דלג לתוכן
בתחילת המלחמה הייתי לחוצה מאוד והתפתיתי לפתוח את המחשב בשבת כדי לבדוק חדשות. מאז שעשיתי את זה פעם אחת כאילו נפרצה איזושהי גדר ואני לא מצליחה לחזור לשמור שבת באופן מלא. השבת חשובה לי, ניסיתי לארגן לעצמי תעסוקה ולהיות ליד אנשים אחרים כדי להימנע מחילול שבת, ועדיין ברוב המקרים אני משום מה פשוט לא מצליחה לחזור מזה… אשמח לעצה.
שלום לך שומרת שבת,
מתוך דברייך אני מבינה שהשבת יקרה לך ושאת רוצה בכל ליבך לשמור אותה. אני מתחברת אלייך בנקודה הזו, מתוך ידיעה שהשבת היא מתנה טובה שה' העניק לנו, יום מנוחה וקדושה, ומקור הברכה. למרות שהמכתב שלך מדבר על קושי בשמירת שבת, אני קוראת בין השורות את הגעגועים שלך לשבת כהלכתה, ואת השאיפה שלך להיות ראויה לתואר 'שומרת שבת'.
ומה זה באמת 'שמירת שבת'?
עבור אנשים שגדלו והתחנכו בחברה שומרת שבת, המשמעות המעשית של המושג 'שמירת שבת' היא בדרך כלל קיום ההלכות, תפילות מיוחדות, סעודות, זמירות וכן הלאה. מבחינת ההשקעה והמאמץ הנפשי, רוב העבודה של אנשים כאלה היא לשמר את הקיים ואת המובן מאליו.
מסתבר שאצלך בחודשים האחרונים המשמעות של 'שמירת שבת' השתנתה, וכרגע את מתגייסת ממש לשמור על השבת, כשם שחיילים שומרים על גבול שנפרץ. להגן על היקר לך, לבנות את הגדרות שנפלו, ולמצוא את השבת שלך, אולי קצת כמו אדם שמעולם לא שמר שבת וכעת עושה את צעדיו הראשונים לקראתה.
בראייה קצת יותר עמוקה, מה שקרה לך מול השבת היה שינוי של נקודת הבחירה. אם עד המלחמה שמרת שבת ברמה מסוימת, כעת ה'חזית' זזה והבחירה שלך נמצאת במקום אחר. אפשר להצטער על כך אבל אפשר גם לראות בכך הזדמנות והזמנה.
בואי ניקח דוגמה מתחום שונה לחלוטין: חשבי על אדם שמדקדק בכשרות כל חייו. אוכל לא כשר לא מפתה אותו ולא מהווה ניסיון עבורו. כמובן שזו מעלה גדולה, ולא אמליץ לו להתנסות באוכל לא כשר כדי ללמוד להתגבר על יצרו… אבל אם קרה והוא נכשל במאכלים אסורים, הדרך שלו לצאת משם היא על ידי שיהפוך את המכשול להזדמנות לעבודת ה' עמוקה יותר. על זה נאמר ש'זדונות נהפכים לזכויות'. זה כמו שלפעמים הבית לא נקי אבל אפשר לחיות עם זה, עד שיום אחד הביוב עולה על גדותיו, ואז אין ברירה וחייבים לנקות באופן יסודי.
האם זה אומר שטוב שהגדר נפרצה?
לא, ממש לא. אבל כשגדר נפרצת זה לא הזמן לבכות על מה שקרה, אלא לבנות גדר חדשה וחזקה יותר, ועל ידי כך לכבוש שטח נוסף שעד עכשיו לא היה בתחום העבודה הרוחנית שלך. מה שאני מציעה לך בעצם זה לקחת את פרויקט שמירת השבת שלך ולבנות אותו ממש מהיסוד. למצוא דברים שגורמים לך לעונג שבת רוחני וגשמי ולמלא את השבת שלך בתוכן ובעשייה.
אני רוצה להתייחס למה שגרם לפריצת הגדר אצלך, וזהו ההרגל לצרוך חדשות. במחקר שנערך בישראל במהלך המלחמה דיווחו יותר מ 80% מתושבי ישראל על צריכה מוגברת של חדשות. יותר ממחצית מהמשתתפים אמרו שהם התמכרו לחדשות במידה רבה עד רבה מאוד. אחת התחושות שצפייה בחדשות מעודדת היא חרדת החמצה (FOMO), דבר שמתחזק את המשך הצריכה.
אני מציינת את זה כדי שנדע שלחדשות יש אפקט ממכר, ומכאן הקושי שלך להתנתק מהן בשבת. אולי הביטוי 'ממכר' נראה לך חריף מדי, הרי לא מדובר בסמים או אלכוהול, אבל מבחינת הרגלי הצריכה והקושי להתנתק זה שייך לאותה 'משפחה'.
מהסיבה הזו, הדרך להתנתק (או להיגמל) מצריכת חדשות תהיה דומה לשיטות שעוזרות לאנשים להיפרד מהרגלים אחרים שהם נקשרו אליהם. הדרך המומלצת במקרים כאלה היא לא הימנעות הדרגתית אלא הפסקה דרסטית. אולי בזכות השבת תרוויחי עוד משהו מהצד – את תאפשרי לעצמך להגביל את צריכת החדשות לזמנים מסוימים שבהם את בוחרת.
מאחלת לך שמצאי את הדרך אל השבת שלך, תחצבי אותה מעומק ליבך, ותטפסי חזרה אל אותה מדרגה של 'שומרת שבת' שבה היית, אבל הפעם ממקום עמוק יותר.
אמנם היום יום שני, אבל נראה לי שכבר עכשיו מתאים לברך אותך בשבת שלום,
ברוריה
נ.ב. מדי שבוע אני שולחת רעיון על הפרשה במייל או בווטסאפ. אם זה יכול להתקבל אצלך כ'דרישת שבת שלום' ממני, אשמח לשלוח גם לך.
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
תגובה אחת
בס" ד
הגברת שכתבה על החדשות בשבת נמצאת בחרדה קיומית ועל כן הפעילה את החדשות בשבת
אין כאן כלל תופעה של חוסר אמונה או רצון להתנסות בעשייה של חוסר אמונה
היא צריכה טיפול שיעסוק בחרדה ולאו דווקא באמונה כי האמונה שלה חזקה ביותר וההוכחה לכך היא תחושת החרטה שלה והפחד מיציאה אל החילוניות
ולכן אני מציע לה להיעזר באיש מקצוע המיומן בטיפול בנושא חרדות
למותר הוא לציין כי בחודשים האחרונים מאז פרוץ המלחמה רוב תושבי המדינה נמצאים בחרדה וביחוד בזמן האחרון עם האיומים מבחוץ
הייתי ממליץ שבמתנסי"ים ובמרכזים קהילתיים יפעילו קבוצות מונחות על ידי אנשי מקצוע לעיסוק בחרדה
עיסוק בחרדה בקבוצה ותחושת האני מרגיש כמו האחרים תפחית לעין שיעור את החרדה
עצה טכנית אשר גם היא תוריד את רמת החרדה היא הפעלת הגל השקט ברדיו שמשמעותו היא אם הגל לא עובד דהיינו אין מה לדאוג
את הצעתי בנושא הקבוצות יש להפנות אל המחלקה לעבודה קהילתית באגף לשירותים חברתיים [ רווחה] בעיריית ירושלים . את מספרי הטלפון ודרך ההתקשרות אפשר לקבל במוקד ;106
בתקווה לסיום המלחמה