בחורה יקרה,
ודאי ידוע לך הפתגם היהודי ‘שאלת חכם חצי תשובה’, ואכן ניכר משאלתך המפורטת בטוב טעם כי מחצית התשובה כבר נמצאת בליבך פנימה.
את מתארת לכאורה חיים אידיאלים ומלאי ענין, בהם את עצמאית למדי מבחינה כלכלית (וכנראה תמיד יש לאן להתקדם), מלאת ענין ותעסוקה, וגם נהנית מ’פת בסלך’ של חוסר מחוייבות המאפשרים לך לרקום חלומות, לרצות להכיר עולם, ולהשתהות עוד, בטרם תכניסי את עצמך לעול של נישואין, ילדים, ושל העולם האמיתי בכלל.
אם אכן זהו המצב, מה הניעך לפנות לאתר אקשיבה בשאלתך? איזה זבוב טורדני מטריד את מנוחתך, המונע ממך להנות מכל אותו ‘חופש’ ו’מרחב אפשרויות’ בלתי מוגבל שאת מתארת?
אין זאת אלא שיתכן שאת מספיק בוגרת וחכמה לזהות שמא הנך עושה ‘רציונליזציה’ של מצבך, ונותנת לבדידותך ‘שמות’ יפים ומרגיעים, וחששותיך מלהכניס עצמך בברית הנישואין ‘ולקפוץ’ למים העמוקים, מקבלים הסברים הגיוניים ורציונאלים. כגון: אני עסוקה, מעניין לי בחיים, איני זקוקה לבן זוג, מה לי ולצרה הזו, תראו אותי, אני עושה חיים וכולם מסביבי סובלים.
אם אכן זהו המצב אזי תשובה יפה ומפורטת ככל שתקבלי בדבר חשיבות הקמת בית בישראל, על החובה והזכות להביא ילדים לעולם, על עבודת המידות, על שריר הנתינה, המודעות והתבוננות עצמית שאין כמותם להתפתח דווקא בתוך הבית פנימה, לצד חיים עם בן זוג וילדים. גם מידע נוסף על מצוות ישוב העולם המסורה לכל יחיד שכן ‘לא לתוהו בראה לשבת יצרה’, לא בהכרח יועילו לך אם אין את מרגישה שיש בכוחם להתגבר על מחסום אישי כבד משקל הגורם לך לחשוש מלקפוץ למים העמוקים ולבוא בברית הנישואין, כפי שניתן לייחס לרקע המשפחתי ממנו את מגיעה. את מספרת שהבית בו גדלת התערער, איבדת את האמון במוסד המשפחה, ובכוחה המחבק של זוגיות אוהבת ונאמנה. כל אלו יש בהם כדי להסביר את חששותיך כפי שהיטבת לתארם בעצמך, ואני תוהה יחד עמך האם התשובות הגדולות על מהות הנישואין והתועלת הנפשית, הרוחנית, והפיזית ליחיד ולעם כולו שבצידם הם אלו שיסיעו בידיך לקבל את ההחלטה הנכונה. לזאת מומלץ לקבל הכוונה אישית וטיפול אישי שתסייע בידיך לפרוץ מחסומים רגשיים אלו, אשר גם אם ברגע זה בחייך אינך חשה לכאורה בנוכחותם המעיקה, הרי שבחלוף הזמן הם עשויים להטרידך עוד יותר.
יחד עם זאת לא אתחמק ממשאלתך כפי שהבעת אותה:
- לא טוב היות האדם לבדו – הקב”ה ברא את העולם באופן כזה שבאופן טבעי אנו נחוש שאיננו יחידה שלימה ללא החיבור לבן זוג. לפי תיאור הבריאה בפרק א’ בבראשית האדם נברא כיצור אנדרוגיני – זכר ונקבה, והקב”ה ניסר אותו לשתי יחידות נבדלות. החיפוש אחר החלק השני שלנו כדי לחוש ולהגיע לשלמות טבוע בנו מבריתינו, והוא בא לידי ביטוי בצורך גופני, נפשי ורוחני. מחקרים רבים מראים כי נישואים אכן משפרים את איכות החיים של כל אחד מבני הזוג ותורמים לבריאותם הנפשית והגופנית. הקשר הגופני בין בני הזוג גורם להם להראות ולהרגיש צעירים יותר, והסיכון לפתח מחלת אלצהיימר נמוך בשליש אצל אנשים נשואים מאשר אצל אנשים לא נשואים. בניגוד לתדמית ‘השלילית’ וליחסי הציבור הלא מחמיאים שיש היום למוסד הנישואין (גם באופן מכוון, המבקש לערער על מוסד הנישואין והזוגיות בין גבר לאישה בכלל) הרי שמחקרים מלמדים כי דווקא האינטראקציה הבלתי פוסקת עם אנשים אחרים, למרות שהיא עשויה להיות מרגיזה לא אחת (כפי שרמזת גם בשאלתך) דווקא משמרת את המעורבות והענין בחיים, וכך גם מאריכה את תוחלת החיים שלנו. מיותר לציין שהמבנה המשפחתי הרב דורי מבטיח אינטראקציה זו בצורה הרבה יותר יציבה וקבועה מאשר חיים ביחידות.
- נתינה מולידה אהבה – בניית חיי הנישואין דורשת השקעה תחילה בבן הזוג ואח”כ בילדים שיבואו, אך תמורה עצומה בצידה. בניגוד למה שאנשים טועים לחשוב, שעלינו להינשא למי שחברתו נעימה ומנעימה לנו, הרי שהמבחן האמיתי להחלטה להינשא טמון דווקא בשאלה הבאה, אותה נשאל את עצמינו: “האם המועמד הפוטנציאלי מעורר בנו את הרצון להיטיב עימו”. אם התשובה לשאלה זו חיובית, אם נוכחותו של בן הזוג גורמת לנו לרצות להיטיב איתו ולהתאמץ עבורו הרי שנמצא המצע הראשוני, שעליו עם עבודה והשקעה ותחזוקה שוטפת ניתן לבנות זוגיות מוצלחת, ששני הצדדים תורמים לה ונתרמים ממנה, ורווחים גדולים נוספים בצידה. התורה אומרת לנו “עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד”. אותה אחדות נמצאת גם ביחסינו עם הקב”ה, “שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד“. וזו מתגלה דרך המין האנושי באמצעות איש ואשה אשר השכינה שורה ביניהם. ועל כך דורש רבי עקיבא: ” איש ואישה זכו שכינה ביניהם, לא זכו אש אוכלתם” (סוטה י”ז). אך כדי לזכות בכך יש חובה לוותר על ה”לבד” ולעבור למצב זוגי ומשפחתי, זאת באמצעות הנתינה וההשקעה, כפי שמסביר הרב דסלר בספרו ‘מכתב מאליהו חלק א’. החיים הזוגיים והמשפחתיים מאפשרים התבוננות תמידית במראה שמציבים לך- בן הזוג וגם ילדיך. כאשר אנו מתבוננים בהם, אנו מתוודעים לחסרונותינו ולמעלותינו, להשתקפותינו בהם ובהתנהגותם, מבחינים בתגובותינו הפועלות עליהם, ואין כמו אינטראקציה זו כדי להעמיק את יכולתינו להכיר את עצמינו באמת, ללמוד על עצמינו, ובהמשך גם לעבוד על עצמינו, על מידותינו ועל בנין וצמיחה של אישיותינו.
- לא לתוהו בראה , לשבת יצרה – הקב”ה ברא את העולם כדי שניישב אותו, נצמיח ונפריח אותו, לשם כך עלינו ללדת ילדים. התשוקה לקשר גופני עם בן המין השני היא זו שמביאה אותנו לקיים את העולם, ולהביא ילדים. הגמרא מספרת במסכת יומא שחכמים בקשו לבטל את יצר המין, וכשהוא ניתן בידם, לא מצאו בכל ארץ ישראל ביצה של תרנגולת. יצר זה, עם כל האתגרים שהוא מציב בפנינו, הינו הכרחי לקיום העולם. .(ראי מה קורה היום באירופה שרמת הילודה והפריון הגיעו לשיעור הנמוך מהנדרש לשימור האוכלוסיה והיא מתמעטת והולכת ומאבדת את זהותה מול המהגרים המציפים אותה. בניגוד למד”י שחווה פריחה כלכלית ומדינית בגלל שעור פריון גבוה).
שואלת יקרה, מקווה שדברי יעוררו בך כיווני חשיבה, ותשכילי לדלות מתוכם את מה שאת חשה, כהולם את שאלתך ואת תחושותיך, ומה שיעניק לך את הכוח לפעול לקידום המטרה שתציבי לעצמך.
הרקע המורכב ממנו את מגיעה, טומן בחובו לא רק חששות ואכזבות שיש בכוחם כדי להסביר את רתיעתך מלהכנס בעול הנישואין, אלא יש בו גם כדי להביאך אליהם מוכנה, בשלה ובוגרת יותר, עם ציפיות ראליות והגיוניות, ועם הרבה סבלנות וראייה ארוכת טווח שהיא הכרחית לבנין בית ומשפחה על יסודות יציבים ואיתנים. העובדה שחווית מערכות יחסים שנכשלו, יש בה כדי להחכימך , ולתת לך התבוננות מודעת על מערכות יחסים, ועל הדרך לנווט אותם בזהירות.
חז”ל אומרים ששלום בית , אדם אוכל פרותיה בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ולא בכדי.
לאושר ותחושת שלמות שניתן לחוות במערכת זוגית ומשפחתית בריאה, לא ניתן לחוות בשום צורה אחרת. המחשבה כאילו ‘איננו בשלים’ די , עשויה להתברר כמתעתעת.
לעולם לא נחוש ‘בשלים’ עד שלא נתנסה בכך בעצמינו, ותמיד עשויים להקרות על דרכינו משימות ‘דחופות’ יותר שנותנו אשליה כאילו יש לנו עוד מה להספיק לפני כן. זוגיות צעירה עם כוחות נעורים שבה בני הזוג צומחים ביחד זה עם זה, ועם הילדים שהם מביאים לעולם בגיל צעיר, היא זוגיות מתגמלת, חוויה מעצימה שמלמדת אותנו לראות את השני ולא רק את עצמינו. היא מאפשרת ליצור בסיס איתן ל’ביחד’ שבעזרתו ניתן להתגבר על מכשולים גם בעיתות משבר. דווקא חוסר הנסיון, והאישיות הלא מגובשת, הם יוצרים את אותו ענף גמיש שמסתגל בקלות רבה יותר לשינויים ולאתגרים השונים שהחיים מזמנים.
אני חוזרת על המלצתי לקבל הכוונה אישית, מקצועית וממוקדת מטרה שיסייעו בידך לבחון בכנות את מקומך, ויכינו אותך לשלב הבא בצורה ההולמת ביותר את אישיותך ושאיפותיך.
מאחלת לך שתזכי לבנות בית נאמן עדי עד מתוך שמחת הלב והנפש
ורדית
yvradv@gmail.com
דלג לתוכן
