The Butterfly Button
התמודדות בשידוכים עם העבר שלי

שאלה מקטגוריה:

קודם כל תודה על האוזן הקשבת והכלה של השאלות ותהיות ..
היו לי בעבר קשרים לא ארוכים שבהם לא שמרתי נגיעה  ועל כך יש לי חרטה וממש רוצה להקפיד על לשמור ולא ליפול שוב ..
שאני שוב יצא לפגישות אני יצטרך לספר על כך או שלהסתיר ? (זה בעיני קושי שלי שלא לספר את האמת)
אני יודעת שבחורים ממש קשה להם שבחורה לא שמרה נגיעה .
ועוד דבר שמקשה עלי זה הקושי להשאר לבד
שלפעמים אין הצעות או שידוכים שלא צלחו והיה לי ממש קשה אם זה ואני די מתפרקת מזה ושוב פעם לאגור כוחות להתחיל מחדש.
אני מרגישה מוכנה להקים את הבית שלי ולפגוש את המיועד לי
אבל למה זה כל כך קשה וצריך לעבור כל כך הרבה
אני יודעת שהשם מכין לי משהו טוב בשבילי אבל עדיין קשה לי
ומאיפה אני יכולה להכיר בחורים טובים ואיכותים
שאין אנשים או משפחה שמציעים לי
אני מרגישה אבודה בכל העולם הזה של השידוכים והכרויות

תשובה:

משיב/ה:חן|

שלום לך בחורה יקרה מאוד!

השאלה שלך, ועוד יותר מזה, התיאור שלך על הקשיים בעולם השידוכים הם כל-כך מהותיים ונכנסים עמוק ללב. אין ספק שזו אכן תקופה לא קלה בכלל, מציבה אתגרים רבים ובראשם – הבדידות….

אז דבר ראשון רוצה לומר לך: יהיה טוב. כמו שכתבת, הקב"ה מכין משהו טוב בשבילך ובעזרת ד' בקרוב תמצאי את המיועד לך. שמחה שכתבת לנו כדי לקבל כוחות. מוזמנת לעשות את זה תמיד!! לאקשיבה או למייל שלי שלמטה…

ועכשיו לתשובה –

סיפרת בשאלתך שבעבר לא שמרת נגיעה וכיום את שומרת.

הצעד הזה, שנקטת בו, הוא הרבה מעבר להתחזקות פשוטה. כי מאחורי כל ציווי-מצווה בתורה יש מהות פנימית שנבנית אצלנו כשאנחנו פועלים לפיה. מה שאומר, שכשאת החלטת לשמור נגיעה, את בעצם חיזקת בתוכך את הכבוד כלפי עצמך וכלפי צלם האלוקים שבך. בשל כבוד זה, הדרך לקשר קרוב ואינטימי איתך מורכבת משלבים הבנויים אחד על השני. רק בן זוגך לעתיד יפסע איתך בדרך זו ויגיע איתך יחד לרגעי השיא – חופה וקידושין – מהם מתחיל מסע החיים המשותף והמשמח שלכם…

אותו עיקרון עומד בכל שלב בהיכרות, גם בשיתוף על חלקים מהעולם הפנימי או מנתונים על העבר. אנחנו מכירים שלב אחרי שלב ובהדרגה משתפים בעוד ועוד חלקים מהעולם הפנימי שלנו. עוד יותר מזה, גם אחרי שנישאים, ממשיכה ההיכרות: עם כל יום שעובר בן הזוג שלנו נחשף לחולשות שלנו, לחלקים הפחות מלוטשים באופי שלנו ולמידות שעלינו לתקן. זה לא קורה בבת אחת, כי הדרך הנכונה לקשר היא אכן הדרגתית – ומתחילה מהצד החיצוני וה"יפה" לצד הפנימי והמורכב. ככה מפתחים אהבה….לכן, התהליך של שמירת נגיעה עליו סיפרת הינו פרט אחד ממכלול גדול של מי שאת, ולפעמים, כשאנחנו מרגישים צורך לספר "אמת" על עצמנו – זה כדי שמי שעומד מולנו יאשר לנו שאכן, למרות האמת שחשפנו אנחנו עדיין אהובים וטובים.

אבל האמת היא, שמי שנותן לנו את האישור להיותנו אהובים וטובים זה הקב"ה…

הוא היחיד שמכיר אותנו באמת, הוא היחיד שמוחק לנו את העבירות כשאנחנו עושים תשובה, הוא היחיד שאוהב אותנו גם לפני שעשינו תשובה, הוא היחיד שדואג לנו עם כל החסרונות שלנו והוא זה שממנו אנחנו מקבלים את האישור לעצם היותנו.

זה הבסיס עליו אנחנו נשענים שבונים קשר בהדרגתיות: אהבה עצמית שנשאבת מאהבת ד' אלינו ונותנת לנו את המתינות והחוזק לדעת לשתף מתוך כבוד לעצמנו והתאמה נכונה לשלב בקשר.

אז לסיכום, את לא צריכה לספר שום דבר על עצמך. גם לא על התהליך שעברת עם שמירת נגיעה. זה בסדר לגמרי. אבל, אם את רוצה ומרגישה שזה יעשה טוב – אז אדרבה: תשתפי. שיתוף שנעשה נכון ובזמן המתאים תורם רבות. רק שימי לב, שכדאי לספר על התהליך הזה כחלק מהבניה העצמית, כחלק ממסע ההתבגרות וכמכלול של עבודה פנימית בחיים. כך הדברים נכנסים לפרופורציה ולא נתפסים ככתם על העבר.

ועכשיו – לקשיים שבשידוכים שתיארת כל-כך מדויק….

התיאור שלך מציג מאוד יפה את הסתירה המאוד גדולה בנושא הזה: מצד אחד, אנחנו יודעים שהקב"ה טוב ומכין לנו משהו טוב, ומהצד השני הוא מעמיד אותנו בקשיים כל-כך גדולים בדרך לטוב הזה שאנחנו פשוט מתייאשים….

ולמה זה ככה?

אז זה ככה, כי התפקיד שלנו פה בעולם זה להתקשר להקב"ה.

הוא רוצה שנתקשר אליו.

והוא מצידו, מתקשר אלינו.

אבל, היות והמהלך הטבעי של העולם מרחיק אותנו מהקשר הזה, הקב"ה מזמן לנו תקופות מסוימות, שבהן "אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים".

לכן, מה שאני מאוד ממליצה לך לעשות, זה להקדיש זמן כל יום ולדבר איתו במילים שלך על כל נושא השידוכים, התהליכים, הפחדים והמשברים. ספרי לו בשפה שהכי קרובה אלייך מה את עוברת, כמה זה קשה וכמה את מחכה לגאולה. הדיבור הזה, יקרב אותך אליו ומיד תחושי הקלה, תמצאי תשובות, ותקבלי המון המון חוזק.

נסי את זה! הוא מחכה לך…. וזה הפעולה היחידה שאת, כבחורה, צריכה לנקוט על מנת למצוא את המיועד לך.

השאר – עליו :)

ועוד חיזוק אחרון: אם את מרגישה שאת כבר מוכנה לבנות בית – אז את ממש בסוף. כי היות והתשתית של הנישואין נמצאת אצל האישה, אז כשהתשתית מוכנה – כשבחורה רוצה ומוכנה להינשא – אז זה קורה…. ואיך? את עוד תראי.

ספרי לנו על זה!

מאחלת לך חג שמח והמון שמחה בחיים!

שתזכי בקרוב ממש לקריעת ים סוף הפרטית שלך ולמציאת המיועד לך לבניית בית נאמן ומלא אהבה בישראל!!

שלך,

חן.

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

רע לי עם בעלי
תודה על הבמה החשובה הזאת. האמת, שאני לא יודעת מאיפה להתחיל… בעלי ואני נשואים קרוב ל13 שנים. יש לנו 3 ילדים. רע לי איתו. רעעעעע. אומר עכשיו מילה קרה, אני מרגישה שאני שונאת אותו ממש. אנחנו חושבים ורואים את העולם אחרת לגמרי. קשה לי לתת דוגמאות כי יש בלי סוף....
אני ובעלי הפוכים בכל תחום!
היי שלום וברכה ותודה מראש על המענה מפיכם. תבורכו על המיזם הזה. אני נשואה כ4 חודשים ב"ה. אני באופיי טיפוס פעלתן, אני מחנכת מגיל צעיר, עצמאית ומגיל מאד קטן תמיד הייתי במצב "DOING", יש לי קשב ואני מאד מודעת אליו- ותמיד בעשייה סביבו! לומדת עליו, מחפשת כלים שיעזרו לי, בקיצור...
דכדוך והתמודדות זוגית אחרי לידה
אני כמעט חודש אחרי לידה שביעית ב"ה, הלידה הייתה קשה מאד הפעם, סבלתי הרבה, וגם העיתוי של ערב פסח היה לא קל. חזרתי הביתה לימים של ערב חג, וכיוון שאין משפחה שיכולה לעזור, נעמדתי לגמור בישולים לחג. בעלי ניסה לעזור ככל יכולתו, אבל עדיין העבודה הייתה רבה. באופן כללי הזוגיות...
בעלי נפל שוב-מה עכשיו?
כותבת בקצרה- נשואים 13 שנים. 4 ילדים מתוקים ב"ה. לפני כחצי שנה גיליתי שבעלי מתכתב בצאטים ובצאט וידיאו וכו' עם נשים. לצד צפייה באתרים מבחילים הלכנו לרב, הוא בטיפול, אנחנו בטיפול זוגי- והנה שוב זה קרה. הוא צפה בזה שוב. מבחינתי, מיציתי. בעיקר כי אני מבינה שזה לא משהו שישתנה....
איך אפשר רק לשבת ולחכות לשידוך שלי בלי לצאת ולחפש אותו?
בכל אחד משלבי החיים בורא עולם נתן לנו סוג של עצמאות ובחירה מאד מוחשית בין הדברים שלא כך בשידוכים ההוראה היא לא לצאת לחפש בחור אלא לחכות להצעה שתבוא עם בחור המיועד וזה קשה לי!!! כי אין לי משהו שאני יכולה לעשות מלבד תפילה !!! וזה מרגיש לי ההפך משאר...
מתיש אותי להצטרך כל כך את בעלי
היי אני שופכת פה מלל מקווה שיהיה ברור אני פשוט שופכת כל מה שאני מרגישה בלי סדר מסוים אני מרגישה שאני נמצאת עם בעלי אבל יש חומה שקופה ביננו כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד לו אבל לא אומרת, מרוב חוסר זמן ועבודה קשה, אנחנו פשוט לא מוצאים זמן...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן