו כדי למצוא את הדרך הנכונה ביותר להתמודד עם הסיטואציה. אל תחכי להישחק, להתעייף, ולאבד את המנוע.
אני מזכירה שוב – לא רק את בתמונה. יש לך ילדה, ויש לך אחריות הורית כלפיה. את רוצה לזכות לילדים נוספים. לאיזה עולם את בוחרת להביא אותם? ברור שאין לאף אחד מאיתנו הזכות לבחור בשביל אחרים, בשביל ילדים שלא חטאו, חיים של סבל.
מגיע לך לצאת מהמקום הזה – בשבילך.
ואם בכל זאת קשה לך לקום ולפעול בשביל עצמך, אולי יהיה לך קל יותר לפעול בשביל בתך.
שאלת אם עלייך להתגרש ולחפש מישהו ראוי יותר לחיות איתו.
את בוודאי מבינה שאי אפשר לענות על שאלות כאלו באתר, בלי להכיר אותך ובלי להכיר אותו.
תארת מצב לא בריא, שחייבים לצאת ממנו. מה הנתיב המדויק החוצה, בעיקר את זאת שיודעת. איך נראים לך חיים של לבד, ואם יש לך מערכות תמיכה למסע אל החרות, ועוד כל מיני שאלות שהצעד הזה מעלה.
בראש ובראשונה, את זקוקה לעזרה מקצועית שתסייע לך להחלץ מן המצב הלא בריא שאליו נקלעת. בין אם תבחרי בפרוד, ובין אם תתני צ'אנס נוסף לבניה –
חשוב שלא תהיי לבד.
אז זקוקה לליווי מקצועי תומך.
שמעתי המלצות חמות על מרכז טיפול 'למרחב' בירושלים, (דומני שבאזור שמגר)
מספרי הטלפון שלהם הם 02-5954571 02-5954578.
מאחלת לך למצוא את האדם הנכון במקום הנכון, כדי לסייע לך למצוא את הדרך הנכונה בשבילך.
ושתי נקודות שרציתי להאיר לסיום:
ואפילו תחליטי למערכת הנישואים הזו עוד צ'אנס, חשוב מאד לשים לב לא 'למשוך' בלי סוף.
לפעמים מגיעים ל'טיפול' ונופלים על יועצי נישואין, שנוטים למשפטים בסגנון 'אם רק תוותרי הכל יהיה בסדר'. אז קודם כל – אם מישהו אומר לך משפט כזה, תדעי מיד שהוא לא השליח הנכון…
אבל גם אם מנסים טיפול שהוא כן נכון וכן מאפשר, ורואה את המקום שלך בתוך החוויה הקשה, ולא מאשים אותך – עדיין, לפעמים נכנסים לאיזו לולאה לא נגמרת, שאולי רק נתאמץ עוד קצת ועוד טיפונת ויהיה טוב. אז לא. לא בלי סוף.
כמו שאמרת, לא כדאי שתבזבזי את שנותייך הצעירות והיפות במערכת חסרת תוחלת.
מעבר לזה, שאלה אחת משמעותית וקריטית, שאני מציעה לך לברר עם אשת מקצוע:
נחזיר רגע את הסרט אחורה, לתקופת השידוכים הארוכה שעברת. מה היה במערכת ההכרות שלך איתו, שבסופו של דבר, גרם לך לבחור דווקא בו מכל הגברים האחרים אותם פגשת?
מה היה בו ש'קנה' אותך?
לא, אני לא מתכוונת שתעני לי על השאלה הזו כאן ועכשיו. זאת לגמרי שאלה שדורשת ברור עמוק ויסודי.
היה משהו בו שגרם לך לרצות דווקא אותו, וכדאי שתכירי את המשהו הזה. בין אם זה בכדי לתקן את המערכת של היום, ובין אם בכדי לצאת לדרך חדשה.
ולמה?
החוויות שאנחנו חווים בחיים, באו ללמד אותנו משהו.
קראתי מישהו שדימה את זה לשליח שמחפש אותך עם מכתב רשום.
אם לא תפתחי לו היום, הוא ידפוק שוב מחר ומחרתיים, עד שתעני.
על אותה הדרך, מערכת נישואים שגויה אחת, עלולה להתחלף באחרת, אם לא תדעי מהם המנגנונים הפנימיים שמפעילים את הבחירה, מה את יכולה ללמוד על עצמך בשביל עצמך, ומה אפשר לעשות בשביל למנוע היום את הטעות של מחר.
מאחלת לך סייעתא דשמייא ושהדרך תהיה לך בהירה ומאירת לב.
דבורה.
[email protected]
דלג לתוכן
תגובה אחת
למתייעצת שלום , אני רואה את שאלתך ככזו. (אם היא עדיין רלוונטית)
נשמע שאת מחפשת פיתרון אמיתי לבעיה שעל פניה נראית בן זוג בעייתי, אך מקריאה נוספת של השאלה אני מוצאת אולי הבעיה היא בכיוון אחר. אנסה להציע את נקודת המבט שלי.
את כותבת שבאת מבית חרדי ולמדת בבית יעקב הוא לעומת זאת מתחזק, לא למד בישיבה, ולא חרדי כמו שרצית להגדרתך
משורה זו ניתן לחשוב כי יש פער דתי בינכם אך לאחמ"כ את מפרטת כי הוא מדקדק בקלה כבחמורה ושהוא מקדיש מזמנו ללימוד.
אם כן במה הוא לא חרדי מבחינתך?
מה מציק ? הטייטל ? העבר?
בדקי האם אינך ממקמת את עצמך במעמד יותר גבוה ממנו בגלל הייחוס המשפחתי.
את כותבת שהוא מבולבל וקיצוני, צעירים רבים בתחילת דרכם דרכם עדיין אינה מעוצבת. מה הדרך שלך ? האם את בטוחה לגביה?
יתכן והינכם זקוקים להדרכה נוספת ולדמות תורנית שתכווין אותכם ותדייק לכם את הדרך. אין סיבה לפחד מהתהייה והספק, זה הזמן לעצב יחד זוגיות חזקה ויציבה.
את כותבת שאת קשורה אליו והיית רוצה ממנו עוד ילדים רק שהוא כרגע לוקח פסק זמן.
בדקת איתו מה גורם לו לרצות פסק זמן? אולי יש לו חששות שלא היית קשובה אליהן? חלק מהותי בזוגיות היא תקשורת ברובד הרגשי, היכולת לקיים שיחה פתוחה על החששות על מה שפריע, היכולת שלנו להוות מקום בטוח מכיל ולא שיפוטי לבן זוגינו .
את כותבת שאת חשה כי את צריכה בעל יותר צדיק שיותר יעריך אותי וידע לכבד אותי. שיחזר אחריי ושארגיש אשה .
הרצון שלך לגיטמי. אך בא נפרק את חלקי המשפט.
אני רוצה בעל יותר צדיק- קרי כרגע אני לא מעריכה אותו
אני רוצה בעל שיעריך אותי..שידע לכבד…
יתכן ובעלך מקרין לך את החוסר כבוד והערכה שקיימים בך כלפיו… למי שהוא, למקום ממנו הוא בא. קשה לך להביט על הדרך שעשה על כך שהוא משקיע מזמנו ולומד תורה, את הדקדוק שלו בהלכה.
אני לא חושבת שקיים הבעל שאשתו לא תכבד אותו והוא יחזר אחריה.
תבדקי עם עצמך האם בעבר הוא כן חשק בך ורצה אותך, והתרחק בעקבות הזלזול שהפנת אליו. או שזו תופעה שתמיד היתה.
לסיום את כותבת שאינך מאושרת- משום שאת רוצה יותר ילדים , זוגיות יפה ואהבה.
אושר אינו נובע ממקורות חיצוניים או מהספקים, אושר נובע מהסתכלות נקיה על הזולת מתיקון פנימי.
הסתכלות שלילית מרעילה אותנו ואינה תורמת לשלווה שלנו או לשמחה.