אתם חושבים שאפשר להיות בשמחה אם יש לי אמא עצבנית שצועקת על כולנו בבית"שטפי כלים" "תעשי כביסות" "בואי לפה לעזור לי מיד" וכדומה... ובייחוד ביום פורים אני חוששת שלא אוכל לנצל את היום הזה כמו שצריך.... ואני מאד רוצה לנצל ולהתפלל ביום הנשגב הזה! אבל גם שנה שעברה רציתי ונפלתי...
אינני מאמין שאנשים מסוגלים להיות איתי בקשר מתוך דברים חיוביים שיש בי אלא בשביל להשיג מה שהם צריכים, אציין כי עשיתי המון טעויות ביחסים בין אישיים ותמיד השתדלתי "לקנות" חברים כיון שלא היה לי אימון בחברות איתם, אולם ברגע שזה עבר את גבול הטעם הטוב הם השאו רגליים ונעלמו.. כנ"ל...
לפני חצי שנה שאל אותי בעלי שהוא בן תורה וירא שמים, אם הוא יכול ללכת ללמוד בקורס מעורב בנושא מסוים שמעניין אותו. התנגדתי והוא נפגע שאני לא סומכת עליו. אמרתי לו, שקשה לי לחשוב שהוא יפגש יותר מדי עם נשים בסביבה מעורבת ומשוחררת. הוא הציע לי להירשם גם לקורס הזה...
אני נשואה כבר 5 שנים , לפני כשנה בערך הכרתי מישהו בעבודה והוא החל להתעניין בי. אני ראיתי אותו רק בתור ידיד. בעלי לא רצה שאני אמשיך לדבר איתו וניתקנו קשר אבל לאחרונה אני חושבת עליו מלא ואני מפחדת שאני מתחילה להתאהב בו. אני לא יודעת מה לעשות מצד אחד...
אני בחורה חרדית ולפני שנתיים התחברתי לחברה מכיתה אחרת בסמינר ובאיזה שהוא שלב הקשר שלנו נהיה לא בטוב, ואני אסביר. היא התחילה לגעת בי אמרתי לה שזה נעים לי ואז זה המשיך לעוד מגע (אם כי תמיד היו לנו גבולות ששמרנו על עצמינו) הרגשתי שזה לא בסדר ולא ידעתי איך...
השינוי הגיע כשהגיע אלי מהשמיים בחור שרצה אותי ואני לא כלכך רציתי קשר באותה תקופה כי הייתי בתהליך של קבלה עצמית. אבל בכל מקרה הוא הגיע, ואמרתי לעצמי שלא אתן להזמנות הזו לברוח לי מהיידים. הבחור לא מצא חן בעניי כלכך בהתחלה. אבל לאחר 3 חודשים אינטנסיבים של שיחות התחברתי...
לאף אחד לא אכפת מממני!! ואני מדברת להשם אבל לא רואה תשובות ברורות... כי יש הסתרת פנים גדולה.... אז אם תוכלו לעזור ולייעץ לי אני אשמח: אני מנסה להתקרב לאבא.. שעה אחת אני מאמינה.. שעה אח"כ עצובה.. ושעה אח"כ שמחה ושמחה.. וכאלו מה קורה בשמים עם זה?? איך רואים אותי...