The Butterfly Button
לא שלמה בנישואיי-האם להישאר בהם?

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה ותודה מראש,
אני נשואה 6 שנים, אנו חובקים ילד נסיך של ממש בן שנה וחצי.
אם להיות כנה, התחתנתי שלא מסיבות שכולן נכונות, הייתי כבר בת 35 ורציתי להתחתן, אפילו רעיון של משפחה לא היה לי בראש, רציתי להיות נשואה. בעלי, היה גרוש ללא ילדים, ובסך הכל בחור טוב, שהרגשתי שיאהב אותי וחשתי שיש פוטנציאל לממש את הנישואין וקשר הזוגיות שכל כך רציתי. לא הייתי שלמה, הרגשתי שיש משהו שלא שלם בהחלטה זו אבל החלטתי לקפוץ למים. אחרי החתונה, הדברים לא התפתחו כפי שרציתי, הרגשתי שממש אין ברכה בביתנו, בעלי נקלע לקשיים בעסק ולקח את כל כספי החתונה כדי שחשבון הבנק שלו לא יקפוץ ובכלל לא היה יציב מבחינת התנהלות כלכלית. יחד עם הרקע שלי שבית הורי פשט רגל ולאחר מכן גירושי הוריי, ולא משנה כבר ביקשתי והתחננתי ממנו שישנה את התנהלותו, כבר איבדתי סבלנות שבעלי ישנה דרכיו. דעכתי, שמנתי, איבדתי כל חשק לכלום ושום דבר, רבים מלא. אנחנו מנהלים משק בית משותף, מנסים מידי פעם טיפול זוגי אבל אין עדיין התקדמות של ממש. אני מייחלת לזוגיות בריאה וטובה, מלאת שמחה ותשוקה וברכה בביתנו אבל אני לא מצליחה להגיע לשם עם בעלי. ומצד שני, אני לא מצליחה לקבל ולהבין ולהרים מהלך של לקום ולהתגרש, אין לי תלות כלכלית בו. אנחנו כבר למודי טיפולים זוגיים וטיפולים פרטניים וסוג של מיואשים, הרבה פעמים אני מרגישה שאנחנו פשוט לא מתאימים ולכן לא מוצאים את הרצון ל”התאבד” על הקשר שלנו, אני גם חושבת שזו ההרגשה שלו והוא עכשיו נשאר בקשר שלנו כי יש לו התעסקויות רבות עם ענייני פרנסה ולא בא לו להתעסק בפרידה וגירושין. הוא גם אמר שהוא מסכים שאבחן את האופציות שלי ומבלי לפרק את הבית שלנו. גם כשאני חושבת על לעוף על הקשר שלנו, אני חושבת על להתקרב אליו אני מרגישה רתיעה של ממש, פחד, פחד להיפגע, לצאת פרייארית, כאילו שברור לי שאני אפגע ממנו וכל הנורות האדומות הבהבו לפני כן ואני התעלמתי מהן. ונמאס לי כבר, החיים נועדו לחיות אותם בתשוקה ושמחה ואני כבויה. אני מבקשת הכוונה, איני יודעת אם הכוונה להתחזק כדי שיהיה בי האומץ כדי לקבל החלטה להתגרש או משו אחר אבל אני רוצה להתחיל לחיות ולהיות דוגמא שמחה וטובה לבני. אנא עזרתכם ככל שתוכלו.

תשובה:

שלום לך שואלת יקרה

שאלתך, הכתוב בבהירות ובכנות, כואבת מאוד ומהדהדת את לבטייך באשר למצב שבו את נמצאת.

את מתארת את הזוגיות שלך, במצבה הנוכחי, כסוגיה מורכבת שהכאב שבה גורם לכם לרצות לפרק את הבית שהשקעת הרבה בבנייתו. את מתארת את עצמך, מיואשת, כואבת וכבויה. ודבר ראשון אני רוצה שתדעי שכאבך הוא כאבי וליבי איתך. את נשמעת אישה כל כך בהירת מחשבה ובעלת רצונות נכונים וטובים. רק שהמציאות לא מסתדרת סביב זה וכמה זה כואב.

אני חייבת להסביר כבר בתחילת כתיבת התשובה שאני לא יכולה ולא רוצה לחזק אותך בכוונה לתת לך אומץ להתגרש, אני גם לא רוצה ולא יכולה לדחוק בך להישאר בזוגיות שבה את סובלת. הסיבה העיקרית לכך היא, שהשאלה שלך נותנת לי הצצה לחיים שלך אך לא מעבר. אינני מכירה אותך, את נסיבות חייך, את החוויות שבנו אותך, את הניסיונות הקודמים שלך בזוגיות, את חוויות הילדות שלך. בקיצור, הבנת?

מה אני רוצה ויכולה? דבר ראשון להגיד לך שהמצב שתיארת עורר בי רצון להיות לצידך ולתת לך יד. כל כך קשה להיות בזוגיות אך בבדידות. כל כך קשה להרגיש את האכזבה ממה שהיה אמור להיות ההבטחה הגדולה של חייך. לא פשוט להיות במקום שאתם כבר למודי טיפולים ופשוט מבינים שאתם לא מתאימים.

השאלה שאת מעלה היא מה עדיף? חיים בבדידות עם פוטנציאל לשיפור, או חיים ביחד כשזה כל כך מסובך ולא טוב?

ועוד שאלה חשובה שהעלית היא, איך אהיה אימא טובה יותר? אם אבחר בפרידה וגירושין או אם אבחר בזוגיות שמכבה אותי?

השאלות הללו הן שאלות שמאפיינות את הדור שלנו. אנו רוצות להיות אימהות שמחות שנותנות את כל כולנו לילדים אך משאירות גם מקום לעצמנו וניזונות גם מההגשמה שלנו. אנו כנשים רוצות לחיות בזוגיות שבה אנו מקבלות ולא רק נותנות, שבה אנו נהנות מחבר, משותף, מאיש שמכיר אותנו ורוצה בנו ואנו רוצות לרצות בו גם, להעריך ולכבד. והידיעה שאנחנו יכולות לפרנס את עצמנו מאוד לא מקלה על מערכת השיקולים. אני מכירה נשים שבחרו כך ונשים שבחרו אחרת. והאמת? יש כאילו שהצליחו כשהן בחרו לצאת מזוגיות שלא סיפקה אותן ויש כאילו שלא. יש כאילו שהצליחו לשמוח ולהגשים את עצמן בזוגיות לא מספקת ויש כאלו שלא.

כדאי שתבחני את עצמך, את קשרייך הקודמים, את קשרי הזוגיות של ההורים שלך ותבדקי עם עצמך מה הנרטיב הזוגי שלך? מה הסיפור שאת מספרת לעצמך כשאת חושבת על זוגיות? כמה מזה מציאותי וכמה מזה.. פחות? מה מבחינתך את נותנת בזוגיות שלך ומה את רוצה לקבל? את התחתנת עם מישהו שהוא “סך הכל אדם טוב” למה? למה אדם טוב הספיק לך אז וכבר לא מספיק לך היום?

זוגיות מלאה תשוקה וברכה היא באמת הרצון של כולנו ואני מאמינה שמגיעה לך בדיוק כזאת זוגיות. יכול להיות שהאיש שבחרת לא מצליח להחזיק את הרצון הזה ויכול להיות שהוא מצליח להחזיק חלק מזה? ואת יכולה להשלים?

את זוכרת שכתבתי בהתחלה שאני לא מתכננת לשכנע אותך להישאר בזוגיות לא מספקת? אז למה אני כותבת את כל זה? בגלל שאני מאמינה שיש דברים שהם שלנו, שאנחנו מביאות איתנו לזוגיות ואנחנו מצפות להיתקן (שיתקנו אותנו) על ידי הזוגיות ועל ידי בן הזוג שלנו. אני מאמינה שאכזבה כזאת עצומה לא קורת ביום אחד וחוסר יכולת להתקרב לאחר שנפגעת, גם היא יכולה להיות תוצר של ניסיון קודם. ואם זה המקרה, אז כדאי לבחון את נושא הזוגיות ורעיון הגירושין מזווית אחרת ולעשות זאת על ידי טיפול אישי, שלך, טיפול מעמיק על ידי אשת מקצוע מוסמכת ובעלת ניסיון. יחד איתה תוכלי להכיר את עצמך טוב יותר. להבין למה נכנסת לזוגיות הזאת לכתחילה דווקא איתו, להבין למה את מרגישה פחד כשאת שוקלת להתקרב אליו? להבין על מה את יכולה לדבר איתו ועל מה לא? מה בריחה מעצמך ומה הגנה נכונה וטובה על עצמך?

חשוב לי גם להבהיר שבעיני, יש כזה דבר אנשים שלא מתאימים להיות בני זוג מושלמים. הרבה פעמים הם מתאימים להיות חברים טובים ומצליחים לפתח קשר מאוד עמוק שלא מבוסס על תשוקה אבל מביא ברכה ושקט וביטחון. ויש זוגות שלא יכולים להיות חברים טובים ולא יכולים לתת ברכה ושקט וביטחון ואז בעצם אין סיבה להישאר וחבל. זה קיים. עצוב מאוד אבל קיים.

אני בטוחה שאת תהיי אימא מצוינת אוהבת ותומכת לנסיך שלך גם אם תישארי איתו וגם אם תחליטי לחיות בלעדיו. אני מקווה שתעשי את ההחלטה הזאת אחרי שתעמיקי בעצמך תמצאי את מצבורי הכעס, הכאב והאכזבה ביחד עם מטפלת תומכת ואחרי שתתנקי מהם תוכלי להישאר מלאת כוח ותקווה ולהחליט מה הכי נכון לך מה יאפשר לך לחיות הכי קרוב לערכים שלך ולא לכבות חלילה אלא לדלוק ולהאיר לך, לבן הזוג שלך, לבן שלך, ולעולם כולו.

אני מאמינה בך, בכנות שלך, ביכולת שלך לשאול את השאלות הנכונות ולחפש באות אחרי התשובות. התהליך הזה יאיר לך בסופו של דבר את הבחירה הנכונה ביותר עבורך אותה תוכלי לעשות בלב (כמעט) שלם.

שלך

נועם

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

בעלי לא מרוצה מהבית ומהילדים שלנו
זה נשמע כל כך בנאלי כבר שכל שאלה מתחילה בתודה גדולה…. אבל האמת שאי אפשר לדלג על זה….כי באמת מה שאתם עושים באקשיבה, זה מעל ומעבר למצופה. הן מבחינת התוכן המקצועי והרב והן מבחינת הניראות ונוחות הגישה. ה’ ישלם שכרכם! השאלה שלי נוגעת בתפר הדק שבין זוגיות להורות… אקדים לומר...
לבעלי יש התפרצויות עצבים וזה איום ונורא!
עצוב לי. אני כותבת ובוכה מבפנים. אני נשואה כשנה וחצי לאדם מאוד מורכב. מצד אחד טוב לב, אוהב אותי מאוד , דואג לי, אבא נהדר, מרים אותי כל הזמן, אדם מאוד חביב, יש בינינו אהבה מאוד מאוד גדולה. כשאנחנו בטוב אנחנו בשיא. מצד שני הוא סובל מהתפרצויות עצבים. לא אלימות...
מה המטרה שלי בחיי נישואין? למה זה שווה לי?
שלום ותודה על האופציה לשאול ולקבל תשובה מקצועית, אני בחורה חרדית מיינסטרים בת 20 ברוך ה’ חברות מתחילות להתארס, אני יודעת שבקרוב אתחיל לשמוע שידוכים ואני לא בטוחה מה אני מרגישה כלפי זה… אני לא רוצה להתחתן “כי כולם מתחתנים, אז גם אני…” – זה הדבר הכי משמעותי בחיים-להתחתן- והייתי...
עבודה עם גברים שגורמת לי לחששות
אני מרגישה רגשות אשמה כלפי עצמי. לפני כחצי שנה התחלתי לעבוד בחברה חרדית שאומנם שומרת על כללי הצניעות אך בהחלט יש הרבה שיחות עבודה בין הגברים והנשים. אני לא עבדתי בעבר בעבודה שדרשה ממני שיחות עם גברים וכעת אני נדרשת לבצע לא מעט שיחות כאלה. לפעמים בצוות ופעמים בפגישות יחידניות...
פגועה מבעלי עד עמקי נשמתי
אני ובעלי נשואים 5 שנים עם שני ילדים . נישואים לא טובים . שנינו אנשים מאוד לא קלים . הדבר היחידי שטוב שיש לנו זה הילדים . מבחינתי זה גם הדבר היחידי שמחזיק אותנו יחד. יש בינינו פערי מנטליות . כמו כן בעלי הוא אדם כעסן. הכעס מתגלה בשבת כשאין...
אכזבה קשה מאישתי
לא מתבייש לשאול ולהכיר בעובדה שאני צריך עזרה…תמיד בחיי הייתי בצד החזק הקשוב והתומך וכדומה אבל הצרה של החזקים זה שכשהם נופלים אין מי שירים אותם…התחזקתי בשנות העשרה ישיבה תיכונית ישיבת הסדר ואז התחרדתי בישיבה טובה ….אחרי כמות נכבדת של שנות תורה ואושר בישיבה התחתנתי…בקיצור היה שם מקרה מסובך של...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן