The Butterfly Button
בעלי התדרדר כשעזבתי-מה עושים?

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה,
אני נהנית להחכים ולקרוא את הפוסטים הנהדרים שאתם מעלים מחיי היומיום של כולנו,
אך גם אני אשמח להתייעץ בשאלה שמטרידה אותי ברגעים אלו ממש,
אני בת 29 נשואה לבעלי 3 שנים , יש לנו ילד בן שנתיים ברוך ה׳
לפני שלושה חודשים היה לנו ויכוח שטותי ובטיפשותי עזבתי את הבית לאמא שלי, בעלי לא התאמץ להחזיר אותנו הביתה למרות שחשבתי שיהיה אחרת, עם הזמן הבנתי שעשיתי טעות והיינו חיים בנפרד כחודשיים,
לאחר חודשיים החלטנו שנחזור הביתה,
כשחזרתי הביתה גיליתי דברים חדשים!
כלכך הצטערתי על היום שעזבתי,
זה כלל לא מתאים לי,
גיליתי שבעלי מנהל חיי חברה עמוסים,
חזר להיות בקשר עם עשרות חברים חדשים,
החברים הללו חילוניים בדעותיהם ונוהגים בצורה נבזית,
הם מזלזלים בנשים שלהם עושים שטויות מבלים מעשים שותים ככל העולה על רוחם,
בנוסף גיליתי גם שבעלי טס איתם ל3 ימים לחול למסיבה ממש בעיתית.
למרות כל ההתנהגות הזו שלו חזרתי הביתה ונשארתי להתמודד בטענה שהוא היה במשבר כי עזבתי אותו,
אני כבר שבוע בבית
היום גיליתי בנייד שלו שהוא מתכתב עם נשים,
התקשרתי ועשיתי חקירה וגיליתי היום שזה אמת דיברתי עם כל הבנות!
בעלי מכחיש למרות שיש הוכחות הוא מנסה לשגע אותי
הוא לא מפסיק לומר שהוא אוהב אותי
היינו בדרך של תורה וערכים!
הוא פתאום התקלקל והשתנה
חשוב לי לציין שאני לא כפופה לו במערכת יחסים אלא להיפך
אני מפרנסת ובנוסף עקרת בית והכל!
ומאוד דומיננטית ומובילה במערכת יחסים!
מאוד מאכזב אותי לדעת על המצב הזה
אני אשמח לכמה שאלות:
1. מה עושים עם החברים הרשעים שלו?
2. האם אפשר להמשיך לנהל מערכת יחסים אחרי מקרים כאלו?
3. אני לא מסוגלת לעמוד ולהתמודד מול המשפחה שלי
4. מה עושים איך ממשיכים? תמיד ידעתי שאני מצליחנית יפה ומוכשרת ופתאום בעלי שהעריץ אותי מגיע למקום שפל שכזה.
אני מאוד אשמח לחוות דעת,
אין לי עם מי להתייעץ בנושא
תודה רבה

תשובה:

שלום לך אשה יקרה,

אני מדמיינת בעיני נפשי את היקיצה אל חלום הבלהות שאת חווה. מנסה לתאר לעצמי את תחושת הפירוק שאת חשה, האיום הממשי על חלום חייך.

אך האמת היא, שבורא העולם רוצה רק בדבר אחד: שנתקרב אל שלמותנו, אל תכלית הטוב. הוא לעולם אינו מביא אותנו למקומות על מנת שנשבר. לכן בואי נקבל ש”גם זו לטובה” – גם את החוויה הזו נבחר להפכו שיהיה אבן דרך אל הטוב בחייך. בשורות הבאות אשתדל לכוון אותך למטרה הזו. את צודקת, לא תמיד מה שטוב הוא גם מתוק, כך שיתכן ולא יהיה קל בכלל. אבל אם את חיה למטרת ערך גבוה יותר מאשר חיי נוחות, אזי בע”ה תוכלי לכוון את מה שה’ נתן לך כרגע ולנתב אותו לעוד רובד של משמעות וגדילה, לטוב אמיתי כאן בעולם הזה, ולטוב נצחי.

בואי נתבונן על ההתחלה: תחילה הנישואין היו עבורך בסימן של ערכים ותורה, ובעלך היה שותף למימושם.

על פניו, נראה שהעזיבה שלך גרמה למשבר עמוק ואת לוקחת אחריות עליו.

אך האמת היא, שהזרעים של חברים שליליים ומשיכה להשפעות שליליות אולי נבטו כעת, אך לא יתכן שעם העזיבה שלך- לפתע פתאום בעלך מגלה ונלכד בעולם השפל הזה. ‘לפתח חטאת רובץ” – החטא ממתין בשקט לשעת הכושר, ואז הוא מוצא פתח להכנס. זהו הנסיון של בעלך, וההעדרות שלך נתנה לו פתח. חשוב להבחין בכך כדי להבין את התמונה הרחבה יותר, וכדי שכל אחד יוכל לקחת אחריות על חלקו.

הרש”ר הירש מסביר על הפסוק הזה (בראשית, ד’, ז’) “לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו”: “כח היצר- יש לאל ידו למשול בך, אך הוא רובץ בשקט לפני הפתח. אך תשוקתו היא לא למשול בך, אלא שאתה תמשל בו ותנהיג אותו! ”

כלומר: היצר של בעלך לענין בחיים/לאהבת אשה/לקשר – הינו קיים רק כדי להיות חלק ממנו במובן החיובי, כאשר בעלך שולט ומנתב את היצרים הללו לאפיקים של בניית ביתו והקשר עם אשת בריתו.

והיצר שלך- לברוח מהכל, ללמד לקח – גם הוא קיים כדי להיות נשלט על ידך; לצאת ממצבים לא נעימים בדרך נכונה ובונה, ללמד ולהנחות דרך מתוך חיבור לעצמך ולבעלך.

מה שקרה כעת הוא שלכל אחד מכם היה ניסיון, וכל אחד הגיב בדרכו שלו, הלא מתמודדת, הבורחת, הלא שולטת ביצר. לא מתוך רוע או טפשות, אלא מחוסר ידיעה! הכשלון הזה נועד ללמד אתכם משהו חדש. אם הוא היה ידוע כבר, לא הייתם נכשלים בו ולא היה מקום לתיקון ולבניה הזו.

הבשורה הטובה מאד היא, שכעת יש לך ולבעלך הזדמנות פז: לבחור לחזק את יכולות התקשורת שביניכם, ולרומם בעוד כמה דרגות את האחדות והקרבה, כפי שמעולם לא חויתם יחד.

על מנת שזה יקרה, צריכים שני שותפים.

נשמע שאת רוצה בתיקון מתוך השבר.

נשמע גם שבעלך רוצה בהמשך החיים איתך.

כעת את נמצאת בצומת של קבלת החלטה בהירה:

א. האם את מוכנה להמשיך את החיים עם הקשרים שקיימים לו, על חשבון הריסת הקשר ביניכם?

על מנת ליצב ולקדם את הקשר שלכם, על קשרים עם נשים אחרות להיות מחוץ לתחום. אם את רוצה להציל את חייך בעולם הזה ובעולם הבא, אסור לך להסכים לחיות עם זנות בביתכם.

ב. לגבי התנהגויות אחרות (כגון טיסה לחו”ל, קשר עם חברים מסוימים)- האם הוא ממשיך בהתנהלות הזו? יתכן ועשה זאת רק בתקופה שבה לא היית, כדי לסחרר את ימיו באקשן מסיח דעת מכאבו. בידך להחליט אם ואיזה מינון של קשר עם החברים הללו מרגיש לך נכון, אם בכלל.

כף הקלע שבו את נתונה ימשך כל עוד לא תקבלי החלטה ברורה וחד משמעית לגבי הקוים האדומים בקשר ביניכם.

אין זה אומר שתרוצי מיד להודיע לו על הגבולות הללו, אבל את בליבך תהיי בהירה, וזה צעד ראשון קריטי.

ברגע שהחלטת בבהירות מהן גבולות ההסכמה שלך, את יכולה להזמין אותו באהבה, להביט עמוק לתוך עיניו ולהגדיר את הבקשות שלך.

את יודעת להוביל. השתמשי בכישורים הללו כדי לנהל את השיחה כך שתהיה בהירה, מכילה ומקדמת.

מצאי בתוכך את האמון בו ובקשר שלכם, דברי מתוך המקום האוהב הזה.

אמרי את כל אשר על ליבך בשפת ה”אני” (בלי האשמות, רק שיקוף: אני מרגישה X כשY קורה”)

הביעי (שוב) התנצלות על תגובת הבריחה, לא מתוך מקום קטן אלא מתוך גדלות של מי שרואה את שגיאותיה ושגיאותיהם של אחרים כהזמנה לפתח כישורים, לקשר עמוק יותר.

כשאת מרגישה שנגמרה לך סוללת הסובלנות (מה שכמעט ודאי יקרה בשלב כלשהו, אם את אנושית), קחי פסק זמן של כמה נשימות/ דקות.

הקשיבי לו עד הסוף, חזרי על עקרי דבריו לוודא שהבנת.

שמרי בתודעתך שמטרתך היא לפתוח את האוצר שממתין לכם: תקשורת.

דברי מהמקום היודע זאת.

הקשיבי באמת, מתוך רצון לקרבה אמיתית. מתוך ידיעה שזה ורק זה יקדם אתכם אשית וזוגית.

ואם בעלך ואת פתוחים לענין, אפשר לקרוא ולבצע ביחד תרגיל על פי שיטת ה’אימגו’ לפיתוח קשב ושיח זוגי. כאשר זה נעשה מרצון משותף, האפקט הינו אדיר.

http://azrielariel.blogspot.com/2015/08/blog-post_78.html

קיימת גם האופציה ללכת ביחד לאימון בתקשורת מקרבת.

זכרי שלא תוכלי לנהל את בחירותיו של אף אדם מלבד את של עצמך. לכן היי בהירה לגבי מה שחשוב לך, לגבי מה שאפשרי ובלתי אפשרי עבורך.

בעזרת ה’, הרוצה בשמחתכם ובקרבתכם, הוא ינחה אותך לבהירות ולחשיבה מקרבת ויצירתית.

ולפני שאחתום בברכתי החמה לדרך צלחה, אבקש בקשה: תני עוד נשיקה לבנך האהוב. צרפי תפילה שיגדל בבית של שלום ואהבת אמת, בדגם שיאפשר לו קשר הולך ונבנה באהבה גם עם אביו שבשמים.

שלך ואיתך,

שפרה

smw.wohl@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. שלום וברכה !
    אקצר ואתמצת.
    נעשתה טעות ואת מודעת לטעות .כעת מבקשת לתקן ולשקם . זה ראוי להערכה גדולה .
    הטעויות והמעשים של הבעל נובעים מהצורך הטבעי של כל נפש לחום ואהבה , כאשר זה נעדר ממנו הוא חיפש זאת במקומות אחרים.
    לנהל שיחה פתוחה וישירה בניכם ולהתוות דרך לשיקום וסליחה .
    אולי עולים בך מחשבות לגירושין אבל כל עוד לא נעשה מאמץ כביר ומשותף ומיצוי כל הדרכים אל תעשי זאת .
    גירושין הן המפלט האחרון והכואב כאשר יש סיבות כבדות משקל לכך.
    אתם עדין צעירים וצרכים עבודה משותפת ביחד . עשו זאת . לא צריך לפחד מנפילות .
    לסיכום : עשי עם עצמך סיכום למערכת הזוגיות עד היום ותני לה ציון .תנסי עם עצמך ואיתו לשפר את הציון .
    בהצלחה !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

בעלי לא מרוצה מהבית ומהילדים שלנו
זה נשמע כל כך בנאלי כבר שכל שאלה מתחילה בתודה גדולה…. אבל האמת שאי אפשר לדלג על זה….כי באמת מה שאתם עושים באקשיבה, זה מעל ומעבר למצופה. הן מבחינת התוכן המקצועי והרב והן מבחינת הניראות ונוחות הגישה. ה’ ישלם שכרכם! השאלה שלי נוגעת בתפר הדק שבין זוגיות להורות… אקדים לומר...
לבעלי יש התפרצויות עצבים וזה איום ונורא!
עצוב לי. אני כותבת ובוכה מבפנים. אני נשואה כשנה וחצי לאדם מאוד מורכב. מצד אחד טוב לב, אוהב אותי מאוד , דואג לי, אבא נהדר, מרים אותי כל הזמן, אדם מאוד חביב, יש בינינו אהבה מאוד מאוד גדולה. כשאנחנו בטוב אנחנו בשיא. מצד שני הוא סובל מהתפרצויות עצבים. לא אלימות...
מה המטרה שלי בחיי נישואין? למה זה שווה לי?
שלום ותודה על האופציה לשאול ולקבל תשובה מקצועית, אני בחורה חרדית מיינסטרים בת 20 ברוך ה’ חברות מתחילות להתארס, אני יודעת שבקרוב אתחיל לשמוע שידוכים ואני לא בטוחה מה אני מרגישה כלפי זה… אני לא רוצה להתחתן “כי כולם מתחתנים, אז גם אני…” – זה הדבר הכי משמעותי בחיים-להתחתן- והייתי...
עבודה עם גברים שגורמת לי לחששות
אני מרגישה רגשות אשמה כלפי עצמי. לפני כחצי שנה התחלתי לעבוד בחברה חרדית שאומנם שומרת על כללי הצניעות אך בהחלט יש הרבה שיחות עבודה בין הגברים והנשים. אני לא עבדתי בעבר בעבודה שדרשה ממני שיחות עם גברים וכעת אני נדרשת לבצע לא מעט שיחות כאלה. לפעמים בצוות ופעמים בפגישות יחידניות...
פגועה מבעלי עד עמקי נשמתי
אני ובעלי נשואים 5 שנים עם שני ילדים . נישואים לא טובים . שנינו אנשים מאוד לא קלים . הדבר היחידי שטוב שיש לנו זה הילדים . מבחינתי זה גם הדבר היחידי שמחזיק אותנו יחד. יש בינינו פערי מנטליות . כמו כן בעלי הוא אדם כעסן. הכעס מתגלה בשבת כשאין...
אכזבה קשה מאישתי
לא מתבייש לשאול ולהכיר בעובדה שאני צריך עזרה…תמיד בחיי הייתי בצד החזק הקשוב והתומך וכדומה אבל הצרה של החזקים זה שכשהם נופלים אין מי שירים אותם…התחזקתי בשנות העשרה ישיבה תיכונית ישיבת הסדר ואז התחרדתי בישיבה טובה ….אחרי כמות נכבדת של שנות תורה ואושר בישיבה התחתנתי…בקיצור היה שם מקרה מסובך של...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן