The Butterfly Button
מחשבות על נישואין מעלות בי רתיעה ופחד

שאלה מקטגוריה:

תודה על האתר המדהים הזה אני בת 20 כמעט ואחת כבר תקופה של למעלה מחצי שנה שאני בתהליך טיפולי כדי להוריד התנגדות ופחד מנישואין. ב"ה פחות או יותר ההתנגדות הכללית ירדה אבל יש עדיין דבר אחד שמציק לי אני מפחדת ממגע אולי מפחדת זאת לא המילה אולי יותר נגעלת
כשניסיתי לחשוב למה אני ככ חזק בזה העלתי רעיונות אולי בגלל דברים שראיתי אולי בגלל דברים ששמעתי ולצערי יש הרבה כאלה אולי כי רוב הידע שיש לי על נישואין ויחסים קרובים זה לא ממקורות תורניים ואולי זה כי נפגעתי מכמה אחים שלי
תכלס כרגע זה תוקע אותי ולא נותן לי את האופציה להתקדם
המשפחה לוחצת ולא מבינה מה הסיפור שלי אני מנסה לתרץ תירוצים אבל זה לא נראה שמישהו באמת מאמין להם
אציין שהזוגיות של ההורים שלי היא לא מההכי טובות היא כן בתקופות של אפ ודאון אבל דוגמא טובה היא לא
וזה התהליך שאני עוברת כבר למעלה מחצי שנה להוריד את הפחד מכזאת זוגיות כי אם זה מה שיהיה לי גם אז למה לי להתחתן
אשמח לדעת מה אוכל לעשות בקשר למגע כי הרי אין דרך לדלג על השלב הזה

בנוסף קשור ולא קשור לא ברור לי מה העניין והמצווה הגדולה בהבאת ילדים
נכון יש את "לשבת יצרה" והמשכיות העולם אבל בשביל מה לאן העולם הולך עוד דור מגיע ועוד דור מגיע ויש המון סבל
ולא מספיק ברור לי מה הטעם
תודה רבה רבה מראש

תשובה:

בס"ד

הי יקרה,

קוראת אותך.

ראשית מחזקת את ידיך, הרגשת שאת זקוקה לסיוע, הלכת לבקש ולקבל אותו, הלכת לטיפול, זהו צעד מבורך מאוד.

את נמצאת כחצי שנה בטיפול וההתנגדות הכללית מנישואין ירדה, יופי. נשמע שאת בדרך ובתהליך טוב.

אבל זה לא מספיק. את מפחדת ממגע, ואפילו מעלה את המושג גועל.

את אולי לא יודעת להניח את האצבע בדיוק מדוע, אך את מתארת שראית ושמעת דברים ממקורות לא תורניים, וזה יושב ומשפיע על נשמתך הטהורה.

בנוסף, את נפגעת מכמה אחים שלך.

וכל זה תוקע אותך ולא נותן לך את האופציה להתקדם.

את יודעת, ידיעת הבעיה היא חצי מהדרך לפתרון ולא רק, גם קמת והלכת לטיפול כדי לקבל סיוע בעניין, כדי לנסות לתקן, לייצר משהו חדש וטוב. את בהחלט בדרך הנכונה.

וכאן רוצה לעצור רגע. ולכאוב איתך את זה שאחים שלך שהיו אמורים להגן עליך או לכל הפחות לא לפגוע.. הם אלו שפגעו בך. הם אלו שלקחו חלק משמעותי בביסוס התפיסה הגברית שאת תופסת את הגברים בעולם.

איך לא תחששי מלהתחתן? איך לא תרתעי ?

ותוסיפי תכנים שונים שנחשפת אליהם באופן פחות מבוקר ובאופן שחדר והשפיע עליך. על מחשבותיך, הרגשותיך, ותפיסותיך.

וגם דוגמא אישית מהזוגיות של הוריך, אין לך. אומנם חווית אצלם תקופות של אף ודאון אבל לא חווית זוגיות טובה כזו שתגרום לך לרצות לייצר זוגיות כזו.

ועם ולמרות הכל, את רוצה משהו אחר, טוב ומיטיב, את הולכת לטיפול, מאמינה שפותחת וחושפת חלקים אישיים וחשופים, על מנת לעבור תהליך, להתנקות מהתפיסות וליצר משהו חדש, בריא.

 

וכאן נכנסת המשפחה שלוחצת ולא מבינה מה הסיפור שלך, ואת מתרצת תירוצים שמן הסתם הם לא מאמינים להם.

אני לא רואה זאת כתירוץ תירוצים, רואה בחורה בוגרת שלוקחת אחריות על חייה, רוצה להבין את עצמה ונפשה טוב יותר, רוצה להיכנס לתוך המערכת מתוך בחירה ואחריות, כמו שהדברים אמורים להתנהל.

אולי אפשר להסביר למשפחה, למי שיושב ולוחץ שאת רוצה ומייחלת להתחתן, אך את עושה את זה בקצב הנכון לך. אפשר גם להוסיף ש"כרגע אני עוברת תהליך עם עצמי ואני צריכה עוד קצת זמן". ואולי אין כל כך מי שיבין ותבחרי שלא לתת הסבר.

אך תזכרי יקרה, כי אלו החיים האישיים שלך, בניית בית הוא שלב משמעותי, וחשוב להיכנס אליו מבחירה ושיקול דעת ולא מתוך לחץ חברתי או משפחתי כזה או אחר.

בהמשך כתבת 'אשמח לדעת מה אוכל לעשות בקשר למגע כי הרי אין דרך לדלג על השלב הזה', את צודקת לחלוטין. אין דרך לדלג על מגע.

תחושת הריחוק שאת חשה כיום ממגע,  מגיע מחוויות שחווית, מתפיסות שליליות ומדוגמא אישית שלילית. חשוב שתדעי יקרה, שזה שכרגע את חווה תחושת גועל, לא אומר שגם בעתיד תחווי תחושות אלו. את זוכרת שאת בטיפול ואת בתהליך?

אם רק בחצי שנה שזה זמן של בניית קשר ואמון עם הדמות המטפלת, את כבר מרגישה הטבה, מאמינה שעם עוד טיפול טוב ומיטיב, בקצב הנכון לך, ועם הקשבה עמוקה לעצמך, ברכות, בנעימות, בלי שיפוטיות, תצליחי להבין את עצמך טוב יותר, להבין מה קורה לך מול גבר, להבין לעומק את המניעים קושי ולהצליח לעשות שם עבודה. ואז מאמינה כי הגוף שלך ילמד אט אט להבדיל בין מגע פוגעני וחודרני למגע רך ואוהב, מגע מתוך אהבה וחיבור לאדם שעומד מולך.

וחשוב שתזכרי! מגע הוא לא דבר שקורה לך על ידי מישהו חיצוני, אלא, מגע יכול להיות דבר טוב שאת זו שמנהלת אותו, מה, מתי ועד כמה, בצעדים ובגבולות שמתאימים בדיוק לך.

וחשוב שתפנימי יקרה, שזה שהיום את חווה את הדחייה, יש לזה הסבר וסיבה ואת עוברת תהליך כדי להגיע למקום אחר. לרפא את החלקים הפצועים והכואבים ולייצר דרך חדשה.

 

ואת שואלת, באופן שקשור או לא קשור, מה העניין והמצווה בהבאת ילדים לעולם, בהמשכיות של דור אחר דור עם הסבל הרב שקיים.

אז כן. זה הכי מוצדק, מובן וטבעי שתעלי את הנקודה הזו ותשאלי את השאלות הללו, כי חווית חוויות לא פשוטות של סבל וכאב, אז למה להמשיך עם זה? דור אחרי דור?

ועם זאת, או למרות זאת, הקב"ה נותן לנו את האפשרות להביא ילדים לעולם, את היכולת לבחור בדרך אחרת, בדרך של תיקון במקומות הקשים שאנחנו חווינו ולהביא חיים לעולם ולייצר חוויות טובות ומיטיבות לבאים אחרנו.

נכון, שלא הכל בידיהם של ההורים, ולא הכל בידיה של אמא מסורה ואוהבת ככל שתהייה, ועדיין כאנשים מאמינים, אנחנו מאמינים שלכל נשמה יש את המסלול שלה, ובד בבד כהורים, אנחנו מחוייבים לעשות את המקסימום כדי שהילד יגיע למקום הטוב ביותר והמדויק ביותר עבורו.

תחשבי אותך, שעברת מערכת זוגית מורכבת של הוריך, שעברת קשיים,  עוברת תהליך, מבינה מה את לא רוצה, מה את רוצה שיהיה אחרת אצלך, מקימה בית לתפארת, עם זוגיות טובה ומיטיבה, והילדים שלך? מה הם יחוו?  בדיוק את התיקון הזה שאת תביאי לעולם, שאת תביאי אליהם, מתוך הקושי שאת עברת.

תזכרי. בהבאת ילדים לעולם, את לא רק מביאה חיים לעולם, את מרפאה פצעים גם בעצמך, את מנסחת מחדש את סיפור חייך על הצד הטוב ביותר, בעזרת השם.

 

מאחלת לך שתמשיכי לעבור תהליך מרגש, להגיע לריפוי,

ובעז"ה להקים בית עם בחיר ליבך, בזמן המיועד והמדויק עבורך,

שיהיה ביניכם חיבור של כבוד ואהבה וחיבור אמיתי,

ושתזכי לתקן את חוויות העבר שלך, על ידי יצירת משמעות וחוויות חיוביות בעצמך, בזוגיות ובהורות שלך.

מאמינה בך!

 

אלישבע ר.

 

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

זו הבחירה הנכונה בשבילי?
אני בחור רווק בן 26, עברתי דרך ארוכה בשידוכים… כבר מגיל 20 התחלתי ומדובר ב6 שנים ארוכות מאד.. לאחרונה יצאתי עם בחורה במשך מספר שבועות, ולאחרונה עצרתי את הפגישות כי הרגשתי שאני מסתבך עם הספקות של עצמי ומתקשה להגיע להחלטה. ניסיתי להתייעץ ובאמת שמעתי כל מיני תובנות חכמות ועדיין מסתבך.....
סתם רוצה לפרוק.. מה יש?
אני נערה בת 14 ואני מרגישה שהראש שלי עמוס בהמון התלבטויות ואני פשוט מוצפת. אני מנסה לעשות לעצמי קצת סדר ומקווה שתוכלו לעזור לי. קודם כל, אני ממש מרגישה חוסר שייכות לבית הספר שלי. אני לא יודעת אם בכלל שווה לי להישאר שם או שאני צריכה לעזוב, וזה יושב עליי....
קשה לי להגיד לא לבחורים בשידוכים
אני בחורה בת 23 חרדית מוכשרת יפה חברותית, בית טוב,איכותית ,בוגרת ויודעת מה אני מחפשת אני שנתיים בשידוכים ויצא לי להיפגש עם עשרה בחורים ואת חלקם הורדתי אני אחרי פגישה אחת הסיבה שאני פונה פה זה סוג של מחשבות ומצפונים שאין לי מושג מה המקור שלהם שאולי לא נתתי צאנס...
אני לא נכנסת לתבניות- אז איך אמצא שידוך?
אני בת 20 ממשפחה חרדית שמורה קלאסית. בקהילה שלי משייכים אותי בתור "פתוחה" בגלל שאני לא חרדית קלאסית בעיניהם. אני בחורה מאוד עמוקה וחושבת על החיים, לא לוקחת אמונות וערכים מובן מאליו אלא חוקרת ומגיעה לתשובות בעצמי. אני כל הזמן בלימוד וחיזוק האמונה, גם בתקופות קשות יותר שהלב פחות מרגיש...
אני לא רוצה לשנוא את אבא שלי
כבר שנה בערך שלא קל לי ממש עם אבא שלי. אני מרגיש שאני מסתכל עליו בעין כל כך רעה אבל כי אני באמת לא יכול להתעלם ממה שהוא עושה כמו על כמה הוא ביקורתי – כל מקום חדש אני נכנס ישר ביקורת מתמקד בדברים הרעים, מעצבן, צועק, מתעצבן, כועס, (בעיניי)...
איך מכבדים אבא שקשה לי איתו?
  אני בת 17 הבכורה במשפחה אני פונה אליכם כי כבר תקופה ארוכה אני מתמודדת עם קושי מול אבא שלי, ואני לא כל כך יודעת איך נכון להתמודד איתו. חשוב לי קודם לומר שאני מאוד אוהבת את אבא שלי, מעריכה אותו ומחזיקה ממנו. הוא אדם מאוד חכם, יש לו הרבה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן