שלום לך, אב יקר!

ראשית אתנצל על העיכוב בתשובה, הייתי טרוד מאוד בסיוע לקמפיין 'אקשיבה' אשר הסתיים לפני מספר ימים בהצלחה גדולה ב"ה.

הרשימה אותי מאוד הכנות וההבנה של משמעות ההתנהלות שלך לעתיד בנך, כמו גם הדאגה לעתידו. אני מאחל לכם שתרוו ממנו רוב נחת.

בשבח הסקרנות

כל ילד מגלה סקרנות בשלבי החיים השונים, וככל שהילד חכם יותר כך גילויי הסקרנות שלו משמעותיים יותר. הסקרנות היא מידה שחשיבותה היא עצומה, אך למרבה הצער – סקרנותם של רוב בני האדם נגדעת ביד קשה.

כיצד נגדעת? עם אמירות כגון "די כבר", "חפרת", "תפסיק לשאול", "אתה לא צריך להבין כל דבר", "תסמוך על הגדולים" וכו'. האמירות הללו מכבות את אש הסקרנות, או מותירות אותה על אש נמוכה, והמספידה הגדולה היא האנושות.

התגליות הגדולות ביותר במדע, ולהבדיל – בתורה, התגלו על ידי אנשים שסקרנותם בערה בהם כאש, והובילה אותם לברר ולחקור, ללמוד ולהבין.

לפיכך – הסקרנות של בנך בריאה מאוד בעיני, מצביעה על פקחות מרשימה וחשוב מאוד שלא לכבות אותה ו'לגזום לו את הכנפיים' חלילה.

מאידך – אין ספק שיש לווסת אותה, ולא כל דבר ניתן להבין בכל שלב.

השאלה ומטרותיה

כאשר נשאלת שאלה, בכל מקום, בכל זמן ועל ידי כל אחד – יש לחלק בין הבנת השאלה, להבנת מטרותיה. לא תמיד מטרת השאלה והשאלה עצמה עולות בקנה אחד.

לעתים אדם שואל שאלות לשם שאילת השאלות. לשם רכיבה על מרכבת התהייה. לעתים אדם שואל כדי להפגין חכמה או ליהנות מתשומת לב.

כאשר ילד שואל שאלה, בייחוד אם הוא ילד חכם ונבון – יש לאבחן האם שאלתו נובעת מרצון כנה להבין דבר מה, או שמא מעורב בשאלה גם רצון להפגין מחכמתו ולקבל פידבק חיובי על שנינותו והבנתו הבוגרת. זו לא מלאכה קשה מדי, אך גם לא קלה יתר על המידה.

כאשר ילד מקבל פידבק חיובי על שאלותיו בצורה שאינה מבוקרת, הוא עלול להפוך לתלותי בפידבק. לזקוק לאמירות "כמה אתה חכם", ולחיפוש מתמיד אחר תשומת לב גם בדרכים פחות חינניות, ובסופו של דבר אף לגאווה ובמקרי קיצון נרקסיזם.

פידבק או תשומת לב, אגב, אינן המניעים היחידים לשאלה. לפעמים היא נובעת דווקא מתוך חיפוש תת מודע אחר האיזורים המעורערים בהם "אפילו לאבא אין תשובות".

לכן יש ללכת על שביל הזהב, ולנסות להבין את השאלה ואת מטרותיה.

במידה ונראה לכם כי היא אחוזים משמעותיים ממנה מונעים על ידי רצון (לגיטימי ובריא) לקבל תשומת לב – אין לציין זאת, כיון שזה עלול לבייש ולהכלים מאוד. ההתייחסות הנכונה היא לענות לגופה של שאלה באופן סתמי יחסית, ללא הצמדת פידבק על ניסוח השאלה.

בינו נא זאת.

מקור השאלה

נקודה נוספת שיש לברר כאשר אדם, בחור וגם ילד שואלים שאלה – היא מה מקור השאלה. האם הוא ניסח אותה לבדה, או שמא הוא חשוף לתכנים במידה, בספרים או בחברה, אשר דרכם הוא קיבל את השאלה או לפחות הם עוררו אותו לחשוב עליה.

רוב ה"שאלות באמונה" שאני נתקל בהן בקרב בחורים ובני נוער, מקורן באתרי אינטרנט שונים, או בשיחות עם חברים בלילות שבת ארוכים. החשיפה הזו עשויה להוביל לא רק לשאלות, אלא גם לתשובות שגויות ואידך זיל גמור.

כאשר ניסוחי השאלה נשמעים לי חדים מדי, וממוקדים מדי – אני בדרך כלל חושד שמא מקורה אינה במוחו של השואל, אלא דווקא באוזניו. וזה משפיע על אופן ההתנהלות מולו במתן התשובה ובשלב ההמשכי.

לגופו של עניין

אחר הדברים האלה, הבה וניגש לגוף שאלתך. מה עונים לילד ששואל שאלות כאלו.

ובכן, יסוד מוסד הוא, שהתורה בנויה רבדים רבדים.

מלבד תורתנו הקדושה, אין עוד ספר בעולם שמתאים הן לתלמידי חכמים מופלגים, לאנשי רוח ודעת ולגאונים גדולים, הן לבחורים צעירים והן לילדים רכים.

הסיבה שגאון בן שבעים מוצא טעם באותו הספר שמוצא נינו בן החמש, היא משום שהתורה בנויה רבדים רבדים, אשר ניתן לקלוף אותם בזה אחר זה. את בראשית ברא אלוקים ניתן להבין בהרבה מאוד עומקים, דרשים ופשטים.

לפיכך, בתורת ה' – לכל שאלה יש תשובה 'פשוטה', תשובה מעמיקה יותר, תשובה עמוקה עוד יותר ותשובה שלא נגלתה אלא למלאכי השרת.

זהו יסוד חשוב להבנה נכונה של התורה והיהדות כולה.

מעשה ביליד אפריקאי שראה מעלית…

כעת אמשיל משל קטן, שבו תוכל להשתמש כמובן.

בצפון זומביה בכפר פרימיטיבי במיוחד בתוככי הג'ונגל, גר לו ילד בשם מג'רוסה.

מגר'וסה מגיל צעיר ביותר נודע כגאון גדול, ובגיל צעיר מאוד כבר הבריק ושכלל את שיטות שאיבת המים וניקוזם בכפר, חיזוק גגות הצריפים בקלות וציד מתוחכם של עופות באמצעות קבוצת ענפים וחוט פשתן.

על טכנולוגיה מכל סוג – טרם שמעו בכפר הנידח כמובן.

ביום מן הימים זכה מג'רוסה בתואר 'חכם המחוז' וקיבל פרס – טיול עם אשתו לקניון הגדול ברבאט – בירת מרוקו הצפון אפריקאית. כאשר הגיע מג'רוסה אל הקניון הוא הביט כביכול עבר ליקום אחר. מדרגות ענק נעו מעלה ומטה, מעליות שקופות המריאו וצנחו זו לצד זו וככל שהתבונן לא שבע מהמראה המופלא.

אחר שעה קלה של בהייה, החלו להגיע השאלות.

כיצד נעה המעלית מעלה ומטה, הוא שאל את המדריך. "היא מחוברת עם חוטים למנוע" ענה המדריך בידענות. לאשתו של מג'רוסה זה הספיק, מה הבעיה? חוטים – מנוע, זהו.

למג'רוסה זה לא הספיק.

"מנוע? ואיך המנוע זז?" הוא שאל, "חשמל" ענה המדריך. "מה זה חשמל?" הוא שאל, והמדריך השיב "אני לא מומחה בזה אבל מדובר בזרם אלקטרונים שנע בתוך כבל המתכת". מג'רוסה איבד את סבלנותו "אתה צוחק עלי? וכי דברים יכולים לזוז בתוך כבל פלדה קשיח? וכי זרם שבכלל לא רואים – מסובב מנועים ומרים מעלית כה כבדה? ולמה הוא לא מתפשט לכל הכיוונים ועובר לרצפה ולקירות? ואיך הזרם הזה יודע לעצור את המעלית בדיוק בקומה הנכונה?".

ככל שחלף הזמן גמר מג'רוסה אומר בדעתו כי המדריך מהתל בו, דבריו הם הבל והוא מסתיר ממנו סוד מסתורי, אולי כישוף מיוחד המניע את הכל ואיש אינו מודע לו.

הגיון צרוף, הלא כן?

כאשר עצר טכנאי ליד המעלית והחל לטפל בה, פנה אליו מג'רוסה עם צרור שאלותיו שגדל בינתיים.

הטכנאי הרים את עיניו מלוח החשמל, הביט בו בחיוך ואמר לו: "ידידי, אתה לא יכול להבין הכל ביום אחד. רוצה תשובות? בבקשה! הירשם לבית ספר בו לא דרכת יום אחד בחייך, התחל ללמוד את חוקי הפיזיקה, מתמטיקה וגיאומטריה, הנדסה וחשמל, ואחרי כמה שנות לימוד תדע את כל מה שאני העומד מולך יודע כעת. אך בשיחה הנוכחית – אני פשוט לא יכול לענות לך!…"

רצונך שתכיר

כך זה בדיוק, אבל בדיוק, ביהדות.

בניגוד לדתות אחרות, היהדות מעולם לא פחדה משאלות!

כאשר הגיעו פעם מספר תיירים סיניים לישיבת פוניבז' וצפו בשיעור כללי, הם היו בהלם מוחלט. הם רגילים לשיעורי דת בהם ה'גורו' מדבר וכולם דוממים לחלוטין, והנה: שוד ושבר! עומד לו 'המדריך הרוחני' (ר"מ), מסביר את דבריו, והנה הוא מותקף בזעקות בשאלות וקושיות נוקבות על ידי קבוצת תלמידיו בלא חת ובלא רחם! הנשמע כחוצפה הזו?!…

זאת היהדות, ואלו הם היהודים. תמיד מקשים, תמיד שואלים. וזה בסדר גמור!

אלא, שלצד השאלה יש להבין כי יש מסלול למידה, ואי אפשר ללמוד את התורה כולה על רגל אחת. התורה עמוקה מני ים, וכדי להבין אותה יש לקלף עוד ועוד שכבות, עוד ועוד הבנות, עד שמגיעים לרמה המתאימה לנו (שגם היא לעולם לא תהיה הגבוהה ביותר, בתורה אלוקית אינסופית).

יש שאלות שהתשובה שלהן פשוטה.

איך עובדת המעלית? מנוע.

למה ה' לא ברא אותנו מושלמים? נהמא דכיסופא.

אך כאשר מקשים על התשובה, ומנסים להבין ברובד עמוק יותר – מגלים עולם שלם של חכמה בלתי נתפסת. אך זה לא קורה ביום אחד, ולא בחודש אחד. מי שאינו מסתפק בתשובה כללית – עליו להשקיע וללמוד זמן רב.

השאלות שציינת בשאלתך, הלוא הן "שאלות מבוא" לענפים נרחבים מאוד במחשבת ישראל, שנכתבו עליהם אלפי ספרים לאורך ההיסטוריה!

בקרב המון העם מקובלות תשובות בסיסיות ופשוטות, כגון "נהמא דכיסופא", אך ודאי שאפשר להעמיק בהן עד אינסוף (למשל: בעל הסולם מסביר כי נהמא דכיסופא היינו הפכיות הצורה בין הבורא לנברא המונעת את הקרבה היוצרת מכנה משותף והרגשת ה'… זה רק על קצה המזלג, וזו רק דרך אחת…)

במופלא ממך

נשאלת השאלה, ביהדות ישנו ענף שלם של מחשבת ישראל, הדן בהיבטים שונים של הדת והאמונה. כיצד זה מתיישב עם האמור "במופלא ממך אל תדרוש"?

חשבתי פעם, ואינני בטוח שזהו פשוט נכון, שזה משום שההוראה היא לא לדרוש במופלא – ממך, ממה שאתה בשכלך לא יכול להבין, אך אם תשייף ותחדד את שכלך – רמת המופלא תעלה גם היא בהתאמה.

מה שגדולי תורה מבינים בדעתם – הוא מופלא ממני, אך אין זה אומר שלא אוכל להגיע לשם. מה שמשה רבינו הבין – הוא מופלא גם מהם.

והעיסוק במה שאינו בדרגת ההבנה שלך רק יוביל אותך לתהייה, לבלבול ולתסכול. אך אין זה אומר שעליך לעצום עיניים, אלא להפך – להתחיל ללמוד ולהתקדם במעלות התורה עד להגעה אל הבנה אמיתית.

בצורה זו תתעלו את השאלות שלו למנוע בעירה פנימי אשר במקום להקשות על סביבתו, יעודד אותו דווקא ללמוד ולהשיג את התשובות לפי רמתו.

כיצד מתחילים?

לפיכך, אם בנכם איש דעת וחפץ הוא להעמיק ולהבין – אדרבה, שיצא אל דרך הלימוד וההבנה. והיכן היא מתחילה? הלא זאת כבר למדונו חז"ל – הוויות אביי ורבא.

שנים אוחזים, שור שנגח, המפקיד, הכונס…

זהו השער להבנה מעמיקה של הדת והאמונה. מדוע? כיון שסוגיות הש"ס בכוחן לשייף ולחדד את השכל להבין היטב את עומקה של התורה. מורי ורבי הגאון הגדול רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א בספרו 'למעלה למשכיל' (מדור דרכי הלימוד), מאריך בכך שהישיבות הן המקום היחיד בו לומדים באמת קבלה. מדוע? כיון שהבנה נכונה של תורת הקבלה מתחילה בהבנה נכונה של דברים, על ידי שיוף והתאמת השכל לדעת התורה.

ילד בן שלוש עשרה בדורנו אינו יכול להבין את כל ענפי מחשבת ישראל. אך אם הוא חכם – הוא יכול להבין שאינו מבין, ושיום אחד אם יעמול בתורה – יבין גם יבין. הוא אינו יכול להיות גם מהנדס מעליות, אך עם ילמד את המקצועות הנדרשים הוא יוכל גם להנדס גורדי שחקים.

על אף כל האמור, יש להוסיף כי אם בנך מבין את המסר אך עדיין חפץ כבר כיום ללמוד ולהבין מה שבהשגתו, הוא יכול להתחיל עם ספרים קלילים יותר בנושאים אלו במידה והם מעסיקים אותו, כגון ספרי 'המהפך', 'אנחנו לא לבד' וכדו', שאמנם לא מעמיקים יתר על המידה אך מהווים מבוא ראוי.

והנני לאחל לכם כי תזכו שבנכם היקר ינצל את כשרונותיו הברוכים, יעלה ויתעלה במעלות התורה וירווה אתכם רוב נחת.

לכל שאלה אני כאן.

ישראל כ.

[email protected]