The Butterfly Button
אני סולד מאשתי

שאלה מקטגוריה:

אני סולד מאשתי. סולד זה עוד מילה עדינה למדי. פשוט מתעב אותה.

לפני למעלה מעשרים שנה נישאנו. והיא היתה אשה מדהימה. עד שלאט לאט במשך השנים גיליתי בן אדם אחר לגמרי. זאת לא האשה איתה התחתנתי. ואני לא יודע איך אחיה את שארית חיי לצידה.

פתאום אני מגלה עליה הרבה דברים. ואני מבליג. ומתגבר. ומתרגל. משוחחים על כך. מנתחים את הנושא ומגיעים להבנה הדדית ומתקדמים הלאה בחיים. בטוחני שגם היא למדה עלי כמה דברים לא נעימים ושוחחנו וליבינו את הסוגיה והתקדמנו הלאה. מה לא עושים בשביל שלום בית. אלא שלפני מספר שנים היא עשתה מעשה אשר לא יעשה ומפני צנעת הפרט לא ארחיב על כך במסגרת זו, דבר שממנה סבלתי אישית במשך שנים. ובעצם עד עצם היום הזה אני עדיין סובל מגרורות המעשה. וככל שניסיתי לשוחח על כך היא מתעקשת שאמנם היה בעיה בפרטים שוליים של המעשה אך המעשה כלשעצמו לא היה בו שום פגם. מבחינתי, לעומת זאת, וככל שאני מעיין הן בפרקטיקה של אותו מעשה והן בנקודות ההלכתיות הנלוות לזה, זה אחד מהמעשים החמורים ביותר שאשה מסוגלת לעשות לבעלה. ובכלל, גם בין שני שכנים זה בעייתי ברמות הזויות. אדם יכול לאבד בזה את כל העולם הזה שלו. ואם הבנתי נכונה את דברי חז"ל שנאמרו בנושא זה הרי שגם העולם הבא שלו בסיכון גבוה ללכת לאיבוד
.
אם היא הייתה מוכנה להכיר בכך ולהתחייב שזה לא ישנה ולא חשוב מה יקרה, להבין שזה כלל לא אופציה, אוכל לבלוע את המעשה ולהתקדם הלאה בחיים. כפי ששנינו עשינו פעמים רבות בעבר. אך מה לעשות וכמה שניסיתי להסביר את עמדתי והתחננתי אליה שתקשיב למה שיש לי להגיד, היא תמיד מסכמת את השיחה בכך שהיא לא חושבת שיהיה צורך לחזור על זה אבל היא לא יכולה להתחייב על שום דבר ואם הצורך יווצר שוב היא תחזור על הפעולה.

מעבר לחשש שאולי ושמא היא תחליט שיש צורך ומי יודע מה היא תעשה אז, עצם העובדה שהיא משאירה את האופציה הזאת על השולחן, גם אם רק בכדי להרתיע אותי, פשוט גורם לי הרגשת תיעוב כלפיה. ואין לי מושג מה אני עושה כשבעוד 3 ימים היא חוזרת מהמקווה. ואיך אני בכלל מתקרב אליה. והיא בכלל לא מודעת להרגשתי. לא מבינה מה נפל עלי פתאום. למה אני כזה קר ואדיש כלפיה. היא מנסה להיות דואגת ומסורה. באמת. אבל לא קולטת שמה שמבחינתה זה נושא שולי שעבר ובטל מהעולם והתקדמנו הלאה אבל אצלי זה יסוד היסודות. זה בוער בכל עצמותי. ואני פשוט לא מסוגל להתקדם הלאה. כל מה שהיא עושה, והיא עושה המון, טפל. בעיקר היא לא מוכנה לגעת. ובלי זה אני לא מרגיש שום הערכה כלפיה.

אז למה אני לא מתגרש?

כי אין לי את האומץ. כי אני חושש מהסטיגמה. ומהחיים של היום שלאחרי. ואיך אסתדר. (אני יכול להסתדר לבד. אבל זה לא אותו דבר) ומההרגשה/המבוכה של הילדים. וההסברים ש(לא) צריך לתת לכל הסקרנים בע"מ.

תשובה:

בס"ד

שלום וברכה שואל יקר

אני קורא את פנייתך כמה פעמים וחושב מה בעצם ניתן לכתוב לו , יש כאן כאב של אדם וכנראה זה מאוד כואב לו אם הוא מתאר תחושת פגיעה כל כך גדולה , אם אציע לך לדבר אתה את זה כבר ניסית , וכנראה לא פעם אחת ניסית אלא כמה וכמה פעמים , ואם כך מה עוד ניתן לעשות כדי לשנות את המציאות כל זמן שאתה בוחר להישאר בנישואים האלו .

ותוך כדי המחשבה עולה בי מחשבה נוספת אתה שואל איך אני יכול להתקרב אליה אם אני כל כך מתעב אותה , ואני שואל האם בכלל מותר לך להתקרב אליה ואני חושב על זה שיש כאן בעצם שאלת רב האם מותר לך לחיות אתה חיי אישות מלאים , אני מאמין ששמעת פעם על המושג של בני תשע מידות שזה תשעה מצבים בין איש לאשתו או באיש לבד או האישה לבד בהם אסור להיות בקרבה של אישות , וכפי שכתוב בשו"ע אבן העזר סימן כ"ה " לא יבוא על אשתו והיא שנואה לו בשעת תשמיש " ואם כך אולי אתה צריך לשאול רב אם מותר לך לחיות עם אשתך אם אכן אתה חש כלפיה רגשות כל כך קשים.

ואחרי הקדמה זו , אני אגש לתוכן הדברים אתה מתאר מציאות כאובה בה ישנה פגיעה בחלק הכי משמעותי בקשר בין בני זוג , פגיעה באמון ההדדי אתה מתאר מציאות בה אתה הולך כל הזמן עם חשש אולי אשתך תעשה צעד שמבחינתך הוא צעד שאסור שיקרה בין בני זוג , וכל מה שאתה מנסה לדבר אתה על זה שאתה לא יכול להמשיך כאשר הדבר הזה מרחף ביניכם היא מתבצרת בעמדה שלה.

אם ננסה להדגים את זה -זה דומה לשני שותפים שיום אחד מגלה אחד מהם ששותפו לוקח כל יום סכום כסף גדול מהקופה המשותפת , וכאשר הוא ניגש אליו ומציג לו את העובדות עונה לו השותף אתה יודע מה , אני מהיום אשתדל לא לעשות את זה , אבל אם אני יהיה זקוק לכסף אני יעשה את זה עוד פעם ולא יעדכן אותך , אתה מבין לבד ששותפות זה לא , שותפות לא יכולה להתקיים בצורה כזו , וכל שותפות נורמלית הייתה מתפרקת במצב כזה.

זה בעצם המצב אותו אתה מתאר אתה מתאר זוגיות בה אין אמון הדדי בין בני הזוג , היא כנראה חוששת ממשהו שקרה בעבר וגרם לה להתנהג כפי שהתנהגה , ואתה בטוח שמה שקרה לא יקרה וממילא רוצה להיות בטוח שהיא לא תעשה יותר כאלו דברים .

אך כאן יש לך משהו שאתה מצפה ממנה להתחייבות על משהו שאם לא תהיה סיבה לעשות אותו היא אומרת שהיא לא תעשה , רק אתה מצפה שהיא תתחייב שגם אם יהיה את אותה סיבה שגרמה לה אז לנהוג ככה שהיא לא תעשה כך , וכשאני חושב על זה אני מנסה להבין מדוע שהיא תתחייב על דבר כזה?

נחזור רגע למשל שלנו על השותפים מה היית אומר לו השותף הזה היה לוקח כסף מהקופה בגלל שהוא השקיע 70% ואמור לקחת 70% מהרווח רק השותף השני לא מאפשר לו , וכך מידי פעם הוא משלים את זה לבד בלי לשאול את שותפו , וכשמגיע אליו השותף בטענות הוא אומר לו אין שום בעיה אני מוכן לא לעשות את זה רק אתה צריך לחלוק איתי את הרווחים כפי שצריך ,

ואז יאמר לו השותף אין בעיה רק אני רוצה שתתחייב לי שאף פעם לא תעשה את זה יותר , והוא עונה לו אם החלוקה תהיה כמו שצריך אני לא אעשה את זה , האם במקרה כזה השותף של ה30 יוכל לצעוק שעושים לו עוול , האם הוא יוכל לטעון שהשותף שלו רמאי ? האם הוא יוכל להמשיך לטעון שהשותף שלו לא אמין ?

הרי כל אדם סביר שישמע את הסיפור יאמר לו מה הטענה שלך הכול תלוי בך אם תחלוק אתו את הרווחים כמו שאמור להיות , הוא לא יאלץ לקחת את חלקו ללא ידיעתך , ואם עדיין יש לו בעיה אף אחד לא מפריע לו לקום ולעזוב ,

וכאן אנחנו מגיעים לנקודה האמתית הוא לא רוצה לקום ולעזוב כי הוא יודע שיש לזה מחיר שאת המחיר הוא לא רוצה לשלם הוא יודע שהוא בעלים רק על 30% מהעסק ואם ככה הוא לבד לא יוכל לפתוח עסק בעוד השותף שלו יוכל להמשיך לבד ,

וכך גם אצלכם אני יכול להבין את התחושות שלך אתה מרגיש נבגד , אתה מרגיש שהיא עשתה לך משהו שלא יעשה בין בני זוג , אבל מה הפחד שלך שהיא תעשה את זה עוד פעם ? מדוע שהיא תרצה לעשות דבר כזה סתם כי היא רוצה להציק לך ? אכן אתה כותב שאתה חושש שהיא תחליט שיש בעיה ותעשה את זה עוד פעם , אך אם זה חשש אמיתי שהיא סתם תציק לך לשם להציק , וודאי שאין לך מה לחפש בזוגיות כזו , ואם כך ייתכן שבעומק ליבך אתה בטוח שהיא לא תעשה את זה סתם , רק אתה רוצה להיות בטוח שהיא לא תעשה את זה בכלל , בשביל זה צריך שהיא תחשוב שאסור לעשות את מה שהיא עשתה וכל זמן שהיא לא תכיר בזה שזה מעשה שאסור לעשות אין סיכוי שהיא תתחייב על זה ,

ובפרט שאני מבין מדבריך שלדעתה זה הדבר הנכון שצריך לעשות , ואם כן לדעתה אסור לה הלכתית לעשות אחרת כי אם זה מה שצריך אז היא חייבת לעשות את זה , ואם כדבריך שזה אסור לעשות אין לך מה לחפש שם ,

כל זה אני כותב אך ורק על פי מה שכתבת ועל סמך התחושות שאתה מעביר בפנייתך שהנעלם בה רב על הגלוי ,

אך אתה לא פנית לשאול האם להמשיך את הנישואים או לא אלא שאלת איך ניתן להמשיך את הנישואים בצורה טובה ,

ואם כך מדוע כתבתי את מה שכתבתי עד כה , מכיוון שזה הפתח שלך לשנות את ההרגשה שלך ביחס אליה , אני קורא בפנייתך שאתה לא שוקל גירושין כרגע , אך הסיבות שהזכרת הם סיבות שליליות מדוע לא להתגרש , אך לא כתבת מדוע אתה רוצה להמשיך את הזוגיות הזו ,

אם נחזור למשל אתה נמצא כרגע במצב של השותף של ה30% שהוא מרגיש שהוא מוכרח להמשיך את השותפות הזו כי אין לו ברירה כי הוא מפסיד מהפירוק יותר מאשר שותפו , אך בזוגיות לא ניתן לייצר זוגיות נורמלית אם אחד הצדדים מרגיש שהוא נמצא כאן רק בגלל שהוא חייב , בני זוג יכולים לחיות יחד חיי זוגיות מלאים שזה אומר שהם כוללים יחסי אישות , רק אם יש להם כן רק אם יש להם סיבה חיובית מדוע הם רוצים להמשיך את הקשר ביניהם , וכשאני קורא את פנייתך אני קורא שם שיש לך הרבה כן , שיש לך הרבה סיבות חיוביות , אתה מציין שיש ביניכם חוץ מאשר בנקודה הזו הרבה מהמשותף , אתה כותב שגם עכשיו היא מנסה להיות דואגת ומסורה , אתה מציין שבכל שאר הנושאים תמיד ידעתם להגיע להבנה הדדית , והאמן לי זה המון אין הרבה זוגות שיכולים לכתוב דבר כזה , אך באותה מידה כל הזמן אתה חושש שפתאום היא תתהפך עליך בנקודה הרגישה ביניכם ולהרגשתך זה מעיב על כל הדברים האחרים ,

אך מכיוון שאתה בכל זאת רוצה להמשיך אתה הלאה יש לך רק ברירה אחת והיא להתמקד במה שמחבר ביניכם ולא במפריד , ואם אתה רוצה להיות רגוע אולי כדאי לך לא לנסות לחפש מה היה כל כך גרוע במה שהיא עשתה והאם זה מותר הלכתית או לא , אלא להתמקד בך ולחשוב איך אני יכול לתרום לזה שזה לא יקרה יותר , מה אני צריך לעשות כדי שהיא לא תצטרך לעשות את זה עוד פעם,

ואני רוצה לומר לך משהו מתוך ליבי , כולנו כל בני האדם הדבר שהכי קשה לנו בחיים זה לקחת אחריות על דבר שלנו נראה שאנו היינו הטובים ומישהו אחר היה רע , ולפעמים זה לא רק קשה אלא זה גם נראה לנו שזה יזיק לנו למשל אם מאשימים אותנו שהזקנו לאיזה שכן והוא מסתובב בכל העיר ומשמיץ אותנו , ואנחנו מרגישים שאם נודה ונתנצל אכן הוא יפסיק להשמיץ אבל זה יגרום לנו להרגיש שאנחנו לא היינו בסדר , מתי שבסה"כ עשינו משהו שהיינו בטוחים שזה בסדר נכון בנינו מטר על חשבון השטח שלו אבל עשינו את זה בטעות גמורה והוא יודע שזה היה בטעות , ואם נודה יצא לנו שם של גנבים , אך אם אנחנו חושבים פעמיים אנחנו מבינים ששם של גנבים יש לנו כבר ואם נודה ונתנצל ונפצה אותו הוא יפסיק לספר את זה , ואולי אפילו יתחיל לספר כמה אנחנו טובים ולמרות שעשינו טעות בכל זאת פיצינו אותו וכו' ,

אך לא רק בגלל שכך אולי יכירו בכך שאנחנו בסדר אלא בעיקר כי ברגע שאני לוקח אחריות על מעשי ואני מבין שהמצב שלי תלוי בי וכמאמר חז"ל " אין הדבר תלוי אלא בי " ע"ז דף י"ז ויבמות דף ע"ח: (ואם תסתכל שם תראה איך ההבנה הזו גרמה גם אצל דוד המלך גם אצל רבי אלעזר בן דורדיא ליציאתם ממצב רע למצב טוב , ) , באותו רגע אני משפר את מצבי , באותו רגע אני הופך להיות זה שייקבע האם אני אהיה רגוע וידע שאני יכול להמשיך את חיי בשקט או שאני יהיה כל הזמן עם חשש מה אשתי תעשה לי ,

אני חוזר למה שכתבת , אם היא הייתה מוכנה להכיר בזה שזה עוול הייתי יכול להמשיך כרגיל כמו שעשינו פעמים רבות , שים לב איך אתה כותב בדיוק את הדבר הזה אם היא תיקח אחריות אני אהיה יותר רגוע , אולי גם היא חושבת כך איך אני יכולה להתחייב לו אם הוא מרגיש שהוא היה בסדר ואני שהגבתי למה שהוא עשה לא בסדר ואני צריכה לחזור בי ממה שעשיתי.

אולי היא אומרת לעצמה אם הוא ייקח אחריות על מעשיו ואז אדע שהוא הבין מה הבעיה במה שהוא עשה , אני אהיה רגועה שזה לא יקרה עוד פעם ואוכל לומר לו את המשפט שהוא כל כך מצפה לשמוע שאני בטוחה שזה לא יקרה עוד פעם , ושים לב היא לא יכולה לשיטתה להתחייב שזה לא יקרה כי זה תלוי בך לא בה , היא למיטב ידיעתה עשתה את מה שהיא חייבת לעשות ולכן היא אומרת לך בכנות אם זה יקרה עוד פעם אני אעשה את זה עוד פעם , אך אם היא תראה שאתה לוקח אחריות שזה לא יקרה היא אולי תוכל לקחת אחריות על עצמה ,

מה שכתבתי לך זה הדרך לחזור ולהתקרב אליה במצב הנוכחי בו אתם נמצאים , אך אין ספק שזה מאוד קשה , ולכן הדבר הנכון היה אם תפנו לייעוץ זוגי אצל גורם שאתם נותנים בו אמון , שם תוכל לפתוח את מה שכאן לא פתחת , וכך כאשר תשבו יחד מול אדם שלישי שיוכל לשקף לכם את הנתונים בצורה אובייקטיבית , כך אתה או היא תראו שטעיתם בתפיסה ביחס לאותו אירוע , ולבד תעשו את התיקון הנדרש , בצורה שבאמת תוכלו להמשיך לחיות בזוגיות איתנה , כך תוכל אתה להיות רגוע , כך תוכל לצאת מהרגשת התיעוב שאתה חש כלפיה , ולפנות את רגשותיך מהרגשה שלילית לחיובית , כך תוכל להפסיק לעסוק במה שהיא עשתה לך ולחפש כל הזמן כמה זה חמור ונורא , לעיסוק באיך אני יכול להפוך את חיי ליותר טובים ונעימים ,

יקירי אני בטוח שחלק מהדברים שכתבתי הם קצת קשים אך הדבר היחיד

שחשבתי עליו זה איך אתה תוכל להפוך לאדם יותר רגוע , שמח , ומאושר ,

ואני מבטיחך אם תנסה את זה , זה גם יקרה ,

ובנתיים אאחל לך שתמיד תראה בחייך רק טוב , ושפע גדול בכל מה שתעשה ,

בהצלחה

יהודה

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

דכדוך והתמודדות זוגית אחרי לידה
אני כמעט חודש אחרי לידה שביעית ב"ה, הלידה הייתה קשה מאד הפעם, סבלתי הרבה, וגם העיתוי של ערב פסח היה לא קל. חזרתי הביתה לימים של ערב חג, וכיוון שאין משפחה שיכולה לעזור, נעמדתי לגמור בישולים לחג. בעלי ניסה לעזור ככל יכולתו, אבל עדיין העבודה הייתה רבה. באופן כללי הזוגיות...
מתיש אותי להצטרך כל כך את בעלי
היי אני שופכת פה מלל מקווה שיהיה ברור אני פשוט שופכת כל מה שאני מרגישה בלי סדר מסוים אני מרגישה שאני נמצאת עם בעלי אבל יש חומה שקופה ביננו כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד לו אבל לא אומרת, מרוב חוסר זמן ועבודה קשה, אנחנו פשוט לא מוצאים זמן...
אני פמיניסטית ובעלי שוביניסט!
אני נשואה חמש שנים לבעל טוב ומסור ויש לנו שני ילדים ב"ה. יש משהו שמפריע לי בזוגיות שלנו. אני נוטה יותר לפמיניזם ובעלי שובניסט מובהק . יכול להיות שהזוגיות של פעם באמת הייתה מושתתת על שובניזם. בתורה גם אין שיוויון בין המינים, אבל הזמנים השתנו. והיום חיים אחרת … דבר...
בעלי לא רוצה ללכת לטיפול והזוגיות שלנו תקועה
היי, אני נשואה כ 6 שנים ויש לנו שלושה ילדים מאז שהתחתנו הרגשתי שהתקשורת בינינו מאוד לוקה בחסר ותמיד הרגשתי שהוא חסום רגשית ולא הבנתי למה, שנים שחשבתי שאני הבעיה ואז הבנתי שבעצם אמא של בעלי שלפי אבחנתי בלבד, היא נרקיסיסטית, היא בעצם הבעיה. ניסיתי להסביר לו בעדינות את הבעיה...
מאז שהתגרשתי אני חושש להתחתן
התגרשתי תקופה קצרה אחרי החתונה משום שהתגלו כל מיני בעיות נפשיות ועוד. לפני החתונה קלטתי קצת שמשהו לא בסדר ולא הסכמתי להאמין לזה העדפתי לחשוב אחרת וביום של החתונה ממש זה התפוצץ לי בפנים הרבה יותר ממה שחשבתי. וכרגע אני לא סומך על עצמי בנושא של שידוכים וכל שידוך שמציעים...
מרגיש שעשיתי טעות שהתחתנתי
אני נשוי קרוב לארבעה חודשים, ובאמת שלפני החתונה הכל היה טוב, הרגשתי שהיא מבינה אותי, שהיא רואה אותי, שאני יכול לדבר איתה ולהיות פתוח ושהיא תבין אותי. מהרגע שהתארסנו הקערה התהפכה על פיה, מרגיש לי שהיא חושבת רק על עצמה, רואה רק את עצמה, מאשימה אותי בכל דבר, המילה "למה?"...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן