שלום לך אשה יקרה מאוד,
השאלה שלך חשובה וטובה במיוחד. את מתארת אתגר זוגי שגורם לך להרגיש בסוף הדרך לגמרי – כאשר אין ביטוי לצד הרגשי ופערים גדולים עומדים ביניכם. אתגר כזה הוא אכן לא פשוט ואת מעוררת ההערכה בעצם פנייתך ובניסיונותייך להתגבר עליו. רציתי שתדעי, לפני הכל – את לא לבד! אין זוג שלא מאותגר בדרך כזו או אחרת לעשות את עבודת האהבה – לדייק אותה ולמצוא את הביטוי הנכון שמקובל על שניהם!! ואם אנחנו מרגישים שהדרך שהייתה עד היום הסתיימה, אז עד כמה שזה כואב ולא פשוט, זה גם משמח מאוד – כי זו ההזדמנות לצאת לדרך חדשה של דיוק האהבה, בירור האהבה וחיים יותר נכונים ומשמחים…
אז בואי נתחיל –
האתגר שאת הצגת – חוסר ההתעניינות כרגע של בעלך – לא בא על חלל ריק. כמו שציינת בשאלתך, ישנם פערים, לאורך שנים, שמכבידים עלייך מאוד. פערים אלו השפיעו עם הזמן על הקשר ביניכם – כך שאם בשיחות כל אחד מכם "תופס תפקיד", ממילא גם אח"כ בעוד תחומי חיים יש איזו שהיא "תפיסת תפקיד" שקשורה לדינמיקה הזו…
ומה בעצם קרה כאן?
הורגלנו לחשוב שכאשר יש פערים בין בני זוג, ישנו את האחד הטוב יותר ואת השני הטוב פחות. את זה שמשכיל יותר ואת זה שמשכיל פחות. את זה שרגשי יותר ואת זה שרגשי פחות וכן הלאה. כאשר אנחנו מחזיקים בתפיסת עולם זו, עם הזמן, בן הזוג שטוב פחות נוקט עמדת נחיתות ואילו בן הזוג הטוב יותר מרגיש בדידות, עול כבד וחוסר קשר. במקרה שהגבר הוא ה"טוב פחות" ישנה השלכה נוספת הקשורה לטבע הגברי: הגבר נסוג, מרגיש מיותר ומפסיק להביע התעניינות בקשר. ולמה זו השלכה שקשורה לגבריות? כי כדי שגבר יוכל לפעול, להעניק ולהיות שותף פעיל (או מרכזי…) בקשר הוא צריך לחוש מוערך, הוא צריך לחוש שמכבדים אותו ואת דבריו והוא צריך לחוש שיש לו מה לתרום.
לכן, כאשר יש פערים, התפיסה היהודית הנכונה היא שאין טוב יותר וטוב פחות, אלא האמת נמצאת באמצע – לכל צד יש מה לתרום לשיח! גם אם מדובר בהיבט ההשכלתי – לפעמים דווקא השטחיות לכאורה יכולה לאזן בן זוג שהוא עיוני יתר על המידה ולהחזיר לו את הקול הפשטני לחיים.
נקודת מבט זו יכולה לעזור לך להתחיל בתהליך של החזרת הכבוד וההערכה לבעלך דרך השיחות.
תהליך כזה יגרום לך להתמקד בעבודת האהבה – ומיד תתחילי לחוש יותר רגועה, שמחה ואופטימית ביחס לקשר. ובמקביל, בעלך יתחיל להרגיש מוערך! גם אם לא תדברו על זה – את תראי שהיחס שלו כלפייך משתנה, הוא מתעניין יותר, הוא רוצה להעניק יותר והוא יגלה מחדש את המרחב הגברי שאת מאפשרת לו בקשר ביניכם.
כי גבר שמרגיש שאשתו נושאת אליו עיניים – מיד מרחיב את נוכחותו בחייה ומחפש איך להקשר אליה עוד ועוד. הן בהיבט הנפשי, הן בהיבט הרגשי והן בשאר ההיבטים.
הייתי מציעה לך אפילו להתחיל להתייעץ איתו, ולפנות אליו ממש במילים אלו: "רציתי להתייעץ איתך…" – אם זה בחינוך הילדים, בקונפליקטים שלך בעבודה או אפילו בתכנוני נסיעה. כך, שכשתאמיני בזה שהקב"ה שם את המילים בפיו והוא השליח של ד' להעביר אלייך חכמה – תתחילי לשמוע את עצותיו! את תראי שאולי בתחילה הדברים מרגישים מלאכותיים ומוזרים, אולם עם הזמן תגלי את התועלת ותרגישי שיש לך על מי להישען ועם מי להתייעץ! ממילא גם נושא הפערים יפסיק להכביד עלייך ותתחילי להרגיש את החיבור שדווקא פערים אלו מצמיחים….
בנוסף להענקה ולייעוץ, גבר גם צריך ליזום כדי להרגיש מוערך ואהוב, ממש כמו שהגדרת: "הוא יכול להגיב רק באופן ספונטאני" – זה נכון. זהו הכוח הגברי שהאיש נדרש להוציא מן הכוח אל הפועל בחיי הנישואין: היזמה שלו והנתינה שלו.
מנגד, האישה צריכה להוציא את כוח האמונה מן הכוח אל הפועל כדי לאפשר לגבר לממש את כוחותיו…
ומהו כוח האמונה? אמונה במה? אמונה בכך שהיא ראויה לטוב וראויה לקבל מבעלה את כל צרכה וממילא בעלה יכול לפעול למען העניין.
לכן, גם אם בתחום הרגשי, כמו שציינת, ייתכן ובעלך אכן צריך כרגע להשתחרר או להיעזר או משהו בדומה – הדרך שלך כאישה היא לאפשר לו לעשות את זה דווקא ע"י אמונה, כבוד והערכה בלתי מסויגת… כל אלו יהוו את התמיכה לאיש היקר לך ויסייעו לתהליך שלו עצמו לקרות, כדי שהוא יוכל ליזום ולהיות ספונטאני לקשר קרוב….
אז קחי נשימה עמוקה והתחילי בתהליך החזרת הכבוד, ההערכה והמרחב לבעלך ובכך תאפשרי לו את היזמה וההענקה. אחרי תקופה תבחני מחדש את המציאות: אם עדיין היית רוצה שדברים ישתנו באופן הביטוי הרגשי של הקשר – תאזרי שוב את אומץ לבך ותיזמי שיחה. אולם הפעם, תגיעי מצוידת עם כלים חדשים ונשיים…
מצאי זמן איכותי: ארוחת ערב טובה או יציאה זוגית מהנה ובשיחה שתעלי תשתפי את בעלך ברגשותייך שלך, ברצונותייך שלך ולגמרי התעלמי מלדבר עליו או על חלקו בעניין. רק תספרי לו מהם הצרכים שלך ואיך היית רוצה שהדברים יראו. לסיום, אמרי לו (והאמיני בזה!) שתשמחי מאוד אם הוא יוכל לטפל בעניין בכל דרך שנראית לו – אפילו מבלי לשתף אותך בפרטים. את עוד תראי כמה המילים שלך משפיעות לטוב וכמה נכונות יש לו כלפייך ועד כמה הוא מעוניין בכל ליבו בקשר….!
אני בטוחה ומאמינה שיש בך את הכוח והתבונה למצוא מחדש את הכלים לרומם את החלק הנשי שבך ולאפשר את החלק הגברי שבבעלך. אני גם בטוחה שבאופן הזה אתם יוצאים לדרך חדשה ביחד – בה תמצאו אהבה מבוררת יותר, מדויקת יותר וכמובן – מבוטאת בדרך שתספק ותשמח את שניכם.
מזמינה אותך לכתוב לי למייל: לשתף, לספר או להמשיך להתייעץ לכל אורך הדרך. אוכל גם להפנות אותך לחומר כתוב בנושא במידה ותרצי…. אשמח מאוד לשמוע ממך!
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם!!
איתך,
חן.
[email protected]