שלום לך יקרה!

מאוד נגע לליבי המילים שלך.

הרגשתי איתך כאב, הרגשתי אותך נלחמת, אחר כך גם נעצבתי בשבילך על ההתנהגות שאת מקבלת מבעלך במצבך.

הרגשתי תסכול על כל הדברים החשובים שמחכים לסיום והדרך עוד ארוכה..

ולא ידעתי מה לאמר לך..

אני מרגישה מהמילים שלך שיש בך כח, שיש בך רצון אמיתי להגיע אל הטוב שלך, ושלכם כזוג.

זו סיטואציה לא פשוטה להיות בה, ממש לא.

ובמילותיך הרגשתי שיש חוזק ויציבות בתוכך. זה לא מובן מאליו. קל מאוד להתפרק ולהיכנס ליאוש ובלגן משפחתי במצב שלך.

ואת, נשמעת לי עם הסתכלות נכונה , עם כוחות ועמוד שדרה .

אני לוקחת נשימה ארוכה, מזמינה גם אותך . ובואי ננסה יחד לעשות סדר בדברים בעז"ה.

את עכשיו בהריון. שיתפת שלקחת מניעה ואע"פ כן נכנסת להריון ובעלך לא רוצה בזאת ודורש שתעשי הפלה.

אינני יודעת באלו דרכים בחרתם כדי למנוע הריון. בעיניי, יש שתי אפשרויות.

האחת, מניעה עם אחוזים גבוהים של הצלחה. השניה, מניעה חלקית.

בשני האפשרויות האלו, שאני מאמינה שבעלך שותף לסוג מניעה ולאחוזי השפעתה.

יש דבר בסיסי ששניכם יודעים אותו- כמו שרבים האחוזים שזה ימנע הריון. באותה המידה יכול להיות שזה לא ימנע את ההריון. תסתכלי בהסבר שמצורף ממשרד הבריאות לכל סוגי המניעות,

זה אומר שגם אם מנעת בבחירה הריון. תמיד ישנה סבירות שיקרה ההפך. אין לך שליטה על זה , זה פשוט קורה.

לכן, כאשר את ובעלך בוחרים להיות ביחד, בעלך לוקח את האחריות לכך שיכולה להיות ך תוצאה גם אם השתדלתם שלא. זה לא אמור להפתיע.

זו תוצאה טבעית שההגיון מבין שיש הסתברות שתקרה. גם אם הוא לא מודע לזה ברמת הדיבור והמחשבה. יש לו חלק פעיל בזה. זה ה'סיכון' שכל גבר אמור לקחת בחשבון כאשר נמצאים יחד.

הוא דורש ממך להפיל, לא כתבת במפורש, אבל אני מאמינה שיש לו הרבה כעס עליך..

אפשר לנסות להבין אותו, איזה קושי מסתתר מאחורי הדברים. אבל זה ממש לא בעיה שלך, את לא אשמה .

זו יצירה של שניכם באופן שווה לחלוטין . ניסיתם למנוע ואע"פ כן החיבור המשותף הביא חיים חדשים.

עוד לפני הסיפור ההלכתי- איך תרגישי כלפיו אם תפסיקי את החיים ברחמך בגלל שהוא דרש זאת ממך?

העובר הזה הוא ילד שלך, כן, גם כשהוא בשלבי התפתחות. את לא תפסיקי את החיים שלו כי את אמא שלו.

העובר הזה הוא ילד שלך ושלו גם אם לא היתה פה בחירה בעצם קיומו.

אז גם אם המצב מתסכל שניכם באותה סירה.אין פה אשם ומאשים.

זה בסדר שהוא ירגיש אכזבה, כעס, החמצה או כל רגש קשה אחר.

אבל צריך לחשוב איך לפתוח את זה יחד.

עכשיו יקרה,

את אומרת שיש לו בעיה בחוסר אמונה ואיך את מתנהלת מולו..

יש עוד שטחים בהם , בעייניך , הוא מתבטא בחוסר אמונה ?במה הוא לא מאמין?

אני שומעת ממך שהוא מאוד כועס על כך שאת בהריון.

כשבנ"א כועס הוא לא פנוי לקבל שום הסברים ותנחומים, לא משנה אם יהיו אלו דברי חכמה, הסבר פסיכולוגי או השקפה תורנית.

לא לחינם חז"ל אמרו שאין מרצים לאדם בשעת כעסו. הכעס כל כך גדול וממלא את הכל שאין מקום פנוי כלל לשמוע שום דבר.

אני תוהה, אם במקום לנסות לדבר אל ליבו בדברי אמונה היית מדברת מתוך הגיון האם אז הוא היה מקבל את דבריך..

תרשי לי לנחש שמן הסתם שלא.

יש מאחורי הכעס שלו כאב, ואל הכאב הזה צריך לפנות.

וכאן, אני רואה קושי ששניכם חווים אותו.

אתם מרגישים תקועים במקום ולא עומדים ביעדים שהצבתם .

בתוך מערכת זוגית, יש את הסיפור האישי של כל אחד. את הכאב העמוק שלו, המקום הפצוע שעוד לא נרפא.

פעמים רבות דברים שקשים לנו עם בני הזוג מעוררים בנו כאבים ישנים ומשם מגיעה תגובה כואבת שמופנית כלפי חוץ , הבן זוג מקבל את התגובה ומפרש אותה בהתאם למקומות הכואבים שלו ומגיב בהתאם. וכל נוצר מעגל של קושי.

לא משנה כרגע מה עומד מאחורי ההתנהגות של בעלך,

אבל את יקרה, אם תוכלי ולו במעט להבין מה קורה לך בפנים. ויחד עם האמת והכח שבתוכך שמורגש ממילותיך. תוכלי לרפא ואף המציאות החיצונית יכולה להשתנות.

בואי ננסה להיכנס אל תוכך, פנימה.

אני שומעת על קושי לעמוד ביעדים שהצבת לך. אני גם שומעת אותך מאשימה את עצמך, זה בגללי..

יקרה, למה את אשמה בכל הבלגן הזה שהתפוצץ?

מי הציב את היעדים האלו, את או משהו חיצוני אליך?

את מסכימה עם היעדים שהצבת לך? שאגב, אני ממש מעריכה אותך על ההתמדה בלימודים אינטנסיביים בשלב זה של חייך..

בחרת ביעדים האלו כי את רוצה בהם או כדי לרצות משהו אחר?

התבוננות בשאלות האלו יכולה לעזור מאוד. אם זה יעד שאת בחרת בו כי רצית, את תוכלי להגיע אליו ובהצלחה. אם בחרת בזה למרות רצונך, יהיה מאוד קשה להתמיד. ככל שאדם יותר כנה ומחובר לעצמו, כך הנפש שלו תרצה להתעסק בדברים שבאים מתוכו פנימה ויקשה עליו להתמיד בדבר שלא מרגיש כלפיו שייכות פנימית.

במידה והיעד שהצבת הוא מרצונך, בואי נבדוק מה את חושבת על עצמך לגבי היכולת שלך לעמוד במטרות, להתקדם. או להפך להיות תקועה במקום.

איזה קולות יש בתוכך לגבי הצלחה ויכולות. את מאמינה שתשיגי את המטרה שלך?

זו פעם ראשונה שאת מרגישה שבגללך מתפוצץ דברים או שזה הולך איתך זמן ארוך?

אם את לא עומדת ביעדים שהצבת לך, מה זה אומר עליך?

מה גורם לך להישאר תקועה במקום? מה קורה בתוכך כשאת תקועה ולא מתקדמת?

האם את מרגישה תקועה בעוד מקומות?

אם נכון לך להתבונן בתוכך ולחפש את התשובות, קחי זמן של שקט והקשיבי לעצמך. אולי בין השאלות והתשובות תעלה שם תחושה של כאב

ישן. תני לזה להיות.

אולי תרצי לעשות את זה עם ליווי מקצועי ואולי עם עצמך.

חשוב לי לאמר לך,יקרה. אישה בהריון נראית בעיניי כמו מצלמה שעושים זום ורואים הכל בהגדלה, כך כל המקומות הכואבים שבתוכינו שלרוב נסתרים גם מעינינו צפים ועולים ומורגשים בעוצמה גדולה.

זה יכול להרגיש כקושי איום ונורא או פיצוץ בלי בקרה. אבל באמת, זו יכולה להיות גם מתנה.

קחי את הקושי שלך , שאת מרגישה תקועה, שאת אשמה וגורמת פיצוצים. כנסי אליו.

אפשר גם לדמין את זה כמסע מיסתורי . בו תוכלי לאמר לעצמך, מענין למה אני תקועה. מה מפריע לי להתקדם. מה החולשות שלי ובמה אני חזקה.

במה האמינו בי. האם משהו אמר לי שאני אשמה..

חפשי במסע הזה את מה שיש בך, היחודיות שבך. את הדרך שלך לממש את עצמך.

אני מאמינה שאחרי שתזההי מהיכן הגיעה האמונה שאת תקועה ואשמה ותשחררי אותה לנפשה,

תתחברי אל הטוב והיכולות שנמצאים בתוכך.

אולי כבר לא תשמעי את הקולות האלו שמגיעים מבחוץ ע"י בעלך, כבר לא יהיה צורך בהם כי הם עשו את תפקידם. למדת מה שהם היו צריכים ללמד אותך.

ואולי עד שתגיעי לשם בעומק.

תוכלי להתישב עם בעלך על כוס קפה, לקחת זמן שקט עבורכם. ולדבר באמת מהלב.

לא מתוך תחושת אשמה על ההריון . נסי להבין איתו יחד מה מפריע לו. מה כואב לו. להיכן היה רוצה להגיע ולא עולה בידו.

פחות קריטי בעיניי למצוא פתרונות. עצם הדיבור על מה שמפריע וכואב באמת משחרר המון. והשאר יבוא מתוככם.

מקווה שעזרתי לך.

חושבת עליך ועל הכוח שבך.

אם תרצי להוסיף עוד. אני כאן

עם הרבה הערכה!

אילה [email protected]