שלום לך
תודה שפנית ושיתפת.
ניכר שהמצב הקיים כואב לך מאד. אתה כותב "אם לא היו לי ילדים 90% שלא הייתי ממשיך". זה מבטא כמה קשה לך עם המצב הקיים, עד כדי כך שאתה מוכן לוותר כמעט.
בוא נביט בדברים יחד.
אתה, לפי התיאור שלך, בן אדם חם ואוהב, רגיש ומרגיש, ומשקיע המון בזוגיות. רעייתך לעומת זאת, לפי התיאור שלך, קרה ומרוחקת, ואינה משקיעה בזוגיות.
הדבר מוביל אותך לתסכול עמוק וגורם לך להרהר במהות הקשר שלכם. ייתכן שאתה שואל את עצמך "האם היא באמת אוהבת אותי כמו שאני אוהב אותה? האם אכפת לה ממני? האם אני חשוב לה? האם היא בכלל רוצה להיות איתי?"
אתה מביט במציאות ורואה סימנים מדאיגים. היא לא מחזירה לך אהבה באותה מטבע, לא מתקשרת לברר מה שלומך, לא שמה לב ליום ההולדת שלך לפעמים, שוכחת לדאוג לצרכים שלך, ואפילו לא מביעה אהבה או חביבות במילים, כמו שאתה מבטא כלפיה.
לכאורה על פניו זה מוכיח שהיא לא אוהבת ולא רוצה קרבה וקשר.
לכאורה.
חשוב להבין שכמו בני אדם שונים זה מזה בצורך שלהם באהבה וקשר, כך גם קיים שוני באופן שבו הם מקבלים ונותנים אהבה, ובדרך שבו הם מבטאים את זה.
אצלך נדמה שהדברים ברורים. אתה אוהב וצריך קשר חזק וחם, ואתה נהנה להעניק ולקבל אהבה באופן גלוי וברור. מבחינתך, יותר אהבה זה יותר טוב. בשיחה אתה מעניק אהבה בכינויי חיבה ובמילים חמות. ביומיום אתה קונה מתנות קטנות להפגין אהבה ותשומת לב, וכשהיא רחוקה אתה מתקשר להראות לה שאתה חושב עליה.
בהתאם לזה, אתה גם מצפה שאשתך, אם היא מרגישה כלפיך כמו שאתה מרגיש כלפיה, תנהג באותו אופן. שתביע אכפתיות ואהבה, שתעשה מעשים קטנים שמוכיחים שהיא חושבת עליך, ושתתעניין בשלומך ובמצבך כשאתה רחוק.
אשתך לעומת זאת שונה ממך כנראה, גם באופן שבו היא מעניקה אהבה וגם באופן בו היא מקבלת אותו. בעיניך נדמה שהיא פשוט לא מרגישה כלום ולכן גם לא מביאה את זה לידי ביטוי. היא נראית אדישה וקרה, מאופקת ורגועה, ולא מביעה רגשות כמוך.
קשה לדעת למה אדם מסויים הוא חם ורגשי והשני מאופק ושקט. יכולות להיות הרבה סיבות לכך. חלק מהם קשורות במזג ובאישיות, וחלקן בהרגלים ובדוגמא אישית . אדם חם ושופע בדרך כלל גדל בסביבה בה מקובל להביע רגש באופן חפשי. ביטויים של קירבה וחמימות נחשבו רצויים ונענו באותה מטבע, והבעת רגש נחשבה דבר חיובי וחשוב.
יש אנשים לעומת זאת שהם גם פחות שופעים ורגשיים מצד עצם טבעם, אבל ייתכן שגם גדלו בסביבה שבה רגש הובע באופן מאופק וברמזים דקים.
זה לא אומר בשום אופן שהם מרגישים פחות או אוהבים פחות! זאת רק צורת ההבעה שבאה לידי ביטוי באופן אחר.
יש אנשים שמביעים אכפתיות ואהבה על ידי מתן שפע של מתנות והרעפת דברי שבח ואהבה. ויש המביעים זאת על ידי דאגה מרובה ושימת לב לצרכים של האדם אותו הם אוהבים. עבור אנשים שהורגלו להיות מוקפים במעשים גדולים של אהבה ודאגה, מחסור בזה הוא כמעט סימן לחוסר איכפתיות ולהעדר אהבה. מי שהורגל שאמא אוהבת אותו על ידי זה שהיא דואגת לו, עלול להיפגע אם הוא מאחר לשוב הביתה ומוצא את אשתו רגועה ונינוחה.
לעומת זאת אדם שגדל בסביבה שבה רגשות מובעים בצורה מינימליסטית ומבוקרת, הבעת רגשות חזקה עלולה להתקבל אצלם כחריגה ממקום שקט ובטוח לתוך מים סוערים. בעולם שלהם אהבה מובעת ברמזים דקים ובנועם שקט. בשבילם שתיקה משותפת יכולה להיות כמו שיחת נפש רוגשת.
אינני יודע לומר מה אתה ומהו אופייך, וגם אינני קובע דבר לגבי אשתך. אינני מכיר אתכם ואין לי יכולת להבין בשלט רחוק את עומק התכונות ומהות הקשר שלכם. אני רק מציע הסבר שניתן ללמוד ממנו איך פערים בהרגלים ובמזג יכולים לבוא לידי ביטוי בתוך מערכת יחסים.
בפועל, אתה הבאת לקשר את המזג החם והאהבה השופעת. והיא, כך נראה, הביאה סגנון שונה.
אז מה עושים?
בוא נחזור ליסודות.
על מנת להעניק אחד לשני אהבה ואכפתיות, ולהיות קשובים לצרכים ולרצונות ההדדיים, יש צורך לקיים תקשורת פתוחה וכנה.
אין שום דרך לבן זוג לדעת מה הם צרכיו ורצונותיו של השני אם לא יתקיים ביניהם ערוץ פתוח של תקשורת וכנות.
כל אחד מבני הזוג מביא איתו לקשר צרכים אישיים, רצונות וציפיות, וסגנון תקשורת . כדי לגלות אחד לשני את הצרכים והרצונות, וגם ללמוד את סגנון התקשורת של השני, חובה לדבר על הדברים באופן גלוי.
בבירור משותף כדאי להביט בשלושת הדברים הללו, (ציפיות, צרכים (רגשיים ופיזיים), וסגנון הבעת רגש ותחושות), ולראות איך ניתן לגלות יחד את הדרך לתקשורת פתוחה.
בסיפור שלכם נתת כמה רמזים על הזוית שלך.:
ציפיות – יש לך רמה מסויימת של ציפיות הנובעות אצלך מההבנה שכך צריך להראות קשר אוהב. אם בגלל שכך ראית והורגלת, ואם בגלל ההשקעה האישית שלך.
צרכים – יש לך צרכים גם פיזיים וגם רגשיים. ייתכן שאתה צריך שהיא תביע בפניך את אהבתה באופן גלוי ומפורש יותר, או שתביע דאגה ואכפתיות בצורה ברורה יותר.
סגנון הבעה – אתה מביע רגשות ומתקשר תחושות באופן גלוי וחם. אתה לא נמנע מלבטא אהבה באופן מפורש. אדרבה! כשאתה חש אהבה אתה מעניק אותה בשפע!
היא, לעומתך, בנויה אחרת. הסגנון שלה אינו מתאים כל כך לציפיות שלך, וייתכן גם שיש לך צרכים שאינם מקבלים מענה בעקבות כך. ייתכן שאל מול הביטוי המצומצם שלה בתחום הרגשי, היית אתה לא מספיק ברור בהבעת הצורך שלך.
בנקודה הזאת חשוב שיהיה לכם ערוץ פתוח על מנת שתוכלו לתקשר האחד לשני את הזוית שלכם, ואת הרצונות הצרכים שלכם.
איך עושים זאת?
אתן לך עיצה מעשית:
אני מציע שתשבו באוירה רגועה ונינוחה ותשחקו משחק קטן.
כל אחד יקח דף ועט ויערוך רשימה על בן הזוג. של מה הוא חושב שהם הצרכים של השני, הרצונות של השני, והציפיות של השני. בשלש עמודות.
למשל, עמודה א. צרכים פיזיים רגשיים. עמודה ב. רצונות וחלומות, עמודה ג. ציפיות.
רושמים שתים שלש רעיונות בכל עמודה, ואז מחליפים.
בנקודה הזאת, באוירה מבודחת ובשיח פתוח, ניתן לדבר באופן גלוי על מה אנו חושבים שהם ציפיותיו ורצונותיו של בן הזוג שלנו, ומה אנו מבינים שהם הצרכים שלו, ולהשוות אותם למה שהוא חושב באמת.
תופתעו לגלות שישנם דברים שלא ידעתם כלל אחד על השני. זאת הזדמנות מצויינת לתקשר באופן פתוח, לתאם ציפיות, ולהביע באופן גלוי צרכים ורצונות.
אם אתה מרגיש צורך בביטוי יותר מפורש של אהבה ואכפתיות, זאת ההזדמנות שלך להעביר לה את המסר!
אם היא רוצה לומר לך כמה היא אוהבת, תוכלו לדבר על כך באופן יותר פתוח וחפשי.
בנוסף, עם הזמן תלמד איך לקרוא את הסימנים שלה, ולהתאים את הציפיות שלך למציאות שלכם. היא תבין טוב יותר מה אתה צריך ורוצה, ואתה תתקרב אליה מבחינת ציפיות והתאמתם לסגנון שלה. במשך הזמן תפתחו רגישות גדולה יותר זה לצרכיו של זה, וזה לרמזיו וביטוייו של זה.
שיח פתוח ותקשורת על בסיס קבוע הם הדרך שלכם להבין אחד את השני טוב יותר ולהתאים את מעשיכם וציפיותיכם זה לזו.
חשוב שתדע להבהיר לה את צרכיך ומאווייך. ומאידך, חשוב מאד שאתה תפתח את הרגישות לצרכים שלה ולסגנון שלה. ככל שתספר יותר, כך היא תוכל להיענות לך באופן טוב יותר, ובמקביל זה גם יכול ליצור את האוירה הנכונה עבורה לספר מה היא רוצה ואיך היא רוצה.
מתוך דבריך ניכר שיש לכם בסיס נהדר לצמוח ממנו. אין לי ספק שככל שתתקדמו תהיה התקשורת ביניכם טובה יותר, ואהבתכם תצמח ותפרח!
בהצלחה!
יוסי
[email protected]
נ.ב. חשוב לי להבהיר שהתייעצות באתר דרך המייל, למרות היותה מבורכת ורצויה, אינה מהווה תחליף לטיפול מקצועי בשום אופן. אם אתה חש שיש תועלת בכך, אל תהסס לפנות ולהתייעץ עם איש או אשת מקצוע. עבודה עקבית, פנים אל פנים יכולה לנגוע בשורשי הסוגיות שאתם מתמודדים עימם ולתת מענה מתאים ועמוק. אשמח כמובן לתת הפניה אם תרצה בכך. אינני רומז לכך שאתם חייבים לגשת לטיפול. אין לי דרך לקבוע את זה. אבל אני מציע שאם אתם חשים צורך בכך, ומרגישים שיכולה לצמוח לכם תועלת מכך, אל תהססו לעשות זאת.
יחד עם זאת, לא נמנעתי מלתת לך עיצה מעשית ואולי הבנה ברורה יותר על מנת שתוכל להפיק מכך תועלת מיידית. אם עזרתי אפילו במשהו, אשריי ואשרי חלקי!
אני כאן לכל שאלה או הבהרה אם תרצה בכך.
דלג לתוכן
תגובה אחת
אני מקרה דומה. רק שאני האישה. ומרגישה שלא יודעת לתת מספיק ולא יודעת איך ומה.
אבל למזלנו יש לנו שיח פתוח וחופשי על הכללל. אז אני אומרת מה אני רוצה אם יש והוא מבחינתו נותן.
לבעלי היקר והאהוב אין שום דרישה מעבר שיהיה לי טוב ואז אני לא יודעת איך לעשות לו את זה.
אני ממש ממש אוהבת אותו אבל מסתובבת בתחושה של "לא נותנת מספיק/לא יודעת לתת"
משתדלת לקנות לו מדי פעם משהו אך הוא לא ממש מראה התלהבות
מה שאני רוצה לומר זה שכמו שאני רואה את זה, אתה צריך לומר לה בברור מה מפריע לך.
שמעתי על כאלו שנמנעות מגינויי חיבה בגלל הילדים שבאיזור ואחרי שנרדמים שוכחות לדבר עם הבעל בכלל.
תנסה להנהיג שעה זוגית פעמיים בשבוע על כוס קפה אפילו בבית