שואלת יקרה,
את מספרת שהחלטת להתחזק ועם הזמן התחלת לשתף, בתהליך שלך, את אחותך, שאת קשורה אליה ושדומה לך. קיווית שזה ישפיע עליה להתחזק גם כן. בפועל, זה לא קרה ואפילו פגע בקשר שלכם. את דואגת שהיא כבר לא אוהבת אותך ודואגת גם מהירידה שלה ברוחניות.
קודם כל, תרשי לי לספר לך כמה אני מתפעלת ממך. בסוף השאלה שלך את כותבת שאת לא בטוחה האם הדברים שאת חושבת ושסיפרת כאן נכונים בגלל שאת 'קטנה'. אני כותבת 'קטנה' כי זו המילה שהשתמשת בה ובאמת בגיל את מאוד צעירה אבל במה שמעסיק אותך רואים שאת נערה בוגרת, חכמה, אכפתית, אחראית, מקשיבה לעצמך ולאחרים, רואה טוב באנשים ומסורה. כלומר, מאוד, מאוד גדולה.
איך רואים את זה?
למשל:
רואים שאת בוגרת כי בחרת בתהליך של התחזקות שזה לעלות מעלה הפוך מכוחות בסביבה שיכולים למשוך בנות לכיוון ההפוך.
חיפשת דרך חכמה איך להביא את אחותך להתחזק גם כן וחשבת שאם תספרי לה על עצמך, זה ישפיע עליה בלי שהיא תרגיש מותקפת (כך נראה לי. אני צודקת, נכון?).
אכפת לך מאחותך שנמצאת בתהליך הפוך, שמזיק לה ואת חושבת עליה ורוצה לצרף גם אותה לתהליך הטוב שאת עוברת.
את מרגישה אחריות כלפי אחותך ודואגת לה שלא תחליט החלטות לא נכונות בגלל דברים לא נעימים שקרו לה.
את קשובה לתגובות של אחותך ולכן שמת לב שהיא מתקיפה אותך בגלל שהיא מרגישה מותקפת (להבין את זה זוהי חוכמה ויש מבוגרים שלפעמים לא מבינים את זה).
את מקשיבה למה שאת מרגישה ולכן את מזהה כשאת נפגעת ויחד עם זה מרגישה קשר חזק לאחותך (היכולת לזהות שמרגישים כמה רגשות באותו זמן היא גם בגרות).
את רואה טוב באחותך ותכונה חשובה זו עוזרת לך להבין שהיא מתקיפה רק כי היא מרגישה מותקפת ומתוך פחד. בגלל התכונה הנפלאה של ראיית הטוב, את גם מבינה שהיא לא רעה או לא מאמינה, ח"ו, אלא מה שקורה לה זה בגלל ניסיונות לא קלים שקרו לה בחיים
את מסורה לאחותך ומחפשת בשבילה אנשים מתאימים שיחזקו אותה ושלא יתעלמו ממנה, כדי שתגיע גם היא לכל הטוב שאת רואה בדרך ההתחזקות שלך.
כתבתי את מה שראיתי בך, כי אני חושבת שזה מאוד חשוב שבן אדם, בכל גיל, יכיר טוב מאוד את התכונות הטובות שלו. זה יעזור לו להשתמש בהם נכון ולעשות איתן עוד הרבה טוב.
את נמצאת במצב לא פשוט. מצד אחד את בתהליך של התחזקות – את מתקדמת ורואה כמה טוב יש בדרך שבחרת בה, למרות הקשיים שיש בתוך תהליך של התחזקות (חלק מהטוב הוא דווקא מההתגברות שלך על הקשיים). מצד שני, את רואה איך אחותך שאת כל כך אוהבת הולכת בכיוון ההפוך. כואבת לך הטעות שלה וכואב לך מאוד הריחוק שזה יוצר ביניכן.
כאן יש דבר חשוב ועדין שאני רוצה לומר לך. חשוב שתכירי את התכונות הטובות שלך מעוד סיבה. התכונות שלנו נקראות גם בשם 'מידות'. המילה 'מידה' מראה לנו שלכל תכונה יש את המידה הנכונה שבה צריך להשתמש בה, במצבים שונים בחיים. למשל תכונת הנתינה היא תכונה טובה וחשובה. עם זאת, חשוב ללמוד מתי לעצור את הנתינה למשל כשזה פוגע במי שנותן (ולפעמים במי שמקבל).
ההבנה שלכל תכונה שיש לנו יש גם גבול מביאה אותנו לזה שנחשוב בכל דבר שאנו עושים, מהו הגבול של המאמץ שלנו. עד כמה עלינו להשתדל בדבר הזה ומתי עלינו לעצור ולהשאיר משהו לקב"ה ולשליחים אחרים שלו.
אני מציעה לך לבדוק עם עצמך, בנושא החשוב שהבאת פה (ובכלל, בכל מיני דברים בחיים), לגבי התכונות (המידות) שלך שאת רואה, מהי המידה הנכונה להשתמש בהן.
זה לא דבר קל. זה אפילו קשה לגלות עד כמה להשתמש בכל תכונה שלנו. לומדים את זה לאט, לאט. ההצעה שלי בשבילך איך לדעת מהי המידה הנכונה להשתמש בתכונה מסויימת היא:
1. לבדוק עם עצמך מה נכון וטוב לך.
2. לבדוק עם עצמך מה נכון וטוב לבן אדם השני.
3. להתייעץ עם אדם שאת סומכת עליו – מורה, יועצת, רב, רבנית.
ניקח לדוגמא את תכונת האחריות שהיא תכונה מרכזית וחשובה פה. רואים שאת לוקחת אחריות להתחזקות של אחותך וגם אחריות לקשר שביניכן. זה חשוב וטוב שיהיה לך אכפת מההתחזקות של אחותך אבל יש לזה מידה. זה שהבנת שאת לא הבנאדם המתאים לחזק אותה מראה שגילית את הגבול של האחריות שלך בדבר הזה. נראה שגילית את זה כי זה לא היה טוב לאף אחת מכן ופגע בקשר שלכן.
עכשיו כדאי לך להבין עד כמה את אחראית למצוא אנשים שיעזרו לה להתחזק. תשאלי את עצמך, מה את יכולה לעשות כדי למצוא אנשים שיעזרו לה כך שזה יהיה נכון לך ולה?
תרשמי את כל הרעיונות שעולים לך, תחשבי עם מי אפשר להתייעץ (אולי ארגון קרוב שיש בסביבה שלכם, כמו לב לאחים, ערכים, הידברות). ברגע שאת מרגישה לחץ, מצוקה או כל רגש קשה אחר, זה סימן שעברת את גבול האחריות שלך ואז חשוב שתפסיקי להתאמץ בכיוון הזה. מה יקרה אז?
ייתכן שאחותך תיקח את האחריות ששיחררת ותדאג בעצמה לשאול ולהתעניין, ייתכן שהיא תתחיל לשאול אותך, ייתכן שאף אחד משני אלו אבל מה שבטוח שבורא עולם נשאר אחראי לה ומכוון את דרכה.
אותו דבר לגבי האחריות שלך לקשר שביניכן. את לוקחת אחריות על הפגיעה בקשר שלכן וכותבת "כנראה עשיתי משהו לא בסדר ולא הייתי צריכה להתערב". את רוצה שהיא תחזור לאהוב אותך ולא יהיה לאף אחת מכן הרגשה שהיא מותקפת על ידי השניה. חשוב להבין שלקשר שלך ושל אחותך, שתיכן אחראיות. את משתדלת לעשות דברים שמקרבים ביניכן ולומדת כל פעם מה מחזק את הקשר שלכן ומה מחליש אותו אבל את לא האחראית היחידה לקשר. גם לאחותך יש פה אחריות. חשוב שתלמדי את המידה הנכונה בשבילך לקחת אחריות על הקשר שלכן ולהשאיר גם לה מקום לקחת פה אחריות (זה נכון גם לקשרים אחרים בחיים).
איך תעשי זאת?
שוב, על ידי שתשתמשי ביכולת שלך להקשיב לעצמך ולאחרים. בגדול, את צריכה לבדוק עד כמה את שמחה, משוחררת, אמיתית בקשר וכך גם אחותך. חשוב שכל אחת מכן תרגיש טוב בקשר ושמקבלים אותה ונותנים לה להיות מי שהיא. חשוב שכל אחת מכן תוכל לספר מה היא מרגישה ושהשנייה תקבל אותה אפילו שהיא חושבת אחרת. זה לא קל ולא תמיד קורה לגמרי. כמה שזה יקרה יותר, הקשר שלכן יהיה חזק יותר.
לסיכום, את מביאה פה התלבטות שהיא לא פשוטה אבל חלק מהחיים, לגבי עד כמה אנחנו יכולים להשפיע על אחרים ועל הבחירות שלהם מבלי שזה יפגע בקשר איתם. ראינו שחשוב להכיר בתכונות שלנו שאיתן אנחנו פועלים, במיוחד למצוא מהי המידה הנכונה לקחת אחריות, וללמוד עד כמה נכון להשתמש בכל תכונה כדי להשיג את המטרה שלנו. אני מקווה שהדברים שנגענו בהם נתנו לך כיוון ודרך שיעזרו לך בהמשך ומאחלת לך המשך תהליך משמח של התחזקות וקשר טוב עם אחותך שנותן לכל אחת מכן מקום לגדול ולהתפתח.
תצליחו בדרך
פנינה
[email protected]
דלג לתוכן
תגובה אחת
היי, מניסיון של אחת שהתחזקה (ובעקבות כך כל הבית התחזק ב"ה)
הדרך היחידה היא להוות דוגמא אישית טובה, לא לבקר/לשפוט אחרים על מעשיהם ולהתפלל עליהם.
וזכרי יקרה, שהתפקיד שלך זה לא לתקן את כל העולם, אם תתקני את עצמך, תחזקי את עצמך, אנשים יראו אותך וזה יבוא מאליו…
זו הדרך שלי, וזה גם הצליח במשפחתי.
בהצלחה צדיקה.