שלום לך שואל יקר!
יחסי הזוגיות הסוערים בהם אתם נתונים בוודאי מטלטלים. על אחת כמה וכמה כאשר – כפי שציינת – יש לכם בלי עין רעה שלושה ילדים.
אתה מתאר שאשתך עוברת שינויים קיצוניים. כל שינוי באשר הוא כבר עלול לסדוק את הביטחון שלנו בבן הזוג ואת יכולתנו לחזות את התנהגותו.
נוסף על כך, ההתנהגות שלה מביישת אותך ופוגעת בכבודך. הביטחון והכבוד עשויים להיסדק ולהיפגע פי כמה כאשר מדובר בשינויים בתחום האישות, שהוא ליבת הברית בין בני זוג.
האישות והתשוקה לחיבור מכונים בתורת הקבלה "יסוד", זאת משום שהן יסוד החיים. במובן הפשוט ביותר – מפני שממנו ועל ידו באים חיים לעולם. פגימה בו מהווה אפוא פגימה בשורש החיים עצמם, כלומר, בדרך שבה יבואו ילדים לעולם ואלו ילדים הם יהיו.
אין להקל ראש כלל כאשר ישנם קשים וסטיות מברית הנישואין בנושא זה, וניכר כי אתה כואב את מה שאתה מזהה כהתנהלות בלתי ראויה בתחום זה אצל אשתך: לבוש לא צנוע, וקשר בלתי הולם עם אחרים. בבחינה מסוימת, אפשר להמשיל מקרה זה למקרה בו אמרו חכמים: "אין אדם מקנא לאשתו, אלא אם כן נכנסה בו רוח טהרה" (ראה סוטה ג ע"א).
אולם ישנה גם הדרכה לבני הזוג כיצד לשוחח בהתעורר רוח טהרה זו: "…לא מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך מריבה, ולא להטיל עליה אימה" (רמב"ם הלכות סוטה פ"ד הי"ח).
לאור זאת, בהיותך בתוך "רוח הטהרה" הזו, ברצוני להזמין אותך בכובד ראש להתבונן במתרחש, מזווית מבט קצת אחרת.
אתה מתאר שאשתך עוברת תהליך בינה לבין עצמה עצמה. תרשה לי לאתגר את התפיסה הזו. שינוי הלבוש, הציפיה ליחסים איתך, התנהגות בלתי הולמת בחברתך, ואפילו הפנייה החוצה – כולם אינם נשמעים רק כשינוי בינה לבין עצמה, אלא כסוג של "דיבורים" בתוך הקשר. נשמעת כאן צעקה וציפייה מצידה אליך. היא זועקת בשפה של מיניות, אולם מעניין לדעת האם משהו אחר נוסף המסתתר מאחורי זה? איזה צורך זוגי של אשתך אינו מקבל מענה? הצרכים הנפשיים שלנו בקשר באים לידי ביטוי לעתים קרובות בתחום הפיזי.
תרשה לי לאתגר אותך עוד יותר. כתבת רבות אודות בעיות שיש לך עם אשתך, אולם אודות עצמך לא כתבת. אני תוהה מהו הקשר הזה עבורך? מה יש לך בו ואלו צרכים שלך אינם באים בו לידי ביטוי? מה הסיבה שאתה עומד מנגד לנוכח התנהגותה של אשתך? עד כמה אתה מעוניין להשקיע בקשר הזה?
נדמה כי אין הרבה תקשורת ברורה ביניכם אודות הקשר, אולם לאמיתו של דבר אתם מדברים זה עם זה רבות: אתה מדבר דרך הגוף וחרדת הביצוע, ואילו אשתך מדברת בהתנהגות בלתי הולמת.
אני מציע לכם לדבר באופן שקוף יותר זה עם זו.
ציינת כי הכרתם לא בשידוך, ומתוך כך בחרתם להתחתן. בייחוד לאור העובדה שאתם באים מבית חרדי בו אין הדבר מקובל, אני יכול לשער שמצאתם זה בזו משהו מיוחד, וכי ידעתם רגעים יפים יחד. יש לכם אם כן תשתית שעמה אתם יכולים לעבוד, גם לנוכח המתרחש.
אם תבחרו להשקיע בנישואיכם, תוכלו ללכת לייעוץ זוגי שיכול לסייע וללוות אתכם בדרככם זו.
אני מאחל לך הצלחה בדרכך הלא פשוטה לקראת טהרה ותיקון החיים, הברית והרעות הזוגית.
חיים ב.