The Butterfly Button
יש לי אשה בעייתית!

שאלה מקטגוריה:

היי,
התחתנתי  לפני שנה. ומאז החתונה יש רק מריבות.
בהתחלה לי היה חלק גדול מהם, אך ב"ה עכשיו אני עובד על עצמי ועל מידותיי ולעניות דעתי חל שיפור עצום בהתנהגותי. מה שלצד השני לא קרה…
במבט לאחור אני יכול להגיד שרוב המריבות על:
א'. שלאשתי קשה להתנתק מהוריה. בצורה קיצונית ממש. היא מאד קשורה למשפחה שלה, אבל את המשפחה שלי לעומת זאת היא לא סובלת.
ב'.היא עקשנית מאד, מה שהיא מחליטה זה מה שיקרה, היא מחליטה לי אפילו בענינים שקשורים רק אלי כמו העבודה שלי וכו.
זה מתסכל מאוד!!! לא יודע מה לעשות!!! כולי תפילה לבורא שיעזור לנו ולכל עמ"י בע"ה.
יש המון מריבות, אין כמעט הכרת הטוב מצידה. אין השתדלות והקרבה כמעט בשבילי. מה עוד אני יכול לעשות?

תשובה:

לשואל היקר,

ראשית, אני מתנצל מעומק הלב על עיכוב התשובה שנגרם כתוצאה מטרדות החגים.

המכתב שלך ליווה אותי זמן רב. חשבתי עליך וחשבתי על כל הזוגות הצעירים שנכנסים לשנת הנישואין הראשונה עם הרבה תקוות וחלומות ורודים, ואיך פעמים רבות קשיי ההסתגלות, הבדלי האופי/תרבות/מנטליות או מחסומים אחרים – טכניים ורגשיים – מכניסים אותם למערבולת של חוסר הבנה ורגשות שליליים, בעוד כל אחד מהם רוצה בכל מאודו לעשות את הדבר הנכון, להעניק ולאהוב את בן הזוג, ולבנות אתו בית מושלם. במקום להיות עסוקים בנתינה ובבניית קשר נעים וטוב, נסחפים לזרם עכור של מריבות קטנות ו"מעגל-קסמים" של תגובות שליליות.

מדבריך הבנתי שגם אתם נכנסתם למעגל שלילי של מריבות וחוסר הבנה, אבל אין לי ספק שיש לכם גם רקע של היכרות נעימה, של מציאת חן ושל רצון להיות האחד עם השני. הרי אתה בחרת בה, והיא בחרה בך, והרי החלטתם להתחתן. מכאן אני משער שיש ביניכם גם הרבה מן המשותף. בנוסף לכך, אנחנו מאמינים שהקב"ה מזווג זיווגים, ואם כן – הוא זה שזימן אתכם וגרם לכם להיות יחד. כל זה אומר שיש כאן פוטנציאל לחיבור נכון וטוב ביניכם, אלא שצריך למצוא את הדרך החכמה והנכונה כיצד לעשות זאת. בפראפרזה על הפסוק "חכמת נשים בנתה ביתה", אפשר גם לומר ש"חכמת גברים" יכולה לבנות את הבית. אפילו אם רק אחד מן הצדדים מתחיל מהלך חיובי, יש בכך השפעה רבה גם על הצד השני. אם אחד מבני הזוג יפתח מודעות טובה, ויכיר ויבין היטב מה עובר עליו ומה עובר על בן/בת הזוג, ואיפה הדברים נתקעים, כבר יש סיכוי לשנות את הדברים ולעלות על דרך המלך.

שמחתי לקרוא שברמה מסוימת הצלחת להתנתק מהמעגל השלילי שנוצר ביניכם והחלטת שאתה רוצה להשקיע ולשפר ולשנות, ועל כך מגיעה לך הערכה גדולה. יחד עם זאת, לפי התחושה שלי מן הדברים שכתבת, תהיה חייב לפנות לעזרה וייעוץ מקצועיים על מנת לעשות את הדברים בצורה טובה ונכונה. באמצעות יועץ בעל ניסיון תוכל להבין היטב את מה שעובר עליך ומה שעובר על אשתך, את הציפיות שלה ממך ולהיפך, ואת הדרכים הנכונות להגיב בכל מצב. אדם חכם ובעל ניסיון יוכל לשקף לך מבחוץ את הדברים בצורה אובייקטיבית, וכך תוכל לראות תמונה שלמה ולהוביל את הדברים למקום טוב יותר. באם תהיה מעוניין – כתוב לי בחזרה, ואעזור לך במציאת כתובת מתאימה לכך.

בכל מקרה, אוסיף לך כמה מילים שחשבתי, ואולי יהיו לך לעזר בינתיים (אך לא כתחליף לעזרה מקצועית):

כתבת שאשתך קשורה מאד לבית הוריה וסביב זה נוצרים הרבה מהקשיים ביניכם. האמת, שזו תופעה מוכרת וגם טבעית. בדרך כלל – הגבר עצמאי יותר, ועל פי רוב – קשור פחות לבית הוריו, הוא מוכן יותר לעזוב את הכל בשביל בניית הבית (כולל חברים ומשפחה) [בפסוק כתוב "על יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו…", ולא כתוב להיפך]. לעומת זאת, אצל בנות הקשר האישי והמשפחתי הוא חזק יותר, ועל כן אך טבעי שהיא תרצה להיות קשורה לבית הוריה.

מובן שאתה רוצה שאשתך תהיה אתך, שתהיה "שלך" וקשורה אליך, אבל לצורך כך עליך לבנות אתה מערכת רגשית מתאימה. עליך לגרום לה לבטוח בך, וליצור ביניכם אמון. זהו תהליך שבו תהפוך לאט לאט בעצמך להיות ל"משפחה" של אשתך. חלק מבניית האמון הזה צריך לבוא דווקא בדרך של סבלנות, יתכן ותצטרך קצת "לשחרר" ולא להלחיץ. לתת לה לאט לאט להרגיש שאתה ה"בית" שלה (בדיוק כמו בית הוריה). הרי אדם מטבעו לא יעזוב את ביתו הבטוח והמוכר בלי שיודע שיש לו מקום בטוח אחר. לשם כך יש ליצור אוירה ואקלים מספיק נוח, טוב, וחם ומקבל. ואדרבה, אם יש בה אופי שנקשר רגשית אל ה"בית", אז אם תבנה את זה נכון, היא תהיה קשורה ל"בית" שתבנו יחד.

במקביל, כל אותו מעגל שלילי של חוסר הבנה, ציפיות ואכזבות, האשמות הדדיות ומחשבות ייאוש, גורם להתבוססות גדולה יותר בבוץ. התגובות השליליות של צד אחד גוררות תגובה תואמת מהצד האחר, ובעיקר משדרות לצד השני חוסר אמון, חוסר אהבה וחוסר תקווה. כך נוצרת חומה ביניכם. כאן חשוב לדעת שמה שאנו חווים בפועל הוא במידה רבה תוצר של החשיבה שלנו, ושל הפרשנות שלנו את המצב. בעקבות זה אנו מגיבים בצורה מסוימת ואז מקבלים תגובה מהצד השני שכביכול מוכיחה לנו את התיאוריה שלנו ושאכן "צדקנו" (הנה לנו "הוכחה" שהצד השני לא מכבד/אוהב אותנו). מה שאנחנו לא מודעים לו הוא שפעמים רבות אנו גרמנו לתגובה הזו בעצם הצורה שבה נגשנו אל השני.

בשביל לשבור את "מעגל האיבה" צריך להתחיל בצעדים קטנים חיוביים, מה שמכנים "צעדים בוני אמון". גם אם ישנם קשיים אובייקטיביים ואמתיים, צריך לחשוב עליהם בדרך יצירתית ובצורה שתעורר בנו אמפתיה כלפי הצד השני, שתעורר בנו מוטיבציה ורצון להשקיע, להבין ולפעול בדרך של שיתוף פעולה ושל אמון הדדי. אם הצד השני ירגיש שאנו באים עם רצון טוב, עם התחשבות בצרכיו, עם רגישות לקשייו, הוא יגיב בהתאם – בפחות חשש, בפחות התגוננות ונוקשות, פחות התבצרות בעמדות שלו, וכך נצליח לבנות יחסים טובים ונעימים, שיובילו בעז"ה לזוגיות טובה, יציבה ומאושרת.

לסיום, אני מחזק את ידיך על הפניה ועל היוזמה והרצון לשנות. אל תסתפק ב"חצי-עבודה". מגיע לכם יותר. פנה לייעוץ מקצועי כדי לעשות טוב לך ולאשתך. אפשר ללכת לייעץ כזה גם לבד – בלי אשתך: חשוב שיהיה לך מישהו שישקף לך בצורה ברורה את מה שעובר עליכם ויתן לך כיווני חשיבה ועצות כיצד להתקדם למקום טוב ומאושר.

אני מאחל לך את כל הטוב,

ואני כאן לכל שאלה.

אלי

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

רע לי עם בעלי
תודה על הבמה החשובה הזאת. האמת, שאני לא יודעת מאיפה להתחיל… בעלי ואני נשואים קרוב ל13 שנים. יש לנו 3 ילדים. רע לי איתו. רעעעעע. אומר עכשיו מילה קרה, אני מרגישה שאני שונאת אותו ממש. אנחנו חושבים ורואים את העולם אחרת לגמרי. קשה לי לתת דוגמאות כי יש בלי סוף....
אני ובעלי הפוכים בכל תחום!
היי שלום וברכה ותודה מראש על המענה מפיכם. תבורכו על המיזם הזה. אני נשואה כ4 חודשים ב"ה. אני באופיי טיפוס פעלתן, אני מחנכת מגיל צעיר, עצמאית ומגיל מאד קטן תמיד הייתי במצב "DOING", יש לי קשב ואני מאד מודעת אליו- ותמיד בעשייה סביבו! לומדת עליו, מחפשת כלים שיעזרו לי, בקיצור...
דכדוך והתמודדות זוגית אחרי לידה
אני כמעט חודש אחרי לידה שביעית ב"ה, הלידה הייתה קשה מאד הפעם, סבלתי הרבה, וגם העיתוי של ערב פסח היה לא קל. חזרתי הביתה לימים של ערב חג, וכיוון שאין משפחה שיכולה לעזור, נעמדתי לגמור בישולים לחג. בעלי ניסה לעזור ככל יכולתו, אבל עדיין העבודה הייתה רבה. באופן כללי הזוגיות...
בעלי נפל שוב-מה עכשיו?
כותבת בקצרה- נשואים 13 שנים. 4 ילדים מתוקים ב"ה. לפני כחצי שנה גיליתי שבעלי מתכתב בצאטים ובצאט וידיאו וכו' עם נשים. לצד צפייה באתרים מבחילים הלכנו לרב, הוא בטיפול, אנחנו בטיפול זוגי- והנה שוב זה קרה. הוא צפה בזה שוב. מבחינתי, מיציתי. בעיקר כי אני מבינה שזה לא משהו שישתנה....
מתיש אותי להצטרך כל כך את בעלי
היי אני שופכת פה מלל מקווה שיהיה ברור אני פשוט שופכת כל מה שאני מרגישה בלי סדר מסוים אני מרגישה שאני נמצאת עם בעלי אבל יש חומה שקופה ביננו כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד לו אבל לא אומרת, מרוב חוסר זמן ועבודה קשה, אנחנו פשוט לא מוצאים זמן...
אני פמיניסטית ובעלי שוביניסט!
אני נשואה חמש שנים לבעל טוב ומסור ויש לנו שני ילדים ב"ה. יש משהו שמפריע לי בזוגיות שלנו. אני נוטה יותר לפמיניזם ובעלי שובניסט מובהק . יכול להיות שהזוגיות של פעם באמת הייתה מושתתת על שובניזם. בתורה גם אין שיוויון בין המינים, אבל הזמנים השתנו. והיום חיים אחרת … דבר...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן