The Butterfly Button
לעבוד את ה' או את עצמי?

שאלה מקטגוריה:

שבוע טוב!באמת…!!
יש שאלה שאני חושב עליה זמן רב ברור שהיא לא רק שאלה אלא גם תחושה וכל דבר בחיים נוגע בה…
רציתי לשאול האם יש מעשה או דרך עבודת ה שניתן לעשותה ללא שום אינטרס אישי.
אני יסביר למשל אברהם אבינו שנראה שבעקידת יצחק הוא עשה את המעשה שהכי היה נטול טובה אישית שהרי הוא כמעט הרג את בנו בכל זאת מה שנראה (לי בעיניים מצומצמות) הוא בחר שבכל דבר הוא עושה את רצון ה וזה היה הדבר שהניע אותו שהוא הבין שה יודע הכי טוב מה טוב ואם הוא לא יעשה את המעשה הזה הוא בוגד בדרך חיים שעושה טוב (כי ברור שה' הוא תכלית הטוב גם אם בעיניים גשמיות לא תמיד אנו מבינים)ונמצא שהוא פשוט מונע מהדבר שהכי מספק נפשית. אין לי שום כוונה לזלזל באברהם אבינו וברור לי שהוא היה מהאנשים הגדולים שהיו בעולם אך פשוט אני לא מצליח למצוא דרך או מעשה שבו האדם הוא נטול אינטרסים נפשיים או גשמיים כי גם אם אדם בוחר למשל לחיות בזבל הסיפוק הנפשי והמשמעות שהוא השיג היא גם מחייה אותו.
עצם שאילת השאלה שלי היא גם קצת אינטרס כי מאוד קשה לי עם המחשבה שכולנו צרכנים ופשוט בוחרים בצרכנות העליונה ביותר שכשאתה אוהב מישהי אתה לא אוהב אותה אלא את מה שהיא גורמת לך או את הרגשות שאתה מרגיש כלפיה אני רוצה לאהוב את אשתי אותה ולא את עצמי אני רוצה לעבוד את ה ולא את עצמי! אני ממש מצטער על האירוך וההתפלספות אבל השאלה מציקה לי ברמות איך שיצא שבת ישבתי לכתוב אותה תודה רבה ושה' יהיה איתנו!

תשובה:

שואל יקר מאוד, שבוע טוב לך!

השאלה שלך נפלאה ומראה על לב טהור שרוצה אך ורק את האמת. אשריך!

לעצם השאלה – אתה צודק במאת האחוזים שאין מעשה בעולם שנעשה ללא רצון אישי. אם אני עושה משהו מתוך בחירה זאת אומרת שבחרתי לעשות אותו, ואם בחרתי זאת אומרת שכך רציתי לבחור. זאת משוואה פשוטה.

אבל אין זו סתירה לעבודת ה', אלא להיפך – זו עבודת ה' במיטבה.

לעבוד את ה' באמת אין פירושו לעבוד אותו ללא רצון אישי, אלא להיפך – לעבוד אותו מתוך רצון אישי.

המטרה העליונה של עבודתנו בעולם הזה היא לא רק לעבוד את ה' במעשה אלא גם ברצון – לרצות לעבוד אותו.

כשאני רוצה לעבוד את ה' כי הגעתי להבנה שזה הדבר הטוב ביותר, זו האהבה הגדולה ביותר שאפשר לאהוב את ה': לכוון את רצוננו לעשות את רצונו.

אם הילד שלך מגיש לך כוס מים כי הוא אוהב אותך, אתה שמח ונרגש על האהבה הזו. הרבה יותר מאשר אילו הוא יגיש לך כוס מים לא מתוך רצון שיהיה לך טוב אלא מתוך ידיעה יבשה שהוא חייב לעשות מה שאתה רוצה. לא כך? וזאת, למרות שכרגע הוא מגיש לך את המים מתוך רצון אישי, כי הוא אוהב אותך ולא רוצה לראות שאתה צמא. האם זה פוגם באהבה? להיפך.

אני חושב שגם אשתך נהנית מכך שבעלה רוצה בטובתה כי הוא אוהב אותה, ולא בגלל שהוא מבין שזו חובתו.

זה מה שחז"ל אומרים במסכת אבות: "עשה רצונו כרצונך". הדרגה הגבוהה של עבודת ה' היא שרצונו הוא רצוננו. אנחנו אוהבים אותו ורוצים שתהיה לו נחת מאיתנו.

שבוע טוב ושמח

יעקב ב.

[email protected]

 

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך להנחיל לילדים אהבת מצוות כשאני מרגישה קרירות רוחנית?
אני אשה בוגרת, נשואה, ילדים, עבודה. בשנים האחרונות יש לי קושי גדול מאד בתפילה, התנגדות לכל הקפדה בהלכה, רצון להכיר יותר אפשרויות, להשתחרר, אני יודעת שאפשר לקרוא לזה בפשטות יצר הרע, אך אני מרגישה שזה גדול עלי. אני מתגברת יום יום. לפעמים ברמה של ברכות השחר בלבד. קושי גם בנושאי...
האם גאולה מתאימה לדור שלנו?
לפני כמה שבועות קמנו מהאבלות על חורבן בית המקדש ופתאום התחלתי לחשוב שמבחינה טכנית המשיח לא מתאים לדור שלנו תאר לך אתה הולך ברחוב ובטעות ראית משהו לא טוב אתה חייב לעלות לירושלים להקריב קרבן חטאת ועולה בטח כולם ישמרו על אכילת חולין בטהרה וככה לא יהיו יותר ארגוני הכנסת...
נהייתה לי קרירות בעבודת השם איך משנים את זה?
אני נשואה אמא ל2 קטנטנים ברוך השם. לאחרונה חשבתי להתייעץ על העניין הבא: אני ובעלי מגיעים ממשפחות דיי פתוחות והתחזקנו יחד. אנחנו מנהלים אורך חיים חרדי בעלי אברך. מאז ומתמיד היה לי קור בעבודת השם. אהבתי לשמוע את שירי אלול בתיכון להתחזק אבל זה לא משהו שנשאר. רציתי קרבת אלוקים...
אם חזרתי בתשובה חלקית זה גם עוזר?
אני בת 26 ולאחרונה נמצאת בתהליך התחזקות. לפני כחצי שנה אבא שלי זכרו לברכה נפטר באופן פתאומי. אני באה הוא יחסית חילוני- אבי הגיע מרוסיה ובארץ חזר בתשובה, ואז הכיר את אמי והתחתנו. אבא שלי לבש שחור לבן וציציות, התפלל, שמר כשרות ושבת וכו׳ אך עם השנים התיר לעצמו דברים...
שאלות כאובות אחרי טראומות מטלטלות
  כמה לילות אני ״שורפת״ על האתר שלכם מכורה קשות מוצאת נחמה לכל כך הרבה נושאים ושאלות שמתעוררים סתם ככה באמצע החיים. במפגש החזיתי בין אנשים, דפוסים, התנהגויות, קהלים, זרמים, מצב בטחוני, עולמי ואפילו מזג האויר. סקרנות טבעית שמוצאת מאגר תשובות מדהימה כאילו כיוונו גם אלי. לפעמים נראה שהשקעתם בתשובה...
אנחנו אמורים להיות בתודעת גלות או תודעת גאולה?
  הימים האלו מזכירים לנו ש'צריך' להתאבל על החורבן והגלות. ולצערינו זה לא בא בטבעיות ובקלות. הרבה כותבים על כך שקשה לנו להתחבר כיון ששקועים בחומריות, יש גם כאלו שמדגישים עד כמה הסבל בדורינו הוא קשה ונוראי וכמה יהיה טוב שתבוא הגאולה ועוד ועוד. אני מנסה להבין מה ה' רוצה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן