The Butterfly Button
בעלי לא מדבר איתי

שאלה מקטגוריה:

שלום, אני נשואה חצי שנה לאיש מקסים שאני מאוד אוהבת ומעריכה. לפני החתונה היו לנו שיחות נפש שנמשכו גם כמה שעות. עכשיו, אחרי החתונה, בעלי משום מה, לא מנהל איתי שיחות עמוקות, הוא מדבר רק על מה שצריך כמו מה לקנות, מה יש לאכול וכדומה. כשאני פונה אליו ושואלת אותו שאלות פתוחות בנושאים שונים כדי לפתח שיחה, הוא עונה ב”כן”, “לא” או “לא יודע”, והשיחה לא מתקדמת לשום מקום. כשאני מנסה שהוא ייזום נושא, ומבקשת ממנו לספר לי על משהו שמעניין אותו, התשובות הן בערך אותו הדבר. זה מאוד כואב לי, ואני ממש מתקשה לעבור על זה לסדר היום.. דיברתי איתו כמה פעמים על הנושא, ובכל פעם הוא נתן לי להרגיש שזה לא נכון, ושאני מדמיינת ושהוא כן מדבר איתי, ובכלל לא הבין מה אני רוצה. בפעם האחרונה שדיברנו על זה, הוא אמר שאיתי הוא לא מוצא דרך לדבר, ושיש לי דרך מסויימת לנהל שיחות והוא לא מתחבר, עוד דבר שהוא אמר זה שעם חברים שלו הוא יכול לדבר שעות על כל נושא שבעולם. מאוד נעלבתי מהתשובה, ובכל פעם שאני נזכרת בזה, העיניים שלי מתמלאות בדמעות. אני לא מבינה איפה הדברים הלכו לאיבוד, ומה קרה שהוא לא יכול לדבר איתי.. זה גורם לי להרגיש לבד, גם כשהוא בבית (וזה לא כזה הרבה זמן). אני  בתחילת הריון, וצריכה ללדת עוד כ-7 חודשים, ואני ממש חוששת מהתקופה של חופשת הלידה, שם אני יודעת שהרבה מרגישות לבד. אני צריכה את התמיכה שלו ואת השיחות איתו, אבל לא יודעת איך לגרום לזה לקרות.
אני אציין שוב שאני מאוד אוהבת אותו, ומעריכה אותו, ובגלל זה כל כך כואב לי.

תשובה:

אשה יקרה,

אשת חיל

ועוד מעט ממש- אם בישראל,

 

את מתארת מציאות מרגשת של חיפוש קשר בר קיימא עם חצי נשמתך. אני בוחרת להתחיל דווקא מאחד המשפטים שכתבת בסוף הפניה: “אני לא מבינה איפה הדברים הלכו לאיבוד”

האמת היא שבטבע, דברים לא הולכים לאיבוד,

אלא הם נמצאים במצב צבירה שונה.

באמונה הזו, שהכל קיים, אפשר לתמרן ולאפשר לקרח להפשיר, ולאדים לטפטף מים חיים.

בואי ננסה לבדוק את התהליך שקרה ביניכם:

את מתארת שאהבתך והערכתך- היו וקיימים גם היום, מאד.

בואי ניקח רק רגע אחד, לחגוג את התחושה שזכית לה. על אף הפרדוקס, פני לך מקום להנות ממה שהכאב אומר: אני אוהבת! אני רוצה קשר עם האדם שזכיתי להנשא לו!

לעומת זאת, השיח הארוך והעמוק שזרמה בעת הפגישות- היא זו ששינתה כיוון.

אמנם חסרים לי נתונים נוספים, בעיקר מצידו של בעלך. אין לי מושג מה הוא מרגיש, ולכן אוכל רק לנחש בחכמה.

לפני הרעיונות המעשיים, חשוב להבחין שבקשרים רבים ישנו הבדל מובהק בין תקופת הפגישות והאירוסין, לשלב הנישואין.

בשלב שלפני המחויבות של הנישואין, הרגש באופן טבעי הוא של חיפוש, ולכן בדרך כלל הגוף מצטרף בתחושת “פרפרים בבטן” וריגוש בכל מפגש מחדש. בשלב זה הגבר וגם האשה משקיעים את כל מרצם והוויתם במציאת חן.

השלב המשמעותי יותר הוא זה שדורש את העבודה המתמדת. הנישואין הם מחויבות ובאופן טבעי, במוקדם או במאוחר, מגיע הצורך בעבודה. “מצווה ועושה”- הרי זה במאמץ גדול יותר.

מכל מה שתארת בשאלתך,  ניכר שיש לך יתרון עצום: את מוכנה להפשיל שרוולים ולעבוד. תארת את נסיונותייך בכל מני דרכים וכיוונים ומזוויות שונות לחזור למה שהיה.

אני מציעה לך לקחת איתך את מטען הרצון, ויחד עם זאת לשנות מעט את התפיסה:

שימי לב, שככל שאת מבקשת ממנו את השיח העמוק, כך הוא הולך ומתרחק. בתחילה הוא אמר שאת מדמיינת והוא מדבר איתך, ואחר כך הוא הסביר שאת מבקשת משהו שהוא לא יכול לתת לך.

התאור הזה מוכר. גבר רוצה לחוש שהוא נותן לאשתו ומעניק לה את צרכיה, בחומר וברוח. כשהוא מרגיש

אני יודעת שאפשר לתלות את התהליך בכך שהוא החל להתרחק, ורק אז את ביקשת.

יתכן וזו האמת האוביקטיבית, אך הנושא כעת הוא מה בכוחך לעשות כדי לשנות את המצב.

המפתח הוא לתת לו תחושה שהוא מוצלח וטוב בעינייך.

 

נקודה חשובה נוספת היא היותך בלתי תלויה.

לכל אדם יש את עולמו הפנימי והקשר הישיר שלו ושלה עם בורא עולם. נכון שאת תלויה בו, והוא צינור השפע שלך מהקב”ה. אך יחד עם זאת, יש לך עולם פנימי עשיר. יתכן והתלות הנואשת בשיחות הללו, גורמת לתחושת כבדות ועול מיותר. העמדה הבריאה היא שאת זקוקה לו, אך אינך חוששת מגלים במצבי הרוח שלך ושלו. ישנה יציבות שלך כאדם שלם, שלמרות התנודות יש בתוכך עוגן. גם אם קשה, מטלטל או בודד לך- אינך נשברת לרסיסים.

 

כעת אציע כמה דרכים מעשיות להבערת אש התשוקה ביניכם. הקשיבי לאינטואיציה שלך, ונסי לשלב את הרעיונות האלה באופן שיהיה זורם ונח:

  1. פעילות מהנה / משחק שחביב על שתיכם – לזמן של “ביחד” שהוא חיובי וקליל.
  2. בקשי ממנו עצה, ושאלי לדעתו – עמדה זו מרוממת ומחמיאה.
  3. תני לו לדבר והקשיבי בריכוז עד הסוף, גם אם מדובר בענינים טכניים – אדם מוקשב נוטה לשתף יותר.
  4. השאירי פתק מתוק בארנק או בכיס שלו – להרבות חיבה שאינה מחייבת מענה או צלילה לעומק.
  5. אל תשווי אותו למה שהיה, או לאחרים. הביעי הכרה בטוב שקיים.- בעמדה זו יש פונטנציאל גם בשבילך להנות מההווה מבלי לחוש החמצה, והשלווה הזו תזמן נינוחות של שתיכם, ופתיחות לקבל את מה שיש.
  6. שתפי אותו מבלי ציפיה שיחזיר. – אם הוא מרגיש “חייב” זה עלול לחסום אותו מלשתף מלכתכילה. השיתוף שלך הוא על מנת לשתף בלבד, ללא לחץ שעליו לפתח את השיחה. אני מתארת לעצמי שממקום כזה הוא יהיה יותר פנוי להקשיב ולשתף בעצמו.
  7. כשהוא נוהג באופן שאת אוהבת, עודדי אותו על כך. שימי לב לעודד בצורה הולמת, לא מוגזמת. לכל אחד יש את “שפת העידוד” שלו. האם מה שגורם לו לספוג את המשוב הוא מחמאה? פתק? מחווה? אמירה קטנה? הסבר ארוך? – את תלמדי אותו עם הזמן ותדעי מהי השפה שממלאת אותו בחמימות של הערכה.

 

אני משאירה כאן מקום בשבילך לחשוב ביצירתיות וביחודיות של הקשר ביניכם-

מה עוד מתאים לכם? כיצד תוכלי להתמקד על החיובי, על מה שיש, מבלי להשוות לעבר או לדאוג לעתיד?

ומדברי- אנא, קחי מדברי רק מה שמתישב על ליבך ומתאים לקשר הייחודי שלכם.

 

אני מאחלת לך לידה קלה, בעיתה ובזמנה, בבריאות ובכוחות-

גם במובן הפשוט, בעזרת השם,

וגם במובן של לידת הקשר שלכם בכל שלב מחדש: בשמחה, מתוך ידיעה שכל מצב הינו מדויק ומתוזמן,

מתוך כוחות נפש ואהבה.

 

בהצלחה ובשורות טובות!

שפרה

smw.wohl@gmail.com

 

 

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

3 תגובות

  1. שלום לך

    אני אציע לך את נקודת המבט הגברית, ז.א. איך דברים חווים את המפגש, מה גורם להם להתכבות להמנע ממפגש ומאינטימיות רגשית.

    כתבת: “משום מה, לא מנהל איתי שיחות עמוקות”. הדגש של על איתי. ייתכן שהערכת העצמי שלך נמוכה, ואת זקוקה לאישורים חיצונים כדי להרגיש בעלת ערך. נקודה זאת בעייתית בתוך זוגיות, תחזוקת הערך העצמי מתישה את בן הזוג, ואם כל הוא חווה “שיש לך (לי במקור) דרך מסויימת לנהל שיחות והוא לא מתחבר” יכול להיות שהאני שלו לא מוערך על ידך, הוא מרגיש תסכול ולכן גם לא מצליח לבוא לידי ביטוי בתוך שיחה איתך.

    מטבע הדברים שיחה היא מצב טבעי, וכשהיא מאולצת וצריכה להיות בדרך ובשביל מסויים שידוע לך, לבסוף זה מייאש את המטפס והרוצה לעלות בהר, והוא יעדיף את השיח סביב הצריך והקונקרטי, תוך שהשיח הרגשי ינבול אט אט.

    המקום היחידי שאת יכולה להשפיע עליו ולשנות אותו, זה את עצמך. כבר אמר איינשטין: “אי שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות”, זה לא הגיוני שהמצב ישתנה אם את משתמשת עם אותה עמדת מוצא והתנהגות.

    אם את רוצה שבן הזוג יכבד אותך, תכבדי את עצמך. את שווה ובעלת ערך, יש בך נשמה קדושה ויקרה שאינה זקוקה לאישורים מאף אחד. את אהובה ורצויה לפני המקום ב”ה. זאת עמדת המוצא. תכבדי את עצמך. את שווה ולא נואשת. חזקה ולא אומללה. יש לך הרבה טוב שאת צריכה לשמוח בו. מהמקום הזה, תתחילי לראות גם בבן הזוג שלך את הטוב שקיים בו, תעצימי אותו, תני לו להרגיש מוערך ו-“גבר” לידך.

    ככל שתגדילי אותו, תגלי שהוא מגדיל אותך בחזרה וככל שתקטיני אותו תגלי שאת הולכת ומתכווצת… אלה עקרונות חיים.

  2. שלום וברכה.
    התחברתי למרבית התגובה…

    לעצות הפרקטיות
    הצגת תמונת המצב מנקודת מבט נוספת
    הבעת אמפטיה למצב
    העצמת הכותבת
    הכוונה לחיבור השואלת לעצמה…

    נקודה שקצת לא מתחברת לי היא העניין שהבעל הוא הצינור לקב”ה, לי ידוע שההפך….
    ידוע שהרבה מקובלים נישאים אפילו בגיל מאוחר מכיוון שיש רמות רוחניות שהם לא יכולים להגיע אליהם כ-לא נשואים.
    כנל לגבי שפע כלכלי, האישה היא הצינור לשפע.
    השפע הוא בשביל האישה…

    שיהיה בהצלחה!

    1. שלום וברכה רבקה יקרה,

      תודה רבה על תגובתך המחזקת והמחדדת.
      אכן, בין האיש והאשה יש מעגליות של מקבלת ונותן-
      עצם הקבלה של האשה היא הנותנת לגבר עוד שפע מהבורא.
      זו מעגליות בינו לבינה, ובינם לבין הקב”ה.

      המקור הוא מתומר דבורה, פ”ט. צוטט בספר “אהל רחל” (הרב שלנגר), עמ’ 25.
      “והנה האדם בעוד שלא נשא אשה פשיטא שאין עמו שכינה כלל, כי עיקר שכינה לאדם מצד הנקבה.
      והאדם עומד בין שני הנקיבות- נקבה תחתונה גשמית, שהיא נוטלת ממנו שאר כסות ועונה;
      והשכינה עומדת עליו לברכו בכולם, שיתן ויחזור ויתן לאשת בריתו…
      ולא תבא אליו שכינה אם לא ידומה אל מציאות עליון”.

      בתודה והערכה,
      שפרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מובחנות בזוגיות תעזור לי לא להיפגע מבעלי?
עד הנישואין הרגשתי שהלב שלי הוא ברשותי. היתה לי גישה מאד בוגרת . לא נפגעתי מאחרים בקלות. הייתי סולחת בקלות . לא הייתי מושפעת מלחץ חברתי . (לדוגמה התחזקתי מבחינה דתית יותר מהחברה בתיכון שבו הייתי והלכתי עם האמת שלי ולא היה חשוב לי כהוא זה מה חושבים עלי ....
חלוקת התפקידים בזוגיות לא נראית לי הוגנת
ראשית תודה על אתר שעונה בדיוק על מה שצריך הציבור החרדי ופותר הרבה ספקות פנימיים . ומכאן לשאלתי: חשוב לי להדגיש שאני מסתכלת על העולם בעיניים של צדק ושויון ולכן יש לי שאלה שלא ברורה לי . לפני דור או שניים היה ידוע שהתפקיד של האישה זה לבצע את צרכי...
אני לא מרגישה שאני רוצה להתחתן... יש לי בעיה?
אני בחורה דתיה חזקה, כך שבציבור שלנו כבר יחסית מקובל שבנות יתחתנו בגיל הזה(לצורך העניין כבר יותר מחצי מהכיתה שלי התחתנה…). הבעיה היא שתמיד הרגשתי שונה מאותן הבנות… כאשר כולן היו קושרות מטפחות, מקוות ומייחלות להקים משפחה זוגיות כבר מגיל קטן, אני לא הרגשתי את זה, הרגשתי שאני קטנה מידי,...
לשתף בזוגיות בסערות שעוברות עלי?
ממש תודה על התשובות באתר, ניכר שהצוות כאן מקצועי ומבין בתחומו! הקדמה שאולי פחות נצרכת: ב”ה ארוסתי ואני נתחתן עוד חודשיים. לא מזמן קרה שהיה לי יום עם תחושת תסכול גדולה מאוד מכל מיני דברים שהצטברו, דיברתי עם ארוסתי היא שאלה אותי מה שלומי ואז פשוט הבכי התפרץ… שיתפתי. יום...
מה יהיה עם הזוגיות שלנו?
אני בת 27 . אני ובעלי נשואים 7 שנים ויש לנו 2 ילדים מתוקים .. מתחילת הנישואים היו קשיים . בהתחלה הוא היה מסור וקשוב וניסה לעשות הכל כדי שיהיה לי טוב . אני כנראה לא הייתי בשלה לנישואין והיה לי מאוד קשה עם השינויים שהנישואין הביאו איתם ונתתי לו...
פערים שהולכים וגדלים ביני לבין אשתי
כבר תקופה ארוכה שמפריע לי משהו בזוגיות שלנו שלי ושל אשתי. אז קצת רקע על הזוגיות שלנו :יש לנו זוגיות יחסית טובה אני מגדיר את זה הכי טובה, כי בשבילי זה טוב. אנחנו הורים ל-2 תכף לשלושה ברוך ה’, שנינו בערך באותו גיל התחתנו לפני 10 שנים, סך הכל הפערים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן