ערב טוב חברה יקרה,
ראשית אני רוצה להביע הערכה להחלטתך האמיצה להעלות על הכתב הרגשות ותחושות אינטימיות. רבים מאיתנו היו מעדיפים לשמור את הכל בבטן ואילו הצעד שלך מבטא בגרות ואחראיות רבה.
המכתב שלך מגולל בקצרה את מערכת היחסים שלך ובעלך, ברשותך אעשה קצת סדר בדברים ויחד ננסה להבין איך מתמודדים עם התחושות הלא קלות שאת מתארת.
התחתנת עם בחור טוב לב, מוכשר, יפה, מוצלח וכו' אך למרות כל המעלות החשובות את מבהירה שאת פשוט לא אוהבת אותו. אני מבינה שהייתה לכם תקופת אירוסין מרגשת וזוהרת שבמהלכה אולי הרגשת לפעמים תחושות (שבאו והלכו) וגרמו לך להתחתן איתו אבל בסופו של דבר אתם נשואים ואוטוטו ילד ואין אהבה.
קודם כל חשוב שתדעי שאת לא לבד. יש לא מעט נשים נשואות בכל הגילאים שחוות את מה שאת מרגישה ומרגישות די אבודות.
כל בחורה חולמת על אהבה ועל חיי נישואים מלאי רגש ופתאום את מוצאת את עצמך נשואה אך האהבה לא שם והאכזבה בוודאי קשה מאד.
אני חושבת שהדבר הנכון במצב שלך הוא ללכת צעד אחד אחורה ולנסות להבין מהי אהבה בשבילך. מה הרגש הזה שכולנו כל כך רוצים להרגיש.
המילה אהבה מעוררת המון אסוציאציות חיוביות, רומנטיות ומרגשות. אך מה עומד מאחורי כל זה?ואיך אפשר להגיע לשם?
אז קודם כל חשוב להבין שאהבה היא לא עובדה קיימת. אהבה היא לא מציאות שנולדים אליה (חוץ מאהבה בין הורים לילדים) ואהבה היא ממש לא מה שאנחנו אוהבים לראות בספרים או סרטים.
אהבה היא בעצם בחירה.
בחירה שמתבססת על הערכה, על חברות אמת, על כבוד הדדי ועל מעלות נוספות שיש באנשים שאנחנו רוצים להתקרב אליהם.
וגם אחרי שאנחנו בוחרים לאהוב מישהו, זה רק הבסיס לאהבה וכעת צריך לבנות ולבסס אותה.
איך בונים אהבה?
על ידי חשיבה חיובית, על ידי נתינה אינסופית וללא תנאי, על ידי יצירה משותפת, על ידי זמן איכות יחד ועוד…
וכך לאט לאט אנחנו בונים את הקשר והופכים אותו לאהבת אמת.
זהו תהליך שנמשך כל הזמן, אהבה היא כמו פרח שצריך לזרוע, לזבל, לעדור, להשקות ולטפח ללא הרף.
בנוסף אני חושבת כי ההבדל הטבעי בין תקופת האירוסין ,שמתאפיינת בהמון ריגושים, חידושים ומתנות לבין תקופת הנישואין רק תורם לתחושת המצוקה.
מבחורה מאורסת ללא כל מחויבות את הופכת להיות אישה. פעם הייתם נפגשים בבתי קפה ומחליפים הודעות רומנטיות ופתאום את מוצאת עצמך עם המון מטלות שחלקן חדשות ומורכבות וכל הקסם התחלף בחיי שיגרה מלאי התמודדות. מה להם ולרומנטיקה?
אכן, לא תמיד אנחנו מצליחים לשחזר את אותם 'פרפרים בבטן' מהאירוסין וזאת בגלל שהקשר של הנישואים הוא קשר שונה. קשר מסוג אחר, קשר שמחייב עבודה אבל טומן בתוכו הזדמנות לזוגיות נפלאה, קשר שאינו בנוי מריגושים חולפים אלא מבניית שותפות וזוגיות יציבה ומבוססת.
לחילופין במקום לבנות את הזוגיות ניתן לבחור אחרת, אך כיוון שתמיד אפשר להתגרש ראשית הייתי ממליצה לך לנסות ולבנות את הקשר.
גרושין דורשים מאמץ נפשי כביר וחיפוש הזיוג השני עוד יותר…. אני מאמינה שכרגע עדיף להשקיע את כוחות הנפש הללו ולשקם את הקשר ביניכם ובמיוחד לאור דבריך כי בעלך בחור מיוחד (מה שלא ברור מאליו…)
ואם את רואה שאת זקוקה להכוונה נוספת הייתי חושבת יחד על פניה ליועץ מקצועי בתחום הזוגיות שיוכל לצייד אותך בכלים טובים לבניית הקשר ביניכם.
בברכה
יעל ז.
תגובה אחת
תודה על התשובה, עזרה לי אף שאיני שולחת השאלה