אני נשוי עשר שנים. קשה לומר שראינו הרבה אושר בנישואין שלנו. מיד לאחר החתונה גיליתי שאשתי קשורה למשפחתה בעבותות עזים של קשר, והמשפחה שלה היא דומיננטית ושתלטנית מאד. הצירוף הזה יצר המון קשיים בזוגיות שלנו,הם החליטו לנו בדברים משמעותיים ומתערבים בחיינו ללא הרף. מלבד זאת האופי של אשתי שונה ממה...
נשואה לאדם שאוהב אותי אהבה עזה ויעשה בשבילי הכל כדי שאהיה מאושרת .הבעיה היא שאני לא אוהבת אותו האמת שמעולם לא אהבתי כן היה לי רגש אליו,והיום לצערי למעט רחמים אכפתיות והערכה אין לי רגש רומנטי כל הזמן אני מחפשת את הלבד שלי , מחפשת להישאר בעבודה .אין בינינו תקשורת...
בעלי אדם מדהים,מידות טובות,רגוע,חכם,עוזר בבית, מחמיא, נותן הרגשה טובה וכ"ו לפני כמה חודשים גיליתי דרך ההיסטוריה של המחשב שבעלי צופה בתכנים אסורים פתחתי איתו את הנושא בשיחה מאד כאובה ועמוקה, הוא אמר לי שזו בעיה שיש לו כבר הרבה שנים כל הענין של שמירת הברית ומראות אסורים. ..הוא התייעץ הרבה...
אני מודעת לכך שקיים אצלי קשר מאוד תלותי במחנכת שלי... זה הגיע למצב שהיא כבר דיברה עם ההורים שלי שזה מעיק עלייה... הבעיה היא שמצד אחד אני לא רוצה שזה יעיק עלייה ומצד שני אני לא רוצה להתרחק ממנה / לשחרר כי היא מאוד חשובה לי והיא עזרה לי גם...
כשהתחתנו היינו נורא צעירים והכל קרה ככ מהר, בלי יותר מידי מחשבה. מההתחלה לא הייתי מאה אחוז בטוחה שאני רוצה אותו כבעלי גם חיצונית שלא הכי אהבתי וגם פנימית שלא מספיק הכרתי אך התאהבתי בו במידה מה והחלטנו שזה לחתונה והגיע הזמן. היה לנו סבבה ביחד לפני חתונה לא כמו...
סיימתי לפני שנה 12 שנות לימוד, והתחזקתי יותר בצניעות, ואמונה בשנה האחרונה ב"ה. לצערי, מכיתה ו' אני זוכרת את עצמי בסיטואציה שבה ילד הטביע אותי בבריכה בצחוק, ושנורא נבהלתי מיזה (אני מניחה שהטראומה שלי קרתה מאז) ושמאז התרחקתי מבנים, וכל מה שנוגע להם וכמובן שסרטים הוסיפו לתחושת הפחד את המראה...
אני כועסת באופן נורא. כל הזמןןן.. על כל דבר קטן ואני מתביישת בעצמי.. לדוגמא: אני לחוצה נורא כל הזמן להספיק את האוטובוס בחזור מהלימודים ואני נורא עצבנית.. ועצבנית כשאני מספיקה אותו.. עצבנית על הכל בחיים!!! וכשקורה משהו מעצבן לצערי אני אומרת ש:"החיים שלי מעצבנית וכו..".. ואומרת ש:" בטח השם שונא...
הנישואין שלי קשים ומרים. אני לא אוהבת את בעלי בכלל! לפעמים אני חושבת הלוואי והייתי אלמנה במקום להיות נשואה לו. מעולם לא חויתי ממנו תחושת פינוק או איזה חיבוק מעודד .אני עייפה מהזוגיות הזאת , כבר עמדתי בעבר במצב שכמעט התגרשתי , ועצרתי את עצמי מפחד מה יהיה עם הילדים...
היה לי רע בבית הוריי. הם היו פוגעים בי הרבה וזה גרם לי למהר לצאת מהבית. כשהכרתי את בעלי . לא הכרתי אותו בכלל בעצם. והאופי שלו לא מתאים לאופי שלי. הוא לא משלים אותי . הוא אדם לא חברותי. ולא כיף לי במחיצתו. הוא לא מרביץ לי הוא לא...
היי, אני נורא מתביישת בשאלה 🙁 הכרתי בשידוך את החתן שלי לעתיד ניסינו לשמור נגיעה אבל לא הצלחנו אח"כ ניסינו לשמורשוב ולא הצליח עשינו מה שעשינו בפגישה האחרונה אני מרגישה מוזר אני אוהבת אותו, אני קצת לחוצה להתחתן לא יודעת איך לשמור ממנו נגיעה מתחילים בי הלבטים אם אני בכלל...