שלום שואל יקר
ראשית, מתנצל על העיכוב בכתיבת התשובה. הייתי בתקופה עמוסה, אך שאלתך ליוותה אותי כל הזמן ורק עכשיו הצלחתי לשבת ולהשלים את התשובה. בתקווה שהיא תהיה עדיין לתועלת.
כאב לי לקרוא את החוויות שלך בזוגיות הטרייה, את התחושה הקשה שלך שאשתך לא רואה אותך, וגם מאשימה אותך בכל דבר, למרות שאתה משקיע ודואג לכל צרכיה. ושאתה נאלץ ללכת על “ביצים” או לחילופין לחוות “פיצוצים” כל פעם כשאתם מדברים.
התמונה הזו היא תמונה הפוכה למה שחווית בתחילת הקשר לפני שהייתה ביניכם מחויבות, שאז הרגשת שהיא מבינה אותך, רואה אותך ושיש לך עם מי לדבר. הפער הזה הוא עבורך בלתי נסבל, עד כדי כך שנכון לעכשיו, סר קסם הקשר מעיניך ואתה שוקל גירושין. האמת שזה נורא מתסכל וכואב, ואפשר לגמרי להבין למה זה מביא אותך למחשבות שאולי הקשר הזה לא נכון לך.
הקושי שאתה חווה הוא קושי פרטי ואישי שלכם בזוגיות שלכם והוא קשה מאוד ומעיק, אך חשוב שתדע שקשיים כאלו ודומים להם, יכולים לאפיין זוגות רבים בתחילת הדרך. אולי אתה לא יודע מזה, אך סביר להניח שגם זוגות אחרים בסביבה שלכם, לא יודעים מה קורה אצלכם…
המעבר מחיים עצמאיים שאנו דואגים לעצמנו וגם הורינו דואגים לנו, חיים בהם יש לנו עצמאות וחופש לחיים של קשר קרוב מאוד עם מחויבות, יכול להיות מעבר דרמטי ומורכב מאוד, שיכול להשפיע באופן משמעותי על שתי בני הזוג. יכול לקחת זמן עד שלומדים להתמקם בצורה טובה בתוך הקשר, להבין את הצרכים שלנו ושל בן הזוג וללמוד איך לנהל את הקשר והשיח וגם את הפערים.
ברם, במקרים בהם מצליחים לצלוח את המסע המאתגר הזה, בני הזוג יכולים לחוות סיפוק רב הן מהקשר האישי והן מההתפתחות האישית שצלחה את האתגרים והתפתחה.
לא בכל מקרה ניתן לצלוח את האתגרים, ולפעמים ישנם קשיים שהינם מובנים, ולא ממש פתירים. (זה יכול להיות במקרים של הפרעות אישיות ודומיהם, בהם גירושין יכולים לעתים להיות מוצא מהסבל, אך צריך זהירות רבה בקביעת המצב ככזה ולרוב לא זה המקרה). בכל אופן, תמיד תוכל לבחור בגירושין, שגם לה יש מחירים, אם זה מה שיראה לך לנכון. חשוב שתזכור שהבחירה בידך, וכל צעד שתבחר גם אם הוא מורכב, הוא עדיין בשליטתך ובחירתך.
במידה ובחרת בזוגיות, אני יכול לנסות להציע לך כאן, כמה מפתחות לעבודה, שאולי יוכלו לפתוח לך אופקים חדשים בזוגיות ולהקל עליך לצלוח את מסע הזוגיות.
—-
לפני שניכנס לגוף ההבנה והעבודה האפשרית, יש לי כמה הדגשים חשובים:
א’ הדברים שאכתוב אינם תחליף לטיפול זוגי או פרטני מקצועי, וסביר להניח שנחוץ לכם טיפול זוגי או פרטני, בו תעברו כל אחד מכם תהליכים שיעזרו לכם הן בהתפתחות האישית והן הזוגית. מה שאני מציע כאן זה בגדר עזרה ראשונה, סוג של מפת דרכים, שאולי תוכל לסייע לכם להבין מעט יותר טוב את הסיטואציה בה אתם מצויים ולתת כיוונים לעבודה.
ב’ אין כאן פתרונות קסם מהירים, כי אם עבודה של חיים.
ג’ אין לך שליטה על איך אשתך תתנהג! האדם היחיד עליו יש לך שליטה, זה אתה בעצמך! פעמים רבות שינוי בהתנהלות ובגישה שלך, יכול לשנות משמעותית את הריקוד (וגם המאבק..) הזוגי שלכם, כי ככה זה בריקוד זוגי שכל אחד משפיע.. אבל, חשוב לשחרר את אשליית השליטה על התגובות שלה ולעסוק בעיקר במה שבידיך שזה – הגישה שלך והדרכים בהם אתה פועל.
—-
ועכשיו אחרי שהנחנו את הנ”ל, ננסה להיכנס מעט ולהתבונן..
אתה מתאר מעבר חד מהתנהלות נעימה לפני האירוסין, להתנהלות מאוד קשה לאחריה. ההתנהלות לפני האירוסין, מראה שייתכן שיש את הפוטנציאל להבנה הדדית ולפתיחות, אך משום מה כיום בזוגיות שלכם זה פחות בא לידי ביטוי.
השינוי החד בהתנהגות שלה, יכול להיות מוסבר גם על ידי גורמים אישיים שלה שאינם קשורים אליך, וגם מהכניסה לתוך הקשר ולדפוסים שמשתחזרים בתוך הקשר.
ייתכן שקשיים שהיו לה קודם עקב נסיבות חיים, שאתה עדיין אינך מודע אליהם וייתכן שגם היא לא מודעת אליהם, פתאום צפים ועולים בה, ובקשר קרוב כמו נישואין הם פשוט צפים על פני השטח. זה לא יוצא בצורה נעימה, וזה אפילו יוצא בתוקפנות כלפיך! אך אין זה אומר בהכרח שאתה לא בסדר או לא מספיק, אלא אולי פשוט שאתה האדם הכי קרוב אליה כעת ולכן זה מופנה כלפיך. זה לא מצדיק את ההתנהגות, אבל כן מסביר..
אם נלך רחוק יותר, ייתכן שגם חוויות שאתה עברת, משפיעות על הדינמיקה ביניכם. לא שאתה אשם בהתנהגות שלה, אך לעתים חוויות עבר שלנו ואף של הורינו או סבינו יכולים להשתחזר בתוך מערכות יחסים זוגיות.
ולכן מה?
בעיקר חשוב דבר ראשון, לא להיבהל, לדעת שאתה לא אשם, לקחת נשימה כמה שאפשר, ולדעת שייתכן שהקושי הזה, כמה שהוא נראה מאיים, אולי הוא חלק ממסלול שאולי עוד תצמחו ממנו ותוכלו להתקדם לתיקון האישי שלכם, של הזוגיות שלכם, ואף לתיקון של דורות קודם לכם.
שמעתי פעם משפט עוצמתי, שיכול לתת עוגן וכוח, לצלוח תקופות מורכבות במערכות יחסים: “אנחנו נפצעים בתוך קשר, אך גם נרפאים בתוך קשר”.
הקשר שלכם, כעת פוצע אותך, אך ייתכן שגלום בו גם פוטנציאל לריפוי הדדי של שניכם. אינני יודע מה הם בדיוק הפצעים שכל אחד מכם נושא, שבאים לידי ביטוי בקשר, ומהו המסלול לריפוי. אך אם הדברים נכונים, יהיה זה מסלול שיהיה עליכם ללמוד אותו בחייכם.
—
אשמח עכשיו ברשותך, לנסות להבין מעט את הדינמיקה שעלולה להיווצר מול התוקפנות שמופנית כלפיך-
כשאנחנו ניצבים מול איום, כשתוקפנות מופנית כלפינו, הגוף והנפש שלנו נכנסים לדריכות ומגננה, והאוטומט שלנו יכול לפעול בדרכים שונות על מנת להגן על עצמו ולשרוד. להלן נסקור אותם ונראה ביטויים אפשריים בזוגיות:
א’ הילחם- לצעוק, “להתפוצץ”, להילחם, להשיב מלחמה שערה..
ב’ ברח- לא להיות בסיטואציה, ואם אפשר אף לברוח ואולי אפילו להתגרש..
ג’ קפא- להיכנס לאיזשהו קיפאון של המוח הגוף והלב..
ד’ היכנע – ניסיון לרצות ולעשות את כל מה שהצד התוקפן דורש מאיתנו, על מנת להימנע מעימות ושלא יכעס עלינו חלילה..
ה’ טשטש- ניסיון להסיח את דעת התוקפן, על מנת שינוח מזעפו ויעבר לעיסוק בנושאים אחרים במקום לתקוף אותנו.
מוזמן לבחון האם חלק מהדפוסים באים לידי ביטוי בזוגיות שלכם. ייתכן גם שאתם עוברים בין דפוס לדפוס. כל הדפוסים הנ”ל הישרדותיים, נורמליים, ובמלחמת הקיום בטבע יכולים לעתים לשרת את ההישרדות שלנו, אך לרוב הם פחות יעילים במערכות יחסים זוגיות קרובות וארוכות טווח.
במקום זאת, אפשר לנסות קודם למצוא דרכים ועוגנים, איך לא להיכנס למגננה ובמקום זאת לנסות למצוא את הכוחות, העוגנים ואורך הרוח: ללמוד את ההתנהגות, את מה שאחורי ההתנהגות ואת הדרכים להתמודד בפועל.
בהתמודדות שלכם כיום, נראה שיש קורבן ותוקפן, כשהיא התוקפת ואתה הקרבן. היא המאשימה, המתלוננת והזעופה, ואתה מנסה לרצות אותה לבשל לנקות ולעשות הכל שיהיה לה טוב. הולך על ביצים עד שמתפוצץ.. התפקידים שלקחתם (שהגורמים לה כאמור, אולי נטועים בעבר) והדינמיקה שנוצרה בינכם, אינה מיטיבה עמכם.
כפי שכתבתי בהקדמה, אין לך שליטה עליה, אך יש לך שליטה על העמדה שלך במערכת היחסים שלכם. אם כיום אתה בעמדה הקרבנית והמרצה, אולי יהיה כדאי ומועיל לשנות עמדה. אתה יכול לעזור בבית ולתת לאשתך ולבית את מה שנראה לך נכון וראוי לתת, אך מומלץ שזה יהיה מתוך אמונה שלך שאתה עושה את מה שנכון ולא בשביל שהיא תהיה מרוצה. כשתעשה דברים מתוך האמונה והחיבור שלך, סביר להניח שפחות תהיה מתוסכל מהתגובות שלה, כי פעלת מתוך חיבור פנימי לערכים שלך, ולא בשביל שהיא תהיה מרוצה.
זכותך המלאה ואולי גם חובתך, גם להציב גבול, ולא להסכים שידרכו עליך ויתנהגו אליך בצורה משפילה. במקום ללכת על ביצים עד שאתה מתפוצץ, אתה יכול להתנהל בצורה הטובה והראויה כמה שאתה יכול, אך לא מתוך פחד. אם אתה חש שמשפילים אותך, אתה יכול מתוך עמדה מכבדת אך ברורה, להבהיר שהדברים פוגעים בך ואינך מוכן לקבל אותם ולא לחכות לפיצוץ.
גם אם יהיה קושי בתחילה עם שינוי הדפוס שלך , באם תצליח לעבור למקום יותר בטוח בעצמו מחד ומחובר למרכז הפנימי שלך מאידך, זה יוכל להועיל לדינמיקה שלכם ולזוגיות שלכם.
מתוך עמדה כזו, גם כשתראה את אשתך מתוסכלת, תוכל להבין שזה לאו דווקא נגדך ולזהות את הקושי שלה שעומד מאחורי ההתנהגות ואת הצורך האמיתי שלה ממך בתוך הקשר ובחייה, ולתת לזה מענה.
אם הכיוון הוא נכון, סביר להניח שגם אשתך תחוש אט אט, יותר ביטחון בתוך מערכת היחסים, תכבד יותר את הגבולות שלך. ויחד תוכלו לחזור ולעורר אהבת קדומים.
עד כאן לבינתיים, מקווה שהדברים שהצעתי נכונים לך כעת, ממליץ לעיין בהם שוב לאט, בכל חלקי התשובה, כי יש כאן איזונים עדינים שחשוב להחזיק אותם. ואני תפילה שאלוקים ינחה אותך בדרך שנכונה לך ולקשר הזוגי שלך. אמן.
אם יש לך עוד דברים שתרצה לשאול או לדייק, תוכל לפנות אלי במייל.
בהערכה עמוקה לדרך שאתה עובר
דוד ל
דלג לתוכן
תגובה אחת
הייתי מיעצת לאיש הסובל שלא יכנסו לתוכנית הבאת ילד עד שהמצב יהיה ברור.
להתיעץ עם איש מקצוע מוסמך!( מנסיון אישית להזהר מאד מיועצים קואוצ׳רים בלי הסמכה!!
הם לא מספיק מבינים את הפתולוגיה ויכולים לתת יעוץ לא נכון!)