שלום לך שואל יקר !

הנך משקף דמות חושבת ומשכילה שמעלה – דווקא בגלל החשיבה שלה – ספיקות רבים. אתה חש שבשלב מסוים של החיים קיבלת החלטות על גורל חייך, שמאוד יתכן שאם הן היו עומדות לפניך כיום, היית מחליט עליהן בצורה שונה. בכללות אתה חש שלא מצאת עדיין את עצמך, במקום של העצמי האינדיבידואלי, בהקשר למגוון רחב של שטחי החיים.

באופן כללי, היה ניתן להקדים ולומר לך שואל יקר – ברוך בואך לארץ החיים!! אתה חש כי אתה סובב הולך מסביב תדמית שבנית לעצמך. ואתה מחפש להגיע אל האמת שלך. האמת הנפשית, והרוחנית גם כן. זוהי זכות שזכית בה. בורא עולם הזמין לך את האפשרות לעצור! ולעשות חושבים! לא עוד חיים של היגררות ותחזוקת תדמית חיצונית. אלא בניית העצמי הפנימי. רק שבשביל כך תצטרך להתייגע. הבניין הזה, מורכב מיסודות עמוקים, וקומות מרובות. ויש גם מפריעים ו"הטיות" שונות בדרך. אך אם תרצה תצליח. ובסופו של תהליך, כשתחוש את "עצמך" תהיה מאושר יותר ומלא סיפוק. נרחיב בנושא כדלהלן.

קודם נדבר אולי קצת על ספיקות וקבלת החלטות. .

א) קבלת החלטות.

האם יש אפשרות של החלטה מושלמת? האם בידינו בכל שלב מהחיים לעמוד על המקום האמתי שלנו ולהחליט מה טוב בשבילנו? מה גם שאלות שנוגעות לשנים קדימה?

דומני שכל אחד יסכים שהתשובה לשאלות אלו היא שלילית. גם המדע עוסק בניסוח תיאוריות העדכניות לפי הכלים שמצויים בידו כעת. ביודעו שהכול נשאר פתוח, ממתין להתפתחויות חדשות, שלפעמים יסתרו את כל ההנחות הקודמות. אנחנו יצורי אנוש מוגבלים.

אז לכן מה? נחיה בחרדות? איך נקבל החלטה כשיתכן שהנתונים שמוצגים בפנינו היום ייראו אחרת בעוד זמן. איך נסמוך על תקיפות ההחלטות שלנו כשהנתונים משתנים?

כנראה שאיננו מושלמים, אבל "יש בידינו לעשות את הטוב ביותר שבכוחנו". כלומר, החיים בשום צד והחלטה אינם מושלמים. באפשרותנו לעשות את המקסימום שביכולתנו.

ואפשר גם ליהנות מזה. כן! השאיפה שלנו להיות מושלמים היא שמונעת מאתנו ליהנות מהצלחות חלקיות. אם נפנים, שכיצורים מוגבלים לא נוכל לשאוף למעבר למה שבכוחנו. נשמח בחלקנו ללא שנחשוש כל העת, אולי היינו יכולים יותר. החיים האנושיים כאן על פני כדור הארץ לא מאפשרים לנבא את העתיד בצורה מדויקת יותר… גם החלטות שנובעות ממצבי רוח שונים, או מסגנון חיים שהתאים לנו באותו זמן, גם אלו במסגרת האנושית המורכבת מרגשות, מצבי רוח, ואמוציות שונות. כל חלקי האנוש, גם הרגשיים נוטלים חלק (ואולי יותר…) בהחלטות גורליות גם כן.

אז מה? נכון שאיננו אשמים? אבל תכל'ס כרגע הסיפור השתנה? אז כן. כמובן, עלינו לעשות חושבים. לשקול מה מול מה. מה כדאי לפרק ולהפסיק, ומה כדאי לנו – בסיטואציה שנותרה, להשאיר על כנו. אך השיקול ייעשה מתוך רוגע ושלווה. ובידיעה ברורה, שלא שאז בעת ההחלטה הראשונית, פעלנו שלא כשורה. ומאידך, גם כעת, איננו יודעים ובטוחים שאיננו טועים. ולכן כאז כן עתה, נעשה את המקסימום שביכולתנו.

ב) אמונה ודרך חיים.

ארצה תחילה לומר אמירה כללית. אנו מצויים בתקופה של מעברים. החינוך מבית לא עוסק די בליבון ענייני אמונות ודעות. ומאידך, צעירים רבים יוצאים החוצה, ורואים עולם שונה. בעבודה, באקדמיה, ואפילו בגלישה ברשת כבר אפשר לפגוש את הכול. טבעי ונורמלי, שמי שפוגש צורת חיים וסל ערכים שונה משלו (שלפעמים הוא קורץ יותר מנטלית ורגשית גם כן בפתיחות שהוא מביא) בהכרח יעלו בו שאלות בסגנון "למה זה אנוכי"? למה אני לא שם?

אלא שיש כאן גם משהו חיובי. זו הזדמנות לבירור. בירור נוקב עם עצמי, לאן ולאיפה אני הולך. אם אברהם אבינו שוטט וחיפש "מי מנהיג לבירה זו". הרי שגם לנו יש את ההזדמנות – דווקא מפני שפגשנו עולם אחר – לשאול את עצמנו "מי מנהיג לבירתי שלי". יש כאן הזדמנות פז ללימוד מעמיק, וחיבור ליהדות ולערכים שלי ממקום אינדיבידואלי, לא בנוסח של "ככה כולם עושים". כמובן שבירור מעלה לדיון אפשרות בחירה שווה לשני הצדדים. אבל להמשיך לחיות בלי בירור הספיקות, קשה עוד יותר. זה גידול פנימי מסוכן של סתירה ושקר עצמי, שלא נותן מנוח ושלווה נפשית.

מלבד שהבירור הנ"ל הוא זכות והזדמנות. הוא גם חובה והקדמה לכל מערכת חיים עצמית זוגית ומשפחתית. אדם שלא יודע מה הוא רוצה מעצמו, ייגרמו לו בלבולים רבים שונים ומשונים, ששורש כולם הוא בבלבול העצמי שלו מול עצמו. למשל, לפני שתבנה לעצמך דרך חיים, לא תדע איך להתייחס לזוגתך. רק לאחר שתחליט איפה אתה, תוכל לבדוק את היחס שלה לדרכך.

ועכשיו, לגבי הספיקות, על העולם החרדי, ושאלות האמונה. אז קודם כל, שאלות באמונה אין טעם להדחיק. כל שאלה מצריכה דיון רציני ולמידה. אינני חושב שמאן דהוא סבור שהנושא עני מכדי מרחב למידה רחב ועמוק, בזכות אותן ספיקות אנו זוכים לבוא בשעריו ולצלול בו. אתה מוזמן!

לגבי העולם החרדי, צריך להוסיף עניין חשוב. עלינו לדעת להבדיל בין עיקרים ושרשי אמונה וערכי יהדות אותנטיים. לבין נגזרות של סגנון ותרבות חיים שנוצרו בשל אילוצים שונים. ישנם ערכים שלא השתנו מימות קבלת התורה ועד ימינו. וישנם כאלו – שלפעמים הם שתכל'ס יוצרים את החיכוך בין העולם החרדי לעולם שמעבר לו – ערכים חדשים שנוצרו לצורך שימור וגיבוש של חברה שומרת תורה ומצוות בעידן הספציפי של תקופתנו. כמו כל אותם קודי לבוש, הגדרות חברה, סגנונות התנהלות. שיתכן שהם חשובים, אבל הם אינם עיקרים.

יש לך את ההזדמנות, לצאת למסע למידה על היהדות ועל ערכי התורה והמצווה, ממקום של בחירה עצמית. לברר מה עיקר ומה טפל. ולאחר מכן לעשות את הבחירה שלך מול עצמך, מה אתה באמת רוצה. ולמה אתה מתחבר. יתכן שתופתע לראות שיהיו דברים שחשבת שהם זניחים ולפתע תחוש אליהם חיבור אחר. וגם להיפך. אפשר ורצוי כמובן, להסתייע ברבים אחרים שעברו את הדרך לפניך. גם כאן באתר, במאגר מצויות תשובות רבות בנושאי שאלות וספיקות אקטואליות, תוכל גם להמשיך ולשאול כרצונך.

ג) זוגיות וחברה

לאחר, ורק לאחר, שתעשה תהליך של בירור מול עצמך. ותדע היכן אתה עומד. תוכל לבחון ולקבל החלטות כלליות יותר, לגבי הסובבים. וכאן צריך להיות גם פרקטי וחכם. צריך שוב להבין, כי אין שלימות בשום מקום. ובכל החלטה יהיו יתרונות וחסרונות. כך שלפעמים גם אם הייתי רוצה כך, בסיטואציה שנוצרה, כדאי לי דווקא אחרת. זה נוגע גם לדיון מול עצמך על הישארותך או לא בסגנון החרדי, ומוסדות הלימוד לילדים. נכון שהחברה קובעת לפעמים יותר מדי, אבל צריך לזכור שלכל חברה התכתיבים שלה ובכל מקום אנו משלמים מחיר חברתי. לכן צריך להיות חכם ולדעת על מה אני יכול לוותר, גם אם זה לא נעים.

כך זה גם ובעיקר בזוגיות. איש לא מובטח שאשתו היא בחירת לבו האמתית באמת. ואיש אינו יודע באם אחרת תהיה טובה יותר. ומושלמות אין בשום מקום. עלינו לבחור בטוב ביותר שברשותנו.

בכל אופן, לאחר שתבין איפה אתה נמצא. תצטרך לשאול את עצמך, איך כל זה משליך על הזוגיות. אתה מתלבט בין ערכים פתוחים יותר, לבין, הסגנון החרדי בו אתה מצוי כיום מבחירתך בעבר.

אז ככה:

1) כן. לאחר שתדע מה אתה רוצה באמת מעצמך, תצטרך לשתף את אשתך בדיון. כתבת שאינכם יודעים איך לעשות זאת. אז ראשית, לאחר שתהיה ברור מול עצמך זה יהיה פשוט יותר. שנית. תוכל לעשת זאת עם עזרה מבחוץ, של ייעוץ וכדומה. איך שלא יהיה תצטרכו להבין לאן פניכם מועדות.

2) כמו שנכתב. ישנם דברים שגם אם היינו רוצים שייראו אחרת. במצב שנוצר מסיבות כאלו ואחרות, אנחנו לפעמים מסתפקים במה שיש. העולם בכל מקום ובכל חברה לא יהיה מושלם. לפעמים אנו חיים על ברירות מחדל. שאלות חובקות עולם והרות גורל הוכרעו כך לפעמים במהלך ההיסטוריה.

3) הבנה זוגית מושלמת. לפעמים יכולה לגשר על הרבה פערים. ראיתי לאחרונה מאמר עם עדויות של זוגות שאחד מבני הזוג הוא דתי ומשנהו הרבה פחות, המתארים את חיי הנישואים שלהם. והם חוזרים ושונים, שלפעמים הרבה נקודות חיכוך מושלכים על הנושא הדתי כשהם לא שם. כשלומדים להבין ולכבד ולתקשר בהרמוניה זוגית טובה, הרבה בעיות "דת" בלתי אפשריות נעלמות. אפשר למצוא פתרון להרבה סיבוכים, אם רק יודעים איפה האגו נמצא ואפשר לוותר עליו, ואיפה מדובר במשהו קיומי.

כך, שאם יש ביניכם אהבת אמת, עם עבודה טובה מול עצמכם תוכלו להגיע להרבה. יתכן שבאמת כדאי להסתייע בייעוץ מקצועי, משהו שסתם כך לא מזיק.

ד) אני

בכל הנ"ל, בוודאי יתבצע תהליך של הצבת ה"אני" שלך במרכז, והפסק ההדחקות של ה"טוב לב" ו"התדמית" שהנך חש שבהם נתת לאחרים מקום על חשבון העצמי שלך. תהליך הבירור, של הבחירה שלך. מול עצמך, מול בורא עולם, בת זוג, משפחה, וחברה. ייתן לך את המקום "שלך". בו תתחיל לחוש שאתה חי ובוחר ולא נגרר ומובל.

אין זה תהליך קל, רצוי לקבל עזרה אם יש קשיים, ואתה מוזמן להמשיך לכתוב. אבל אתה בהחלט יכול לעבור אותו, ולמצוא את עצמך במקום טוב יותר, רגוע, ומלא סיפוק.

בתקווה ובהצלחה וגם בהערכה

שרוליק

[email protected]

בעקבות דבריך וכתיבת התשובה באווירה האקטואלית של פרשיית לך לך. מצאתי את עצמי כותב כמין שיר בהקשר לנושא. אז קשה לי לא לצרף אותו. הנה הוא…

הרהורים בעקבות פרשיותיו של אברהם אבינו / "לבחור כל יום מחדש"

אייכה! היכן "אתה"! נשאל האדם.

כאשר נגרר פותה מתוך עצמו.

והשאלה הדהדה בחלל עולם נפתל.

***

הזעקה נזעקה לתוך תוכו. והוא הקשיב לה. שמע.

שוטט חיפש יגע.

אחר נקודת המשיכה. נקודת המוצא.

מיהו המנהיג לבירת הלב. דולקת שואפת רוצה.

הלך לו מדפוסי חברה ומולדת מאובקים.

ומתכונות גניולוגיות ירושת בית אב.

הלך ופנה מכל עברו.

אל הלא מקובע רצוי צפוי נחשק.

עמקי העצמי המיוסר הבלתי נראה נלאה.

גם להישגי עתיד ותקוות נצח. לא שעה.

הלך לו אל הר עומק לבו.

ויעלה שם את כל המשכיותו על מזבח אמיתתו.

אז ממרום ההוויה שמע.

עתה ידעתי כי ירא ובוחר "אתה".

***

והקול עודו מהדהד. לך לך.

לא תפיסות עבר. לא ציפיות עתיד.

לבחור כל יום מחדש. מעומק הווה.

אייכה!!!