The Butterfly Button
זוגיות ללא הבעה רגשית והערכה

שאלה מקטגוריה:

כבר תקופה שבעלי לא מתעניין בזמנים שאני אמורה ללכת למקוה וגם כשאני מדברת על כך בגלוי ההתענינות שלו מתוך חשש שלא אכעס ולא מתוך רצון כלל
כשאני מדברת איתו ישירות על הקשר הרגשי שלו אלי עניין שהוא לא מביע במילים אלה רק בהתנהגות שנראית אכפתית בלבד הוא מסרב לענות וטוען שאין לו יכולת לענות לשאלה ישירה כזו הוא כביכול יוכל להגיד רק באופן ספונטני. אני ממתינה תקופה ואין שוב מענה לשאלה ואז שוב מעלה את העניין והוא שוב: כשאת שואלת אני לא יכול לענות. יש לי הרגשה שהוא כן מרגיש קשר רגשי אלי אך יש לו חסימות לאמר ובכל אופן ברגע שלאחר שעזרתי אומץ ושאלתי הוא לא מגיב אני לא יודעת איך להתמודד עם העניין
יש לציין שיש ביננו פערים שמקשים על היום יום לאורך כל השנים והפערים הם בהיבט ההשכלתי – הוא שטחי יותר לא מעמיק ולא עיוני וזו נקודה שבאה לידי ביטוי בכל שיחה כמעט ומכבידה עלי מאד. ובכל אופן כשגם הצד הרגשי חסר ביטוי ממשי אני לא יודעת אנה פני מרגישה בסוף הדרך לגמרי.
האם נכון לחיות כאלה חיים?
הנקודה שמחזיקה אותי היא שיש לי קשר רגשי חזק אליו וכן העובדה שיש ילדים ולא יכולה לחשוב על הצער שאגרום להם בשינוי במצב.
אנא עזרתכם.

תשובה:

משיב/ה:חן|

שלום לך אשה יקרה מאוד,

השאלה שלך חשובה וטובה במיוחד. את מתארת אתגר זוגי שגורם לך להרגיש בסוף הדרך לגמרי – כאשר אין ביטוי לצד הרגשי ופערים גדולים עומדים ביניכם. אתגר כזה הוא אכן לא פשוט ואת מעוררת ההערכה בעצם פנייתך ובניסיונותייך להתגבר עליו. רציתי שתדעי, לפני הכל – את לא לבד! אין זוג שלא מאותגר בדרך כזו או אחרת לעשות את עבודת האהבה – לדייק אותה ולמצוא את הביטוי הנכון שמקובל על שניהם!! ואם אנחנו מרגישים שהדרך שהייתה עד היום הסתיימה, אז עד כמה שזה כואב ולא פשוט, זה גם משמח מאוד – כי זו ההזדמנות לצאת לדרך חדשה של דיוק האהבה, בירור האהבה וחיים יותר נכונים ומשמחים…

אז בואי נתחיל –

האתגר שאת הצגת – חוסר ההתעניינות כרגע של בעלך – לא בא על חלל ריק. כמו שציינת בשאלתך, ישנם פערים, לאורך שנים, שמכבידים עלייך מאוד. פערים אלו השפיעו עם הזמן על הקשר ביניכם – כך שאם בשיחות כל אחד מכם “תופס תפקיד”, ממילא גם אח”כ בעוד תחומי חיים יש איזו שהיא “תפיסת תפקיד” שקשורה לדינמיקה הזו…

ומה בעצם קרה כאן?

הורגלנו לחשוב שכאשר יש פערים בין בני זוג, ישנו את האחד הטוב יותר ואת השני הטוב פחות. את זה שמשכיל יותר ואת זה שמשכיל פחות. את זה שרגשי יותר ואת זה שרגשי פחות וכן הלאה. כאשר אנחנו מחזיקים בתפיסת עולם זו, עם הזמן, בן הזוג שטוב פחות נוקט עמדת נחיתות ואילו בן הזוג הטוב יותר מרגיש בדידות, עול כבד וחוסר קשר. במקרה שהגבר הוא ה”טוב פחות” ישנה השלכה נוספת הקשורה לטבע הגברי: הגבר נסוג, מרגיש מיותר ומפסיק להביע התעניינות בקשר. ולמה זו השלכה שקשורה לגבריות? כי כדי שגבר יוכל לפעול, להעניק ולהיות שותף פעיל (או מרכזי…) בקשר הוא צריך לחוש מוערך, הוא צריך לחוש שמכבדים אותו ואת דבריו והוא צריך לחוש שיש לו מה לתרום.

לכן, כאשר יש פערים, התפיסה היהודית הנכונה היא שאין טוב יותר וטוב פחות, אלא האמת נמצאת באמצע – לכל צד יש מה לתרום לשיח! גם אם מדובר בהיבט ההשכלתי – לפעמים דווקא השטחיות לכאורה יכולה לאזן בן זוג שהוא עיוני יתר על המידה ולהחזיר לו את הקול הפשטני לחיים.

נקודת מבט זו יכולה לעזור לך להתחיל בתהליך של החזרת הכבוד וההערכה לבעלך דרך השיחות.

תהליך כזה יגרום לך להתמקד בעבודת האהבה – ומיד תתחילי לחוש יותר רגועה, שמחה ואופטימית ביחס לקשר. ובמקביל, בעלך יתחיל להרגיש מוערך! גם אם לא תדברו על זה – את תראי שהיחס שלו כלפייך משתנה, הוא מתעניין יותר, הוא רוצה להעניק יותר והוא יגלה מחדש את המרחב הגברי שאת מאפשרת לו בקשר ביניכם.

כי גבר שמרגיש שאשתו נושאת אליו עיניים – מיד מרחיב את נוכחותו בחייה ומחפש איך להקשר אליה עוד ועוד. הן בהיבט הנפשי, הן בהיבט הרגשי והן בשאר ההיבטים.

הייתי מציעה לך אפילו להתחיל להתייעץ איתו, ולפנות אליו ממש במילים אלו: “רציתי להתייעץ איתך…” – אם זה בחינוך הילדים, בקונפליקטים שלך בעבודה או אפילו בתכנוני נסיעה. כך, שכשתאמיני בזה שהקב”ה שם את המילים בפיו והוא השליח של ד’ להעביר אלייך חכמה – תתחילי לשמוע את עצותיו! את תראי שאולי בתחילה הדברים מרגישים מלאכותיים ומוזרים, אולם עם הזמן תגלי את התועלת ותרגישי שיש לך על מי להישען ועם מי להתייעץ! ממילא גם נושא הפערים יפסיק להכביד עלייך ותתחילי להרגיש את החיבור שדווקא פערים אלו מצמיחים….

בנוסף להענקה ולייעוץ, גבר גם צריך ליזום כדי להרגיש מוערך ואהוב, ממש כמו שהגדרת: “הוא יכול להגיב רק באופן ספונטאני” – זה נכון. זהו הכוח הגברי שהאיש נדרש להוציא מן הכוח אל הפועל בחיי הנישואין: היזמה שלו והנתינה שלו.

מנגד, האישה צריכה להוציא את כוח האמונה מן הכוח אל הפועל כדי לאפשר לגבר לממש את כוחותיו…

ומהו כוח האמונה? אמונה במה? אמונה בכך שהיא ראויה לטוב וראויה לקבל מבעלה את כל צרכה וממילא בעלה יכול לפעול למען העניין.

לכן, גם אם בתחום הרגשי, כמו שציינת, ייתכן ובעלך אכן צריך כרגע להשתחרר או להיעזר או משהו בדומה – הדרך שלך כאישה היא לאפשר לו לעשות את זה דווקא ע”י אמונה, כבוד והערכה בלתי מסויגת… כל אלו יהוו את התמיכה לאיש היקר לך ויסייעו לתהליך שלו עצמו לקרות, כדי שהוא יוכל ליזום ולהיות ספונטאני לקשר קרוב….

אז קחי נשימה עמוקה והתחילי בתהליך החזרת הכבוד, ההערכה והמרחב לבעלך ובכך תאפשרי לו את היזמה וההענקה. אחרי תקופה תבחני מחדש את המציאות: אם עדיין היית רוצה שדברים ישתנו באופן הביטוי הרגשי של הקשר – תאזרי שוב את אומץ לבך ותיזמי שיחה. אולם הפעם, תגיעי מצוידת עם כלים חדשים ונשיים…

מצאי זמן איכותי: ארוחת ערב טובה או יציאה זוגית מהנה ובשיחה שתעלי תשתפי את בעלך ברגשותייך שלך, ברצונותייך שלך ולגמרי התעלמי מלדבר עליו או על חלקו בעניין. רק תספרי לו מהם הצרכים שלך ואיך היית רוצה שהדברים יראו. לסיום, אמרי לו (והאמיני בזה!) שתשמחי מאוד אם הוא יוכל לטפל בעניין בכל דרך שנראית לו – אפילו מבלי לשתף אותך בפרטים. את עוד תראי כמה המילים שלך משפיעות לטוב וכמה נכונות יש לו כלפייך ועד כמה הוא מעוניין בכל ליבו בקשר….!

אני בטוחה ומאמינה שיש בך את הכוח והתבונה למצוא מחדש את הכלים לרומם את החלק הנשי שבך ולאפשר את החלק הגברי שבבעלך. אני גם בטוחה שבאופן הזה אתם יוצאים לדרך חדשה ביחד – בה תמצאו אהבה מבוררת יותר, מדויקת יותר וכמובן – מבוטאת בדרך שתספק ותשמח את שניכם.

מזמינה אותך לכתוב לי למייל: לשתף, לספר או להמשיך להתייעץ לכל אורך הדרך. אוכל גם להפנות אותך לחומר כתוב בנושא במידה ותרצי…. אשמח מאוד לשמוע ממך!

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם!!

איתך,

חן.

chenrosenblum@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

לבעלי יש התפרצויות עצבים וזה איום ונורא!
עצוב לי. אני כותבת ובוכה מבפנים. אני נשואה כשנה וחצי לאדם מאוד מורכב. מצד אחד טוב לב, אוהב אותי מאוד , דואג לי, אבא נהדר, מרים אותי כל הזמן, אדם מאוד חביב, יש בינינו אהבה מאוד מאוד גדולה. כשאנחנו בטוב אנחנו בשיא. מצד שני הוא סובל מהתפרצויות עצבים. לא אלימות...
מה המטרה שלי בחיי נישואין? למה זה שווה לי?
שלום ותודה על האופציה לשאול ולקבל תשובה מקצועית, אני בחורה חרדית מיינסטרים בת 20 ברוך ה’ חברות מתחילות להתארס, אני יודעת שבקרוב אתחיל לשמוע שידוכים ואני לא בטוחה מה אני מרגישה כלפי זה… אני לא רוצה להתחתן “כי כולם מתחתנים, אז גם אני…” – זה הדבר הכי משמעותי בחיים-להתחתן- והייתי...
עבודה עם גברים שגורמת לי לחששות
אני מרגישה רגשות אשמה כלפי עצמי. לפני כחצי שנה התחלתי לעבוד בחברה חרדית שאומנם שומרת על כללי הצניעות אך בהחלט יש הרבה שיחות עבודה בין הגברים והנשים. אני לא עבדתי בעבר בעבודה שדרשה ממני שיחות עם גברים וכעת אני נדרשת לבצע לא מעט שיחות כאלה. לפעמים בצוות ופעמים בפגישות יחידניות...
פגועה מבעלי עד עמקי נשמתי
אני ובעלי נשואים 5 שנים עם שני ילדים . נישואים לא טובים . שנינו אנשים מאוד לא קלים . הדבר היחידי שטוב שיש לנו זה הילדים . מבחינתי זה גם הדבר היחידי שמחזיק אותנו יחד. יש בינינו פערי מנטליות . כמו כן בעלי הוא אדם כעסן. הכעס מתגלה בשבת כשאין...
אכזבה קשה מאישתי
לא מתבייש לשאול ולהכיר בעובדה שאני צריך עזרה…תמיד בחיי הייתי בצד החזק הקשוב והתומך וכדומה אבל הצרה של החזקים זה שכשהם נופלים אין מי שירים אותם…התחזקתי בשנות העשרה ישיבה תיכונית ישיבת הסדר ואז התחרדתי בישיבה טובה ….אחרי כמות נכבדת של שנות תורה ואושר בישיבה התחתנתי…בקיצור היה שם מקרה מסובך של...
ההתחזקות שלי היא אמיתית או שהיא רק בשביל למצוא אישה?
אני בן 27 חילוני, אני מגיע מרקע מסורתי בבית ושנות חיי המוקדמות קצת דתי אפילו. אמא שלי הגיעה מבית דתי ומאוחר יותר בחייה שחררה מעט מהקשר לדת, הכוונה שהיום אינה שומרת שבת אך עדיין אוכלת כשר צמה בכיפור מכשירה בפסח וכרגיל. לפני כחצי שנה טסתי להודו, ופגשתי שם המון אנשים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן