חוזרת בתשובה, בת 27 ובעלי בן גילי.
הכרתי אותו לפני החזרה בתשובה כשהוא היה גוי..
אני באה ממשפחה חרדית עם רקע של כפייה וקיצוניות בילדות,
אבא שלי ביד אחת אחז את ספר הזוהר וביד השניה היה מכה אותי ללא רחם על כך שברחתי מהבית בלי גרביים,
יצאתי בשאלה כי רציתי להרגיש את מהותו של הבורא..
בעולם של דין חיפשתי חסד, צדק, אמת..
צורת ההסתכלות על השם יתברך הייתה מעוותת,
לימדו אותי שה׳ הוא רודן, סאדיסט, שישרוף אותי בגיהנום ויעניש אותי אם לא אלך בדיוק לפי קיצור שולחן ערוך..
הדת הצטיירה אצלי ואצל אחיי ואחיותיי כמשהו מאיים, מפחיד וקיצוני,
לא יכולתי לגשת אל הבורא מתוך לב אוהב,
אלא מתוך נפש מפוחדת עד מאוד,
היו תקופות שמרדתי בו כל-כך עד שעשיתי את כל מה שאסור בתורה, איך אפשר לאהוב רוע? סאדיזם? ורודנות?
איך אפשר למצוא חיבור בלב עם בורא שישרוף אותי ויעניש אותי בבוא העת..
משהו לא התחבר לי,
חקרתי לאחר שנים.. קבלה, תורה שבכתב, ספרי הסוד.
גיליתי מציאות שונה..
אל עדיין היה קשה לי לצאת מדפוסי החשיבה שהושתתו במשך כל ילדותי על הבורא ועל הדין..
והתחלתי ללכת לאיבוד,
אז רגע.. ה׳ הוא חסד או דין? טוב או רע?
אם אני כבת אנוש עם יכולות מוגבלות לעולם לא ישרוף את הילד שלי כי הוא לא הקשיב לי אז מה זה אומר לגבי הבורא וגיהנום? זה שרחמן ממני פי כמה וכמה.. אוהב פי כמה וכמה. אינסוף ובלי מוגבלות בכלל.. בסופו של דבר מצאתי את השם בדרך שלי, הבנתי את תכלית בריאתנו, השוואת צורה לבורא מתוך עשרת הספירות בדרך קבלית, מהפנים לחוץ ולא מהחוץ לפנים, אלטרואיזם ואהבת חינם, ואהבת לרעך כמוך, ודרך ארץ שקדמה לתורה,
התחלתי להתקרב לדת.. להתעניין בתורה ומצוותיה, והגעתי למסקנה פשוטה, ה׳ מחפש את הלב, ואי אפשר להשוות צורה לבורא דרך גשמיות, עלינו להתעסק קודם כל באהבה ובמידות, תורה לא ניתנה למלאכים, ואל תוסיף ממנה ואל תגרע.. מחלוקת בית הלל ובית שמאי. זאת מחלוקת שיצרה המון המון פילוגים בין רבנים ומחלוקות שממשיכות עד עצם היום הזה,
זה משום שהחליטו להוסיף גדרים שלאו דווקא רלוונטיים לנפש האדם בהתמודדות חייו, בקרבה לדת, ולקרבה עם המהות התכליתית שלשמה נבראנו..
עסוקים כל-כך בלחשוב אם 10 סנטימטר מעל הברך או מתחת לברך הופך אותי לצדיק יותר או צדיק פחות.. וההתעסקות בדברים הפעוטים מרחיקה אותנו מהמשמעות האמיתית..
אבות אבותינו לא היו יהודים אך היה קדושים בהשוואת הצורה, בית המקדש נחרב לא בגלל 10 ס״מ מעל הברך אלא בגלל שנאת חינם, רבי עקיבא סיכם את כל התורה במשפט של ואהבת לרעך כמוך,
וביהדות דרך ארץ קודמת לתורה!
אני מאמינה בתורה שבכתב.. גם לתורה שבעל פה אך מאמינה באיזון.
חלק מהזכות בחירה שניתנה לנו בעולם הזה.. אנחנו לא חיות שצריכות כמה שיותר גדרים וגבולות.. זה בסדר גם להקל ובטח שבדורנו.
בעלי חושב הפוך.. היכן שיש החמרה שם נמצא האמת האמיתית,
הוא מאוד מקורב לאבא שלי לאחר הגיור..
ואבא שלי לא לגיטימציה בעיניי לדרך השם בשלמות למרות שאבא שלי השתנה 180 מעלות.. היום הוא מתוקן בהרבה יותר, הכוונה יותר מאוזן 🙂 שזה מה הפך אותו למתוקן יותר, פתאום מצליחים לראות אדם בעל רגשות ולא מרביץ בשם התורה..
אנשים לקחו את הדת לקיצון ובחוסר פרופורציה, ספרדיות לא נכנסות לבית הספר אשכנזי, חלילה.. הם לא ברמה.
זה בסדר לקרוא לחייל ציוני ולזרוק עליו אבן. דווקא במקומות הכי חרדיים.. משמע חוסר איזון וקיצוניות מעשה השטן הוא..
כמו ערבי שרוצח בשם אללה. קיצוניות מרחיקה מהבורא.
זה שיחות רבות שקיימתי עם בעלי. כמה אהבה ניסיתי להחדיר בו, כמה אמת ומידות,
הוא פוסח על המידות אבל מסיים מסכתות בהתלהבות, קורא תיקוני הזוהר בארמית כי טוען שזה מעלה רוחנית אבל מאידך קיימת בו גאווה שזה המידה השנואה ביותר על הבורא יתברך..
נמנע מלראות נשים ולא משנה גם איזה נשים, מבחינתו אישה מבוגרת וצנועה היא אסורה לראייה והורסת רוחנית, מטרתי זה לא להרוס את שמירת העיניים שלו, להפך.. אני מאוד בעד..
אבל אני גם בעד איזון והוא נסחף עם כל דבר עד הסוף ופונה הרבה מתוך דין קשה..
מרגיש לי שהתפיסה שלי היא צדק אהבה וחסד,
והוא בשקר שמתחפש לאמת, בדין והחמרות, וככל שהוא נשאב לשם הוא הופך לשיפוטי יותר כלפי הסביבה, ברמה שמתחיל לשפוט רבנים שמקלים בדברים מסויימים ולעשות השוואה בין המחמירים, שזה תוצר לוואי גאוותנו שיפוטי ומזעזע..
אנחנו כל היום רבים..
קשה לחיות עם אדם כזה בבית,
שזה לא רק תחייה ותו לחיות, זה פוגע בי כבר ברמה האישית, לראות את בעלי הולך כמו רובוט ללא ג’ית והבחנה לבבית אמיתית, אלא כי כך אמרו וכך רשמו.. המרובעות הזאת עושה לי רע,
ואני לא יכולה לשתף אותו כמעט בכלום, הוא חושב שהוא יודע הכל.. פוסל את דעותיי על הסף אבל לאחר 3 שעות של התשה שבה הוא מקטין ואומר לי לא נכון את טועה וזה לא ככה, אני מוכיחה לו שצדקתי ואז הוא נזכר לומר לי.. אה את צודקת,
זה פשוט הפך למלחמה.. האגו לא נותן לו לגדול ולהתפתח.. כאילו הוא שטוף מוח ולא יודעת מאיפה!!
זה לא הגבר שרציתי, לא האמונה וההשקפה.. מאוד מקשה עליי בזוגיות, כי זה כבר פוגע בי ברמה האישית, התקשורת הולכת לאיבוד, וכל דבר שהוא מתחיל לומר נהיה לי אי שקט וכעס.. בייחוד שמדובר בענייני דת כפייתים..
סליחה על הטקסט המאוד ארוך.. אשמח לתשובה