The Butterfly Button
אשתי לא סומכת עלי בנושאים דתיים

שאלה מקטגוריה:

אני נשוי מזה כשנתיים וביני לבין אשתי ישנם פערים ברמת הדת ואני חש שהיא פשוט לא סומכת עליי בכל מה שקשור לנושא הדתי, כשעולה נושא/שאלה אם אני אומר x ישר התגובה היא ”מי אמר” ו”צריך לבדוק” וזה כולל גם דברים שנוהגים בבית הוריי ואציין שאבי הוא מספיק בר סמכא בשביל לסמוך על זה, מתסכל מאד, אני לא יודע מה לעשות ואיך אפשר להמשיך בצורה כזאת.

תשובה:

שלום לך, בעל יקר.

מאופן ניסוח השאל שלך ניכר שיש לך יכולת חדה לזהות את הקושי באופן מדוייק, כך שאני מאמין שיהיה לך קל לקבל את הצעתי להעמקה ודיוק נוסף בקונפליקט שאתה מתאר שיש לכם בזוגיות.

אך קודם לכן, אבקש להסביר מושג שנקרא “הסכם שבשתיקה” (לא בטוח שתמצא את המושג הזה בויקיפדיה. מושג זה נלקח מספר בשם “הסכמים שבשתיקה”).

ובכן, מושג זה בא להסביר תופעה רווחת במערכות יחסים (בני זוג. הורים וילדים. חברים במקום העבודה. לקוח ונותן שירות ועוד), בהם לכל אחד מהשותפים למערכת היחסים, יש איזה הסכם כמוס שאיתו הוא מגיע. ההסכם נשאר כמוס, משום שלא תמיד ברור כיצד הוא נוצר. מה שכן ברור זה, שההסכם מגיע ממקום עמוק שיושב על חוויותיו האישיות ומשקעים מהעבר של בעל ההסכם.

לדוגמא: הורה שמצפה שהילד המתבגר שלו יתנהג בצורה מסויימת בבין הזמנים – יקפיד לקרוא קריאת שמע בזמן. יתפלל במניין. ילך לישיבת בין הזמנים, וכמובן שיעזור בבית בזמן הפנוי. יתכן שציפיה זאת מגיעה מתוך הסכם כמוס בין ההורה לעצמו, שלאחר שהוא השקיע בבנו את החינוך הטוב ביותר, והוזיל מהונו כדי שבנו ילמד בישיבה טובה, ראוי שהבן יספק את “הסחורה” ויתפקד בהתאם לשאיפות ההורה. נוסיף לכך שכשהאב הזה היה נער, הוא עשה הכל כדי שהוריו יהיו מרוצים, וברור לו, שכך גם בנו אמור לעשות. לעומת זאת, לבן המתבגר, יש את ההסכם שהוא עשה לעצמו, המבוסס על חוויות חייו הקצרים, אך מאד משמעותיים, ולאחר שלמד בתלמוד תורה מאד נוקשה, אשר לא נתן מספיק מקום לרגישות שלו. הוא נפגע מאד, ואמר לעצמו, שהוא לא מוכן לעשות דברים רק בשביל שאחרים יהיו מרוצים.

כשיש “הסכם שבשתיקה” (כמעט תמיד יש הסכם כזה!) הוא פשוט בא לידי ביטוי בהחלטה שנראית כמעט שרירותית “כך צריך לעשות”, ולא תמיד ברור מדוע בעל ההסכם מתעקש כל-כך, להיות תקוע בעמדתו, למרות שמסבירים לו בהיגיון שכדאי להתנהל אחרת.

למעשה, לשני הצדדים במערכות יחסים יש “הסכם שבשתיקה”.

וכיוון שההסכם כמוס ולא מדובר, אזי מתקשים להבין אחד את השני, ונוצרת תחושה קשה של “אין עם מי לדבר”.

ולעניינו. מהתיאור שהבאת, נשמע שלאשתך יש “הסכם שבשתיקה”, הקשור לדת.

אני מניח שגם לך יש איזה הסכם לגבי היחס שהיא אמורה לתת לך ולדעותיך סביב עניינים הקשורים לדת.

אם כן, הייתי מציע לך פשוט לברר עם אשתך מה הם ההסכמים שהיא בנתה לעצמה, וגם לשתף אותה בהסכמים שלך. אפשר לקרוא לשלב זה “תיאום ציפיות”.

יתכן שאתה משער על מה מבוסס ההסכם שלה, אך כל עוד וזה לא מדובר ביניכם, עדיין אין ביניכם תיאום ציפיות, וכל אחד מושך לכיוון שלו, ומתקשה מאד להבין את המקום של האחר.

מבחינה מעשית, מומלץ לפעול לפי השלבים הבאים:

1. בירור פנימי עם עצמך, מה הוא ההסכם שלך?! או מה הדבר שברור לך שאשתך צריכה לעשות/להגיב, כשאתה מתנהל באופן שלא מתאים לשאיפותיה מבחינה דתית. כדי לדייק את ההסכם, נסה להמשיך את המשפט הבא: “אני מאמין / חושב שהגם שיש ביננו פערים דתיים, עדיין…”

2. שתף את אשתך, מה שיערת שברור לה בהקשר של הפערים ביניכם. אתה יכול לומר לה משפט שמתחיל כך: “שיערתי שאת יודעת/שברור לך ש…”

3. בקשה לברר מה ההסכם הכמוס של אשתך.

“אני בטוח שכשהתחתנת איתי, ציפית למשהו אחר. נשמע שמעבר לסתם פערים בנושאי דת, יש כאן משהו מהותי שמאד מפריע לך (חילוקי דעות בין בני זוג זה לגיטימי, אך ישנם נושאים שמעוררים תסכול רב, בגלל שמסתתרת מתחתם משהו מהותי יותר). אשמח לשמוע במה מדובר?!”. (יתכן מאד שהיא תתקשה למצוא את המילים הנכונות, אל תיבהל ואל תתייאש, פשוט נסה לעזור לה).

4. הצעה למצוא דרך לפתור את הבעיה באופן שמתאים לשניכם.

למשל: “חשוב לי שתהיי רגועה ומאושרת בזוגיות הזאת. אין לי שום מטרה לפגוע בך, אך חשוב שנדע להסתדר למרות הפערים ביננו. אני בטוח שניתן למצוא דרך בה נוכל להינות מהקשר ביננו למרות הכל…, בואי נחשוב כיצד אנחנו יכולים לכבד זה את דעתו של האחר.”

מקווה עבורכם שתצליחו להעלות ביניכם את מה שיושב ביניכם באופן לא מדובר ולמצוא את הדרך המאוזנת שתהיה טובה לשניכם!

מוטי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

לבעלי יש התפרצויות עצבים וזה איום ונורא!
עצוב לי. אני כותבת ובוכה מבפנים. אני נשואה כשנה וחצי לאדם מאוד מורכב. מצד אחד טוב לב, אוהב אותי מאוד , דואג לי, אבא נהדר, מרים אותי כל הזמן, אדם מאוד חביב, יש בינינו אהבה מאוד מאוד גדולה. כשאנחנו בטוב אנחנו בשיא. מצד שני הוא סובל מהתפרצויות עצבים. לא אלימות...
מה המטרה שלי בחיי נישואין? למה זה שווה לי?
שלום ותודה על האופציה לשאול ולקבל תשובה מקצועית, אני בחורה חרדית מיינסטרים בת 20 ברוך ה’ חברות מתחילות להתארס, אני יודעת שבקרוב אתחיל לשמוע שידוכים ואני לא בטוחה מה אני מרגישה כלפי זה… אני לא רוצה להתחתן “כי כולם מתחתנים, אז גם אני…” – זה הדבר הכי משמעותי בחיים-להתחתן- והייתי...
עבודה עם גברים שגורמת לי לחששות
אני מרגישה רגשות אשמה כלפי עצמי. לפני כחצי שנה התחלתי לעבוד בחברה חרדית שאומנם שומרת על כללי הצניעות אך בהחלט יש הרבה שיחות עבודה בין הגברים והנשים. אני לא עבדתי בעבר בעבודה שדרשה ממני שיחות עם גברים וכעת אני נדרשת לבצע לא מעט שיחות כאלה. לפעמים בצוות ופעמים בפגישות יחידניות...
פגועה מבעלי עד עמקי נשמתי
אני ובעלי נשואים 5 שנים עם שני ילדים . נישואים לא טובים . שנינו אנשים מאוד לא קלים . הדבר היחידי שטוב שיש לנו זה הילדים . מבחינתי זה גם הדבר היחידי שמחזיק אותנו יחד. יש בינינו פערי מנטליות . כמו כן בעלי הוא אדם כעסן. הכעס מתגלה בשבת כשאין...
אכזבה קשה מאישתי
לא מתבייש לשאול ולהכיר בעובדה שאני צריך עזרה…תמיד בחיי הייתי בצד החזק הקשוב והתומך וכדומה אבל הצרה של החזקים זה שכשהם נופלים אין מי שירים אותם…התחזקתי בשנות העשרה ישיבה תיכונית ישיבת הסדר ואז התחרדתי בישיבה טובה ….אחרי כמות נכבדת של שנות תורה ואושר בישיבה התחתנתי…בקיצור היה שם מקרה מסובך של...
ההתחזקות שלי היא אמיתית או שהיא רק בשביל למצוא אישה?
אני בן 27 חילוני, אני מגיע מרקע מסורתי בבית ושנות חיי המוקדמות קצת דתי אפילו. אמא שלי הגיעה מבית דתי ומאוחר יותר בחייה שחררה מעט מהקשר לדת, הכוונה שהיום אינה שומרת שבת אך עדיין אוכלת כשר צמה בכיפור מכשירה בפסח וכרגיל. לפני כחצי שנה טסתי להודו, ופגשתי שם המון אנשים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן