שלום לך,

אני יכול רק לנסות ולתאר כמה קשה לך. הנה אתה עומד בגיל מתקדם יחסית, עדיין לא זכית להקים את ביתך, ואתה חש כבול בשלשלאות העבר, בזכרונות של אותה בחורה שעמה מצאת בעבר שעות של קורת רוח ושל תקווה. הרגשות הללו עדיין חזקים דיים בקרבך, טורדים את מנוחתך ומקשים עליך ליצור קשר חדש. לצד הרצון שלך לקשר אמיץ וטוב, אתה מגלה גם אכפתיות כלפי הזולת, חושש שמא פגעת באותה בחורה ותוהה אם אפשר לתקן. לב רגיש ודאגה לזולת הם שני נכסים יקרים מפז שאתה עתיד להביא אתך כנדוניה לבית הנאמן שתקים בעז"ה.

אילו מדובר היה בסיפור טרי של כמה שבועות או אולי אפילו כמה חודשים הייתי אולי ממליץ לך לתת לזמן לעשות את שלו. אבל אם הבנתי נכון, מדובר בקשר שהסתיים לפני זמן רב, ואף על פי כן אתה עדיין מוצא את עצמך משווה כל בחורה שאתה פוגש עם אותה אחת שהייתה, כאשר ההשוואה פועלת תמיד לרעת המועמדת.

מה עושים? איך יוצאים מהמילכוד הזה? היה לך קשר מיוחד עם בחורה מיוחדת, ודמותה של הבחורה הזו עומדת בראשך ובליבך וממלאת אותם. אתה מנסה לסלק אותה משם על מנת לאפשר למישהי אחרת להכנס, אולם היא מתעקשת להשאר שם ואיננה מותירה מקום לאף אחת אחרת להכנס. יתירה מזו, ככל שהזמן חולף כאשר הדמות הוירטואלית הזו שוכנת בקרבך וזוכה לבלעדיות, הרי שהיא מתחזקת והולכת, קורמת עור וגידים ונוכחותה הופכת יותר ויותר ממשית ומפריעה. "אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח", השליטה שיש לאדם על מחשבותיו היא מוגבלת. אתה פוגש בחורה ומנסה לא להשוות אותה לזו שהייתה, אך ההשוואה נרקמת בראשך ובליבך כאילו מאליה ומחווירה את דמותה של הנוכחית. הניסיון להילחם במחשבות הללו היא מלחמה כמעט אבודה.

קשה למנוע את המחשבות, אולם הנתיב בו מתפתלות המחשבות הללו נתון הרבה יותר לשליטתך ואינו חייב להסתיים בדרך ללא מוצא. תפסיק לנסות לסלק אותה. תן לה להשאר במחשבותיך, אבל עם כל הכבוד לדמות המרשימה שלה, אל תתן לה למנוע ממישהי אחרת להכנס. אם תפגוש בחורה שמוצאת חן בעיניך, שאתה נמשך אליה וחפץ בקרבתה, תן לה להיכנס. היא אולי לא תיראה לך כלילת המעלות כמו הקודמת, אבל תן לה להיכנס בכל זאת לראשך ולליבך, תן לעצמך להתחבר ולייצר דינמיקה חדשה עם מישהי חדשה גם אם היא לא נכנסת לנעליה של הראשונה. אינך יכול אולי למנוע את ההשוואה, אבל אתה עדיין מחליט מה לעשות לאחר שהשווית.

לא תמיד יש ביכולתו של אדם להשיג את הטוב ביותר. זו מציאות חיים שפוגשת אותנו על כל צעד ושעל. לפני כשנתיים נגנב רכבי מהחנייה מתחת לבית, ונכנסתי לתהליך של קניית רכב חדש. בכל רכב שבדקתי מצאתי חיסרון. זה קטן מהקודם, זה זולל יותר דלק ממנו, לשלישי עלות גבוהה של חלקי חילוף, והרביעי סובל מירידת ערך גבוהה. ככה הסתובבתי כמה חודשים עם רכב שכור, עד שהבנתי שזה פשוט לא הולך לקרות, אני לא עומד למצוא רכב שיהיה בדיוק כמו הקודם, ובינתיים אני מבזבז כסף לשוא ומשלם ביוקר על הרכב השכור. אז הכרחתי את עצמי לבחור. הרכב החדש התברר כבחירה לא רעה. אתוודה שמדי פעם אני נזכר בגעגוע ברכב שעשה 15 ק"מ לליטר בבינעירוני, אבל גם יודע שהוא לא היה מחזיק את המשפחה שגדלה בינתיים ושלאחר 18 שנה הוא כנראה ממילא עמד לפני צורך בשיפוץ יקר.

וכאן אני רואה אותך מרים גבה. "הכיצד אוכל לעשות שקר בנפשי? להפגש עם בחורה שמצפה ממני לפנות את מחשבותי ואת ליבי אליה בעוד צילה של הישנה מרחף מעלי? ומה יהיה אם בהמשך לא אצליח להתנתק מהמחשבות על הקודמת? הרי הלכה ערוכה היא שאסור לאדם לקדש את האשה עד שיראה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו והתורה אמרה ואהבת לרעך כמוך!"

מטבעי אני נוטה לא להיות נחרץ והחלטי מידי, אבל הפעם אחרוג ממנהגי ואבטיח לך משהו בוודאות מוחלטת: גם אילו היית מתחתן עם אותה בחורה, על כל מעלותיה והקשר הנפלא והטבעי שהיה ביניכם, גם אז לא הייתה החתונה אלא יציקת היסודות להמשך. הרבה, הרבה  מאד עבודה אישית עוד הייתה נדרשת משניכם על מנת להקים את הבית הנאמן שלכם ולהתגבר על כל המכשולים. ישנה חשיבות גדולה לבדיקה ולמחשבה לפני שמתחתנים על מנת לראות אם קיימת ההתאמה הבסיסית כדי להחליט על יציאה משותפת לדרך, אך זהו רק התשתית שעוד דורשת עבודה רבה וגדולה. לפעמים אדם בונה לעצמו את הדמות המושלמת של בן/בת הזוג וחושב שאלא אם כן תהיה התאמה לכל הדמיונות המקדמיות הללו, הרי שאי אפשר להתקדם. אגב, רבים מאד תקועים באותו מקום בו אתה תקוע גם בלי שהייתה להם חוויה כשלך. הם ייצרו לעצמם דמות דמיונית של "נסיכה על סוס לבן", בוחנים כל בחורה מול אותה דמות אצילה ואפופת מיסתורין, ומתקשים ליצור קשר עם בחורה גם כאשר היא באמת מתאימה.

כאשר בעז"ה תצא מן המיצר, תתגבר על הדמיונות, תניח לבחורה נפלאה אחרת להיכנס לליבך ותתמודד עם ההשקעה שחיי נישואין דורשים, אני משוכנע שתגלה איך הדמות הישנה הולכת ומתעמעמת, הולכת ונעלמת ומותירה את ליבך כולו לרעייתך שתמלא אותו בשמחה ובאושר ובסיפוק שבנתינה ושבקבלה. רק תן לזה לקרות.

ולבסוף אתייחס רק בקיצור לשאלה נוספת שהעלית: לא הייתי מנסה ליצור קשר עם הבחורה מהעבר. היא כבר המשיכה הלאה והתגברה על מה שהיה ביניכם, והיא מאחלת לך שגם אתה תצליח בכך. אין צורך ואין טעם לבקש סליחה, לא אתה ממנה ולא היא ממך. יצירת קשר לא תיטיב עם אף אחד.

בהמון איחולי הצלחה בחיים, ושתזכה להקים בית נאמן בישראל בקרוב מתוך נכונות לבנייה משותפת, השקעה, נתינה וקבלה.

גרשון

[email protected]