The Butterfly Button
הוא רוצה להתארס-אני עוד חוששת!

שאלה מקטגוריה:

אני בת 22 ונפגשתי לראשונה עם בחור בן 24 הראשון שנפגשתי איתו בפועל כי את האחרים פסלתי לפני פגישות. יצאתי איתו בלי ציפיות גבוהות, הייתי בטוחה שזו תהיה התנסות בעולם הפגישות ולא יותר מזה.. לא חשבתי שיצא מזה משהו. בגדול יש בו את רוב מה שאני רוצה, הוא מאד גמיש וכמעט לא ביקש כלום מצידו. יש לו אופי מאד נוח והוא מאד עצמאי שזה הפוך ממני.. נפגשנו מעל 10 פעמים והוא עבר את מבחן העמידה בלחצים והנדיבות… גם המשפחה שלי ראתה אותו והם מאד מרוצים אבל אני מאד חוששת כאילו יש משהו שפספסתי ואולי לא שמתי לב אליו אני מעט תמימה ולא מבינה בדברים האלה.. חוצמזה יש לי חששות נוראיות להתחתן ולהכנס למחויבות של דירה וילדים וכו'…. והוא מבחינתו שנסגור ואנחנו מתאימים וכו אני יודעת שלהתחתן זה לא משחק וזה רציני וצריך לתת ולוותר כל הזמן השאלה איך אני יודעת שאני באמת מוכנה ובשלה להתחתן? והאם יש עוד משהו שאני צריכה לבדוק אצלו???? אשמח לתשובה…

תשובה:

שלום לך כמעט כלה מאושרת!

האמת שאני ממש לא מבין אותך!

אחרי מסע בנתיב השידוכים, בו פסלת את כל מי שלא עמד בקריטריונים המחמירים שלך, מצאת בסופו של דבר מישהו שלא הייתה סיבה להוריד, ואם להודות על האמת הייתה אפילו טיפה סיבה לחשוב עליו גם משהו שגורם לחשוק בו כבן זוג לחיים, נפגשתם, הוא גמיש (איזו תכונה חשובה מזו בחיי זוגיות?!) הוא עצnאי (כל כך חשוב לאישה שתמיד בלבטים ומתקשה להחליט' שמישהו אחראי ואוהב יקבל בסוף החלטות חשובות) הוא נדיב (את יודעת עד כמה נדיר למצוא אנשים שחושבים על הזולת יותר מאשר על עצnם?!) הוא בעל תכונות נוחות, המשפחה שלך שמכירה אותך ואת אישיותך מזה 22 שנה מאשרת את ההרגשה שלך כי הוא האיש הראוי לך, ואת מהססת?!

אני מניח כי הלבטים שלך הם בגללך ולא בגללו, את כנראה  מתקשה להכריע (ולא רק בסוגיה זו), רואה באור בהיר את כל הצדדים ומתקשה לבחור באלו שיש להם משקל עודף כי בכל זאת הצדדים האחרים קיימים, את מכירה את אישיותך וכנראה יודעת שקשה לך לוותר, להתגמש…. ואולי גם ראית דפוסי זוגיות שמפחידים אותך?! אולי הסכמות שיש לך בנוגע לחיי משפחה הן לא דוגמה לחיים נטולי קשיים, לזוגיות שזורמת בגמישות?!

לפי הצורה שבה את מתארת את הבחור עמו את נפגשת, לבך כבר אמר את שלו, לבך נמצא אתו, אבל את רגילה לחשוש, לחשוב שאולי יש עוד משהו, את חושדת את עצמך בתמימות, ומנסה להיאבק בלב. אבל זו הלוא סוגיה שמסורה אל הלב, כל קיומו של התא המשפחתי הזוגי מושתת על הרגשות, על האהבה, על האמון, והנה יש לך פה את כל זה ועוד הרבה יותר, אז למה את מחכה?! מה נותר עוד לבדוק אם המידות שלו כל כך טובות? האם הוא יוכל לפרנס את המשפחה? הפרנסה מוקצבת לנו מידי שנה משמיים ללא קשר לכישורינו (ובכלל המקובלים כותבים שהפרנסה בבית היא בזכות האישה…) האם תסתדרי עם האמא שלו? נו, בכל מקרה תהייה לך חמות שתצטרכי להסתדר אתה, אז מה עוד צריך לבדוק?!

ואם תפגשי עם מישהו יותר עשיר? הוא יהיה גמיש דיו?! בד"כ אנשים שיש להם הכול לא רגילים להתגמש. ואם תפגשי עם מישהו יותר גבוה או מרשים, זה אומר שהוא יהיה בעל אופי נוח שיוכל להכיל את אופייך ההססני ואולי אף העיקש?

תנסי לדמיין במהלך השבת את עצמך ככלה, תנסי לדמיין אתכם כזוג צעיר ומאושר, נסי לדמיין אתכם כהורים, אותו כאב נוח וגמיש, אותך כאם דאגנית והוא מרגיע ונותן תחושת ביטחון, אל תתני לרציונאליות שלך להפריע את הסדר הטבעי של חיי האהבה שאת כל כך כמהה להם, יש כל כך הרבה אור ואהבה במשפחתיות…

את מתלבטת האם את בשלה, לוותר למי שאוהב אותך זה הרבה יותר קל, המחויבות של חיי משפחה נבנית אט אט, בהתחלה יש זוגיות שלא מכבידה כי בכל זאת הרגשות העזים מקלים על ההסתגלות אחר כך צועדים בפסיעות מדודות להקמת בית לילד ולעוד אחד ולמחויבויות הכרוכות בכך אך אין פה עול המוטל באחת על כתפייך הצעירות וכשיש לצידך איש יציב, אוהב, נדיב, את תרגישי הרבה יותר קלילה גם אם לכאורה  תהייה לך מחויבות רבה.

שיהיה במזל טוב ובלב שמח,

אליעזר

[email protected]

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

רע לי עם בעלי
תודה על הבמה החשובה הזאת. האמת, שאני לא יודעת מאיפה להתחיל… בעלי ואני נשואים קרוב ל13 שנים. יש לנו 3 ילדים. רע לי איתו. רעעעעע. אומר עכשיו מילה קרה, אני מרגישה שאני שונאת אותו ממש. אנחנו חושבים ורואים את העולם אחרת לגמרי. קשה לי לתת דוגמאות כי יש בלי סוף....
אני ובעלי הפוכים בכל תחום!
היי שלום וברכה ותודה מראש על המענה מפיכם. תבורכו על המיזם הזה. אני נשואה כ4 חודשים ב"ה. אני באופיי טיפוס פעלתן, אני מחנכת מגיל צעיר, עצמאית ומגיל מאד קטן תמיד הייתי במצב "DOING", יש לי קשב ואני מאד מודעת אליו- ותמיד בעשייה סביבו! לומדת עליו, מחפשת כלים שיעזרו לי, בקיצור...
דכדוך והתמודדות זוגית אחרי לידה
אני כמעט חודש אחרי לידה שביעית ב"ה, הלידה הייתה קשה מאד הפעם, סבלתי הרבה, וגם העיתוי של ערב פסח היה לא קל. חזרתי הביתה לימים של ערב חג, וכיוון שאין משפחה שיכולה לעזור, נעמדתי לגמור בישולים לחג. בעלי ניסה לעזור ככל יכולתו, אבל עדיין העבודה הייתה רבה. באופן כללי הזוגיות...
בעלי נפל שוב-מה עכשיו?
כותבת בקצרה- נשואים 13 שנים. 4 ילדים מתוקים ב"ה. לפני כחצי שנה גיליתי שבעלי מתכתב בצאטים ובצאט וידיאו וכו' עם נשים. לצד צפייה באתרים מבחילים הלכנו לרב, הוא בטיפול, אנחנו בטיפול זוגי- והנה שוב זה קרה. הוא צפה בזה שוב. מבחינתי, מיציתי. בעיקר כי אני מבינה שזה לא משהו שישתנה....
איך אפשר רק לשבת ולחכות לשידוך שלי בלי לצאת ולחפש אותו?
בכל אחד משלבי החיים בורא עולם נתן לנו סוג של עצמאות ובחירה מאד מוחשית בין הדברים שלא כך בשידוכים ההוראה היא לא לצאת לחפש בחור אלא לחכות להצעה שתבוא עם בחור המיועד וזה קשה לי!!! כי אין לי משהו שאני יכולה לעשות מלבד תפילה !!! וזה מרגיש לי ההפך משאר...
מתיש אותי להצטרך כל כך את בעלי
היי אני שופכת פה מלל מקווה שיהיה ברור אני פשוט שופכת כל מה שאני מרגישה בלי סדר מסוים אני מרגישה שאני נמצאת עם בעלי אבל יש חומה שקופה ביננו כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד לו אבל לא אומרת, מרוב חוסר זמן ועבודה קשה, אנחנו פשוט לא מוצאים זמן...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן