שלום אישה יקרה מאד
מחילה על העיכוב הגדול במתן התשובה, עקב עומס החגים וכו’. אבל אולי יש בזה משהו לטובה כי זה נתן לי להעמיק עוד בשאלה שלך ולחשוב עליה מכיוונים נוספים.
ראשית, חייבת לציין שאחד הדברים שבלטו לי בשאלתך הוא ההיעדר המוחלט שלך.
לא סיפרת בת כמה את, האם יש לך ילדים, במה את עוסקת, מה את אוהבת.
ניכר כי הקושי מול בעלך תפס נפח כ”כ גדול בחייך שהוא הפך למעין גוש אימתני שמעלים את כל השאר. ולא רק הקושי שלו. מבין מילותייך נשמע שכל המימוש והסיפוק שלך בעולם הזה ובבא תלוי רק בגורם אחד , והוא אופי וסוג הלימוד שלך בעלך.
מאחר ובשאלתך הסברת בעצמך למה את מבינה שזה עיוות מחשבתי, אני לא אתעכב על כך אחא רק אציע להתבונן על חושות אלו כנורה אדומה.
תחושות אלו הן אחד הסימנים שלנו לכך שהלכנו לאיבוד. החיים שלנו מורכבים מאינסוף רבדים, מימדים, חוויות ורגשות. אם אני מרגישה שיש רק נושא אחד שעומד נגד עיניי, מציק לי, מנהל אותי, גורם לי לפעול בדרך הפוכה ממה שאני רוצה, זה סימן שכדאי לקבל עזרה.
אז בראבו, עשית את המעשה הנכון והראוי לבוא ולהניח רגע את הקושי שלך בענווה ובכנות אצל מישהו נוסף.
זה לא פשוט להכיר בכך שאנחנו מרגישים חוסר הערכה או לא מרוצים מהאיש הכי קרוב ואהוב עלינו, במיוחד כשמדובר בנושא חשוב ומהותי כמו לימוד תורה. לתוך זה מתערבבים גם רגשות של אכזבה, קנאה ותסכול.
המצב שבו את נמצאת הוא מורכב: מצד אחד, את זכית להתחתן עם אדם טוב, ירא שמיים, מתמיד בלימודו, כפי שייחלת והתפללת. מצד שני, את חשה תחושות של אכזבה, בלבול, ואפילו קנאה כלפי נשים אחרות שהבעלים שלהן זוכים להכרה ולהישגים יותר “נראים לעין”.
יש בתוכך התנגשות תמידית בין מה שאת מרגישה למה שאת רוצה להרגיש.
הרצון להישגים, להכרה ולכבוד חיצוני הוא טבעי מאוד. כולנו רוצים להרגיש מוערכים ונראים, במיוחד כשמדובר בדברים שאנחנו מרגישים שיש להם ערך גבוה בעינינו.
אבל כדאי רגע לעשות סדר ולהבין שיש 2 סוגי הכרה: הכרה חיצונית והכרה פנימית.
ההכרה החיצונית מגיעה מהחברה שסביבנו – התארים, המחמאות, הסטטוס החברתי, כל אותם הדברים שמספקים לנו אמנם, תחושת ערך מיידית, אבל היא גם לרוב זמנית ולא יציבה.
לעומת זאת, ההכרה הפנימית היא עמוקה יותר, והיא נבנית מההבנה האישית של מה שאנחנו עושים ומה הערך האמיתי שלנו. היא נובעת ממקום של חיבור פנימי עמוק, כזה שמבוסס על הערכים שלנו ועל תחושת השליחות הפנימית.
תחושות הקנאה שאת מתארת כלפי נשים אחרות הן חלק מהצורך שלנו בהכרה חיצונית, וזה טבעי מאוד. אנחנו חיים בעולם שבו הישגים נמדדים פעמים רבות לפי כמות ותוצאות נראות לעין – כמה פעמים סיימנו ש”ס, איזה תארים השגנו, איזה כבוד אנחנו מקבלים מהחברה. אך יש לזכור כי דווקא הישגים רוחניים אמיתיים, לא נראים לעין באופן מיידי והם פועלים בתהליך ממושך מתחת לקרקע.
לימוד התורה איננו תחרות של כמויות או הישגים חיצוניים.
ישנם אנשים שזוכים לסיים ש”ס במהירות, אך יש גם כאלו שלומדים מתוך עומק והשקעה, מתוך מסירות נפש שקטה ומכוונת, וזוהי גדולה אמיתית לא פחות.
ייתכן שהקושי שלך נובע גם מהתחושות של בעלך, שמתאר שהחברה לא מעריכה אותו, ואפילו מרמז על כך שהוא חווה סוג של “ביזוי” עקב התנהגותו השקטה והלא-חברותית. חשוב לזכור שההערכה החיצונית של החברה היא לא המדד האמיתי לערך של אדם. בעלי תורה וצדיקים רבים לאורך ההיסטוריה זכו להערכה רק שנים רבות אחרי מותם, ורק אז התברר גודל תרומתם לעולם התורה.
החיים הרוחניים שלך ושל בעלך אינם משימה שיש להצטיין בה.
הם לא תחרות עם אחרים, וההישגים שלכם אינם נמדדים על פי הישגים גלויים או תארים חיצוניים. כל אחד ואחת מכם נבחר למסלול מיוחד בעבודת השם, והמסלול הזה, גם אם הוא שקט יותר, יכול להיות עמוק ומשמעותי מאוד. ישנן דרכים רבות להגיע לגדולה רוחנית, ולעיתים דווקא הדרכים הצנועות והפחות נראות לעין הן בעלות הערך הגדול ביותר בעיני השם.
אחד הכלים החזקים ביותר שאת יכולה להעניק לבעלך וגם לעצמך הוא האהבה והתמיכה שלך כלפיו. לעיתים קרובות, גברים שחשים שאין להם הכרה חיצונית, מתקשים לראות את הערך שלהם בעצמם. את יכולה להיות זו שתזכיר לו כמה את מעריכה את הלימוד והעבודה הרוחנית שלו כפי שהוא, כמה את רואה אותו בשלמותו, כאדם שלם ולא רק כמכונת הספקים או ספק נחת וכבוד לך או למשפחה.
אני לא רוצה לומר לך שאת לא בסדר, כי ניכר שאת מייסרת את עצמך מספיק.
אני רוצה שתחשבי : איך הייתי רוצה להרגיש בתוך המערכת הזוגית? למה אני זקוקה?
דרך ההבנה שגם את זקוקה להכרה, חמלה, הערכה וכבוד תוכלי לנסות להתחיל לתקן.
התחרותיות היא רעה חולה והיא לא קיימת רק במחוזותינו ורק אצל מי שלומד תורה.
היא קיימת במסלולי הרפואה, בחברות של אנשים עשירים וכן הלאה. בכל מקום שבו אין הכרה ויציבות פנימיים נכנסת התחרות שהיא בור בלי תחתית ומרדף אחר הרוח, כי לעולם לא יהיה לי שקט פנימי. לעולם לא אגיע למנוחה הנכספת באופן הזה.
אני ממליצה לך בחום להיעזר באשת מקצוע שתעזור לך להנמיך את גובה הלהבות הפנימי, שתבחן איתך יחד את התפיסות והאמונות שגורמות לך ולבעלך סבל, שתיתן לך כלים להשתיק את רעשי הרקע, לשמוח בבעלך, להביט בו במבט מחודש של סקרנות והתפעלות מעצם מי שהוא ללא תלות בשום פרמטר חיצוני, והאמת, להרגיש את אותו דבר גם כלפייך. גם לך מגיע מבט חומל, מעריך ומוקיר. ברגע שתכניסי למערכת הזוגית שלכם יותר התפעלות, שמחה וקלילות הם יגברו על הכבדות הקיימת כעת ביניכם.
אני מאחלת לך המון חיזוק, שלווה, והתבוננות פנימית שתסייע לך לגלות את היופי שבמסע שלך ושל בעלך, גם אם הוא שקט יותר ולא תמיד מתבלט לעין,
נועה
דלג לתוכן
