שלום לך שואל יקר
קראתי את שאלתך בעיון ונראה כי אתה ניצב בצומת חיים מורכבת, ומפגש בין עולמות של – ערכים, צרכים כלכליים וזיכרונות עבר הטעונים רגשית, יחד עם הבדלי גישות בינך לבין אשתך ביחס לשילוב בין קמח לתורה.
לפי התיאור שלך, החרדה הכלכלית שאתה נושא איננה רק תחושה חולפת, אלא נרטיב רגשי עמוק השזור בזיכרונות ימי הנערות. הזיכרונות מתקופת המחסור, תחושות חוסר הביטחון, והמאבק היומיומי של ההורים – כל אלה חקוקים בתאי הנפש שלך.
בעקבות כך פיתחת עמדה, בה אחד מהדברים שהכי חשובים לך הינו: הימנעות מלחץ כלכלי. את הערך הזה אתה מציע ליישם באמצעות 2 אופציות- אופציה א' המשך לימוד בכולל תוך שמירה על רמת חיים בסיסית מאוד וצנועה. אופציה ב' העלאת רמת החיים, אך במחיר של יציאה לעולם המעשה שתגדיל הכנסות וממילא תאפשר רמת חיים גבוהה יותר.
לעומת זאת אשתך פחות חוותה את הקונפליקט שאתה חווית בעקבות אירועי עבר, ואולי גם פחות מחזיקה את המתח והעול הכרוך בניהול הכלכלי. ועל פניו נראה שהיא היתה רוצה להחזיק את החבל משתי קצותיו. מחד- להמשיך בעולם התורני מה שגורם להכנסה נמוכה יותר, ומאידך – להעלות את רמת החיים בנופשים וכדומה. ייתכן שמבחינתה שווה להעלות את רמת החיים, גם אם המחיר יהיה התמודדות עם מתח כלכלי מסוים.
בשביל לענות על מה שהעלית, ראשית הייתי רוצה להתייחס למנגנון החרדה שבנפשנו ולאחר מכן ננסה לגשת לשיח הזוגי ולפתרונות אפשריים.
טראומות וחרדה
אחד הצרכים הבסיסיים שלנו כבני אדם הינו לחוש ביטחון, ביטחון פיזי, נפשי וגם כלכלי. כשהמערכת הנפשית שלנו מזהה חרדה שמערערת על הביטחון, היא מנסה לגבש דרכים על מנת לא להיפגש ברגש הלא נעים הזה ולהימנע ממנה, לעתים גם במחירים גבוהים.
חשוב לזכור שגם לפחד וחרדה יש תפקיד, לסייע לנו ולהזהיר אותנו מסכנות, אך לעתים מערכת ההתרעה הפנימית, יוצאת מעט מאיזון ואז נוצרות חרדות מוגברות שעלולות לפגוע באיכות חיינו.
במקרה שלך, הנפש שלך גיבשה אסטרטגיית הישרדות , כתגובה לחוויות הלא נעימות שחווית בהקשר הכלכלי. למעשה כל פעם שעולה דיון כלכלי, מופעלים מנגנוני הגנה שמטרתם למנוע חזרה של חוויות עבר הכואבים. אלו יכולים להתבטא לדוגמה: בהימנעות מדיונים כלכליים, בקיצוניות בחסכנות ואולי בחרדה מתמדת מפני "נפילה" כלכלית ובקושי לקבל החלטות הקשורות בכסף וגם בתסמיני אזהרה גופניים כשדיון כלכלי עולה.
באופן פרדוקסלי, דווקא הטכניקות להימנעות ממפגש עם החרדה – מגבירות אותה. ככל שאנו בורחים יותר מהשד הנורא שמעורר בנו חרדה, ונמנעים מלהיפגש בו או להסתכל עליו, כך השד נתפס בעינינו כיותר מפחיד וזה מאלץ אותנו לרוץ יותר מהר, לעתים עד אפיסת כוחות…
אז מה כן ניתן לעשות? התחלה של פתרון יכולה להיות, בעצם הנכונות שלנו להתבונן לחרדה בעיניים. התבוננות כזו יכולה לכלול:
• הכרה וכבוד לתפקיד שהחרדה מנסה למלאות
• מה גורם לה?
• מה מעורר אותה?
• איך זה מרגיש בגוף?
• מה יקרה לי אם התסריט הנורא מכל יתממש חלילה. . .?
• מה עוזר לי להירגע, לנשום ולקחת דברים בפרופרציה?
וגם.. הכרה בחרדה כחלק אינטגרלי בחיים, שאולי אין טעם לברוח ממנו, אלא פשוט לשים לב לקיומו ולדרכי ההתמודדות שלנו מולו, ומה אנו יכולים לשפר בהסתגלות שלנו.
לאחר שהחרדה שלך תהפוך למעט יותר נסבלת. ( ניתן להיעזר לשם כך גם בטיפול פסיכולוגי). תוכל אולי להתבונן באופן ענייני יותר בסוגיה, כשאירועי העבר תופסים את מקומם במכלול השיקולים, אך לא מהווים שיקול יחיד. כמו כן, כשיהיה לך קצת יותר מרווח נשימה, תוכל אולי גם לדון עם אשתך בצדדים השונים של אופי הבית שהייתם רוצים ובצורת ההתנהלות הכלכלית שנכונה לכם.
שיח זוגי
הדילמה שהינך מעלה, עוסקת על פניו, בהבדלי גישות בינך לבין אשתך, לגבי ההתנהלות הכלכלית שנכונה לכם והאם נכון לצאת לעולם העבודה ולהתפרנס כהוגן, בשביל להימנע מתחושת מחסור.
ברם, כפי שהיטבת לתאר בשאלתך, מאחורי השאלה הטכנית לכאורה, עומדים גם: צרכים, ערכים, רגשות וחינוך מבית ההורים. וגם שאלות של מחירים וסדרי עדיפויות.
אשתך מעלה את הצורך בעלייה מסויימת ברמת החיים, אפילו במחיר של לחץ כלכלי מסוים, אך לא במחיר וויתור על לימודים בכולל.
לעומת זאת, אתה מוכן להעלות את רמת החיים, אך המחיר שבא מבחינתך בחשבון הינו רק- יציאה מהכולל והתפרנסות ברווח, אך לא מחיר של לחץ כלכלי.
למעשה יש כאן 3 ערכים, שהנכם נדרשים לכאורה להכריע בינהם:
• לימודים בכולל
• רמת חיים נאותה
• התנהלות כלכלית מרווחת
לכל אחד מהערכים יש מטען של ההיסטוריה האישית שלכם, הדוגמה שראיתם בבית הוריכם, הצרכים הנפשיים של כל אחד מכם והערכים שחשובים לכם. הייתם שמחים שניכם, אם היה מתאפשר לשלב את כולם יחד, אך כשאחד בא על חשבון השני, יש בינכם פער מה נכון לתעדף.
האמת, שפערים גם יכולים להיות הזדמנות לדיאלוג, הכרות עם השני וצרכיו וקירבה גדולה יותר. השאלה איך ניגשים לזה..
אם אנחנו במשחק סכום אפס, בה השאלה המרכזית היא- דעתו של מי תכריע? אז אנחנו נכנסים למאבקי כוח בו יש מנצח ומפסיד, או למעשה שני מפסידים, מהריחוק שנוצר.
גישה אלטרנטיבית יכולה להיות- איך אנחנו מצליחים להבין את עצמנו ואת השני טוב יותר ומתמודדים עם הפער? בעמדה הזו, אנו מניחים שבין בני אדם תמיד יהיו פערים, אך הרצון הבסיסי הינו למצוא דרכים להתקרבות.
אני מתאר לעצמי שאתה מתחבר לדרך השניה, ואז אפשר לחשוב על איך לנהל שיח כזה. הייתי מציע על כמה כללי מסגרת שיכולים לסייע לניהול של שיח כזה:
1. קביעת זמן לשיח ברוגע וביישוב הדעת, באופן שיהיה נעים לשניכם. לשיח רציני שכזה כדאי להקדיש זמן ואנרגיה ולבוא מוכנים ורגועים.
2. התייחסות רצינית ושיתוף כנה גם ברגשות ובערכים שמאחורי הצדדים השונים ולא רק לשאלה הפרקטית.
3. ניסיון להבנה עמוקה של הצד השני באמצעות שאלת שאלות שיקוף ובדיקה האם הבנתי נכון את עמדתו.
4. להיות מוכן להישאר בשאלה וללא צורך להכריע מייד, לתת זמן ואפשרות "להתבשל על זה" .
5. להישאר פתוחים גם לרעיונות וחשיבה מחוץ לקופסה.
באופן כזה ייתכן מאוד שיצוצו לפניכם פתרונות מעניינים, אך גם אם לא, הרווחתם התקרבות ושיפרתם את המיומנות שלכם בניהול פערים, שיכולים לצוץ גם בהמשך החיים.
פתרונות ברמה הפרקטית
לאחר שהעמקנו מעט בחרדה, התבוננו בדילמה דרך הפרספקטיבה הזוגית, אציע התבוננות שיכולה לסייע גם ברמה הפרקטית.
הצגת את האפשרויות השונות בשאלה בצורה מעט דיכוטומית/ בינארית, שייתכן שגורמת לקושי בפיתרון. את שלושת התחומים בהם נוגעת הדילמה הצגת בצורה של כן ולא. כולל- כן/לא, לחץ כלכלי- כן/לא, רמת חיים נאותה- כן/לא.
האמת שבכל אחד מהתחומים הללו ניתן להניח רצף מ1-10 ואז זה פותח שער לשילובים שונים ואפשריים.
כולל- גם אם אתה לומד בכולל, אפשר לחשוב על עסק מהצד בשעות הפנאי באופן חלקי וישנם אפשרויות מגוונות בסוג העיסוק, כמה הוא תורני ומה רמת ההשקעה הנדרשת.
לחץ כלכלי ורמת חיים, גם בזה יכול להיות לחץ כלכלי קל ויש לחץ כבד, וכן ברמת החיים יכול להיות עלייה קלה ברמת החיים או לחילופן רמת חיים גבוהה מאוד.
כשאנחנו מניחים שיש כאן רצף, אז המידה בה נבחר להשקיע במשהו אחד תגזור את המחירים בחלקים האחרים, אך ככל שנשקיע איפשהו באמצע הרצף, כך המחירים יהיו נמוכים יותר, אנסה להדגים:
אם תבחרו לחיות ברמת חיים גבוהה מאוד וללא שום לחץ כלכלי, אזי ייתכן שבאמת תצטרך לעזוב לגמרי את הכולל. אך אם תבחרו להעלות רק מעט את רמת החיים ותהיו נכונים גם להתמודד עם לחץ כלכלי קל, אזי יכול להספיק למצוא איזושהי עבודה קלה מן הצד, או שאשתך גם תמצא דרך להגדיל מעט את ההכנסה. ככה שהנגזרת של כמות העבודה והעלאת ההכנסה הינה- לאיזו רמת חיים תרצו לעלות ועם איזה לחץ כלכלי אתם נכונים להתמודד.
עד כאן לבינתיים, מקווה שהועלתי ותמצאו יחד את הדרך המדוייקת לכל אחד מכם ולבית המשותף שאתה וזוגתך מנהלים יחד. אם יש צורך בסיוע נוסף, ניתן לפנות במייל.
בברכה לשפע רוחני גשמי וזוגי
דוד ל.
דלג לתוכן
תגובה אחת
רק רציתי לומר ששואל השאלה ביטא בדיוק את התחושות שלי ואת התהליך שאני עברתי… בדיוק אותה חרדה מכסף ובדיוק אותה דרך התמודדות שזה פשוט מרגש אותי לקרוא את התשובה עכשיו כי קיבלתי אותה על מוכן🥺😇