דלג לתוכן
התגרשתי תקופה קצרה אחרי החתונה משום שהתגלו כל מיני בעיות נפשיות ועוד.
לפני החתונה קלטתי קצת שמשהו לא בסדר ולא הסכמתי להאמין לזה העדפתי לחשוב אחרת
וביום של החתונה ממש זה התפוצץ לי בפנים הרבה יותר ממה שחשבתי.
וכרגע אני לא סומך על עצמי בנושא של שידוכים
וכל שידוך שמציעים המוח שלי ישר רץ לחששות
ואני פשוט כבר רואה את כל המושג של חתונה בצורה לא טובה אפילו שאני יודע שזה רק בגלל החוויה הממש לא נחמדה שעברתי.
איך מתקדמים ממצב כזה ?
שלום וברכה, ידידי היקר.
כואב לי לקרוא את סיפורך, את החוויה שעברת. מה שכתבת משליך אצלי על כמה היבטים בסיפורי האישי. אני ישתדל להעביר לך את המסע שלי, ואת התובנות שהקב"ה זיכה אותי להגיע אליהן. ואני מאחל לך מכל ליבי שתצמא את האחת שתוכלו יחד לבנות חיים שמחים ומעצימים.
אתה לא בתחילת הדרך להבנה עמוקה, אתה כבר עמוק בתוך המסע, עצם הידיעה שהחוויה הלא נעימה שעברת היא זאת שמפריעה לך, זה שלב מדהים. להרבה אנשים לוקח זמן להבין זאת.
וזה גם מעיד על נפש בריאה ושכל ישר. מה שיקל לך על התהליך בע"ה.
אני אשתדל להסביר ולתת תובנות שהקב"ה ברחמיו נתן לי להבין מתוך המסע שלי, ואני מתפלל לפני בורא עולם שתמצא בזה תובנות שיעזרו לך למצוא את האחת.
התובנה החשובה ביותר מבחינתי, אני קורא לזה: מיקוד המבט. להעביר את המיקוד של החשיבה שלנו על אירוע לא נעים שעברנו, מהצד הלא נעים לחשיבה חיובית ופרודוקטיבית, לחשיבה איך אני עושה היום שהתוצאה שאני רוצה תהיה. שים לב, לא 'איך אני נזהר לא ליפול שוב' כי אז החשיבה היא שוב על הצד הלא טוב, אלא ' איך אני משיג היום תוצאה טובה שאני רוצה בה. במילים אחרות: איך היום אני מוצא את האחת, ופחות איך היום אני לא נופל שוב.
כשאנחנו ממקדים את החשיבה על החיובי, כבר ההרגשה משתנה משמעותית. זה לא אומר שאנחנו מתעלמים מהחלק הלא נעים. אבל את החלק הזה אנחנו מכירים היטב כבר. אני משער שחשבת על החלק הזה מספיק פעמים, הגיע הזמן לחשוב ולהתמקד ב'איך אתה משיג את התוצאה הרצויה לך?'
לפעמים, אמנם חשבנו הרבה על החלק הלא נעים, אבל חשבנו עליו יותר מעורפל עם הרבה אשמה ו/או מסכנות. התובנה הנוספת שהקב"ה עזר לי להגיע אליה, היא, להבהיר את המחשבות והרגשות ביחס למה שקרה. להגדיר לנו בצורה ברורה איזה רגשות/תחושות תלושים בנו שאנחנו נזכרים בחוויה הלא נעימה הזאת? לתת שם ברור לרגשות האלה. אולי כעס? על מי? על מה? אכזבה, ממי? למה?. טיפ מצוין שיכול לעזור, זה לכתוב לעצמך. בהתחלה תכתוב בלי פילטרים מה שעולה לראש באותה שניה, אחרי זה תוכל מתוך ההבנה ומה שכתבת להגדיר לך את הרגשות. זה כבר יעזור לך מאוד וישפר את ההרגשה. לא עוד איזה רגשות מעורפלים ולא ברורים אלא רגשות מוגדרים. עכשיו גם תוכל לתת להם מענה טוב יותר.
למשל: אכזבה מעצמי. לא הצלחתי להבין מה הסיפור האמיתי בהתחלה ולכן נפלתי, ואם הייתי מצליח להבין בהתחלה, לא הייתי נופל. עכשיו אפשר לתת לזה מענה ראוי. אוקיי, זה קרה, איך עכשיו אני יכול לעשות משהו וכן להצליח להבין את הסיפור בהתחלה. או אולי להבין שלא הכל אפשר לדעת מראש ואולי יש סיכון ששוב יקרה, אבל שווה לי לקחת סיכון כזה בשביל להגיע לפסגה של למצוא את האחת. אולי להתייעץ ולקבל טיפים מאנשים שמבינים. יש הרבה דרכים להתמודד נכון, אני בטוח שתמצא את הדרך הנכונה לך והמדויקת לך. לפעמים זה תהליך, אתה מנסה דרך אחת, פחות עובד, מנסים דרך שונה, עד שמגיעים לתוצאה.
תובנה נוספת שעזרה לי מאוד, היא, שאחוז האנשים ונשים שמתמודדים עם קשיים נפשיים ברמה שזה משפיע על חייהם ועל חיי הסובבים אותם, הוא לא גבוה מאוד. רוב בני ובנות האדם הם בריאים בנפשם. נכון, רובנו מתמודדים עם קושי כזה או אחר, במיוחד במצב המלחמה היום, אבל רוב האנשים זה לא ברמה קשה או פוגע בחייהם. גם אדם שמתמודד עם חרדות למשל ומטפל בעצמו אצל פסיכולוג או אפילו תרופות, חייו יכולים להיות חיים פרודוקטיביים ומלאים.
בקיצור, אם נבחן את ההצע שיש, הסיכויים 'ליפול' שוב, הם לא גבוהים. משהו כמו 13%. זה אומר, שאם יש לך הצעת שידוכים יש כ87% שהכל בסדר. זה כבר מקל על הבדיקה. כי רוב מוחלט של הסיכויים הוא שאתה לא נופל שוב.
בהלכה זה כבר בתוך גדר של חזקה, שעל פיה אנחנו קובעים דברים. למשל, רוב מוחלט של בני האדם שמחזיקים משהו ביד, הדבר שלהם. אנחנו יודעים בוודאות שיש אחוז מסוים של אנשים שמחזיקים דבר בידיהם וזה לא שלהם, שהם גנבו אותו. ועדיין, אנחנו קובעים שאם אני רואה מישהו שמחזיק בידו דבר, זה שלו. זה ה'חזקה מה שתחת ידי אדם זה שלו'. וזה על אף הידיעה הברורה של האחוזים הקיימים של גנבים.
(אנחנו מוצאים כאן גם את התובנה הראשונה מה של מיקוד המבט על החיובי, ולא האריך בזה כרגע כאן).
אז נכון, למשל בחשש פיקוח נפש, אני דווקא יסתכל על האחוזים הבודדים של סיכון חיים. אבל שים לב, החשיבה היא להציל חיים לא למנוע מוות (וחי בהם, ולא שימות בהם. המיקוד של התורה הוא בקדושת החיים). שוב מיקוד החשיבה על חיובי.
ויש כאן תובנה מעמיקה יותר, אני לא מתעלם מהאחוזים הבודדים הבעייתיים אלא לוקח אותם בפרופורציה הנכונה: יש גם את אחוזים לא גבוהים של בעיה. אבל יש אחוזים גבוהים יותר שאין בעיה.
תובנה נוספת ומעניינת, הגעתי אליה בעקבות ספר נהדר. האינטואיציה. אל תזלזל בה! האינטואיציה היא בעצם הסקת מסקנות לוגיות מהירה ביותר, עד שזה מרגיש כאילו זה חוש שישי נסתר ועלום. אז שלא. אין בך שום דבר פגום או שלא יודע לזהות מראש, ההיפך! זיהית! רק היה שם משהו אחר שגרם לך לבטל את מה שזיהית מראש. מה שיהיה נכון, פשוט לזהות מה מנע ממך להקשיב לקול הפנימי שלך ואת זה לנטרל.
כמעט תמיד יהיו חששות לפני חתונה. סך הכל אתה מכיר את הבחורה אחרי כמה פגישות, וכמה זמן שאתם מאורסים. אבל משאלתך אני מרגיש שאתה יודע לזהות היטב אם זה חשש סתם, כי אתה הולך למשהו גדול, או שזה חשש אמיתי.
הנה טיפ שעזר לי מאוד. כנות מלאה כבר בפגישה הראשונה. פשוט להביא את עצמך בכנות. לא צריך לספר הכל בפגישה הראשונה, אבל כן לדבר בכנות ואף להדגיש את זה כבר בהתחלה. כמובן בשימת לב ובהדרגה, אבל זה יסנן לא מתאימות. סוד קטן גדול: רוב הבחורות אוהבות כנות. אם כבר בפגישות יש כנות מלאה רוב הסיכויים שזה יהיה גם בנישואין. וזה בסיס קריטי וחשוב לחיי נישואין בריאים ומעצימים.
לסיום, ידידי היקר, אל תהסס "למצוא" את האחת שלך, היא מחכה לך איפשהוא. לדעתי, הסיכוי הקטן ליפול שוב, שווה את הסיכוי הגדול למצוא את האחת.
אני מאחל לך מכל ליבי שתמצא את האחת שלך, ויחד תחיו חיים שמחים ומאושרים מלאי אהבה זוגיות מוצלחת.
ישראל ש.
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
תגובה אחת
הי, אשמח להוסיף מהניסיון האישי והכואב מאוד מאוד שלי.
כפי שכתב הכותב- "לסמוך על האינטואיציה"! אם מרגישים שיש משהו שלא מספיק ברור, נקודה שאתה לא מצליח להסביר אותה במדויק אך משהו מרגיש לך, אל תתעלם ממנה בשום אופן!
ובעיקר, אל תיתן לאנשים מבחוץ לזלזל בתחושה הזו.
לצערי, אני נתתי לעצמי לחשוב ש"זה שטויות" "זה יעבור עם הזמן" "אני מדמיין", וכמעט נהרסו חיי!
הנחת היסוד צריכה להיות כך: אם משהו מפריע לך ויש אי בהירות, גם אם באמת אין בעיה אצל השני, עדיין זה בהכרח אומר משהו- או אצלה או אצלך או בדינימיקה, ולא כדאי להתעלם, אלא הפוך- לחשוף את הנקודה ואת מה שמפריע (זה לא חייב להיות מחלת נפש או משהו כזה, אלא לעיתים סתם תסביך או חסך או דמיון וכו', וע"י ההתבוננות הכנה ניתן לפתור, להבין ולהתמודד).
כמובן, לא כל תחושה בהכרח מעידה על בעיה, אלא לעיתים סתם על חסימה כלשהי וכו', אולם כך או כך- אם תיתן לכך מקום תוכל להבין ולהתקדם.
בהצלחה!