שלום וברכה לך יקרה.

אני קוראת אותך ומתפעלת ממך. מהכנות שלך, מהמודעות שלך למה שעובר עליך.

את נשמעת עם כוחות נפש ובעלת רצון. מעריכה את הפניה שלך לאקשיבה. זה מלמד שיש בך רצון ונכונות להגיע אל הטוב שלך ושלכם יחד.

אני נושמת יחד איתך אל כל המחשבות שנמצאות בתוכך ולא נותנות לך מנוח. שומעת איך את מנסה למצוא לך שביל שקט ונקי אבל המחשבות עדין שם. מה היה לפני? מה הרגיש? מה יהיה אם הפחדים יעברו לילדים?

זה קשה ומחניק לחיות כך.

מאוד רוצה לעזור לך. מקווה שאוכל בעזרתו יתברך.

דבר ראשון אני מזמינה אותך להבין את דרכם של מחשבות.

את כותבת שאת מסלקת אותם אבל הם שוב צצות.

מחשבות חוזרות שוב ושוב כי הם מחכות שנחשוב עליהם ונתיחס אליהן בכבוד. כשמעיפים אותם הם כל הזמן צצות שוב ושוב.

לרוב אנחנו חושבים שהתעלמות ממחשבות מציקות יעלימו אותם, אבל זה קורה ההפך.

אני מציעה לנסות להחליף תפקיד. במקום שהם יצוצו כשאת לא רוצה וינהלו אותך, את זו שתקחי בעלות עליהם, את המנהלת שלהם. בפועל מה שאני מציעה לך לעשות – תסדרי בלו’ז של השבוע שלך פסק זמן מכובד שבו תעשי דייט עם המחשבות שלך.

זה כבר ירגיע אותם קצת, הידיעה שהם יקבלו מקום וזמן.

תחשבי על מקום שאת אוהבת להיות בו ומרגישה נינוחות וביטחון, אפילו הייתי אומרת לך לאמר בפה שכעת את נפגשת עם המחשבות שבתוכך.

אני מציעה לך בנוסף לדמין איזה צורה שבא לך, אבל שתהיה סגורה- למשל עיגול סגור. ולשם את מכניסה את כל המחשבות.

כל אלו שכתבת כאן ומן הסתם יש עוד הרבה אחרות שמסתובבות בתוכך. ממש תדמיני אותן נכנסות לתוך הצורה שיצרת, אחת אחת.תסתכלי עליהן ותחשבי כל מחשבה ומחשבה.. גם אם הם התפזרו ויצאו מהצורה ‘שלך’ זה בסדר גמור. תני להם . נסי ברוך ובאהבה להוביל אותם חזרה למקום. כן, גם מחשבות צריכות אהבה.

ואם הם מתעקשות לברוח, אל תלחמי בהן . מתי שירגישו בטוח הם יחזרו למקומם. ברגע שאת יצרת עבורן מקום, יהיה להן לאן לחזור, גם אם זה יקח זמן..

אולי את שואלת למה זה חשוב ומשנה.. אז זהו, שלפעמים המחשבות כל כך גדולות ומפחידות שהן מפריעות בחיים ולא נותנות מנוח עד שכמעט משתלטות על כל מי שאנחנו.

לכן שלב ראשון כדאי לתחום אותם במקום מוגדר , ע”י נתינת זמן מוגדר למחשבה ומיקום דמיוני וכך אפשר לראות אותם כחלק שנמצא בתוכך ולא כל כולך.

השל הבא יהיה דיבור מול המחשבות.

כעת, כשהן אסופות. (וגם אם לא)

בואי ננסה להקשיב מה הן אומרות. את מכירה את זה שמגבירים את הווליום של המוזיקה עד שא”א לשמוע שום דבר אחר?

בואי נסי לעשות את זה למחשבות שלך. תני להן לצעוק בתוכך.. אם זה מתאים לך תוכלי גם לאמר את זה בקול לעצמך.. מה היה לפני.. מה הוא הרגיש..–

תביני, מאחורי כל מחשבות מפריעות יושב פחד. נראה לי שאת מזהה את הפחד שלך, לאבד את הבן אדם היקר והאהוב לך.

אולי את מפחדת להינטש?

אני לא יודעת מה הסיפור שעבר על בעלך לפני שנפגשתם. אני מבינה מעט ממה שכתבת. אני כן שומעת שבעקבות מה שבעלך חווה בעבר את מפחדת לאבד אותו. אני מזמינה אותך להתבונן בהקשר שקיים בתוך הראש שלך. ‘ אם בעלי הרגיש כך וכך או דיבר על .. זה אומר שאני יאבד אותו..’ זה כמו קשר של סיבה ותוצאה. המציאות שקרתה בעבר-היא הסיבה. ואותה א”א לשנות . אבל את התוצאה- שאולי תאבדי את בעלך, היא לא באמת קורית כרגע, ואותה אפשר לשנות.

איך?

החוויות שחווינו במשך חיינו, ובפרט בשנותינו המוקדמות. יצרו בליבינו אמונות. לפעמים נכונות ולפעמים מוטעות. ועם האמונות האלו אנחנו יוצאים לחיים, פוגשים בכל מיני סיטואציות והאמונות הפנימיות שלנו קופצות כל פעם ואומרות את האמירה שלהם.

מביאה דוגמא: ילד שההורים שלו חשדו בו ולא האמינו לו. נוצרה בו אמונה שהוא לא ראוי לאמון והוא שקרן. כשיגדל ויפגוש אמירות של אנשים מסביבו הוא תמיד ישמע בתוכם חשדנות שלהם כלפיו, אפילו שזה ממש לא היה במילים שלהם, זו החוויה שלו שהולכת איתו וכך הוא רואה את העולם.

יקרה. את מפחדת לאבד את האדם היקר לך. כמה כואב וקשה להרגיש את זה.

מוכנה את, יחד עם האומץ והכנות שבך, להתבונן פנימה, אל ליבך?

מוכנה לשים יד על ליבך ולהסכים לפחד. להסכים לפחד לאבד את היקר לך.

לשאול את ליבך, לב שלי, ממתי אתה ככה מפחד לאבד את מי שיקר לך?

את מי איבדת? איזה אדם יקר היה ואבד לך?

אם היה, איך הרגשת אז?

מי היה איתך ? מי ניחם אותך?

הכל התפרק אז? אם כן, תראה אותך היום, נשארת חי ומרגיש על אף שאיבדת..

היה משפט שלך שהדהד בי:’ להבין שזה לא מגיע לי ולא עשיתי שום דבר רע,’

יש חלק בתוכך שחושב שמגיע לו לאבד אהבה?

יש קשר בין לעשות דבר רע לבין לאבד אדם יקר ואהוב?

אם עולה בך כאב, תני לזה מקום. תשלחי אל ליבך אהבה , גלים של אהבה.

תקשיבי לתשובות שעולות התשובות יכולות להיות אולי לא הכי מחמיאות, אבל ככל שמסכימים להם כך הם נרפאות.

כשאת מגלה בתוכך אמירה שלילית, נסי למצוא חלק בתוכך שאומר אחרת.

למשל:אני לא ראויה לאהבה.. לחפש קול אחר בלב שאומר ‘ אני ראויה להרבה אהבה’..

תשאלי את הלב שלך למה הוא זקוק ותראי אם את יכולה להיות זו שנותנת לו מה שהוא מבקש.

תביני יקרה, מאחורי כל פחד, יושב פצע. והוא כואב, כואב נורא. הוא מחכה שנקשיב לו. ואת עצמך דייקת בזה כשכתבת:

במקום עמוק כלשהו בלב, לנטוש את הצורך להסתכל לכאב הזה בעיניים

דייקת ממש, יש לנו צורך פנימי לחזור אל המקומות הכואבים שבתוכינו, מעבר לזה שיש בנו צורך לחוות כאב ובלי מודע אנחנו חוזרים אל הכאב שמוכר לנו ואפילו בסתר ליבינו, אם נהיה ממש כנים , אנחנו לפעמים גם נהנים מלחוות כאב.

בעומק יותר- הכאב מזמין אותנו אליו שוב ושוב כי הוא מחכה שנרפא אותו, שנקשיב לו, שנשלח לו אהבה ונחמה.

זה כאב ישן ועמוק בתוכינו שלא תמיד אנחנו מודעים אליו או כמה עמוק הכאב הזה. עד שבאה מציאות חיצונית אל חיינו וגורמת לנו לכאב בלתי מוסבר. זה לא המציאות החיצונית שכואבת. זה מה שהיא מעוררת בתוכינו.

מבינה יקרה. מה שבעלך עבר לפני שנישאתם זה מציאות שכרגע מאוד כואבת לך . אבל היא גם יכולה להיות מתנת חייך- היא מזמינה אותך להיכנס פנימה ולרפא כאב בתוכך. מאמינה שכשהכאב יעבור המחשבות יעברו גם הם.

יש בינכם בסיס כל כך טוב וחזק. הוא בעל טוב . איש יקר ואהוב. יש לכם חלום למשפחה גדולה ומאושרת. כל אלו שלך ובעזרת השם תראו רק טוב.הכאב שלך הוא הזדמנות לעלות כיתה ודרגה עם יכולת האהבה והבטחון שבינכם.

אם תרצי לתת לעצמך מתנה ולעשות את המסע הזה עם אשת טיפול חמה ומקצועית אשמח ליעץ לך.

אם תרצי, אני כאן איתך.

מעריכה ומתפעלת ממך

אילה

ayala767@gmail.com