The Butterfly Button
מה יהיה הצעד הבא ? מה הדרך שלי?

שאלה מקטגוריה:

שלום !
ותודה רבה על האתר הנפלא , נעזרתי בו הרבה , וקיבלתי גם ידע והבנה בשלל נושאים שלא הייתי חשוף עליהם , והרבה תובנות מאוד משכילות , תהי משכורתיכם שלמה מאת השם .

אני חגגתי יום הולדת 20 לפני כמה חודשים ספורים , ובזמן אלול בעזרת השם אני אמור לעלות לקיבוץ א’ משיעור ג’ ,

מאחר שההורים שלי ראו שהחינוך הדתי שבחרו לא כ”כ צלח אצל אחי , הם שלחו אותי לביה”ס חרדי של החינוך העצמאי, שוב , זה גם מחוסר הבנה כ”כ של המשמעות של הבדלים בין דת”ל לחרדי , והבית עצמו היה די דת”ל באופיו , ובהשקפת עולמו ,
לא אאריך בפרטים לא נחוצים , למעשה אני מאוד הצלחתי ב”ה בלימודים , ואני בסוף כיתה ח’ , הייתי בין חצי מהמחזור שהלכו לישיבות קדושות חרדיות ,
הלכתי לישיבה קטנה ספרדית שבה הרבה מהבחורים היו מרקע חוזב”תי , שרוף , בעלבתי..
ו
, והייתי ממש בתוך בועה של שטייגען ורוחניות , וכל הדמיונות שלי זה להיות ת”ח גדול עם פראק שיודע את כל התורה כולה… , ולמרות שהעירו לי קצת רבנים שאני צריך קצת להינות וכו’.. , לא בדיוק עשיתי את זה , והייתי ממש פרוש ,
ואז בקיץ ש”ג אני חושב שהתחלתי קצת לצאת מהבועה אחרי התקופה הקשה של המבחנים, וקצת נזכרתי בעוה”ז.. , אבל גם אם כן , זה ממש בקטנה .
למעשה הגעתי לישיבה ליטאית טובה , לא מה שחלמתי בדיוק , אבל ישיבה טובה מאוד , ושם קיבלתי את הבום , מנטליות שונה לגמרי , הגעתי לבד כמובן , אף לא הכיר אותי , והיחס אליי היה כבחור חייכן ונחמד שהגיע מאיזה מושב , ולמד ביש”ק ספרדית , בקיצור – איזה ברייה משונה.. , התייחסו אליי מגעיל ממש, ירדו , צחקו , ביזו , ואפילו פגיעה פיזית מידי פעם , כמו דחיפה , גניבה של חפצים כאילו אני ילד קטן , וממעמד של כמעט רב ביש”ק , הפכתי לבחור כמעט הכי לא נחשב , גם הפנימיה בנוסף הייתה קשה לי מאוד ,

אמא שלי שבעקבותיי הלכה ונהיית יותר בכיוון של ההשקפה החרדית , מאוד פחדה מהתלונות והזעם שפתאום הפניתי כלפי החרדים , וזה הזכיר לה את האחים שלי , שזה הזכיר לה את תחילת ה” מסלול החדש ” שלהם , וזה דבר שממש מירר לי את החיים , כאילו נשמטה לי הקרקע מתחת לרגליים , והיה זמן שממש העדפתי להיות גוי , וכאילו ממש קינאתי בגויים !..
ובאמצע חורף ש”ב התחלתי לראות סרטים וסדרות בסופ”ש כשהייתי בבית , ואמא שלי ממש נלחצה , ואני גם האמת , כי עד לפני שנה לא האמנתי שאני אעשה דבר כזה בחיים !
אבל זה ממש הרגיע אותי , כאילו סוף סוף חזרתי הביתה ! , זה נתן בד בבד שלווה וגם הרבה בילבול..
וכך התחלתי לערער מלכתחילה על כל יסודות החרדיות , ומבלי משים ואחר כך עם משים תוך כדי חקירה עמוקה של כל דבר נטיתי לכיוון ההשקפה הדת”ל / חרד”לית , וזה לווה בלבטים קשים מאוד , ובילבול , ולא היה לי את מי לשאול או להתייעץ ( לא הכרתי אתכם אז לצערי ..) , כמובן שהיו עוד קשיים אחרים בנוסף …
והאמת היא שככל שראיתי בחרדיות דבר לא מחייב , וכתוספת ודרך נוספת בעבודת השם , ושנפתחתי לסרטים וסדרות , , שכמובן צריך היה להשתדל שיהיו נקיות ככל האפשר ( נושא שגם חקרתי ושאלתי רבות ..) ,ויותר נהנתי מאוכל ומהועוה”ז בכללי ,
זה גרם לי להקלה ממש גדולה מאודדדד , ופתאום התחלתי לראות את השם יתברך ואת התורה והיידישקייט , בצרה הרבה יותר נעימה ואמיתית , האלוקות כרגע אצלי היא אחרת , נעימה יותר , ואהובה יותר , אני אוהב יותר ללמוד תורה ! , ואחרי כל השנתיים בישיבה שממש הלימוד והסדרים היו עליי לטורח , סוף סוף התחלתי ללמוד , והלימוד ממש חיבר אותי להשם , ולתורה הרבה יותר מפעם , וסו”ס התורה לא נראית מפחידה וקודרת , אלא מלאת חיים !!
כמובן שחיים פתוחים נלווים ביותר נסיונות של קדושה והיפתחות לדברים שלא נמצאים בישיבה ..
אבל אני מרגיש שכל פעם אני לומד יותר , מתחבר יותר , אני מרגיש שכמעט נרפאתי לגמרי מפצעי אותה התקופה , ואני היום כן רוצה להקים בית חרדי ( ! ), בית של קדושה ותורניות , ואפילו להיות אברך כמה שנים ! , וגם אני כבר לא מתכוין למהר להכניס אינטרנט וסרטים לביתי , וכל שיותר אני מתקדם , אני מרגיש יותר מוכנות עצמית לבית יותר גבוה רוחנית , אבל כמובן פתוח , כפי אתם מבינים מכל המהלך שלי , וכן לצאת לעבוד מתישהו וללמוד באקדמיה .
ואני די מצאתי את עצמי הולך בכיוון מחשבתו של הראי”ה קוק זלה”ה , שאת דמותו ראיתי מילדות ( לצד התמונה של הרצל להבדיל .. ככה זה ..) , במיוחד בנושא של יחסי חול וקודש של כתבי הרב זלה”ה , ואני מוצא בספריו הרבה שלווה ונחת ורוחניות , שממש מרגיש לי שזה שייך אליי , ולשורש נשמתי .
אחרי כל זה , אני מעוניין לשאול , הרי בישיבה אפילו שיותר קל לי כעת מאז , אני עדיין מרגיש שיש בי יכולות גדולות , שאני לא ממצה בגלל שלא מסתדר לי כל הקונספט הזה של ישיבה , וההתחייבות למוסד כלשהו , אני מרגיש עצמאי , ותמיד הייתי מאוד בוגר , אפילו הרב שבחן אותי לישיבה אמר למשגיח לשי שאני מאוד עצמאי .. , וכן אנשים שעוסקים בתחום הנפש , אמרו לי בדלתיים סגורות שיש לי אינטיליגנציה רגשית גבוהה , ואני מאוד רגיש לזולת ובנוי לקשר זוגי , וגם שהרבה בנות בס”ד מאוד יתחברו לאופי שלי , וגם אני מרגיש שבמהלך כל ההתמודדויות , והחיים , אני קניתי קניין גדול בנפשי של תעצומות נפש, וחוזקות , וידע , ואני ממש מרגיש שאין לי פרטנר לחיים , לחלוק את זה , אני האמת מחפש לקבל אהבה , לתת אהבה , לחיות את כל הדבר העוצמתי הזה שנקרא חיים , עם מישהי , לתת לה מכל מה שאני קניתי , והשגתי , ולהוציא מהכוח אל הפועל את הקיניינים שלי בנפש , רוח , גשמיות ,וחכמה , ורגישות , על ידי בניית בית בישראל ,
וכשאני בישיבה אני מרגיש שאני כאילו עדיין לכוד בגבולות הגיל והזמן וכאילו במובן מסוים זה כמו לשים בחור ביש”ג בכיתה ח’.., כי אני חושב שאני הרבה מעבר לרמה הכללית של רוב הבחורים בגילי, ( אני לא נוהג להתבטא כך על עצמי , אבל זה המצב ) .
בנוסף , אני הייתי בייעוץ בנושא אחר עם יועץ יר”ש לפני שנה , וגם בקיץ הזה , והוא המליץ לי עכשיו בקיץ לחשוב ללכת על נישואין בקרוב , ושאני ממש מתאים לזה , וזה ממש מתאים לרמה שאני אוחז בה ..
השאלה אם ללכת אחרי מה שאני חושב , ואחרי אלול להתחיל לשמוע הצעות ( כי כבר הציעו לי כמה , למרות שזה לא הכיוון נראה לי.. אבל כבר יש הצעות ..)
וגם האם יש סיכוי לפי מה שנראה מהמהלך הזה שאני אוכל ללמוד יותר טוב בכולל מאשר בישיבה , ולמלאות את עצמי בתורה ויר”ש , לפני שאצא לאקדמיה , כי אם אני בעז”ה אלמד טוב בכולל , אולי אאחר את היציאה ללימודים באקדמיה, כי אני מרגיש שלמרות שבישיבה מאוד התקדמתי בלומדע’ס והבנה , אבל לא הספקתי ללמוד הרבה בכמות , ואני ממש רוצה את הכמה שנים האלה של לימודים תורניים גדושים , ואם אני אמשוך בכל זאת בישיבה מספק , והמצב ישאר אותו הדבר , אז אני אתחתן ואוכל ללמוד בכולל זמן מועט יותר , כי אני לא רוצה להתחיל את הלימודים האקדמאיים מאוחר .
כי בישיבה יש את כל הקטע של פנימיה וחברה ומשקעים גם קצת עדיין יש מאז , וכל כך הרבה מעבר ללימוד נטו , ובכולל אפילו שיש ” רחיים על צוארו ” , עדיין יש סיפוק רגשי של זוגיות בעז”ה , וכולל עצמו הוא רק לימוד בדרך כלל , ולא עולם שלם כמו הישיבה , והמחויבות אליו מבחינה נפשית היא פחותה מזו של הישיבה , והרי ” השרוי בלא אישה שרוי בלא.. תורה ..”
וגם נראה לי שלהורים שלי יש בשבילי יחידת דיור להתחלה , למרות שאני כמובן לא בונה על זה , ( אני כן צריך להשתלם בכל הקטע הפיננסי של בית , וכו’.. אבל אני משתדל כבר עכשיו , ונראה לי שהניסיון בזה בא עם הזמן ..) .
וכמובן שאני ארצה מישהי מרקע דומה לשלי פחות או יותר ובראש פתוח במידה דומה לשלי , וכמובן שעם שאיפות דומות לשלי , שזה מצמצם לי את החיפוש לכיוון מסוים יותר , אם כי אני מבין שיש הרבה כאלה , ובמיוחד בשנים האחרונות , בכל זאת אין לי די ידע בנושא , והייתי שמח לשמוע את חוות דעתכם על כמות הבחורות שבכיוון הזה בימינו , והאם יש הרבה כאלה שהן גם יראות שמיים ומקפידות , אבל עם ראש פתוח ומבתים פתוחים , מרקע פתוח / דת”ל / ” שרוף ” , או אפילו חרדי מודרני שמקבל ?
נסיתי למצות כמה שיותר את השאלה , מתנצל אם הארכתי יותר מדאי , אבל נראה לי שזה היה נצרך .. אשמח להכוונה בנושא , כי קשה לי למצוא אנשים עם רקע כמו שלי ובכיוון שלי , כך שיש לי הרבה ספקות כנ”ל , ואין לי מספיק אנשים כמוכם עם ניסיון בנושאים האלה …
אשמח לתשובה בהקדם , ( אולי אפילו אם אפשר לפני תחילת זמן אלול , כדי שאהיה יותר מיושב מהבחינות האלה בפתח הזמן ) , אם כי אני מבין את העומס שיש לכם , ואני מלא הוקרה עצומה , על המפעל האדיר הזה !!
אשמח לתשובה ולחוות דעת כללית גם על המהלך שעשיתי בשנים האלה , כי אני מרגיש שלם איתו ושזה מעלה אותי רוחנית , ( כמובן מאליו שהניסיונות עכשיו שונים ) , אבל אני רואה עתיד עשיר ברוחניות ותרניות וגם הווה פורה , אבל בכל זאת זה שונה מרוב הבחורים הקלאסיים , ולכן אני אשמח לשמוע חוות דעת בונה , ולתשובה על השאלות הנ”ל !
תודה רבה !
והמשיכו לעזור ולתת את מה שרק אתם יכולים לתת !
כל טוב ובהצלחה רבה .
( ההחלטה אם לפרסם את השאלה באתר או לא היא נתונה לשיקול דעתכם , בתנאי שהשם שלי לא יפורסם . ) תודה !

תשובה:

שלום לך בחור יקר מאד,

חודש טוב.

השראה ושמחה להתחיל את חודש אלול עם מכתב כמו שלך, שמספר על מסע חיים מיוחד, על מסע של חיפוש, התבגרות ועליה. מרגש לקרוא ולדעת שיש אנשים שלא נחים על השמרים, ועובדים על עצמם, ולא נשארים בנפילה אלא שבים וקמים (הלא זוהי מהותה של התשובה, לחזור שוב ושוב אל השיפור והתיקון, למרות הנפילות).

שאלותיך יפות וחשובות וראויות להישאל. ההרגשה הראשונה שהיתה לי מקריאת דבריך היתה שאתה חכם ונבון ויודע את הדרך שלך יותר מאחרים, וגם אם ראוי ונכון להתייעץ עם גדולים וחכמים – בכל זאת ההקשבה לעצמך ולקולות העולים ממך היא דבר נצרך ובעל תוקף בפני עצמו.

נהניתי לקרוא את הדרך שעשית מבחינה מחשבתית, והחיבור שיש לך להראי”ה קוק, שהיה ממאורי הדורות הקודמים, ומהגדולים והמופלאים שבכל הדורות. ואין סתירה לדעתי בין יניקה מתורתו לבין יניקה מתורת גדולי חכמי המוסר והמחשבה של העולם החרדי-ליטאי, שאף הם היו גדולי עולם והאירו את הדרך מכיוונים אחרים. אחד הדברים הייחודיים בתורתו של הרב קוק היא היכולת להכיל מורכבות ולצרף להרמוניה שלימה חלקים שנראים כסותרים. זה מאד מתאים למורכבות של החיים שלך שאתה מתאר. היכולת להחזיק את כל המורכבות הזו ולהיות נאמן לדרך שלך, להגיע מרקע שהגעת ולקחת ממנו את הדברים הטובים ולהחזיק במסגרת חרדית ולקחת ממנה את הטוב, וכן הלאה, כל זה מורה על יכולת הסתכלות חכמה ובוגרת. לכך מצטרפת גם ההבנה החשובה שלכל אדם יש דרך משלו בעבודת ה’.

אולי אתה מכיר את דברי הרב קוק, שנראים לי מתאימים כאן:

“כל אדם יש לו המסלול שלו שעל ידו הוא בא לאשרו, לתכלית הוויתו, שבו הוא מתדבק ליוצרו, ולא יוכל לבוא למגמת חפצו במסלול אחר, אף על פי שהוא מסלול ישר בעד אחרים.

על כן צריך כל אחד להיות מוקיר מאד את מסלולו המיוחד…” (פנקס ירושלים תרצ”ג).

ועל כן, אני מחזק אותך להמשיך ללטש ולחזק את מסלולך הייחודי, ולמצוא מקורות יניקה שיגדלו אותך ויחברו אותך לאהבת ה’ ולעבודתו. אל תירא ואל תחת מפני המלעיגים, ומצא לך אנשי אמת שידריכו אותך ויהיו לך לעזר בדרכך הפרטית והאישית המיוחדת לך.

אני מתקשה לענות באופן ספציפי לשאלות שלך (לגבי השידוכין ועוד). כדאי להתייעץ עם אדם שמכיר אותך באופן אישי (וכמובן להקשיב גם ללב שלך), ובכל זאת ברצוני להאיר איזו נקודה. מהכתיבה שלך אני מתרשם שאתה נוטה להתעסק בפרטים המעשיים והטכניים, ולנסות לתכנן לטווח הקרוב, ואולי הייתי ממליץ לך קצת להרפות מכך. אנחנו לא אמורים לתכנן את העתיד שלנו ברמה הפרקטית וברמת הפרטים עד כדי כך. עלינו להכין את עצמנו מנטלית לאתגרים, לעבוד על עצמנו מבחינת האינטליגנציה הרגשית, ומבחינת הדרגה הרוחנית וכדומה, וכמובן להתפלל, ולצפות.

פעמים רבות קשה לנו לדמיין כיצד בסוף יבואו הכוחות שלנו לידי ביטוי בחיים עצמם, כיצד תיראה בת הזוג שלנו ומה יהיה האופי המיוחד של החיבור (כל זוג הוא חיבור ייחודי בין שני אנשים שונים, שאין עוד כמוהו בעולם). כמובן שיש להתפלל, ואחרי שהתפללת והכנת את עצמך – אתה יכול להרפות ולהשאיר לקב”ה לנהל את העניינים כפי שישר ונכון בעיניו.

למדתי נהיגה לפני המון שנים, אבל עד היום מלווה אותי עצה אחת שלימד אותי מורה הנהיגה, שהיא גם עצה מעולה לחיים באופן כללי: כשהייתי מסתכל מבעד לזכוכית הקדמית אל המטרים הסמוכים לרכב, היה אומר לי המורה להסתכל רחוק יותר. באופן אינסטינקטיבי הייתי שוב מוריד את הראש אל המקום שאליו אמור הרכב להגיע מיד, והוא היה שוב ושוב מרגיל אותי להסתכל רחוק יותר, אל מה המשך הכביש. לאט לאט למדתי שכאשר אני מסתכל קרוב מדי, אני מתבלבל ומאבד את הביטחון. כשאני מגיע לסיבוב ואני מסתכל רק על המטרים הקרובים – אני כל הזמן צריך לתקן את ההגה שיתאים לסיבוב. לעומת זאת, אם אני מסתכל רחוק, אם שדה הראיה שלי גבוה יותר, אז באופן אוטומטי אני מתיישר לפי הסיבוב, והבטחון שלי גדל (מקווה שהצלחת להבין את המשל. צריך לנסות את זה…).

הנמשל לכל החיים הוא פשוט: לפעמים צריך להגביה את המבט אל האופק. לא להתעסק בפרטים הקטנים של מחר שאינם בשליטתנו. לא להדאיג את עצמנו באיפה אגור ובמה אתפרנס (כמובן, כל עוד שהשאלות האלה לא מעשיות עבורי), אלא לסמן מטרה ויעד מבחינה ערכית ורוחנית, לחדד את השאיפות שלי, ולדהור קדימה. הדברים שצריכים להסתדר – עוד יסתדרו, בעזרת ה’ יתברך.

אז זו העצה שלי, וגם האיחול: מאחל לך מכל הלב שתלך בדרך הישר, בדרך הטובה והרחבה שסללו קדמונינו, אך בתוכה – בנתיב האישי המתאים והייחודי לך, ותגביה עיניים אל האופק, עשה את המוטל עליך ואל תדאג על כל השאר, גּוֹל עַל ה’ דַּרְכֶּךָ וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה (תהלים לז, ה).

מקווה שקצת עזרתי בדברים שלי,

מאחל לך כתיבה וחתימה טובה

והצלחה גדולה בדרכך המיוחדת והמרגשת,

ובמילותיו של הרב קוק (שיום היארצייט שלו יחול השבוע): עלה למעלה, עלה, כי כח עז לך.

אלי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

4 תגובות

  1. התחברתי ממש לשאלה, דומה יחסית לתהליך שעברתי (מאותו מקום בערך הגעתי)
    והתשובה התאימה לי ועזרה מאד.
    תודה רבה. תבורכו.

  2. אני ממש שמח לדעת שיש עוד אנשים כמוני , אין לך מושג כמה זה מחזק ומנחם .. בעצם יש לך מושג… , ואני מתפלל להשם שנעשה את הבחירות הנכונות , חשוב מאוד שתהיה מודעות לכל הנושא הזה של ההבדלים האלה של החרדי והדת”ל ועל מי שביניהם , אני מאמין שיש עוד הרבה כאלה ,
    שיהיה הרבה בהצלחה וסיעתא דשמיא !

  3. הזדהיתי עם כל מילה. אני דווקא באה מהעולם החרדי. ובשלב מסויים התחלתי לנטות יותר לכיוון הדת”ל. עברתי תהליך דומה למה שכתבת… של קודם כל התחזקות קיצונית וחיים בסוג של בועה ואז נפתחתי יותר ואני עדיין בתהליך של מציאת איזון. מאוד התרגשתי לקרוא את השאלה שלך. כי זה ניסח במילים את מה שאני בעצמי מרגישה ופחות הצלחתי לבטא.
    תודה לך על השאלה ותודה על התשובה שהאירה את עיני.

  4. אין לכם מושג כמה אי באמת שמח לשמוע את זה ..
    גם שיש עוד כמוני ..
    וגם שהשאלה שלי עוזרת לאחרים , ומעלה את הנושא !
    הלוואי וכולנו נמצא את הדרך שה’ רוצה שנלך בה , בקלות ובאושר !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני מחפשת דבר שלא קיים?....
אני בחורה חרדית, קצת פתוחה, בגיל השידוכים, שאמורה להתחיל לדעת איך היא רוצה שהבית שלה יהיה ויראה, איזה בעל היא רוצה.. הבעיה היא שאני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי. בהתחלה היו לי הגדרות מאד ברורות מה אני רוצה, מה אני מחפשת ואיזה בית אני שואפת להקים. ואז שהתחלתי יותר...
מה המקום של התלבטויות אחרי האירוסין?
בן 29 ממשפחה דתית גדלתי כדתי לאומי ובשנים האחרונות התחזקתי בדת והתפיסה שלי יותר נוטה לכיוון החרדי או החרדלי,קובע עיתים ומבין את החשיבות של לימוד תורה וכן רוצה שהילדים ילמדו במסגרות יותר תורניות ולא דתיות לאומיות. מבחינת לבוש אני מתלבש בסיגנון הרגיל מכנסיים או גינסים וטי שירט סולידים כיפה שחורה...
מי שהולך בדרך התורה מפסיד הנאות?
יש לי בת דודה בת 16 גרה בקיבוץ חילוני לגמרי אבא לה לפני כמעט עשור חזר בתשובה אבל כל המשפחה חילונים לגמרי והיא כבר יותר משנה שומרת שבת וממש ממש מתחזקת והיא מבחינתה ממש רוצה להיות חרדית מאוד קשה לה בפן החברתי גם מצד החברים וגם המשפחה והדודים והיא נמצאת...
לא יודע לאיזה ציבור להשתייך
אני כבר מתחילת אלול נכנסתי לישיבה חרדית לבעלי תשובה גדלתי בבית דתי לאומי ואני מאוד מבולבל בין העולמות/ מצד אחד הצד הדתי לאומי נראה מאוד חלש מאוד מתיר מאוד מזלזל בתורה מאוד אבל הוא יותר פתוח וחופשי ומצד שני הצד החרדי מאוד סגור ואטום ומדבר שפה משלו ומנותק ומאוד קשה...
איך לשמור על עצמי כשאהיה בצבא?
האמת שאין לי מושג אם זה המקום לפנות אליו לשם שאלה כזאת כיוון שזה מקום להצפת נושאים שקשורים לציבור החרדי והשאלה שלי לא כל כך רלוונטית לציבור החרדי אז ככה אני חרדי למדתי במוסדות חרדיים קלאסיים עד גיל 15 מאז ועד היום מדדה בין ישיבות חצי יום לישיבות חוצניקיות חשוב...
אני אמורה להקשיב למה שהרב אמר אבא שלי?
מסלול החיים שלי בתור דתייה לאומית בהגדרה, עד לפני זמן מה, כבר היה די קבוע מראש. יסודי, חטיבה, תיכון ו… שירות לאומי או צבא. אבא שלי התייעץ עם הרב, מעין מנטור שלו וחרדי כמדומני, כדי לדעת מה עדיף עבורי, והרב אסר את שניהם ואמר שאגש ישר לאוניברסיטה. מצד אחד, נורא...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן