The Butterfly Button
יש דרך להגיע לזוגיות מעולה?

שאלה מקטגוריה:

שלום רב,

אני כותבת עכשיו מיד אחרי המריבה האחרונה עם בעלי… ששוב הגיעה לדמעות וחוסר הבנה ומבוי סתום, וכך עד שימאס לנו לריב, נעשה הפסקת אש, נמשיך את החיים מתוך חצי פיוס וחצי שיכחה, וחוזר חלילה עד המריבה הבאה…

אני נשואה כ 5 שנים

בתחילת דרכינו- בשנה הראשונה היה לנו כל כך טוב ביחד! היינו בטוחים שלא קיים זוג מתאים ומאושר מאיתנו. הסתדרנו טוב אחד עם השני, זרמנו, שמחנו. הכל היה ורוד.

אחר כך המצב החל לרדת , לא יודעת לשים את האצבע על הנקודות המדויקות מתי זה קרה ולמה ואיך.

אבל היום הזוגיות שלנו בינונית ומטה.
כמובן שיש זמנים טובים יותר ופחות, אבל גם הזמנים הטובים לא דומים בכלל למה שהיה פעם והצרה הגדולה יותר- שהם מועטים… הימים הרעים או האפורים- הם הרוב.

ודווקא בגלל שפעם היה הכי טוב שאפשר- זה מקשה הרבה יותר על ההוה…

אני מוצאת את עצמי מחכה לבעלי בסוף יום שיחזור כבר הביתה, וכשהוא חוזר אני לא יודעת למה חיכיתי.. וזה לא שכל הזמן רבים, אבל הכל יבש כזה, טכני.

 

שוב- אני לא יודעת לומר למה חלה הירידה. אבל יש מספר קשיים בינינו שאוכל לציין :

מצד בעלי – הוא אומר שאני פסימית
וכן שאני מופנמת, לא משתפת אותו בדברים .

אני די מסכימה איתו 🙁
בזמנים של מריבות באמת כל העולם נראה לי שחור ואני נוטה לשכוח את הזמנים הטובים ורק החסרונות צצים אז.
וזו באמת עבודת המידות שלי.

בנוגע למופנמות- אני גם מסכימה עם זה
אבל חושבת שחלק מהמופנמות הזו נובעת גם מחוסר ההבנה שלו, כי הרבה מהפעמים שאני נפתחת ומספרת על קושי שלי מולו- הוא לא מבין אותי או שולל את הקושי.

עוד משהו שאני בוחרת לציין לזכותי 🙂
שעשיתי הרבה שינויים באופי למען בעלי: הוא רצה אישה שתלויה בו ומתייעצת על כל דבר ואכן אפשר לומר שאני היום כזו. לא בצורה חולנית אבל כן שואלת רשות ונותנת לו להחליט הכל,
כל הנושא של הכספים שהיה חשוב מאוד לבעלי לנהל לבד- יצאתי מזה לגמרי.

ואני אף פעם לא מבקשת ממנו להשתנות במשהו (למרות שיש דברים מציקים…) כי אני לוקחת את זה כעבודה עצמית שלי להסתדר עם החסרונות שלו.

מהצד שלי- מפריע לי מאוד שאין הרבה מחמאות ומילים טובות, ביטויי אהבה.
זה מגיע משני הצדדים, אבל בגלל אופי הקשר שלנו (הוא החזק ואני הנתמכת) פחות מצופה ממני להחמיא לו (ולפעמים זה גם פוגע באגו הגברי שלו לקבל ממני מחמאה…)

בכל מקרה – לי זה חסר מאוד. במיוחד שאני עושה משהו ממש בשבילו ואח"כ אין שום התייחסות.
אתן דוגמה ממש מהימים האחרונים: קניתי חולצה שהוא רצה למרות שאני לא אהבתי אותה, אך כשלבשתי אותה אחרי כן בבית הוא בכלל לא התייחס לכך ולא הראה שהוא שם לב.

באופן כללי אני יודעת שחשוב לו מאוד המראה שלי ועושה המון מאמצים כדי שזה ישביע את רצונו אבל הוא כמעט לא מחמיא על כך, במקרה הפחות טוב הוא יעיר כשמשהו לא נראה לו.

זה רק כמה נקודות בטח לא צלחתי להבהיר את הכל.

ואחרי הכל (בעצם זה היה צריך להיות לפני הכל) יכול להיות שמהתיאורים שלי פה מצטיירת תמונה לא כל כך מחמיאה כלפי בעלי, אז חשוב לי להדגיש שהוא בנא' נהדר וטוב לב עם מידות טובות, איש שיחה מרתק ומבין לנפש האדם.

איפה זה ביומיום שלנו? אני לא יודעת.

אשמח לשמוע עיצה והכוונה מה אני יכולה לעשות כדי לשפר את המצב. כדי לגרום לזוגיות שלנו להיות מעולה, לזמן שלי עם בעלי- החלק הטוב ביום, ובעצם- איך להשיב את המצב למה שהיה אי אז כשהיינו צעירים.

תודה מראש!

 

תשובה:

שואלת יקרה מאוד.

קוראת את מכתבך בכאב… כמה כח נדרש רק בשביל הפעולה הזו – לקום, לראות שיש פה משהו לא פתור, ולנסות לפנות לעזרה. לנסות ולהציל את הזוגיות שכ"כ יקרה לך מלשקוע בתהומות. מתוך המריבה האחרונה התעוררת, והחלטת שלא עוד. את רוצה להבין מה קורה פה, מה איבדנו בדרך? איך זה שהקשר הטוב והיפה שהיה בינינו בשנה הראשונה התפוגג כלא היה? איפה השיחות, העניין וההתלהבות? איך קרה בכלל שהגענו למצב כזה?

בהחלט תיאור מצב לא קל. עצוב, מתסכל ו… גם מפחיד. מי יודע מה יקרה הלאה? כמה זמן עוד אפשר להמשיך ככה?

את מנסה בכל כוחך להבין, לאבחן, ולא עולה בידייך… עשית כל מה שיכולת. ויתרת, התאמת את עצמך, הפכת להיות האישה שאותו הוא רצה, נענית לכל דרישה, עבדת על המידות ונזהרת מלבקר.. אז איך בכל זאת זה לא הולך?

את יודעת, שמעתי מאישה חכמה מאוד, שהנסיון הגדול של הדור שלנו זה הזוגיות. הדור שלנו, זה שממש לפני הגאולה, נאלץ להתמודד עם הנסיון הקשה מכל. האתגר הגדול והקשה של דורנו הוא לבנות בית שלם לה' ולתורתו. בנין הבית – בית המקדש, מתחיל בבנין הבית הפרטי שלנו – בזוגיות ובחינוך.

הרמח"ל אומר שככל שאנחנו מתקדמים לקראת הגאולה – העבודה הופכת להיות פנימית יותר ויותר. הנסיונות מתכנסים פנימה אל תוך בתינו, אל תוך תוכנו, ואנחנו נאלצים להתמודד עם אתגרים שלא הכינו אותנו אליהם. וזוגיות במובן זה היא העבודה הפנימית ביותר. בן הזוג מעמיד מולנו מראה שאין לנו אפשרות לברוח ממנה. מראה יומיומית שמכווננת ישירות אלינו, ואנחנו אמורים לדעת להסתכל במראה, להבין מה שאנחנו רואים, ולעבוד. אוהו לעבוד…

ולמה אני כותבת לך את כל זה? האם אני באה לרפות את ידייך? לומר לך שהנסיון הזה בלתי אפשרי?

לא, יקרה. אני באה לומר משהו הפוך לחלוטין. אני רוצה לומר לך שאת לא לבד. את חלק ממערכה דורית. את חלק והנסיון שלך הוא חלק. חלק מהגלות, ובעז"ה גם חלק מהגאולה.

ומה אנחנו עושים כאשר נסינו הכל, וכלום לא עוזר? כאשר השתמשנו בכל הכלים שה' נתן לנו, ניסינו להיזכר בכל השיעורים ששמענו לפני החתונה וליישם, לעבוד על המידות שלנו, וכלום, אבל כלום לא עוזר? ונראה כאילו להיפך – ככל שאנחנו עובדים יותר כך המצב נהפך לקשה יותר?

הרב שוחטוביץ בספרו על זוגיות "בנין הבית" מדבר על מקרים כאלו. על מקרים בהם מנסים שוב ושוב ושום דבר לא זז. הוא קורא לזה "תופעת ראש הזבוב". (ננסה להתעלם לרגע מהקונוטציה הלא נעימה…) כותב כך:

"מי שראה זבוב על אדן החלון שם לב שהזבוב לא מודע לקיומה של הזכוכית לכן הוא מנסה לעבור שוב ושוב דרכה עד ש…מת! אם היה לו קצת שכל היה אומר רגע אחד, ניסיתי פעם אחת ופעמיים ולא הצלחתי אולי אנסה במקום אחר. והיה עף לחלון השני הפתוח ויוצא אל המרחב"

את, ב"ה ניחנת בחושים בריאים של בנ"א, ובלב רגיש של אישה. ראית דרך שלא עובדת, ואת בדרך לחלון אחר, את מחפשת את החלון האחר, ואת בדרך אליו.

ואיפה היא הדרך הזו? איך אפשר להגיע לחלון הפתוח, ולהוציא את הבית שלך מן המיצר?

את מציירת מקרה מורכב. מקרה שלא יהיה קל לתת לך עליו פתרונות אינסטנט בהתכתבות. אני יכולה לתת לך טיפים לתקשורת טובה, לאופן בו כדאי לנהל שיחות טובות ובונות, כלים להיכרות שלך עם עצמך כדי לגלות מחדש את הקול שלך, זה שחסרונו בלט כ"כ במכתב המקסים שלך.

חשבתי עלייך הרבה בימים האחרונים. הדוגמאות שנתת, שיכולים להצביע על בעיות שונות עם פתרונות שונים, וחשבתי כבר איך ומה לכתוב.

אבל אני מרגישה שאעשה לך בכל זה עוול. אני מרגישה שמגיע לך משהו טוב יותר. טיפול שורש עמוק שיקל על הכאב, ינקה וירפא.

מגיע לכם ייעוץ טוב ממומחה. לפחות כמו זה שהיית הולכת אליו לו ח"ו היתה לכם בעיה רפואית. וכי הבית שלכם חשוב פחות? וכי שלמות הנפש, השמחה והחיבור האמיתי הינם נחלת יחידי סגולה?

לא. ישנם בדורנו ב"ה יועצים מצוינים, ואני מאמינה שתמצאי אחד/אחת מהם שיוכל לעזור, ואולי אף בכמה פגישות, אחרי היכרות עמוקה איתך ועם בעלך יוכל להתוות דרך חדשה שתראה לכם את האור..

מגיע לך מישהי לשבת מולה, לפרוש את מפת חייך, לתאר את בעלך וצרכיו, ויחד לגלות את הנוסחא המתאימה. את הדרך להפוך את שניכם למאושרים, למצוא סיפוק ועניין זה בזה. לתעל את המידות הטובות והיכולות שלכם אל תוך הבית פנימה

וגם אם בעלך לא יהיה בעניין בראשית הדרך, יש מקום גם לעבודה פרטנית שלך שתשפיע על במערכת הזוגית. זוגיות היא כמו ריקוד. כל צעד שאחד עושה, גורם לצעד נגדי של השני, וכן הלאה… לא תמיד קל. האמת— תמיד לא קל. אבל בעבודה נכון – תמיד שווה.

אני מעריכה אותך על המכתב הזה.

קראתי אותך ואת הרצון העז לקשר מחודש ואוהב עם איש שאת מעריכה כ"כ. אני בטוחה שתמשיכי הלאה ולא תוותרי, עד שתראי כיצד המידות הטובות, השיחות המרתקות וההבנה לנפש האדם שלו מתבטאים בחיי היומיום שלכם.

אם כן תרצי להמשיך קשר, לספר ולשתף, ולקבל שמות של יועצ/ת באיזור מגורייך אני כמובן כאן.

תרצה

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. שלום לך כותבת יקרה
    קראתי את מכתבך וכ"כ הבנתי את המצב בו את נמצאת.
    העבר הטוב, לעומת ההווה הטעון שיפור.
    אולם נראה כי בנגיעות קלות , תוכלי להשיב את האושר לחייך.
    כמובן שבלי להכיר אותכם ואת המקרה מקרוב , אף פעם אי אפשר לדעת בוודאות מדוע דברים מתרחשים, ותמיד התשובה הכי נכונה תהיה להפנות אותכם ליעוץ אצל בעל מקצוע, אולם למרות כל זאת אענה לך ואתייחס לדבריך לפי מה שהעלית על הכתב.
    התשובה שלי אליך תתחלק ל2 חלקים:
    1. המופנמות – נראה כי התגובות של בעלך לא ממש מעודדות אותך ל"פתוח את ליבך" בפניו.
    אולם קחי בחשבון שהוא מבחינתו חושב כי הוא מגיב נכון.
    בעולם הגברים התגובה הנכונה שונה לחלוטין מאשר בעולם הנשים.
    הוא חושב כי ברגע שהוא "מבטל" את הבעיה שלך , הוא עוזר לך להתמודד, הוא הופך לך את הבעיה ללא קיימת, או כשהוא מציע פתרונות הוא חושב ש"עשה עבודה טובה". זכרי, כך זה מתנהל בין חבריו.
    אולם עם אשה זה שונה. את רוצה שהוא יקשיב לך, יבין אותך, יכיל אותך, יתן לך כתף מזדהה.
    הפתרון: ב2-3 שיעורים אצל מדריך טוב, הוא יוכל ללמוד ולהבין איך מצופה ממנו להגיב מול אשה.
    מדובר על נושא שבהחלט אפשר ללמוד! (כמעט כל גבר נשוי שבא מעולם סטרילי ולא הכיר נשים קודם לכן, צריך ללמוד את השוני הזה – לבד או באמצעות הדרכה מתאימה)
    ברגע שהתגובות שלו ישתנו, כנראה גם הרגשתך , השיחה והתקשורות בינכם ישתפרו.
    (טיפ נוסף בנושא – בהמשך)
    2. ההתייחסות הכללית שלו אליך.
    לאורך כל המכתב, את כותבת כי את עשית ועושה המון ויתורים למענו.
    לוותר זה יפה וטוב ואנו לומדים לא מעט על ערך הויתור ועל עבודות המידות. אולם במקרה שלך, נראה כי מרוב "ויתורים" התחלת קצת לאבד את האישיות הראשונית שלך.
    לותר על עצמך !
    "את" כבר לא באמת "את" של פעם.
    וחבל!
    זכרי, בעלך אהב והחמיא למה שהיית כשהתחתנתם, לפני שעשית את כל השינויים באישיות שלך למענו.
    במקביל את גם לא מעירה לו כשמשהו מפריע לך אצלו, כך שנמנע כמעט כל סיכוי שהוא ישתפר.
    גבר צריך להרגיש שיש מולו עוד אישיות, שיש לו אתגר מסוים, שיש לו צורך להעניק לך כדי שתהי מאושרת. (זה חלק מהגבריות שלו ..)
    אולם אם לכל אורך המערכת, נשמע כי את מתבטלת לחלוטין – במילא הגיוני כי הוא כבר לא מרגיש שום צורך ל"צעוד " לקראתך, להחמיא , לרצות…
    אומנם נכון אמרת שאת עושה את כל הדברים הנ"ל כי הוא רצה, אולם קחי בחשבון שסה"כ גם הוא בחור צעיר, לא מידי מנוסה בזוגיות. היה נראה לו כי אם יהיו לו מולך "חיים קלים" הוא יאהב אותך יותר ויהיה מאושר. אך זו לא האמת.
    אם יהיו לו מולך חיים נכונים – אז האהבה תוכל לחזור.
    הפתרון:
    את צריכה להחזיר לעצמך את עצמך!
    בצורה עדינה ונעימה, ב"חכמת נשים" עליך לבקש את הצרכים שלך.
    לדוגמא: את מעוניינת שהוא יחמיא לך – לגיטימי.
    תאמרי לו נוסח בסגנון: "כמה היה משמח אותי לו היית מציין בפני שהבגד יפה בעיניך"
    בלי תלונה, בלי תרעומת.
    עם בקשה, עם הפעלת "המקום הגברי" שאוהב ורוצה לעשות טוב לאשה שאיתו.
    יתכן ובפעמים הראשונות זה יראה לו מוזר ולא תקבלי על כך כל תגובה חוץ מהמהום סתמי. אל תתייאשי. תמשיכי לספר לו מה ישמח אותך..
    את לא תאמיני כמה ש"הערות" בסגנון "מעודד" יכולות לתרום ולעשות שינויים בזוגיות שלכם.
    הוא ילמד שיש מולו עוד אדם עם רצונות ומהווים והוא ישמח "לתת" לך ולהיות שם בשבילך.
    (אגב: בקשר לסעיף 1 על מופנמות – טיפ נוסף כפי שהבטחתי: את פשוט יכולה להגיד לו במפורש!! מה היית רוצה ושמחה שהוא יגיב. בהתחלה זה אולי יראה לא טבעי, אבל הוא ילמד מאד מהר )
    שימי לב, יש צורך להלך בין הטיפות בצורה זהירה ביותר. חשוב לשמור על האיזון העדין בין להיות אשה טובה ולוותר על פרטים בחיים, לבין לא לוותר על עצמך.
    ולדעת כמובן להעיר בנועם, לא בדרישה, לא בכעס, לא בציפיה "חונקת". אלא פשוט לספר בפשטות מה ישמח אותך.
    הקב"ה ברא את הגבר כנותן. גבר בטבעו שמח להפוך את האשה שלצידו למאושרת.
    .. ואל תשכחי אח"כ להודות לו ולומר לו כמה ההתנהלות שלו במה שביקשת ועשה אכן שימחה אותך. זה יתן לו דלק להמשיך
    המון הצלחה לך

  2. וואו איזה תגובה בת שבע.
    צודקת בהחלט. חכי לזמן שאתם רגועים צאו לטייל..ספרי לו שקצת קשה לך לשתף כי את מרגישה קצת מופנמת ( בלי להאשים, כאילו זה הבעיה שלך בלבד) ה' ברא את הגבר עם רצון לרצות את האישה, אל תבואי בכעס, חכי לזמן שגם את רגועה ונינוחה ותראי פלאים בעז" ה , בעצמך אמרת שהוא מבין בנפש האדם.. וגם הוא רוצה אישה שמחה. בדוק. ואולי תפרגני לעצמך ללכת לייעוץ זוגי, אפילו לבד. במקום לוותר על עצמך, תוותרי על כמה שקלים..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

רע לי עם בעלי
תודה על הבמה החשובה הזאת. האמת, שאני לא יודעת מאיפה להתחיל… בעלי ואני נשואים קרוב ל13 שנים. יש לנו 3 ילדים. רע לי איתו. רעעעעע. אומר עכשיו מילה קרה, אני מרגישה שאני שונאת אותו ממש. אנחנו חושבים ורואים את העולם אחרת לגמרי. קשה לי לתת דוגמאות כי יש בלי סוף....
אני ובעלי הפוכים בכל תחום!
היי שלום וברכה ותודה מראש על המענה מפיכם. תבורכו על המיזם הזה. אני נשואה כ4 חודשים ב"ה. אני באופיי טיפוס פעלתן, אני מחנכת מגיל צעיר, עצמאית ומגיל מאד קטן תמיד הייתי במצב "DOING", יש לי קשב ואני מאד מודעת אליו- ותמיד בעשייה סביבו! לומדת עליו, מחפשת כלים שיעזרו לי, בקיצור...
דכדוך והתמודדות זוגית אחרי לידה
אני כמעט חודש אחרי לידה שביעית ב"ה, הלידה הייתה קשה מאד הפעם, סבלתי הרבה, וגם העיתוי של ערב פסח היה לא קל. חזרתי הביתה לימים של ערב חג, וכיוון שאין משפחה שיכולה לעזור, נעמדתי לגמור בישולים לחג. בעלי ניסה לעזור ככל יכולתו, אבל עדיין העבודה הייתה רבה. באופן כללי הזוגיות...
בעלי נפל שוב-מה עכשיו?
כותבת בקצרה- נשואים 13 שנים. 4 ילדים מתוקים ב"ה. לפני כחצי שנה גיליתי שבעלי מתכתב בצאטים ובצאט וידיאו וכו' עם נשים. לצד צפייה באתרים מבחילים הלכנו לרב, הוא בטיפול, אנחנו בטיפול זוגי- והנה שוב זה קרה. הוא צפה בזה שוב. מבחינתי, מיציתי. בעיקר כי אני מבינה שזה לא משהו שישתנה....
מתיש אותי להצטרך כל כך את בעלי
היי אני שופכת פה מלל מקווה שיהיה ברור אני פשוט שופכת כל מה שאני מרגישה בלי סדר מסוים אני מרגישה שאני נמצאת עם בעלי אבל יש חומה שקופה ביננו כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד לו אבל לא אומרת, מרוב חוסר זמן ועבודה קשה, אנחנו פשוט לא מוצאים זמן...
אני פמיניסטית ובעלי שוביניסט!
אני נשואה חמש שנים לבעל טוב ומסור ויש לנו שני ילדים ב"ה. יש משהו שמפריע לי בזוגיות שלנו. אני נוטה יותר לפמיניזם ובעלי שובניסט מובהק . יכול להיות שהזוגיות של פעם באמת הייתה מושתתת על שובניזם. בתורה גם אין שיוויון בין המינים, אבל הזמנים השתנו. והיום חיים אחרת … דבר...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן