שלום וברכה

אני קורא שוב ושוב את השאלה, וחושב איך להשיב, ממה להתחיל. אולי מהסוף, בו את מבקשת שיגדירו את מצבו ההלכתי של בעלך. או בשאלה הראשונה בה את שואלת את תפקידך כאשה ותפקידו כבעל במצב כמו שתיארת.

אני אסביר את הדילמה שלי, מדוע אינני יודע מהיכן נכון להתחיל.

מצד אחד אפשר לנסות להגדיר את מצבו מבחינה הלכתית ואולי לומר דינו כדין שוטה, וממילא הוא ודאי לא מחויב במה שהוא חייב וגם את ממילא לא חייבת לו. אך מצד שני אולי זה לא נכון. אולי לא שייך לחיות לצד רגשות כאלו. לאחרונה קראתי סיפור שחיזק אצלי את הצד השני, הסיפור הוא על בעל ואשה שהבעל סבל מאלצהיימר בגיל מוקדם, ל"ע. כשהתחיל מצבו להחמיר אך עדיין שלט בעצמו הוא כתב מכתב לאשתו שהייתה אחות במקצועה וכך הוא כתב לה:

"אני משער שככל שאמשיך לאבד את הזיכרון, את תהיי מסוגלת לשים בצד את רגשותייך ולטפל בית מתוך ריחוק של אחות רחמנייה, ושאת זה תהי מסוגלת לעשות גם אם הדברים שאעשה או אגיד יהיו קשים או מוזרים נורא, אפילו אם אשכח מי את, אז אני מבקש ממך לא לשכוח לעולם דבר אחד, את אשתי, ואם חייך כשאתי יהפכו קשים מידי, אני רוצה שתעזבי אותי. את לא צריכה להישאר איתי כאחות. אם אין בי יותר שום ערך כבעל, אז אני רוצה שתעזבי אותי. כל מה שאני מבקש זה שתעשי כל מה שיש ביכולתך כאשתי. אחרי הכל אנחנו בעל ואשה, גם אם אאבד את הזיכרון, אני רוצה שנהיה יחד כבעל ואשה. אני לא יכול לשאת את המחשבה שנישאר יחד רק מתוך סימפטיה".

ובכן, הגם שכפי הנראה הסיפור המסופר לא היה, לדעתי כתוב בו יסוד נכון, מבחינה זוגית. וכשקראתי את הקטע הזה, חשבתי על השאלה שלך, ואסביר מה אני מתכוון. פעמים רבות ישנם מצבים בהם יש מחשבה האם נכון לפרק את הבית או לא. ומחליטים מסיבה מסוימת לא לפרק את החבילה, במחשבה שאפשר להמשיך את הזוגיות ורק לשנות תפקידים מבעל ואשה, לחולה ואחות רחמנייה. ואמנם זה אפשרי, ולפעמים זו ברירת מחדל, אבל צריך להיות מודע לכך שזוגיות זה לא.

אני חייב להדגיש שישנם מקרים מאד מרגשים של בעל ואשה שאחד מהם לקה במחלה גופנית או נפשית, ואחד הצדדים ממשיך לקיים את הזוגיות בתוך מערכת זוגית, הצד הבריא מטפל בחולה במסירות גדולה, אלא שהוא עושה זאת כבן זוג, הוא מונע מתוך נאמנות לכריתת הברית שביניהם. ולא מתוך רצון לעשות חסד, כפי שהיה עושה חסד לאיש זר. זה לא נעשה מתוך חסד, אלא מתוך אהבה ונאמנות לברית, אם ישבחו אותו על החסד שהוא עושה לבת זוגו הוא יתרעם על כך, הוא לא יסכים לשמוע שמעשיו מעשי חסד, כי הוא לא עושה את מעשיו מתוך רצון לגמול חסדים אלא מתוך נאמנות לברית שביניהם, הוא אוהב וממילא דואג לאהובתו. במקרה כזה, גם אם האשה תתפקד כאחות רחמנייה, היא לא תהיה אחות רחמנייה אלא תהייה אשה מסורה, הנאמנת לברית שכרתו ביניהם, כאשר אהבה גדולה מניעה אותה ונוסכת בה כח להיות מסורה לבעלה החולה. דוגמאות כאלו מהווים השראה, יש ללמוד מהם מהי נאמנות לכריתת ברית, מהי אהבה אמתית.

אני חושב שזו ההגדרה של המערכת הזוגית על פי התורה, אני לא מוצא הגדרה יותר מדויקת מזו המתוארת במכתב שכתב הבעל החולה לאשתו. מערכת זוגית על פי התורה איננה רשימה של מטלות שהאיש צריך לעשות ורשימה של מטלות שהאשה צריכה לעשות. רשימת מטלות קיימת בין שותפים. בעל ואשה לעומת זאת מקיימים מערכת של זוגיות שהיא איננה שותפות בעלמא, אלא מערכת שלימות הרמונית, בה כל צד מהווה חלק ממבנה של שלימות הנוצרת מהקשר הזוגי. כאשר המבנה מתבטא גם בתפקידים השונים המוטלים על כל אחד מהם, אך אין מקום לדון בחיובים, אלא כשיש מערכת של זוגיות.

כעת את צריכה לשאול את עצמך, מה קורה אצלכם בבית, האם הקשר שלכם הוא קשר זוגי? האם הסיבה שאת נשארת נשואה גם במצב כזה נובע מאהבה ומנאמנות לברית שביניכם. או לא.

אינני יודע את הסיבות מדוע את החלטת להישאר נשואה לו. האם בגלל שמחלתו החלה רק אחרי שנישאתם ולדעתך כפי שאם היה חולה במלה גופנית לא היית מפרקת את החבילה כמובן, כך גם במחלה נפשית את לא מפרקת [האם זה נכון או לא אינני נכנס לדון כי אין זה הדיון שביקשת לדון], ולדעתך הברית שביניכם מחייבת המשך חיים ביחד. או שמא מתחילה הוא היה חולה, והברית מתחילתה איננה ברית, ורק החלטת מסיבות אחרות להישאר נשואה אליו, אם מצד שאין לך את הכוחות הנדרשים למסע של גירושין, או שאת חושבת משום מה שיותר טוב לילדים שלך שתמשיכו להיות נשואים, יכולות להיות הרבה סיבות למה החלטת להמשיך את הנישואין במצב כזה, ושוב אני לא מתכוין להיכנס לדיון האם הסיבות צודקות או לא, כי זה לא הדיון שביקשת לפתוח.

אך אחר שהחלטת להמשיך בנישואין, בהקשר של השאלה שלך הדבר תלוי מאד.

אם את מבקשת להמשיך את הברית שכרתתם יחדיו, השאלה שלך מהי ההגדרה של בעל חולה נפש במערכת זוגית די מיותרת, כי תפקידים שהוא לא יכול למלאות אין ספק שמישהו אחר צריך לעשות, ובמקרה זה כפי הנראה יהיה צריך להיות את, כי אין מישהו אחר שיעשה זאת. ואם השאלה אם את חייבת לעשות לו מה שכל אשה מחוייבת לעשות לבעלה, אם הדבר לא יכול להתקיים מחמת המצב שלו, אין כאן שאלה. אך עד כמה שאפשר לקיים את חיובייך, אם את מבקשת לקיים זוגיות, עלייך להיות אשה, כפי שמתבקש מכל אשה. אם אינך מסוגלת לפחות תהיי מודעת לכך, שאין כאן זוגיות אלא חולה ואחות רחמנייה. וכך ממש אם לדעתך אין כאן מקום לזוגיות, ואת מקיימת את הנישואים מסיבות חיצוניות, תהיי מודעת לכך שאין כאן זוגיות, אלא חולה ואחות רחמנייה [כן, גם ילדייך לא ילמדו בדרך הזו מה זו זוגיות, אלא ילמדו איך לטפל בחולה….].

אם את שואלת ביחס לפרטים. ברור כאמור שכיון שהוא לא מתפקד כבעל וכאב לילדיו, אם רצונך שהבית יתפקד כראוי עלייך לקחת את המושכות, ולעשות גם את תפקידיו. ברור שאת צריכה לדאוג לעצמך ולא ליפול מעומס המשא שעלייך, ולדאוג לעצמך למנוחה ולהחליט מה את יכולה לעשות ומה לא, ואם התפקידים שהוא צריך לעשות חשובים יותר לתפקוד של הבית יתכן ותהיי צריכה לוותר על התפקידים שלך כאשה ולעשות דווקא את תפקידיו. אך כל זה במובן הפרקטי של תפקידים ומטלות. אך בהקשר הזוגי אני חושב שדי ברור ממה שכתבתי מה ההתייחסות הנכונה לזוגיות במצב כזה.

ביחס לשאלת ההגדרה ההלכתית של מצב כזה. זו שאלה קשה, ודאי שישנם דברים מסוימים שביחס אליהם הוא שוטה, או שהוא פטור מצד פיקוח נפש כי עשייתם תגרום לו התדרדרות נפשית שעלולה לגרום למצב מסוכן. אך קשה לתת בזה הגדרות מופשטות. צריך להכיר את הסיפור היטב ולדון בכל מקרה לגופו. ההגדרה הלכתית של שוטה היא הגדרה קשה מאד, ההגדרה של מצבים נפשיים יחסית חדשה, לא תמיד ידעו לחלק בין המצבים, ולכן גם לא נשאלו כל כך שאלות על מצבים נפשיים חלוקים, וכך לפני 260 שנה, עולם הרבנות רעש ביחס לגט מקליווא, בו הייתה מחלוקת גדולה בין הפוסקים על הגדרת מחלת נפש של המגרש שהיה במצב מסוים, ונחלקו אם דינו היה כשוטה או לא. החילוקים בין מחלות הנפש התחדדו בשנים מאוחרות מאד בעולם הרפואה. וכך ממילא היחס ההלכתי למצבים אלו זוקק עיון מרובה ודימוי מילתא למילתא מסוגיות בגמרא ובראשונים המתואר בהם מצבים דומים ולנסות להכריע הגדרת שטות למצבים נפשיים מסוימים, יש ספר שלם שנכתב על כך מראש ישיבת חברון הגאון רבי משה מרדכי פרבשטיין שליט"א, ועדיין יש לדון בכל מצב לגופו. בנוגע למעשה צריך לשאול מורה הוראה שבקי במצבים אלו ויודע להבין את המצב הנפשי ולדעת לדון אותו אם דינו כשוטה, או שהוא פטור מחמת מצבו הנפשי מדין פיקוח נפש או מסיבות אחרות.

מקווה שהועלתי, יתכן ואם תתני פרטים יותר של שאלות, אוכל להתייחס ולומר באופן ברור יותר לכל שאלה ולומר במה את חייבת ובמה לא. וגם במה הוא חייב ובמה הוא לא חייב.

יתן לך ה' כח לעמוד באתגר הגדול שאת נמצאת בו

בברכה מרובה

שלמה

[email protected]