שלום לצוות אקשיבה!!
תודה רבה על האתר הנפלא, אני קורא בו הרבה ומוצא את עצמי מחכים מאוד.
רציתי לשאול: איך אני יכול להאמין בבורא עולם?
א. אינני רואה אותו.
ב. אינני יודע מיהו.
ג. לא יודע בכלל אם הוא קיים.
תודהה
דלג לתוכן
שלום לצוות אקשיבה!!
תודה רבה על האתר הנפלא, אני קורא בו הרבה ומוצא את עצמי מחכים מאוד.
רציתי לשאול: איך אני יכול להאמין בבורא עולם?
א. אינני רואה אותו.
ב. אינני יודע מיהו.
ג. לא יודע בכלל אם הוא קיים.
תודהה
שלום לך,
השאלה שלך יפה מאוד, ומתבקשת מאוד.
אני מעריך אנשים שעוצרים ממירוץ החיים, ומחפשים את המשמעות והתכלית לקיומנו בעולם, ואת הדרך למצות את חיינו בצורה נכונה. השאלות ששאלת, הן השלב הראשון בדרך להגשמה העצמית הזו, ואני מוצא בי הערכה כנה לכל אחד ואחד מאלו שיצאו לדרך הבירור והלמידה.
חשוב להבין כשקוראים את התשובה לשאלה הזו, ולשאר השאלות הדומות לה – שלא שייך לתת תשובה מלאה במסגרת שכזו. הנושאים ארוכים ומורכבים הם, ומי שרוצה באמת לברר עד הסוף – צריך לשבת וללמוד, לקרוא ולהחכים. התשובה ניתנת כ'תוכן עניינים' ראשוני לענף העמוק והמורכב ביהדות, שנקרא "אמונה".
הבה ונתחיל עם שבירת המוסכמה שמה שאיננו רואים – לא קיים. לא כל מה שאנו יודעים שקיים, זה בגלל שאנו רואים אותו.
אנחנו לא רואים את נגיף קורונה, אבל יודעים שהוא קיים (אוהו יודעים…)
ואם תאמרי – אנחנו רואים אותו במיקרוסקופ, נלך על תחום אחר – הפיזיקה. האם אנחנו רואים את כוח המשיכה? לא. אך ברור לכולנו שהכוח הזה קיים. אנחנו לא רואים את בוזון היגס, אבל יודעים שהוא קיים ושהחלקיק האטומי נשאר שלם בגללו.
אז כנקודת מוצא מוסכמת, נודה שלא תמיד כדי לדעת – צריך לראות בעיניים. לפעמים ההשלכות של משהו מסוים יכולות לעזור לנו לראותו אותו. אנחנו לא רואים את הדבר עצמו, אבל רואים את מה שנוצר ממנו, ויודעים שהוא קיים.
אוקי, אז לא חייבים לראות. מוסכם. אבל איך אפשר להוכיח שאלוקים קיים? מהן ההשלכות שנוצרות ממנו, שאנו יכולים בעזרתן להיווכח ולהאמין שהוא אכן קיים?
ארבעה דרכים יש לכך;
אפרט כל אחת מן הדרכים בקצרה;
התורה מלמדת אותנו שאלוקים קיים: "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים".
היי, רגע! אז מה עם כתוב בתורה? ומי אמר שהתורה עצמה היא אמת? – זו כבר שאלה נוספת. אמיתות התורה. אך נסכים שאם הוכחנו את אמיתות התורה, אנו מסכימים שזו הוכחה גם לקיום האלוקים.
אמיתות התורה ניתנת להוכחה בשתי דרכים;
ננסה לדמיין לרגע, ונשאל מה אם הקדוש ברוך הוא היה פונה אלינו כעת ומתייעץ איתנו כיצד לשכנע את העם שלו שהוא אכן קיים ושהתורה אמת.
מה היינו מציעים?
אני הייתי מציע דבר פשוט: תתגלה אליהם כל הזמן! אולם, הבה ונניח שהקב"ה מסיבה מסוימת (שעליה יש לדבר בנפרד) לא רוצה להתגלות כל הזמן, אך כן מעוניין שעם ישראל ידעו שהוא קיים. מה היינו "מציעים לו" לעשות?
להתגלות לפחות פעם אחת, במעמד שבו כולם יראו אותו, וממנו ואילך כולם ידעו שהוא קיים. פשוט, לא?
אז זהו, שזה בדיוק מה שהקדוש ברוך הוא עשה. הוא נגלה לפנינו בהר סיני! במעמד אדיר שלא היה ולא יהיה כמותו, מול כמה מיליוני איש, הוא נגלה בצורה הברורה והמוחשית ביותר לכלל ישראל כולו.
ומאז, הגילוי הזה עובר במסורת מדור לדור.
ומניין שהמסורת רציפה ולא השתבשה? שאלה יפה, שהכותרת שלה היא "רציפות המסורת". ועליה תוכלי לקרוא באריכות ובעיון בספר הנפלא "לא בשמיים היא" של הרב אהרן לוי, שעוסק בנושא וסוגר אותו מכל פינותיו האפשריות.
במסגרת תשובה זו לא נוכל לעסוק בה, מקוצר היריעה, הזמן והמקום גם יחד.
הדרך השלישית לגילוי הקב"ה בעולם, היא הדרך בה צעד ראש אומתנו – אברהם אבינו. אברהם אבינו לא נכח במעמד הר סיני שהתקיים שנים רבות אחרי מותו, והמסורת שלו הייתה מתרח אביו שהאמין בפסלים.
למרות זאת – הוא הגיע לרמת אמונה כה גבוהה, עד שהיה מוכן להשליך עצמו לכבשן האש עבורה, וזכה להגיע עד לדרגת נבואה.
"אפשר לבירה בלא מנהיג" תהה אברהם אבינו – והניח דרך יציבה אל האמונה, שהובילה מאז אינספור יהודים וגויים אל המסקנה הבלתי נמנעת.
כשאדם מגיע לאי בודד ותוהה אם הוא לבדו על האי, מספיק גזע עץ אחד שמנוסר בצורה ישרה, כדי לדעת בבטחה: היה כאן בן אנוש. ומדוע? משום שיש כאן חשיבה וטכניקה, וחשיבה וטכניקה מצריכה יוצר. כל בן אנוש מבין שכל עצם שהוא מצריך יוצר. ואם העצם מורכב – הוא צריך יוצר בר דעת.
וכפי שביטא זאת הרמב"ם: "בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול".
כיצד יתכן, אפוא, שיש מדענים שמכירים את מורכבות הטבע ולא מאמינים ביוצר?
התשובה היא שהם כאן מאמינים ביוצר. אלא שהם מעדיפים שלא לייחס לו רצונות וציפיות. הם מאמינים במערכת מורכבת של חוקי טבע (שלאיש לא ידוע מי חוקק אותם ומה גרם להם), שהובילה לאינסוף תהליכים עדינים ומדוייקים מאוד ושרשראות מורכבות עד אימה של אירועים זה אחר זה ברצף מתמשך עד אינסוף, וש"המערכות" הללו יצרו את המוצר. כי לכל מוצר חייב להיות יוצר.
מול ההסתברות האפסית שהתהליכים הללו אירעו בלי יד מכוונת ותכנון מוקדם, רבים מהם משתמשים בביטויים כמו "תודעה קוסמית כללית" (מן 'שכל' נעלם שתכנן את תהליכי היווצרות העולם), שההבדל בינה לבין המילה "אלוקים" הוא רק בשאלת הציפייה של התודעה מאיתנו, בני האנוש…
האמונה באבולוציה עיוורת נטולת מתכנן היא כל כך פנאטית וקיצונית, עד שהיא מצריכה הרבה יותר 'אמונה' מאשר להאמין ביוצר רוחני שנשגב מעינינו. על תיאורית האבולוציה אפשר לקרוא בספר "מוצא החיים" מאת פרופ' משה טרופ, ובצורה קלילה ומובנת יותר לפשוטי עם נטולי רקע מדעי, אפשר לקרוא בספר הנפלא "אבולוציה במבחן" מאת ד"ר שלמה קאפח, ובעריכת כותב השורות.
דרך נוספת, עמוקה יותר, לגלות את הקב"ה – היא "מבשרי אחזה אלוק'". מי שלומד מעט פסיכולוגיה ונחשף למורכבות החשיבה ועולם הרגשות האנושי, רואה בכך את האלוקות המאירה מצלם האדם.
לכל בעלי החיים בעולם הזה, על כל מורכבות חשיבתם, טוב כאן בעולם הזה. שאיפותיהם מתמצות בסך הנאה ומילוי צרכים מוגבל. אך באדם שוכנת נפש אשר לא תימלא. החומר לעולם לא משביע אותה, ותמיד היא שואפת לאינסוף.
הנשמה הזו, השאיפה לצדק, לערכים, לרוממות רוח – היא חלק אלוק' ממעל, שמי שמתבונן בו בשכל ישר ולב פתוח, רואה בו אור אלוקי אינסופי, שעוקר את הצורך לבסס את האמונה על ידי דרכים לוגיות אחרות.
על כך נאמר המשפט הידוע "הם חושבים שאולי נוצר האדם מהקוף, כי הם לא ראו את ר' ישראל סלנטר. אני שראיתי את ר' ישראל – אני יודע שהאדם הוא חלק אלוק ממעל". אין זו אימרה מוסרית, כי אם תובנה שכלתנית עמוקה מאוד. יש מורכבות שאין מקורה בחומר, יש עומק שאינו כפוף לחוקי הטבע, והם משקפים את אורה של הנשמה.
עד כאן על קצה המזלג ממש, וכמובן שהדברים דורשים עוד ועוד העמקה ובירור. בירור שאינו 'בעיה' אלא מצווה שעליה נצטווינו; "דע את אלוקי אביך ועבדהו".
להעמקה נוספת, אפשר לקרוא בספרים; "מסע אל עמקי ההוויה" – מרדכי נויגרשל, "רשות להאמין" – לורנס קלמן, "פשוט להאמין" משה רט, "לחזור עם תשובה" – אהרן לוי, ועוד מאות ספרים שיצאו בנושאים אלו, ברמות שונות ובסגנונות שונים.
בהצלחה רבה
ישראל כ.
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
