קודם כל תודה רבה על האפשרות המדהימה לשאול שאלות מורכבות ולקבל תשובות מעמיקות וקולעות.
אקדים ואומר אני חרדי למדתי בכמה ישיבות התגלגלתי קצת ויצאתי לעבוד, אבל מאוד שמרתי על עצמי. מזה שנה וחצי נשוי באושר לאישה מקסימה ואבא לילד מתוק.
אתחיל בסיפור קצר: לפני כשנתיים התנדבתי באירגון שמפעיל חלוקות של מזון ושתייה במספר בתי חולים במחלקות השונות. יום אחד קיבלתי בקשה ממישהי שהכרתי בבקשה לדאוג לאישה (נשואה+ילדים) שאושפזה ונמצאת במצברוח ירוד, ולהקפיץ לה קצת פינוקים שישמחו אותה וכיוון שלא היו מתנדבים בשטח התנדבתי ללכת בעצמי להביא לה את זה לחדר שבו הייתה מאושפזת. ואיכשהו יצא שישבתי אצלה כחצי שעה ודיברנו. הרגשתי שאני ממש עושה ביקור חולים… חשבתי ששם זה נגמר.
אחרי שבוע קיבלתי ממנה הודעה בוואטסאפ ומפה לשם המשכנו להתכתב ולאט לאט הרגשתי שאני נמשך לתוך זה עד שאחרי שבוע בערך מצאתי את עצמי נפגש איתה ברכב שלה הדברים התדרדרו משם בקצב שלא חשבתי שיקרו אוסיף שהיא מצידה מאוד דיברה ונתנה הרגשה כמה שהיא סובלת ובעלה דפוק ורק אני מבין אותה. לאחר מכן התכתבנו עוד כשבוע ואז סיכמנו שניפגש באיזה שהוא מקום ומשם נתקדם והיה דיי ברור שזה הולך לעלות שלב, נהיה איפשהו ביחד ומי יודע לאיפה זה יתקדם…
משום מה, החלטתי יום לפני המפגש הזה להרים טלפון לרב של אבא שלי (שלא היה לי איתו הרבה קשר) ולשאול אותו כמה שאלות, לא רמזתי אפילו בכיוון אבל בלי שהסברתי לו מה קורה הוא הבין שיש קשר ואמר לי מיד לנתק את הקשר והבטיח שאראה ישועות בקרוב. ובאמת עוד באותו יום הציעו לי בשידוך את אישתי.
מאז שהכרתי את אשתי הכל הולך על מי מנוחות, טוב לי, שמח לי והכל (כמובן שיש עליות וירידות אבל זה בסטנדרט ובנורמל), אבל כבר במשך שנה אני מרגיש כל הזמן שאני מחפש משהו נוסף מעבר לחיי הנישואין שלי. אדגיש שוב פעם שלא חסר לי כלום! אשתי דואגת לי ונותנת לי הכל, את כל כולה. אני גם משתדל לתת לה את כל כולי אבל כל הזמן יש לי ברקע איזה שהוא רצון למשהו נוסף ואני פוחד שמאותו סיפור עם אותה אישה שפיתתה אותי (וברור לי שהיא לגמרי שזה היה פיתוי מצידה, גדולה ממני ביותר מ10 שנים! אני לא הייתי חושב להיכנס לכזה קשר מצד עצמי וכנראה שלא היה לי את הכוחות הנפשיים באותו זמן לחתוך את הקשר שנוצר) כאילו מאז אני מחפש איזה שהוא סף גבוה של ריגוש ואני לא מוצא אותו בחיים הרגילים והפשוטים ואני כל הזמן מוצא את עצמי מחפש להכיר נשים נוספות או "לפנטז" על חוויות שקשורות במין וכל הזמן מחפש למצוא איך אני עושה את זה למרות שאני לא מעוניין בזה בסופו של דבר ואני יודע שאני עלול לאבד את כל מה שיש לי ויש לי המון מה להפסיד, אבל אני מרגיש שזה חזק ממני… החשק לחוויה האסורה הזאת.
מאוד אשמח לדעת איך אפשר להתגבר על הדחף הזה, לא רק לשמוע מוסר עד כמה זה לא טוב – כי את זה אני יודע, אלא להבין מאיפה זה נובע ולטפל בזה. זה ממש הורס לי את החיים ואת חווית הזוגיות הבריאה.
מספר נקודות חשובות:
א. אשתי יודעת מהסיפור. היה קשה לה בהתחלה אבל תמכה בי כל הזמן.
ב. אני מודע לזה שהקשר היה בעייתי והרסני.
ג. תמיד היה קשה לי בנושאים הללו של קדושה…
תודה שיש אתכם כאן!
3 תגובות
תודה רבה על ההנגשה!
א. הניסוחים מעולים, והתוכן בולט ומרגש.
ב. לי אישית הסיפור הנ"ל נכנס לארגז הכלים, גם עבורי וגם כעזרה לזולת.
רעיון ההנגשה מבורך ויעיל.
יהי"ר שיהיה מוסיף והולך
ויישר חילכם לאוריתא!
תשובה מאד יפה ומחכימה!
האמת שהתשובה מאד הפתיעה אותי, דווקא ציפיתי שהתגובה תהיה שזה די לגיטימי ושככה כולם, הרצון הזה לריגושים, גם בלי קשר למה שהוא חווה קודם הנישואין.
ואילו בתשובה, הרצון הזה שלו היה הקבלה "לשף" ולא לאדם סטנדרטי.
אני על עצמי יודעת שגם בלי שום חוויה עם מישהו בדרך אסורה, עדיין יש את היצר הזה לפעמים, גם בחיי נישואין הכי טובים שיש.
תמיד מים גנובים ימתקו, ותמיד הדבר הזה "האסור" הוא ניסיון והוא קורץ.
אשמח לתגובת הרב המשיב.
תודה רבה ויישר כח.
ראשית תודה על הפירגונים זה מרגש ממש.
אם הבנתי טוב את דבריך נראה לי לענות שבתוך התשובה מודגש שהרצון לריגושים הוא בסיסי אבל אצלו נוצר "אקסטרה"- "שף" ולכן כדאי להיות מודע להתמודדות השונה שלו ולתת לזה מענה.
על כך שיש לכל אדם ריגושים וכו' זה גם כתוב וגם בסיס, עיקר התשובה היא על מצוקת השואל בסיבת התמודדות החריגה שלו.
התשובה כולה מבוססת על עיקרון הטיפול קוגנטיבי התנהגותי, הקוגניציה, המידע, והתהליך.
בהצלחה רבה