קטגוריה: רגשות

תאמת לא יודעת מאיפה להתחיל. בגדול כלפי חוץ נראה שהחיים שלי מושלמים. תמיד היה לחברות מסביב סיבות לקנא (וקינאו) הייתי אהובה מאד גם בעיני הבנות -גם לא אלו שבגיל שלי וגם בעיני המורות . הצלחתי בלימודים. תמיד הייתי עטופה בהורים שדואגים ואוהבים ועוטפים , תמיד מאלה שבמקום לעבוד כל החופש...

נולדה לי ילדה ראשונה לפני כחודשיים וחצי. הייתי במהלך כל הלידה עם אשתי, דאגתי לה. מרגע שיצאה הילדה הרגשתי חוסר חיבור מטורף. אני מודאג וחשבתי שאהיה אבא אחר לגמרי, יש לי כלב שאני מרגיש שאני אוהב יותר מאת הילדה. אשתי כל הזמן סביב הילדה, 24/7 מאוד מחוברת אליה, דואגת. עליה...

. אני בן אדם חברותי מאד. אבל אני ממש שמה לב לבעיה שמפריעה לי בחיים. משום מה, כשאני נמצאת בסיטואציה עם מישהו "אחד על אחד", הכל נהרס לי. כלומר, אני פתאום הופכת חסומה, פתאום לא מצליחה להצחיק, פתאום לא מצליחה לדבר מבלי שבראש יהדהד לי – "רק שלא יגמר הנושא...

מאחר והתייעצתי אתכם בעבר כמה פעמים וזה ממש עזר לי! אני מרגישה בנוח לשאול שוב. אני בת 35 רווקה, גרה עם הורים, הקטנה במשפחה. העיסוק שלי  הוא בייעוץ חינוכי משכך אני מכירה את עולם הנפש מקרוב, וכן הייתי בטיפול תקופה ארוכה, ואני מודעת ומודרכת וכו בשנה קודמת היה לי קושי...

אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת ואני לא יודעת איך לפתוח את הדבר הכואב הזה שלי. אני נשואה פלוס תינוקת מתוקה בת שנה התחתנו בגיל מאוחר, רווקות מאוחרת, אחרי כל כך הרבה תפילות ודמעות ברוך השם זכינו להינשא. אבל גם זה היה כרוך בהמון כאב הרבה מריבות לפני, והתחתנתי איתו למרות,...

לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...

גדלתי בבית חסידי מודרני. נכנסתי לישיבה קטנה ודי מהר נחשפתי דרך חברים רעים למושגים של העולם החילוני. באותה תקופה הייתי אחד שגם בחורים משיעורים גבוהים רצו בחברתו. ואז קרה מפנה קיצוני בחיי, גיליתי את חסידות ברסלב שנתנה לי חיזוק להתקרב להשם. במשך שנתיים רצופות לא דיברתי עם אף אחד, רק...

אני בת 22 ויש שאלה שמטרידה אותי כבר שנים. מה המשמעות של החיים? כאילו הבנתי שזה לעבוד את ה' וכו' אבל זה לא באמת ממלא כמה אפשר? למה זה כל כך גרוע פשוט למות כאילו למה אני אענה על זה בסך הכל לא באלי לחיות לא כיף לי… וואלה אין...

אני נגמרת מבפנים ולקח לי המון זמן בכלל להעיז לכתוב את זה. אני באמת מנסה להיות חרדית טובה ויש לי פחד נוראי שהמחשבות האלה הן כפירה גמורה. אבל אני לא יכולה לשאת את זה יותר. רק אציין בהתחלה שגדלתי במקום פוגעני מאוד ואני מטופלת על זה, אז בבקשה אל תתעכבו...

אני אישה חרדית בת 27, יצאתי לשידוכים בגיל יחסית מאוחר לחברותיי (לא זוכרת מתי, אולי גיל 22-23, אבל באותו הזמן היו לי חברות עם ילד או שניים). בתחילה ממש לא רציתי לצאת לשידוכים, אני זוכרת את עצמי מטיפה בבית שחתונה וילדים זה סבל, שאני לא אוכל לעשות את מה שאני...