שלום אישה יקרה כל כך.
מצטערת על העיכוב בתשובה.
את הולכת איתי ונמצאת בליבי ואני כואבת איתך .
מיואשת זו מילה מאוד קשה וזה מה שאת מרגישה.
יחד עם זה מהמילים שלך אני שומעת על כוחות נפש גדולים ועל סבלנות רבה ורצון להגיע אל חלקת האלוקים הפרטית שלך.
זה באמת לא פשוט המצב שאת מתארת. לגור יחד עם אמא של בעלך מהיום שנישאתם, לשמוע את הלעג שלה כלפייך, לראות איך שהיא מתערבת בגידול בנך הקטן.
באמת לא פשוט ואני איתך…
זה לא מובן מאליו שאת אוהבת את בעלך ורואה בו את הגבר המדהים.
זה לכשעצמו יכול להיות המנוע להוביל את הזוגיות שלכם למקום טוב ובריא.
כואב מאוד לשמוע שאמא שלו אלמנה, ובעלך נשמע מאוד מסור אליה וזה מספר על מידת טוב הלב הרבה שהוא ניחן בה.
האם המצב שאת מתארת הוא בריא?
אז ככה, שלא.
המצב הטבעי והבריא של בני זוג שנישאים זה לעזוב את הבית שממנו באו, הן פיזית והן ריגשית ולהיות פנויים לבניה ויצירה של ממלכה חדשה.
המצב הזה לא בריא אבל הוא מלמד ששניכם בעלי לב טוב ויכולת הכלה גדולה יחד עם סבלנות.
אממה..
שנראה שכאן יש זליגה והטוב לב שלך ושלו, ההתמסרות שלו, ההסכמה בשתיקה שלך מפריעים לכם בבניה נכונה של הבית שלכם.
אני לא יודעת מה טיב היחסים בין בעלך לאמו , רק לפי מה ששיתפת נשמע שיש כאן קשר לא בריא.
באופן טבעי לאמא יש את הכוחות הפנימיים לשחרר את הילדים שלה לחיות חיים משלהם. נכון שיש כאלו שקל להם יותר ויש שפחות אבל לרוב הילד משתחרר מהבית וההורה עובר תהליך היפרדות.
כאן נראה שלא קורה תהליך ההיפרדות של אמא מבעלך.
גם העובדה שבעלך הילד הקטן מוסיפה לתחושת האחריות שהוא לוקח עליו. הדאגה לשלומה ושלא תהיה לבד.
זה הכי אנושי ששיך. מספר על הרבה טוב שיש בבעלך.
אבל הגיע הזמן להבין שצריך לשנות את המציאות הזו.
עם הרבה חמלה ואהבה והבנה למה שקורה.
נכון , זה כואב לחתוך.
זה כמו ניתוח. אבל כאן זה הצלת נפשות.
בואי יקרה, נציץ מעט לליבך.
שמחת החיים שלך הלכה, את בוכה בלילות..
מסכימה לרגע להיות איתך, להיות בשבילך..
חבקי את הכאב שלך . רק חבקי והסכימי לו,
הסכימי לכאב להיות..
הלב שלך כואב כי הוא יודע שיכול להיות אחרת, כי הוא מחפש טוב שקיים שמחכה לך.
תחושת שייכות וביטחון.
חבקי אותו ואולי גם תאמרי לו, שאת תהיי בשבילו ותגני עליו..
תסמכי על הלב שלך, הוא יודע בדיוק מה נכון לו..
רוצה לאמר לך שמה שאת מבקשת זה הכי קיומי ששייך.
מקום מוגן שאת ובעלך נמצאים בו. שאתם בוחרים מה נכון לכם. שאין מי שמתחרה על המקום שלך.
שאת והוא והילד לבד.
תביני, ככה זה אמור להיות ואת מבקשת לעצמך מה שהוא מלכתחילה.
כאן אני רוצה להתבונן איתך יחד מה גורם לך לסתום את הפה במשך שלוש שנים?
מה יקרה אם תגידי לבעלך את מחשבותייך, הרגשותייך?
מה יקרה אם תגידי לו שככה את לא יכולה להמשיך?
ממה את מפחדת?
יש בך פחד שמשהו יתפרק?
אולי מרגישה לא ראויה מכל סיבה שהיא ולכן את שותקת?
בחייך בכללי, האם את מעזה להביא את דעתך או הולכת על פי דעות של אחרים?
הרבה פעמים קשה לנו במצב הנוכחי בחיים אבל אנחנו לא משנים אותו כי יש משהו שמפחיד אותנו והוא יותר גדול מהקושי הנוכחי.
למשל, למישהי מאוד קשה בעבודה אבל היא מפחדת מחוסר הוודאות שתרגיש במידה ותעזוב את העבודה לכן היא נשארת בעבודה אפילו שלא טוב לה.
זה יכול לעזור לך מאוד אם תמצאי מה הפחד שמסתתר מאחורי השתיקה שלך.
אם תעמדי על שלך שאת לא ממשיכה כך ורוצה לעבור לבית משלכם.. מה עלול לקרות?
האם יש תגובה של בעלך או של אמא שלו שמפחידה אותך?
האם משהו יקרה במציאות שאת לא מוכנה אליו?
קחי לך כמה דקות של שקט ושאלי את עצמך באמת.
מה יקרה אם אגיד שיותר לא ממשיכים כך..
תני לתשובות לעלות..
אם עולה בך תחושה של פחד או כיווץ, רק תנשמי לשם..
תקשיבי לזה..
אולי תדעי מה יש שם מתחת , מה כואב שם שמחכה לריפוי.
התהליך שאת נכנסת אליו הוא לא פשוט גם כואב.
זהו תהליך של נסירה, ניתוק. כדי להתחבר מחדש וליצור ממלכה חדשה יחד.
בעלך יצטרך לעבור נסירה והיפרדות מאימו.
אימו תצטרך לעבור נסירה מבנה
ואת תהי זו שתסכימי ללב שלך לדבר ויחד עם כל האהבה והסבלנות שיש לך , לתת מקום לתהליך.
אולי יש בך קול שאומר שזה יכול להיות אכזרי מול אמא שלו .. היא תהיה לבד ובודדה..
דעי לך, שהשם שנתן לה את הנסיון הזה נותן לה גם כוחות להתמודד עם זה ומאמינה בכל ליבי שגם כשיהיה לה קשה היא תוכל למצוא בה את הכוחות שיבנו את חייה מחדש.
גם לבעלך השם יתן את הכח להתמודד עם ההיפרדות הזו.
וגם לך, יקרה.
ומה עכשיו.
קודם תהיי עם עצמך ותסכימי לך לרצות בית משלך. את לא סתם רגשנית ונפגעת, את מרגישה נכון מאוד!
בקשי מהשם שישלח לך את הכוחות ולאמא שלו את הכוחות לבנות מחדש ולבעלך.
תסכימי לפגוש את הכאב , הפחד ומה שיש בפנים.
אמרי לעצמך שאת עושה את הדבר הנכון ביותר עבור הזוגיות והאהבה שלכם.
וחפשי זמן נעים עם מרחב בטוח עבורכם, דברי עם בעלך מתוך הלב שלך, כדאי לשים בפניו את המקום של הבנה אליו ולמקום שלו.
הידיעה שהזוגיות שלכם יכולה לההרס כך והיציאה לבית משלכם היא הצלה ותבנה מחדש את האהבה והבטחון של שתיכם.
כאן מעל גבי האתר , זו רק טעימה מתהליך שנכון לשתיכם לעבור. אני מאוד ממליצה על טיפול נכון, זוגי או אישי .
שיתן לכם את הכח לעבור את תהליך ההיפרדות בצורה בריאה ולך את הכח להוביל לבניה חדשה עם הקשבה לפחד וריפוי של הכאב.
אני מאמינה בכל ליבי שהאהבה שיש בך אליו תנצח ותחוו טוב גדול ואהבה בחלקת גן עדן הפרטית שלכם.
איתך בתפילה ולכל מה שיעלה
אילה
ayala767@gmail.com
דלג לתוכן
תגובה אחת
וואו, יקרה!
ענו לך תשובה מעולה אין לי מה להוסיף רק לחזק.
את חייבת לצאת משם מהר.
שום מחיר לא שווה לזוגיות פגועה.
אלו החיים שלך עד 120 בעזרת ה’.
אלו החיים של הילדים שלך.
תהיי אמיצה ותבואי לספר לנו שעברתם לבית החדש בקרוב ממש.