The Butterfly Button
אמא שלי לא מבינה את זה שאני בדיכאון

שאלה מקטגוריה:

אני בת 22 ואני מתמודדת עם דיכאון קליני כבר שנתיים. בתחילה עשיתי הכל כדי להסתיר את מה שעובר עליי מההורים שלי (ואני שחקנית לא רעה) עד שכבר לא היה אפשר. בשביל להתחיל טיפול תרופתי הייתי צריכה לשתף אותם מעט, אבל לא הצלחתי. גמגמתי להם מילים, ברחתי לחצאי אמת, התחמקתי מלספר הכל.
אני מאז ומתמיד אדם ששומר הכל לעצמו, מדחיק, ולא משתף אחרים. ואם לשתף מישהו- זה לא את ההורים שלי. איתם הכי קשה לי לדבר. (זה מצידי, לא מצדם. הם אנשים טובים, ושאר הילדים בבית כן מדברים איתם הרבה)
ההורים שלי מאד רוצים שאשתף אותם, שאספר. רוצים לדעת מה עובר עליי, אבל אני לא מסוגלת. כן הבאתי כמה פעמים את אמא שלי לפגישה עם הפסיכולוגית שלי או פסיכיאטר, רציתי שהיא תבין קצת, כל מה שאני לא מצליחה להסביר. שרק תכיר אותי טיפה יותר.
מרגיש לי שהיא לא ממש הבינה. רוב היום, בעיקר בבית, אני משחקת את עצמי בסדר, כך שזה מבלבל אותה, כי היא יודעת ששום דבר לא בסדר, והיא רואה עליי איך שקשה לי, כשאני נופלת מדי עמוק.
אבל איכשהו היא לא ממש מקבלת או משלימה עם המצב שלי, וכל הזמן מבקשת ממני לקום, מנסה לעודד במשפטים כמו: 'החיים יפים' 'קומי, תזרקי את העצב' "יאללה תחליטי שאת שמחה' 'צאי מזה' או אפילו לנסות להצחיק 'אני רואה שכיף לך לפגוע בעמך, תלמדי אותי גם'…
לרוב אני שותקת, מתחמקת משיחות איתה, מפחדת מהן מאד.
היא בטוחה שהמצב הוא בשליטה שלי, או שאני סתם נותנת לו מקום.
אמרה לי לא מזמן שיש לי רק לפעמים ימים של דיכאון, זה בכלל לא נקרא שאני סובלת ממנו, שאם הפסקתי את הטיפול התרופתי, אז אפשר לומר שהפסקתי להיות בדיכאון.
ואני לא מצליחה להסביר לה שזה לא נכון. שדיכאון זה דבר שנוכח ונמצא, גם אם לא תמיד הוא משתלט עליי, גם אם לא תמיד אני במיטה.
לא מצליחה להסביר ש…שאני לא יכולה להתחתן עכשיו, גם אם היום יש לי מצב רוח ואני כביכול בסדר.
הקשר ביננו מאד תקוע. כואב לי שהיא לא מבינה אותי, לא נותנת מקום להתמודדות שלי. אבל אני יודעת שזה בסך הכל אשמתי, שאם הייתי מסבירה את עצמי, אם לא הייתי מסתירה, אם הייתי טיפוס משתף, כנראה זה לא היה קורה.
קשר תקוע, אבל כן חשוב לי שהוא ישתנה, ולו במעט. מה אני יכולה לעשות כדי שנבין אחת את השנייה יותר, מבלי שזה יהיה מפחיד כל כך?

תשובה:

שלום לך שואלת יקרה

קודם כל אני מעריצה אותך על המסע הזה שאת עוברת, את מכירה את המקומות החסרים ומסכימה להיות נעזרת ומטופלת בצורה מקצועית. זה לא מובן מאליו.

את שואלת לגבי הקשר עם ההורים שלך, היית רוצה שיבינו אותך יותר, למרות שאת פחות משתפת

ואת כותבת שאת מפחדת מאד מזה, מלשתף אותה ,ואני מבינה אותך, זה להיות במקום מאד חשוף ופגיע, ובחשש גדול מה היא תעשה עם מה שאמרתי לה? מה יקרה?

אני רוצה רגע לשתף אותך מנקודת המבט של הצד השני, כמו שאמרת, את משקיעה המון בהסתרה של התסמינים, ומה שהסביבה רואה זה בחורה שמתפקדת לא רע, ולפעמים אפילו טוב מאד וזה נראה כאילו הכל בסדר. זה לא דכאון אמיתי.

אני מאמינה שאת לא רוצה להפוך למסכנה וחלשה ולכן גם לא תראי את עצמך עד הסוף, אבל המשמעות של זה שאמא לא מבינה אותך.

הייתי מציעה לך לשתף אותה במכתב הזה, מה היא הייתה מגיבה?

האם יכול להיות שהמחשבות שלא כדאי לשתף כדי לא לשאת את המחיר של הסתכנתי לשווא? היא לא הגיבה כמו שרציתי? ספרתי לה כדי שהיא תניח לי ותבוא לקראתי?

אם כן אני רוצה לומר 2 דברים בקשר לזה

א. תורת המחירים

ב. תורת השדות

לגבי תורת המחירים, המשמעות היא שלכל מה שאני אעשה בחיים יש מחיר שאני משלמת. השאלה היא האם אני מוכנה לשלם את המחיר הזה או לא. ברגע שאני מודעת למחיר, זה אומר שאני בוחרת להיות במקום הזה. אני לוקחת אחריות על התוצאות. ניקח דוגמא מהמכתב שלך, אני בוחרת לא לספר לאמא הכל, לחלק במשורה מידע, המשמעות היא שאני משלמת מחיר של אנרגיה נפשית שאני משקיעה בהסתרה, מחיר נוסף זה החוסר קבלה והבנה של הסביבה שלי למצב

מצד שני כשאני אספר ואהיה גלויה, יכול להיות שאני אשלם מחיר של פגיעות וחשיפה, ולעבור דרך מנהרת הפחד המאיימת. (ספוילר- זה רק הדקותיים הראשונות, אח”כ יש אור גדול)

ופה אני מגיעה לתורת השדות

ממש בקצרה- אפשר לארגן את מה שקורה בסביבתנו בצורה של שדות, כשהכוונה למרחב שלנו

יש את השדה שבו מתרחשים הדברים שבשליטה שלי (האם לספר או לספר, מה לעשות עם התגובות המעצבנות של אמא), השדה בו מתרחשים המקרים שבשליטה של הזולת (מה אמא תגיד, האם היא תיתן לי מענה לכאבים שלי) השדה בו מתרחשים דברים שלא בשליטת אף אדם (מזג אויר וכו). השדה היחיד שיש לי חלק בו ומקום לקחת אחריות ולבחור בו זה השדה שלי (ברור שיש השפעה על שדות אחרים אבל זה לא המטרה)

אז אם אני אחבר את זה ביחד יוצא לנו

שכשאת מגיעה עם עצמך להחלטה מה נכון לך, והאם את רוצה לגדול ולאתגר את עצמך, ובעיקר בעיקר לשלם את המחיר שיהיה לזה, מוכנה לעבור דרך הפחד, דרך הפגיעות ולעלות קומה

אז זה קורה כשאת בשדה שלך, מחוברת לקושי ולכאב שלך, כשעולה בך מול מה שאמא אומרת, מול האחים והאחיות

איך שהם יגיבו זה הבחירה שלהם לגמרי, הבחירה שלך זה איך להתמודד עם זה

אני מרגישה שהסוד הזה גובה מימך מחיר יקר, אנרגיות נפשיות שאת זקוקה להם

אז כשאת מספרת ופועלת בגילוי, את דואגת לעצמך בעיקר. נשמה, את באמת אלופת העולם וגיבורה במסע ייחודי, אל תוסיפי לעצמך קושי.

#מובן ממה שאת כותבת שאם תספרי יותר אז אמא תבין אותך יותר אבל אם לא הבנתי נכון, ואולי אמא מתמודדת בעצמה עם המצב שלך וקשה לה מאד להכיל את זה, ועדיף לה לשכנע את עצמה שאת בסדר? מאהבתה אותך ומהדאגה שלה כלפייך, והיא לא בפניות למצב שלך,

אולי הייתי מוותרת להשקיע את האנרגיות בלתת מקום לעצמך ולקבל את זה שאמא בקושי שלה, וזה לא קל,

אבל את נשארת אך ורק בשדה שלך. בקושי ובחוויה הזו שאני מכבדת את אמא ונותנת לעצמי כמה שיותר מרחב פנימי#

גם אחרי הסולמיות האלו, אני חושבת ששווה לנסות לפצח את מעטה ההסתרה, בשבילך. בשבילך.

יכולה לומר שדרך היותר טובה היא לעשות סטאז’ עם חסרה שפחות מאיים עלייך שתדע, והיא פחות בסביבה שלך

לתרגל את זה

וכמובן- לשוחח עם ה’, לספר לו מה את מרגישה גם ברגעים הכי חשוכים שכל העולם חסר ערך ומשמעות, ואין רצון ואין חשק, להביא את זה ככה, הוא אבא שלך שאוהב אותך כ”כ ומשהו יצא מכל מה שאת עוברת, וזו תהיה את!!

את אומרת שאת נמצאת בטיפול, שווה לעבוד על זה שם, בשביל לקבל את התמיכה המקצועית.

יקרה מאד, הכלים שאת בונה בך בצר ובמצוק, יכילו בעז”ה אור גדול לחיים שלך ולחיים של אחרים

מקווה שעזרתי קצת בלתת כיוון, בכל מקרה מוזמנת לחזור ולכתוב שוב

מכל הלב,

תמר ש

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

הפרעת אישיות וקשרים רעילים במשפחה
ראשית יישר כח על האתר החשוב והמועיל לנפש ולנשמה! שאלתי נוגעת באחות שלאחר שנים של קרבה וריחוק ויחסים לא בריאים איתה, הבנתי לאחר חקירה ובדיקה וקריאת חומרים בנושא שיש חשש גדול שמדובר בהפרעת אישיות נרקסיסיטית. היא היתה פוגעת בי רגשית במגוון צורות שהיריעה קצרה מלפרט אותן, היתה מניפולטיבית כלפיי וכשהתרחקתי...
קשה לי עם זה שההורים שלי גרושים
לפני מספר שנים הורי התגרשו ובאותם השנים הראשונות לא היה לי עם זה בעיה כיוון שהם אנשים גדולים וזה ההחלטה שלהם, גם לאורך כל הדרך ההורים שלי תמיד הזכירו לי שהם אוהבים אותנו (הילדים). אבל כרגע כל פעם שאני נזכרת שהם כבר גרושים…. אני לא מפסיקה לבכות ולקוות שזה לא...
יכולה להיות בחירה כשיש התמודדות נפש?
אני מוצא את עצמי חושב הרבה על נושא הבחירה החופשית והתשובה, במיוחד כשמדובר באנשים שמתמודדים עם קשיים נפשיים. איך אפשר להבין את הרעיון של בחירה חופשית כשאדם נמצא במצב של חרדה קשה, פוסט-טראומה או אפילו פסיכוזה? למשל, אישה שסובלת מחרדות ולא מצליחה לתפקד, אבא עם פוסט-טראומה שמאבד שליטה ברגעים מסוימים,...
איזה אבא אני אם אין לי סבלנות לתינוק שלי
רציתי לשאול אני מתמודד עם בעיה שאני לא מבין את השורש שלה וזה מסתכל אותי, ואשמח מניסיונכם לעזרה. אני נשוי ויש לי אישה טובה ב"ה וגם נולד לנו תינוק ראשון לפני חצי שנה אבל אני לא נהנה ממנו אני מרגיש שאני לא מספיק אוהב אותו ולא דואג לו ואין לי...
המשפחה של בעלי ממש פתוחה
התחתנתי עם בחור ממש טוב וירא שמים, בפגישות הוא עשה עלי רושם מעולה מבחינה ערכית, הבנתי שהוא מגיע ממשפחה פתוחה, אבל לא חלמתי עד כמה, מדובר במשהו שלא הכרתי לפני כיוון שאני מגיעה ממשפחה יחסית שמרנית, והם בסגנון פתוח מאוד, בעיקר מבחינת ההשקפה שלהם, זה מתבטא בנושאי שיחה שמתחילים עם...
איך אלוקים מרשה לדברים איומים לקרות?
אלוקים הוא אבא שלנו והוא אוהב אותנו ורוצה רק להיטיב איתנו אז איך בתור אבא הוא מסוגל לפגוע בנו עד כדי כך אני ייתן דוגמא לבחורה שעברה אונס איך אבא שאוהב את הבת שלו מסוגל לתת לה כזה עונש נגיד שזה כפרת עוונות אבל איך הוא מסוגל אפילו להרשות לדבר...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן