The Butterfly Button
לא מסתדרת עם אחותי

שאלה מקטגוריה:

אני בת 16 פלוס, לומדת בסמינר טוב בירושלים.
הבעיה שלי היא כמעט שולית לעומת מה שהולך פה באתר, אבל לי היא מאד חשובה ומאד מפריעה.
אני אוהבת את אחותי בת ה-7. משוגעת עליה. גם את אחי בן 10. נשמות טבות.
אוהבת את ההורים, הדודים, דודות, בני דודים בנות דודות. כולם, כמעט.
לאחותי, חברת החדר שלי, אני לא מרגישה אהבה. אולי אפילו קצת שנאה.
אני מרגישה שאני מפריעה לה בעצם קיומי בחדר המשותף, ושאין בינינו קשרי אחיות כמו שצריך להיות.
אני שומעת סיפורי אחווה מחברות ובא לי לבכות. כמה שהן אוהבות את אחיות שלהן וכו' וכו', ואני – יש לי אחות בת13 מתחתיי שאני גם אוהבת אותה, אבל את זאת שהכי קרובה אליי – שנה מעליי, שישנה איתי בחדר, שאנחנו לומדות באותו סמינר – אני מרגישה שפספסנו.
אני לא יודעת מה היא מרגישה. אבל לי זה נורא עצוב. במיוחד כשאני רואה איך היא יכולה להעביר שעות בשיחה עם חברה, או עם אחי הגדול, וכשזה איתי זה נתקע. אוף, אני לא ברורה מספיק.
זה לא שאנחנו לא מדברות, אנחנו מדברות המון – אנחנו אחרי הכל ישנות וגרות באותו חדר. אבל… זה לא זה.
אני מרגישה סוג של ברירת מחדל.
בדרך כלל זה לא כואב, כי לא מרגישים, אבל לאחרונה נהייתי מודעת לזה וזה הורס אותי.
למה אני לא מרגישה שאני אוהבת אותה כמו את שאר אחיי? למה אני מרגישה שהיא לא אוהבת אותי? יש סיכוי בכלל?
הקטע הוא שכלפי חוץ זה נראה כאילו אנחנו החברות הכי טובות בעולם, נראלי אפילו אמא שלי חושבת ככה, וכולם. אבל באמת…
אולי כן? אולי אני סתם מדומיינת?
אני באמת נורא מעורבבת עם עצמי, וקשה לי. אני ממש בוכה על זה לפעמים. אוף, זה הצרות שלי?

תשובה:

שלום לך.

ראשית אני רוצה להרגיע אותך ולומר שאין שאלה שאין לה מקום. מה שהולך או לא הולך באתר אינו מדד למשקלן של שאלות ראויות. והשאלה שלך באופן ספציפי יפה וראויה ואני שמחה שפנית.

ועכשיו לתשובה.

שאלתך היתה מנוסחת יפה וריגשה אותי גם כיוון שתיארת שיש לך כזו משפחה עם יחסי אחים טובים. גם כי יפה וטוב שאת יודעת לאהוב ולהעריך אותה. (המילים שלך ממש עשו לי שמח בלב.) וגם כי התיאור על כמה מפריעה לך מערכת היחסים עם אחותך המסוימת הזו היה רגיש מאוד.

אני מאמינה כי רוב בני האדם בעולם ירצו לאהוב או לפחות להסתדר עם אנשים אחרים. בתוך המשפחה זה אפילו יותר חיוני וחשוב (ואני חוזרת שוב- היה לי מאוד כיף לקרא מנערה בת 16 שכל כך מודעת לחשיבות של משפחה אוהבת). אבל… החיים לא בהזמנה. לא תמיד מקבלים מה שרוצים ואת לא קיבלת את אחות חלומותייך.

מה שכן, כל החיים עוד לפניכן והדברים יכולים להשתנות לטובה. אתן ישנות באותו חדר עכשיו וייתכן שזה קצת "יותר מדי" גם להיהפך לחברות הכי טובות ואתן צריכות גם מעט זמן בנפרד. לפעמים קרבה פיזית גדולה מדי לא מאפשרת קרבה רגשית מספיקה. יכול להיות שדווקא כשתגדלו ותיפרדו קצת אתן תגעגעו מאוד אחת לשניה ותפתחו מערכת יחסים יותר קרובה.

עכשיו, את חזרת והדגשת את זה שאת מרגישה שמשהו חסר ברגש בינכן- שהכל זורם כלפי חוץ אבל את לא אוהבת אותה ומרגישה שגם היא באותה סירה. אז מה עם האפשרות לדבר איתה על זה? פשוט לשאול אותה למה את מרגישה שהיא לא אוהבת אותך? אולי היא תענה לך תשובה פשוטה? אולי משהו בהתנהגות שלך מפריעה לה? ואולי יש לה פשוט מבנה רגשי שונה משלך והיא תוכל להסביר לך במה זה מתבטא? או שהיא פשוט לא תבין על מה את מדברת ואז תצטרכי לעבוד על השאלה רק מול עצמך.

בואי נאמר שגם אם מהשיחה הזו תצאי בידיעה ברורה שהיא לא כל כך אוהבת אותך, לפחות לא תחשבי שאת מדומיינת..

אחים למרבה המזל אינם בני זוג. גם כי לא בחרנו אותם וגם כי אין ציווי גורף לאהוב אותם. אסור להכאיב, להציק או לשנוא אבל אפשר לחיות חיים שלמים ונהדרים עם כל המשפחה גם אם יש אחות אחת שפחות נוח איתה.

אני רק מדגישה שברור שעדיף לברר את הדברים ואם היא לא משתפת פעולה עם שיחה כדאי אולי לשוחח על זה עם אחד ההורים ולהבין למה זה כך? לפעמים שיחה טובה מבהירה דברים רבים שיכולים להיות נורא מסובכים בתוך הראש.

אשמח לשמוע אם אכן דיברת איתה ואם זה השתפר

מבטיחה לענות מהר יותר פעם הבאה

שבוע טוב

נועם

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. את נתארת פה מצב שגם אני עברתי. אח שלי הגדול ממני בשנה. פשוט לא היינו מסוגלים לדבר חופשי ותמיד היה איזשהו מתח.
    ולדעתי הסיבה אצלי שגם עולה מדברייך, היא שאני למדתי איתו באותה ישיבה ולכן נוצר סוג של אי נעימות שלפעמים מתגבר.
    אבל, אחרי ששנינו התחתנו ברוך ה', לאט לאט הכל עבר, כלומר האי נעימות הזו, והיום אני בקשר איתו יותר מכולם!
    אז אל תלחצי מזה! זה טבעי ומובן מאוד!
    תני לזמן לעשות את שלו!
    בהצלחה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

דכדוך והתמודדות זוגית אחרי לידה
אני כמעט חודש אחרי לידה שביעית ב"ה, הלידה הייתה קשה מאד הפעם, סבלתי הרבה, וגם העיתוי של ערב פסח היה לא קל. חזרתי הביתה לימים של ערב חג, וכיוון שאין משפחה שיכולה לעזור, נעמדתי לגמור בישולים לחג. בעלי ניסה לעזור ככל יכולתו, אבל עדיין העבודה הייתה רבה. באופן כללי הזוגיות...
הפרעת אישיות וקשרים רעילים במשפחה
ראשית יישר כח על האתר החשוב והמועיל לנפש ולנשמה! שאלתי נוגעת באחות שלאחר שנים של קרבה וריחוק ויחסים לא בריאים איתה, הבנתי לאחר חקירה ובדיקה וקריאת חומרים בנושא שיש חשש גדול שמדובר בהפרעת אישיות נרקסיסיטית. היא היתה פוגעת בי רגשית במגוון צורות שהיריעה קצרה מלפרט אותן, היתה מניפולטיבית כלפיי וכשהתרחקתי...
קשה לי עם זה שההורים שלי גרושים
לפני מספר שנים הורי התגרשו ובאותם השנים הראשונות לא היה לי עם זה בעיה כיוון שהם אנשים גדולים וזה ההחלטה שלהם, גם לאורך כל הדרך ההורים שלי תמיד הזכירו לי שהם אוהבים אותנו (הילדים). אבל כרגע כל פעם שאני נזכרת שהם כבר גרושים…. אני לא מפסיקה לבכות ולקוות שזה לא...
איזה אבא אני אם אין לי סבלנות לתינוק שלי
רציתי לשאול אני מתמודד עם בעיה שאני לא מבין את השורש שלה וזה מסתכל אותי, ואשמח מניסיונכם לעזרה. אני נשוי ויש לי אישה טובה ב"ה וגם נולד לנו תינוק ראשון לפני חצי שנה אבל אני לא נהנה ממנו אני מרגיש שאני לא מספיק אוהב אותו ולא דואג לו ואין לי...
המשפחה של בעלי ממש פתוחה
התחתנתי עם בחור ממש טוב וירא שמים, בפגישות הוא עשה עלי רושם מעולה מבחינה ערכית, הבנתי שהוא מגיע ממשפחה פתוחה, אבל לא חלמתי עד כמה, מדובר במשהו שלא הכרתי לפני כיוון שאני מגיעה ממשפחה יחסית שמרנית, והם בסגנון פתוח מאוד, בעיקר מבחינת ההשקפה שלהם, זה מתבטא בנושאי שיחה שמתחילים עם...
אפשר ללמוד בבית עם רעש הילדים?
אני בעל תשובה המון שנים, כבר עם מספר ילדים, ולא נתתי דעתי מעולם לשאול ולהתייעץ איך זה אצל אחרים? איך בית של תורה (אברך) אמור להתנהג מבחינת לימוד התורה בתוך הבית. לא גדלתי כמו שאמרתי בבית של תורה. ולכן המון שנים שאני נשוי, חשבתי לתומי שזה נורמלי ללמוד ולבקש קצת...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן