שלום וברכה,
ותודה על החסד הזה שאתם מאפשרים לשאול שאלות בצורה אנונימית, ולקבל מענה מקצועי.
אני בת 28, נשואה 6 שנים עם שני ילדים
אני חווה קושי אדיר בזוגיות.
ביני ובעלי יש פערים גדולים ברוחניות, באורח חיים, בפתיחות האישית והזרימה ובעוד הרבה דברים. אבל בעיקר, פער בתקשורת ובניהול שיחה.
כבר בפגישות הרגשתי בקושי האדיר לתקשר איתו, ורציתי לרדת מזה. היה עלי הרבה לחץ מההורים, ובסופו של דבר התארסנו. כבר ביום של ההצעת נישואין היו לי ספקות אדירים, ומשם התחלתי רק להדרדר בשמחת החיים שלי. גם בין האירוסין לחתונה חוויתי קשיים גדולים לתקשר איתו, וזו היתה התקופה הכי איומה שלי בחיים. שכבתי במיטה שבועות ובכיתי. ניסיתי לקבל מענה מקצועי, אבל לא ידעתי לפנות לגורמים הנכונים, וגם זו היתה תקופה קצרה מדי. הגעתי לחתונה עם תחושה גדולה של מאמץ לשמוח ולהתחבר. אני ממש שונאת את החתונה הזו, ולא מסוגלת להסתכל על התמונות ולהיזכר.
עד היום אני מרגישה שהזוגיות איתו היא מאמץ אחד גדול לגשר על הפערים ולהתחבר. לדעתי, פערים לכשעצמם הם לא מרכז הבעיה, כי בין כל שני אנשים יש פערים (גדולים, או קטנים, אבל ישנם) ובקשר בין אנשים היופי הוא לגשר עליהם ולמצוא את המקום בו נפגשים, אבל כשיש פער בתקשורת, יש חסם מלהתחבר אחד לשני. יש בינינו הרבה מאד אי הבנות, אפילו ברמה של לסכם דברים טכניים- כל אחד מבין את השני הפוך. וזה גורם הרבה תסכול והרגשה לשנינו שלעולם לא נבין אחד את השני.
המזל הוא, שהוא אדם שיודע לתת ולעזור, והוא משפחתי מאד (בקשר איתי עוד לא רואים את זה עדיין..אבל זה קיים באופי שלו). אני לא חושבת שיש לו בעיות אמיתיות בתקשורת, אלא שהוא אף פעם לא למד איך לתקשר, ואני לא יודעת למצוא את הדרך איך לדבר אליו בצורה שהוא יבין אותי כמו שאני מתכוונת. (במשפחה שלו תקשורת, שיתוף, דיון אלו דברים מחוץ לחוק )
מנסיוני, הוא אוהב את הזרימה, והחופשיות שלי לשתף, ואפילו מחפש את זה ומצפה ממני לרמת שיתוף גבוהה. עד כדי, שנוצר מצב שאם אני זורמת, שמחה, משתפת ומוצאת נושאי שיחה מעניינים- מעניין לו ושמח וטוב. ואם לא- משעמם לנו, ולא יוצא לנו כלום ביחד. כשאנחנו יוצאים, אם אני לא אקח את המושכות, אנחנו נשב ערב שלם ונשתוק. אולי נאכל, אולי נדבר דברים טכניים (כמו איפה לחנות..) אבל לא שום דבר מעבר. גם בלילות שבת ועוד, אם אני לא יוביל, לא יהיה כלום. ואח"כ הוא מתבאס ואומר לי שאני זו שלא רציתי. בקיצור, הוא לא יוזם פעולות של חיבור, למרות שהוא כן רוצה להתחבר.
הקושי הגדול הוא שגם אני מחפשת וזקוקה ממנו לשיתופיות והיוזמה ביצירת קשר ושיחה, וכשאני לא מקבלת את זה, נגרמים לי רגשות ממש קשים. שיתוף, הערכה ופידבק חיובי זה חמצן עבורי בשביל להמשיך להעניק.כשלא אומרים לי מילים של הערכה ואהבה, זה מוריד לי את החשק להתאמץ בשבילו ובשביל הבית. וכשהוא לא משתף אותי במה שעובר עליו, יש מין שתיקה ארוכה מצידו, אני מרגישה שהוא מסתיר, ואז אני גם לא רוצה לשתף אותו, אבל הוא מאד כועס על זה. אבל אם אני זורמת, פתוחה ומשתפת בדברים אישיים כשהוא לא, אני מרגישה חשופה ופגיעה למישהו אטום, שלא מביע אמפתיה, לא נותן עצות או ממשיך לדבר על הנושא, לא נותן שום דבר מעצמו לשיח אלא רק מקשיב ואומר 'אוקי', ומעל הכל, לא חושף את עצמו ונותן את עצמו והאישיות שלו.
בתחילת הנישואין היה לו הרבה רצון, אבל לי ממש לא היה, בגלל הנסיבות בהן התחתנתי, כל מה שרציתי זה לעזוב. בהתחלה עוד הצלחתי להסתיר את כל החוסר חשק הזה, בתקווה שאני אטפל בעצמי ונצליח כן לחיות יחד באהבה ובתקשורת טובה, כי פחדתי להתגרש. בסוף זה יצא החוצה, וכמובן שהוא מאד נפגע מזה, וזה טלטל וערער עוד יותר את הכל. היום, ירד לו החשק מאד ביחס להתחלה (מבינה אותו..) והוא עסוק לשקם את עצמו.
הלכתי במשך שנה ליעוץ אצל מישהי שנחשבת ממש טובה, אבל לא אהבתי את האישיות שלה ולא הצלחתי להתחבר. בסופו של דבר, בעלי הוא זה שהולך אליה, וזה תורם לו הרבה. אני רוצה לנסות הכל כדי לא להתגרש, ואם זה לא ילך, אדע שניסתי מה שיכולתי, וכנראה זה מה שה' רוצה ממני…
אני חושבת שאם אני יקבל איזה כח אלוקי להיות במקום של לקחת את הזוגיות הזו בידיים, ללכת לטיפול ולעשות עבודה, בסופו של דבר אוכל למצוא את הדרך וללמוד איך להסתדר ביחד, וזה יכול להשפיע גם עליו. כי כמו שאמרתי, האנרגיה והרצון שלי הם אלה שמניעים את הכל. אבל, איך יהיה לי כח להשקיע כשאני לא מקבלת שום דבר מצידו? אני לא יכולה להיות היוזמת היחידה ומי שמחזיקה לבד את הקשר, מטפחת ומתחזקת.
תודה רבה,
מעריכה מאד את הזמן והידע המקצועי שאתם נותנים.
דלג לתוכן



תגובה אחת
כקוראת, התמלאתי גם אני הערכה גדולה אליך, השואלת. יש המון תבונה, וגם לקיחת אחריות גדולה ועבודה עצמית שניכרת בין השורות שלך.
רק בקשר לדבר אחד הזכרת שבעלך הולך ליעוץ לאישה.
לדעתי זה דבר מסוכן.
גם אם המעורבים בדבר הם יראי שמים וכל הרצון שלהם רק לטוב – בטבע האדם קשה מאד שגבר יתיעץ עם אישה על זוגיות, או הפוך, ושלא יווצרו רגשות כלשהם ביניהם.
בעקבות דברים שנתקלתי בהם, כולל גם סיפור שבהרבה סיעתא דשמיא נעצר לפני אסון – אני חושבת שזה חייב להיות קו אדום שלא עוברים.
מאחלת לך מכל הלב רק טוב, ושמחה, ואהבה והבנה ביניכם. בקרוב.