שלום לך בחורה יקרה
האכזבה העמוקה שעולה מדבריך החוברת לתהיה לאן? או מאין יבוא עזרי- צועקת את צעקתה
כפי שאת מספרת במכתבך מסע חייך לווה בהרבה התחבטויות, במעידות וביכולת מיוחדת להתעלות מעל הכל. אין לי ספק שאת בחורה עם כוחות נפש גדולים ושחשוב לה מאוד להיות בסדר.
את מתארת כי במהלך השנים למרות שלא ראית את עצמך כשכפול של אחיך ואחיותייך היה חשוב לך להראות כאילו הכל חלק וזורם. אינני יודעת מדוע, האם עשית זאת אולי כדי לא להכאיב להורים אולי חששת מתגובתם אולי זו היתה הדרך שלך לשמור על עצמך ואלי מסיבה אחרת נראה לי שעצם הברור הזה יכול לסייע לך גם עכשיו להבין טוב יותר את התמונה בה את מצויה.
סוף סוף פגשת בחור כלבבך לפי הצעת הורייך מה יכול להיות טוב מזה
אלא שאז החלטת שאת חייבת לעשות להוריך הטרמה ולספר משהו על הבחור לא כתבת מדוע סיפרת ומה היה המשהו הזה ואני אצטרך בתשובתי לכלול את מירב האופציות
למה לספר אילולי היית מספרת הם היו מבחינים בכך? א"כ כנראה רצית לערוך להם הכנה, חשבת שבאופן זה יתרככו הדברים, ואולי לא היו מבחינים ואת רצית לחסוך אי נעימות בהמשך או שמא היה חשוב לך שיקבלו אותו כמו שהוא. בכל מקרה התגובה היתה שונה ממה שציפית, עצם העלאת הדברים עוררה אצל אביך התנגדות. ואצלך אכזבה עמוקה עד מאוד (הנה ניסיתי לרכך, ניסיתי להיות גלויה אך לא הועיל לי מאומה)
אינני יודעת מהו הדבר שאותו סיפרת וכאן הייתי מנסה לתת הבחנה בין כמה אופציות
ישנם דברים שניתן לראות אותם כחיצוניים גרידא (מום פיסי, סגנון לבוש, רקע משפחתי) וחוסר נכונות להתפשר עליהם תלוי לא פעם במקובעות, בסטיגמה, בחשש מה יגידו. אך לעיתים יש לדברים הללו השלכה לעתיד וכאן צריך לבדוק באופן מאוד קר מהי ההשפעה ועד כמה את תהיי מסוגלת להתמודד איתה.
ישנם דברים מהותיים יותר (שאיפות, עקרונות, בריאות נפשית) לגבי השאיפות והעקרונות אני מניחה שקיים פער בין השקפת החיים שלך לבין מה שאבא שלך חושב שזוהי השקפת חייך ויתכן שאין מנוס מלהבהיר לו את העמדה שלך. לגבי בריאות נפשית וכדו יתכן שיש דברים שנראים לך כרגע כמשהו שתוכלי להתמודד איתו ואילו אביך מצליח לראות דברים מנקודת מבט המביטה על השלכות לעתיד
לסיכום
מאוד משמעותי לברר האם ההתנגדות מגיעה מאיזושהי מקובעות בתפיסה מצד אביך.
או מהפער בהשקפת חייכם
או אולי מתוך דאגה כנה לך ויכולת להסתכל על דברים בהבטה רחבה יותר מה שהוא חושש שאת כרגע לא מסוגלת לעשות (משום שלהערכתו נסיון החיים שלך מצומצם או שאת שבויה באהבתך)
הברור הזה יכול להיות משמעותי בהתייחסות להתנגדות וגם בדיבור עליה.
מה עושים הלאה?
הפגישות התדירות שלכם זה עם זה ממשיכות, הקשר קיים אבל חשאי ואולי המימד הזה מוסיף מתיקות לקשר (ואולי אפילו הרבה…) כמובן שלא נכון יהיה להמשיך כך לאורך זמן. סוף סוף את מעוניינת בהכרה מצד הוריך, כפי שמשתקף ממכתבך, אינך רוצה לצאת למלחמה. הרי גם את הבחור הזה פגשת דרך הצעה שהוריך הגישו לך (כבת טובה מבית טוב) אלא מה את חוששת שהם לא יאפשרו שהם יטילו ווטו.
הערכתי אליך בחורה יקרה שרוצה לעשות רצון הוריה אך יחד עם זה ב"ה נאמנה לקול הפנימי שלה- ומה טוב שכך.
ציינת שאמך היתה פתוחה לקבל את הדברים כפי שהם, אולי יהיה נבון לברר מולה מה מרתיע את אבא (לאור הנקודות שהוצבו למעלה) האם הם דברים של מה בכך, האם הם דברים שנובעים מכך שהוא לא מכיר את תפיסותיך והגיע הזמן עם כל החשש לפתוח אותם בפניו ואולי יש לתת מקום של כבוד לחששות שלו והן דורשות ברור מעמיק (לעיתים עצם הנכונות לשמוע, להקשיב, להתייעץ גורם לאדם שמולך להתרכך) בד בבד נכון יהיה לשתף אותה בתחושה שלך שזהו בחיר ליבך ואת אינך מסוגלת לנתק את הקשר הזה.
אולי תוכלו לחשוב יחד עם אמא (או את עם עצמך, עם אחד מבני משפחתך, עם ידיד משפחה קרוב) על דמות חינוכית/ תורנית/ יעוצית שאביך סומך עליה, מעריך אותה. תוכלו לגשת אליה להציג בפניה את עמדותיכם כל אחד לבד או ביחד מתוך תקווה שאולי היא תצליח לרכך את הדברים ובעז"ה ליישב הדורים. פעמים רבות ברקע שפותחים את כל הקלפים הפערים מצטמצמים וניתן להגיע לגישור ולהבנה טובה.
מאחר ובשאלתך השארת הרבה קלפים סגורים (וטבעי שכך) אינני יודעת אם תשובתי היתה מספיק רלוונטית ותועלתית בכל מקרה אם תרצי תוכלי להמשיך לנהל את השיח הזה במייל הפרטי שלי
אשמח לעזור לך ככל שאוכל
איחולי לאהבה ולשמחה שלמה ומלכדת
יעל
[email protected]
דלג לתוכן
תגובה אחת
התשובה שלי אלייך. יקירה. מקווה. שתראי את התגובה שלי. למרות. שלא תיארת מספיק את הבחור. לכי. ותחיי את. חייך. תחזקי. את. הבחור בתשובה. אם הוא לא כמוך. ולכי. לאהוב. כי החיים קצרים. ואת זאת שתחיי את חייך. בלבד. הורייך. לעולם. לא יחיו בשבילך. לבסוף. אהובה. השם יודע מה הוא עושה. בקשי ממנו עצה. ושימי לב לרמזים. היום המצב של הבחורים קשה. בחוץ. בהצלחה באהבה. עוד רווקה שמחכה לסיווג שלה.אשמח אם הסתדר תעדכני באימייל