קטגוריה: צניעות

לאחרונה התחלתי לעבוד בצוות עם חילוניות הקשר הוא צמוד פעם בשבוע במשך ארבע שעות ובסוף ישיבת סיכום ובו אני מעלה את ההרגשות שהיו לי במהלך העבודה מול המטופלים אינני רוצה להגיע למצב של קשר רגשי עם עובדת ספציפית אולי אפשר להגיד שכבר התחיל משהו לא רוצה לקבל תשובה של תעזוב...

כשהייתי נערה, הייתי מהצדיקות בשכבה, חברותיי ואני היינו בנות ששואפות באמת להתעלות, לומדות ספרי אמונה וביטחון ומתפללות שלוש תפילות ביום, מקפידות יותר מהרגיל בצניעות ועוד. שאפתי כמובן לבית הכי תורני שיש, ואכן נישאתי לבחור שבתקופה ההיא באמת היה צדיק רציני. אבל מה, מיד לאחר החתונה נשבר בו משהו, הוא הביט...

האם אני בנ"א נורמלי עם יצרים בריאים שצריך לעבוד ע"ע יותר ביראת שמים וכדומה או שאני ברמה שצריך ללכת לרופא ולקחת כדורם להרגעת היצרים שלי

אני בן 30 נשוי לאישה מדהימה במידותיה ,עדינת נפש בעלת נתינה עצומה, ענווה ,פשטות מדהימה מצד אחד ומורכבות אינטלגנטית מצד שני,באמת שלא יכולתי לבקש יותר ב"ה!הנקודה שסביבה בעצם השאלה מתחילה היא שהיא אישה מאוד מאוד יפה ממש יוצאת דופן. שהכרנו אחד את השנייה אפשר לומר שהיה ביננו חיבור בלתי רגיל...

חשתי זעזוע פנימי ורגשי עמוק שקרע אותי לחלוטין. מצד אחד אולי זה טוב לחוש ככה בושה וקושי, הרי חונכנו תמיד על צניעות מלאה, מצד שני- זה היה מוגזם.... מה היחס הנכון שלי, כבחורה חרדית, אל הגוף שלי?

מצד אחד יש חיוב ונשמרת מכל דבר רע שלא להרהר הרהורים ומצד שני על כל צעד ושעל אנו מתעסקים בעיון בתוך הבית מדרש בדברים שיכולים לגרום הרהורים. על היצר הרע נאמר משכהו לבית המדרש והנה בתוך בית המדרש נחשפים לדברים שגורמים לגרות את היצר הרע.

נושא הקירבה המותרת והאסורה בין המינים במקומות כאלה מאד מעסיקה אותי, כי אני מאד שומרת, והקושי שלי עצום. אני חרדית, אך מגיעה ממקום יחסית פתוח, אך עם כל הפתיחות, קיבלתי מהבית המון יר"ש וציות להלכה בצורה בלתי מתפשרת. אני יודעת שקיים תקנון שעליו חתומים רבנים חרדים, שמהותו היא- אמירת שלום...

אני אברך כולל נשוי שנה וחצי, וכל יום כמעט המלחמות חוזרות על עצמם, אני אמנם מרוצה מאשתי ואוהבים והכל, אבל הלב חומד עוד ועוד ואני כל היום רק חושב על האחת... ואין לי מנוחה כל אחת שאני רואה ברחוב מייד נמדדת בעיני אופציה דיייייי קשה לי ד-ח-ו-ף

אני רווקה, ויש נושא שלא ברור לי. ניסיתי לברר אותו בייעוץ מקצועי מול נשים תורניות, טרם הצלחתי. אולי מדמות גברית זה יובן. נאמר לי ממספר מקומות שיש לי הנחת יסוד שגויה, בסגנון של 'הוצאו דברים מהקשרם'. אשמח לעזרה וליבון בנושא. תמיד הבנתי שמצוות הצניעות קשורה ב"לפני עיוור לא תיתן מכשול"...

אני רוצה למשוך תשומת לב, ולקבל מחמאות. אז אני קונה מלא בגדים. ומשקיעה בהם. ולא הכל צנוע. החצאיות גבוליות, הבגדים לא מכסים מספיק, אני רוצה להתחזק בצניעות! אז החלטתי להוציא אותן ולקנות חדשות וצנועות. השמלות מאלפות, לטעמי. מוציאות ממש את העיניים. עלו בהתאם.... ואני מקבלת הרבה צומי מהן. ונורא קשה...