The Butterfly Button
מחפש סף גבוה של ריגוש ואני לא מוצא אותו בחיים הרגילים והפשוטים

שאלה מקטגוריה:

קודם כל תודה רבה על האפשרות המדהימה לשאול שאלות מורכבות ולקבל תשובות מעמיקות וקולעות.
אקדים ואומר אני חרדי למדתי בכמה ישיבות התגלגלתי קצת ויצאתי לעבוד, אבל מאוד שמרתי על עצמי. מזה שנה וחצי נשוי באושר לאישה מקסימה ואבא לילד מתוק.
אתחיל בסיפור קצר: לפני כשנתיים התנדבתי באירגון שמפעיל חלוקות של מזון ושתייה במספר בתי חולים במחלקות השונות. יום אחד קיבלתי בקשה ממישהי שהכרתי בבקשה לדאוג לאישה (נשואה+ילדים) שאושפזה ונמצאת במצברוח ירוד, ולהקפיץ לה קצת פינוקים שישמחו אותה וכיוון שלא היו מתנדבים בשטח התנדבתי ללכת בעצמי להביא לה את זה לחדר שבו הייתה מאושפזת. ואיכשהו יצא שישבתי אצלה כחצי שעה ודיברנו. הרגשתי שאני ממש עושה ביקור חולים… חשבתי ששם זה נגמר.
אחרי שבוע קיבלתי ממנה הודעה בוואטסאפ ומפה לשם המשכנו להתכתב ולאט לאט הרגשתי שאני נמשך לתוך זה עד שאחרי שבוע בערך מצאתי את עצמי נפגש איתה ברכב שלה הדברים התדרדרו משם בקצב שלא חשבתי שיקרו אוסיף שהיא מצידה מאוד דיברה ונתנה הרגשה כמה שהיא סובלת ובעלה דפוק ורק אני מבין אותה. לאחר מכן התכתבנו עוד כשבוע ואז סיכמנו שניפגש באיזה שהוא מקום ומשם נתקדם והיה דיי ברור שזה הולך לעלות שלב, נהיה איפשהו ביחד ומי יודע לאיפה זה יתקדם…
משום מה, החלטתי יום לפני המפגש הזה להרים טלפון לרב של אבא שלי (שלא היה לי איתו הרבה קשר) ולשאול אותו כמה שאלות, לא רמזתי אפילו בכיוון אבל בלי שהסברתי לו מה קורה הוא הבין שיש קשר ואמר לי מיד לנתק את הקשר והבטיח שאראה ישועות בקרוב. ובאמת עוד באותו יום הציעו לי בשידוך את אישתי.
מאז שהכרתי את אשתי הכל הולך על מי מנוחות, טוב לי, שמח לי והכל (כמובן שיש עליות וירידות אבל זה בסטנדרט ובנורמל), אבל כבר במשך שנה אני מרגיש כל הזמן שאני מחפש משהו נוסף מעבר לחיי הנישואין שלי. אדגיש שוב פעם שלא חסר לי כלום! אשתי דואגת לי ונותנת לי הכל, את כל כולה. אני גם משתדל לתת לה את כל כולי אבל כל הזמן יש לי ברקע איזה שהוא רצון למשהו נוסף ואני פוחד שמאותו סיפור עם אותה אישה שפיתתה אותי (וברור לי שהיא לגמרי שזה היה פיתוי מצידה, גדולה ממני ביותר מ10 שנים! אני לא הייתי חושב להיכנס לכזה קשר מצד עצמי וכנראה שלא היה לי את הכוחות הנפשיים באותו זמן לחתוך את הקשר שנוצר) כאילו מאז אני מחפש איזה שהוא סף גבוה של ריגוש ואני לא מוצא אותו בחיים הרגילים והפשוטים ואני כל הזמן מוצא את עצמי מחפש להכיר נשים נוספות או "לפנטז" על חוויות שקשורות במין וכל הזמן מחפש למצוא איך אני עושה את זה למרות שאני לא מעוניין בזה בסופו של דבר ואני יודע שאני עלול לאבד את כל מה שיש לי ויש לי המון מה להפסיד, אבל אני מרגיש שזה חזק ממני… החשק לחוויה האסורה הזאת.
מאוד אשמח לדעת איך אפשר להתגבר על הדחף הזה, לא רק לשמוע מוסר עד כמה זה לא טוב – כי את זה אני יודע, אלא להבין מאיפה זה נובע ולטפל בזה. זה ממש הורס לי את החיים ואת חווית הזוגיות הבריאה.
מספר נקודות חשובות:
א. אשתי יודעת מהסיפור. היה קשה לה בהתחלה אבל תמכה בי כל הזמן.
ב. אני מודע לזה שהקשר היה בעייתי והרסני.
ג. תמיד היה קשה לי בנושאים הללו של קדושה…

תודה שיש אתכם כאן!

תשובה:

שלום לך אח יקר

קראתי את פנייתך וטרם שעניתי לך התייעצתי עם איש מקצוע בתחום ותשובתי מבוססת מחכמת כמה יהודים טובים ששמחו על הזכות לנסות ולהגיש לך עזרה.

ראשית חשוב שתדע לתרגם את האירוע שחווית לשפה הכי פשוטה וכנה והחוויה הזו הייתה "ריגוש".

ותרשה לי להוסיף שככל שאתה מרבה להאשים אותה (ובצדק!) מובן כמה הריגוש הזה היה עוצמתי עבורך, שהשפיע עליך רבות, ואולי עד עצם היום הזה וגם בעתיד.

לעומת תקופת אותו ריגוש- אתה היום חי בחיי נישואין טובים, אבל הבעיה שלך היא שאתה הכרת כבר מודל זוגיות גרוע אומנם אבל כזה שיש בו ריגוש מיוחד ואולי מוזר, או בלשון חז"ל מים גנובים ימתקו, והיום אתה מחפש את אותו ריגוש ולא את אותו מעשה חלילה.

הבעיה הזו יש לה עומק ויש בה גם טריגר עוצמתי להעצים את חיי הנישואין שלך הנוכחיים עד 120.

העומק של הבעיה היא הקוגניציה שיש לך לכל עולם הזוגיות, נשים, ואפילו יחסים, החיבור הראשוני שלך לנושאים הללו היו במציאות שכולה ריגושים בוא נזרוק באוויר כמה מהם:

1. עצם הקשר עם מבוגרת ונשואה שקיבלה ממך עזרה

2. המיקום שזה נעשה

3. התהליך שזה הבשיל

4. ההובלה שלה בכל התהליך הוא סוג של ריגוש וגם מיני

ויש עוד אלמנטים

כל אלו היו החיבור הראשוני שלך לעולם הזה, ועכשיו כשיש לך אשה נהדרת אתה מרגיש חסר ריגוש כי היא אומנם מוצלחת מאוד וטובה ונאה וכו' אבל היא "נורמלית" חסר לך את אלמנט הריגוש שהכרת בהכרותך הראשונית את תחום זה.

והשאלה עכשיו מה עושים במציאות הזו.

תרשה לי לומר לך משפט שאין בו כדי לתת לגטימציה לאירוע שהיה אבל בהחלט לראות גם אותו כאירוע השגחה שיסייע לך בזוגיות עם רעייתך (ובמיוחד שכל זה התגלגל בגלל חסד שעשית אז לא יתכן שתפגע מזה).

אתה הבשלת לתהליך פנימי בזוגיות שלך שרבים מגיעים אליו זמן רב אחרי הנישואין, כל חיי הנישואין הם חיים של חקירה, בדיקה, תהייה, חיים של נסיון

לדעת מה טוב לבת הזוג שלך, מה משמח אותה, מה עושה לה טוב, וכך הרב דסלר כותב בקונטרס החסד בהדרכה לחיי הנישואין: "וכך אני אומר לזוג בעת שמחת כלולותם", אומר הרב דסלר, "היזהרו, יקרים, שתמיד תשאפו להשביע נחת זה לזה. ודעו, אשר ברגע שתתחילו לדרוש דרישות זה מזה, הנה כבר אושרכם מכם והלאה”.

סוד אהבה והזוגיות זה לשאוף להשביע נחת זה לזה, לחשוב מה יגרום לשני להתרגש.

ככל שחיי הנישואין טובים יותר הם מצריכים תחזוקה תמידית טובה יותר, והרי השגרה משפיע עלינו כי יש לנו עבודה וילדים וקשה לתחזק זוגיות רעננה וטובה, התרופה לזה הוא הצורך הפיזי בריגוש …..

כאשר אני אוכל ארוחה אני בדרך כלל רק מבקש שיהיה טעים ומשביע, אבל בשבת אני כבר מצפה לסעודה מיוחדת יותר, וכך בחגים או בחתונה, קל וחומר במסעדה, אני רוצה לחוש ריגוש מעבר לצורך הבסיסי, ריגוש של אוכל מיוחד לבד מהרצון לשבוע, כל זה נכון אצל אדם נורמטיבי, אבל מה קורה אצל שף, או קונדיטור, הוא חייב שהלחם הפשוט יהיה מיוחד, והעוף הפשוט יאפה נכון ומדויק וכו', מצד אחד זה כאב ראש, מצד שני לאכול עם אדם כזה זה תמיד מיוחד וטעים.

כאשר לך כאדם נשוי מובנה בתוך חיי הזוגיות שלך הצורך לריגוש זוהי ברכה נפלאה אם תדע לקחת את זה למקום הנכון וזה אפשרי אם תבחר, תבחר לגרום לרעייתך ריגושים מיוחדים בכל הפרמטרים הזוגיים (בתוך גבולות התורה וההלכה כמובן) אתה שף/ קונדיטור, אתה לא יכול להסתפק בזוגיות סטנדרטית אתה תשקיע בזוגיות מיוחדת, מושקעת, עם מחשבה תמידית, נכון כמו אצל שף זה קצת כאב ראש אבל יש בזה הרבה איכות.

ובמיוחד שזוגיות שכזו ככל שתצליח למקד את הריגוש לתוך חיי הנישואין ובגבולות חיי הנישואין אתה תייצר מנוע של אהבה חסרת תקרה, ובית שיש בו אהבה שכזו גדלים בו ילדים נפלאים, ואתה תייצר בס"ד פס יצור משובח מאוד של בית שיש בו אהבה אינסופית.

כל זה היא פרי עבודה אישית שלך, בה תצטרך לתרגם את הריגושים שלך שחווית בראשונה בצורה שאיננה בריאה, בצורה שאיננה יכולה להוליד המשכיות, ואת אותה החוויה הראשונית עליך לתרגם לאהבה וריגושים מיוחדים בחיי הנישואין שלך.

זכור אתה לא לבד, יש לך אשה שלא בטוח שבנויה לקצב ריגושים מסחרר ומפתיע, ובכללי נשים מאוד אוהבות ריגושים אבל פחות אוהבות הפתעות, עליך לבנות את חיי הזוגיות שלך בחכמה ובתבונה, בעדינות של עקב לצד אגודל, ככל שהיא תבטח בך ותבין שאתה החלטת להשקיע בחיי הזוגיות שלכם בלי גבול עד 120, היא אט אט תזרום איתך ואהבתכם תשגה בשושנים.

יחד עם זאת מחובתי להפנות את תשומת ליבך שאם אתה מוצא את עצמך נגרר לריגושים שליליים מחוץ למסגרת הנישואין שלך או כאלו שיכולים להפריע, המליץ לך בחום ללכת לטיפול אצל איש מקצוע (פסיכולוג וכד') שיסייע לך כי יתכן שאתה חווית את האירוע גם כסוג של טראומה ולזה ריגושים ואהבה פחות יעזרו לטיפול יסודי, וגם אם לא טראומה עדיין יש מקום לאיש טיפול מסיבות שונות במקרים שכאלו.

בהצלחה רבה!

אברהם ב.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

3 תגובות

  1. תודה רבה על ההנגשה!
    א. הניסוחים מעולים, והתוכן בולט ומרגש.
    ב. לי אישית הסיפור הנ"ל נכנס לארגז הכלים, גם עבורי וגם כעזרה לזולת.
    רעיון ההנגשה מבורך ויעיל.
    יהי"ר שיהיה מוסיף והולך
    ויישר חילכם לאוריתא!

  2. תשובה מאד יפה ומחכימה!
    האמת שהתשובה מאד הפתיעה אותי, דווקא ציפיתי שהתגובה תהיה שזה די לגיטימי ושככה כולם, הרצון הזה לריגושים, גם בלי קשר למה שהוא חווה קודם הנישואין.
    ואילו בתשובה, הרצון הזה שלו היה הקבלה "לשף" ולא לאדם סטנדרטי.
    אני על עצמי יודעת שגם בלי שום חוויה עם מישהו בדרך אסורה, עדיין יש את היצר הזה לפעמים, גם בחיי נישואין הכי טובים שיש.
    תמיד מים גנובים ימתקו, ותמיד הדבר הזה "האסור" הוא ניסיון והוא קורץ.
    אשמח לתגובת הרב המשיב.
    תודה רבה ויישר כח.

  3. ראשית תודה על הפירגונים זה מרגש ממש.

    אם הבנתי טוב את דבריך נראה לי לענות שבתוך התשובה מודגש שהרצון לריגושים הוא בסיסי אבל אצלו נוצר "אקסטרה"- "שף" ולכן כדאי להיות מודע להתמודדות השונה שלו ולתת לזה מענה.

    על כך שיש לכל אדם ריגושים וכו' זה גם כתוב וגם בסיס, עיקר התשובה היא על מצוקת השואל בסיבת התמודדות החריגה שלו.

    התשובה כולה מבוססת על עיקרון הטיפול קוגנטיבי התנהגותי, הקוגניציה, המידע, והתהליך.

    בהצלחה רבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מתיש אותי להצטרך כל כך את בעלי
היי אני שופכת פה מלל מקווה שיהיה ברור אני פשוט שופכת כל מה שאני מרגישה בלי סדר מסוים אני מרגישה שאני נמצאת עם בעלי אבל יש חומה שקופה ביננו כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד לו אבל לא אומרת, מרוב חוסר זמן ועבודה קשה, אנחנו פשוט לא מוצאים זמן...
אני פמיניסטית ובעלי שוביניסט!
אני נשואה חמש שנים לבעל טוב ומסור ויש לנו שני ילדים ב"ה. יש משהו שמפריע לי בזוגיות שלנו. אני נוטה יותר לפמיניזם ובעלי שובניסט מובהק . יכול להיות שהזוגיות של פעם באמת הייתה מושתתת על שובניזם. בתורה גם אין שיוויון בין המינים, אבל הזמנים השתנו. והיום חיים אחרת … דבר...
בעלי לא רוצה ללכת לטיפול והזוגיות שלנו תקועה
היי, אני נשואה כ 6 שנים ויש לנו שלושה ילדים מאז שהתחתנו הרגשתי שהתקשורת בינינו מאוד לוקה בחסר ותמיד הרגשתי שהוא חסום רגשית ולא הבנתי למה, שנים שחשבתי שאני הבעיה ואז הבנתי שבעצם אמא של בעלי שלפי אבחנתי בלבד, היא נרקיסיסטית, היא בעצם הבעיה. ניסיתי להסביר לו בעדינות את הבעיה...
מאז שהתגרשתי אני חושש להתחתן
התגרשתי תקופה קצרה אחרי החתונה משום שהתגלו כל מיני בעיות נפשיות ועוד. לפני החתונה קלטתי קצת שמשהו לא בסדר ולא הסכמתי להאמין לזה העדפתי לחשוב אחרת וביום של החתונה ממש זה התפוצץ לי בפנים הרבה יותר ממה שחשבתי. וכרגע אני לא סומך על עצמי בנושא של שידוכים וכל שידוך שמציעים...
מרגיש שעשיתי טעות שהתחתנתי
אני נשוי קרוב לארבעה חודשים, ובאמת שלפני החתונה הכל היה טוב, הרגשתי שהיא מבינה אותי, שהיא רואה אותי, שאני יכול לדבר איתה ולהיות פתוח ושהיא תבין אותי. מהרגע שהתארסנו הקערה התהפכה על פיה, מרגיש לי שהיא חושבת רק על עצמה, רואה רק את עצמה, מאשימה אותי בכל דבר, המילה "למה?"...
קשה לי להקשיב לבעלי שמדבר ארוךךךךך
בעלי ואני מאוד שונים. אני מדברת קצר יחסית ומעבירה מסרים ממוקדים, ואם מרחיבה אז זה נוגע לנושא. בעלי לעומת זה אוהב להרחיב. כל נושא הוא מתחיל ממה שקרה לפני שנים, ממשיך במה שקרה בכל השנים ורק בסוף מגיע לנושא הנוכחי וגם עליו מרחיב. בנוסף הוא אסוציאטיבי אז גם גולש לפעמים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן