קיבלתי מכה חזקה במצח שדרשה תפירה ואני משוכנע שזהו איתות אבל לא מצליח למצוא איזו מצוות עשה קשורה לאיבר זה.
חשבתי על תפילין של ראש אבל הם נבדקו לא מזמן ואני מקפיד.
האם תוכלו לעזור?
דלג לתוכן
קיבלתי מכה חזקה במצח שדרשה תפירה ואני משוכנע שזהו איתות אבל לא מצליח למצוא איזו מצוות עשה קשורה לאיבר זה.
חשבתי על תפילין של ראש אבל הם נבדקו לא מזמן ואני מקפיד.
האם תוכלו לעזור?
שואל נכבד מאד.
שאלתך ריגשה אותי, ונגעה לליבי עד מאד. האמונה הברורה ומוחשית שאתה חי בה, ראויים להתפעלות. בניגוד לאנשים רבים שבשעת צרה, כועסים על ה' או חשים מתוסכלים. אתה חי בתחושה שעונשי ה' הינם איתות לאדם, וכל שאלתך היא מהו האיתות.
ברשותך אנסח את שאלתך באופן שונה לפני שאגש לתשובה.
הנושא שהנך מעלה בשאלתך הינו: האם יש קשר ישיר בין מכה או עונש אחר שאני מקבל לבין עבירה ספציפית, והאם יש לי יכולת לדעת את זה? או כיצד ניתן לדעת על מה העונש שקיבלתי?
ובכן, כבר אצל חכמינו מבואר במקומות רבים מספור, שעונשי שמים מגיעים מדה כנגד מדה [למשל: שבת קה, ב; סנהדרין צ, א; סוטה ח,ב – ט,ב]. וכהנה עוד רבות.
ישנה התייחסות במדרש, לכך שדרך הצדיקים לתקן את החטא באותו צורה שבה הם עברו עליו. במדרש (תנחומא (ורשא) פרשת בשלח סימן כד) כתוב: "וכן הצדיקים במה שהן מקנתרין בו הן מתקנין תדע לך שבשעה שקנתר משה באז קנתר שנא' (שמות ה) ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך וגו', אמר משה באז סרחתי באז אני מתקן ואומר שירה לכך נאמר אז ישיר משה".
אבל עקב העובדה המצערת שאין אתנו נביא, ולא חוזה, נסתלקו מאתנו הכלים לדעת את חשבונות שמים. ניתן לראות זאת גם אצל חכמינו שכל הסבר של מדה כנגד מדה, נלמד אצלם מפסוק, ולא מתבסס על השערה.
בשם הגר"א נמסר, שאחד מתפקידי הנביא היה לגלות לאדם את חטאיו, ועל ידי כך צרותיו יפתרו. לפי הסבר זה מבארים שהסיבה ששאול הלך לשאול את שמואל הנביא, היכן האתונות שנעלמו לאביו, היתה בכדי שהנביא יאמר לו מה חטאו, ועל ידי איתור החטא ותיקונו יימצאו האתונות.
יחד עם חורבן בית המקדש, הסתיימה תקופת זוהר זו. ואכן 'חומה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים' [ע"פ לשון הגמ' (ברכות לב, ב)].
אמנם רבי חיים ויטאל כתב שרבו האר"י הקדוש, היה יכול לדעת על פניו של האדם את חטאיו. אך זוהי דוגמה יוצאת דופן שאין בה בכדי ללמד על הכלל כולו.
אדם המתיימר בימינו לומר לאדם במה חטא, במרבית המקרים הינו מדומיין, ובחלק מהמקרים הוא נוכל.
אם אנסה בכל זאת לצעוד בדרכך, ולאתר חטאים הקשורים למצח. היה אפשר להוסיף אולי חטאים במחשבה, או עזות מצח [לא שח"ו אני חושד בך באחד מכל אלו, אך ככיוון חשיבה אפשרי ניתן למנות גם חטאים אלו].
אסיים בסיפור ידוע. מעשה ברב גדול ונשוא פנים, שחיפש לבתו חתן מופלג בתורה ויראת שמים. לאחר חיפושים רבים, הציעו השדכנים בחור צעיר ששמו הלך לפניו, כעילוי נדיר ויוצא דופן. ברם, מגרעת אחת היתה לחתן. החתן היה צולע ברגלו אחת באופן ניכר. הרב שיצא מכליו לנוכח גאונות הבחור, רצה לקחתו לחתן, חרף צליעתו. אך הרבנית מחתה ולא הסכימה בשום אופן. 'בתנו היקרה לא תתחתן לבעל מום'.
מנהגו של הרב היה לשתות כוס חמין לפני התפילה לחיזוק הלב. באותם הימים, הכינה הרבנית לבעלה את כוס החמין. אולם בדרכה לשולחן לימודו, נפלה הרבנית, וכוס החמין נשפכה על רגלה שנכוותה קשות.
ניסה הרב לומר לרבנית, שהנה לנו רמז משמים על כך שפסילת השידוך איננה בסדר. אך הרבנית אמרה לבעלה: 'מה פתאום. הסיבה שהכוס נשפכה עלי, היתה בכדי לאותת לך ששתיית החמין שלך לפני התפילה איננה ראויה'…..
סיפור זה ממחיש כיצד יכול האדם בנטיות ליבו, להתעלם מאיתות ברור, ולחפש את האיתות הנוח יותר.
אסיים בברכה, שלא תדע עוד צער ומכאוב, ושה' ינחה אותך בדרך נכונה.
בניהו
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
