The Butterfly Button
אני ובעלי לא מסכימים על מקום מגורים

שאלה מקטגוריה:

נשואה טרייה לבעלי, אנחנו לא מסתדרים אנחנו רבים על איזור המגורים העתידי שלנו ללא הצלחה, אנחנו בטיפול זוגי, לי חשוב להקים את העסק שלי באיזור שהוא מאוד ספציפי בין שעה לארבעים דק נסיעה מהאיזור שלנו , בעלי לא מוכן לשמוע הוא רוצה לגור ליד אמא שלו , הסברתי לו כשיהיה לנו ילד אז זה לא יהיה אידיאלי עבורי לנסוע לעסק שלי ואני ממש אשמח למשהו שיהיה לי קרוב על יד הבית , הוא לא מוכן לגור באיזור אחר, יש איזה מקום ליד המקום שרציתי לפתוח בו את העסק שלי הוא כ15-20 דק נסיעה שזה עדיין לא אידיאלי עבור אמא , בנוסף בעלי ילמד וזה יהיה לו קרוב ללימודים יש המון טיעונים למה זה יהיה לנו נכון לעבור אבל הוא לא מוכן בנוסף שכירות יותר זולה , זה רק מתדרדר באמת כבר לא יודעת מה לעשות זה יושב לו על משהו רגשי וגם לי יושב שלא אגשים את עצמי גם כבעלת עסק וגם כאמא וראייה. מאוד מבואסת לא רואה את האור בקצה המנהרה

תשובה:

שלום לך יקרה ואהובה

ראשית סליחה על העיכוב במענה – אילוצים שונים שלא בשליטתי.

קראתי את השאלה שלך בעיון כמה וכמה פעמים – מקווה ומתפללת שאהיה השליחה קצת להקל ולעזור.

דבר ראשון שאת בטח יודעת לבד אבל חשוב לי להנכיח אותו זה – להתפלל לעזרה משמים. יש פה דילמה שמעסיקה אותך הרבה – וזה מאתגר. אם זה בתפילה הכתובה מהסידור ואם זה במילים שלך, איך שהכי נח לך בקשי ממנו עזרה והכוונה ושאת רוצה להרגיש שהוא איתך במסע. לפני הרבה שנים שמעתי מהרבנית ימימה מזרחי שאומרת על זה שאומרים “אין תפילה ששבה ריקם” – הלא בעיני הבשר שלנו אנחנו רואים לפעמים תפילות שהתפללנו והפצרנו והבקשה לא התמלאה אז מה זה נקרא? התפילה במקרה כזה לא שבה ריקם? מה שהיא אמרה זה שעצם התפילה, והעמידה לפני מישהו שאנחנו מאמינים שהוא כל יכול ומנהל את העולם, ועצם זה שאני יודעת שיש עוד מישהו שנושא איתי בנטל ואני לא לבד – זה כבר עזרה משמעותית בהתמודדות ובלי קשר לתוצאה ולבקשה – כבר קיבלנו עזרה. אז ממליצה לך בחום להמשיך להתפלל ולבקש חיבוק ועזרה מרבש”ע.

בואי נתייחס לגופו של עניין: קראתי את השאלה שלך והרגשתי את המתח, הבהילות ואפילו סטרס שאת או אתם נמצאים בו. חשוב לי להגיד לך שזה מאוד מאוד נורמאלי והגיוני. נורמאלי מ2 היבטים: גם בהיבט של חילוקי הדעות: אני לא יודעת מה המצב באופן כללי ומה גרם לכם ללכת לטיפול זוגי אם רק ההתמודדות הזו או עוד דברים ברקע – אבל באופן כללי חשוב להחזיק את הידיעה שזה בסדר שיש חילוקי דעות (ברמת הנורמה כמובן) בין בני זוג. יש לנו תפיסה מוטעית שמקורה כנראה מגיע מסרטי הוליוויד המיתולוגיים שזוגיות זה קסום, ותמיד בני הזוג הם במיטבם ומאופרים ויודעים מה לעשות, ומשהו קסום ומלא פרפרים ויש הפי – אנד והכל תותים. התפיסה הזו מגיעה גם מכל הרשתות החברתיות שמחצינות הרבה יותר את החיים הטובים. את המצלמה ממהרים לפתוח ולייחצן כשמדובר בבילויים ובפאן – וכמעט אף אחד לא רב ומתווכח ומוציא את הכביסה המלוכלכת לפני כולם. ולכן, כל עוד חילוקי הדעות הם ברמה הגיונית ובמקביל קיימת אהבה והידברות וגם דברים שאנו כן מסכימים עליהם – אני חושבת שכדאי לדעת שזה מצוי וקיים ונורמאלי.

עוד משהו שהייתי רוצה שתעשי, זה שתביני את עצמך שאת מתוסכלת, ולחוצה, ושהיית רוצה שיסכימו איתך מייד וכו’ וכו’. ממש תתני לעצמך מענה רגשי. תחשבי שאת יושבת בספת הפסיכולוגית או היועצת או שחברה טובה מספרת לך שהיא מתמודדת בדיוק עם אותה סיטואציה שאת נמצאת בה: אני מאמינה שעוד לפני העצות שהיית מציעה לה (ובמאמר מוסגר אכתוב שעדיף לתת כמה שפחות עצות. אלא עדיף לתת למתמודד למצוא את התשובות בעצמו. הן קיימות. בוודאות. הקב”ה לא נותן לנו ניסיונות שאיננו יכולים לעמוד בהם!). בכל מקרה, תני לעצמך מענה רגשי בכל פעם שעולה בך התסכול: אולי בהחלה יהיה לך יותר נח בכתב ואח”כ בעל פה.

חשוב להבין, כשאנחנו חווים תיסכול שהוא לא מטופל רגשית פנימית אצלינו-במובן מסוים נמשיך לקבל את אותו תיסכול מהסביבה שלנו

אם אנחנו שמחים ורגועים מבפנים -אז בגדול ימשיכו לקרות לנו דברים שמחים , ולכן המפתח לשינוי הוא בשינוי החוויה הפנימית אצלינו, וכשזה יקרה אצלך אני מאמינה שתראי שינויים בעז”ה.

אחרי שהבנו שזה נורמאלי לא להסכים, והבנו שאת מתוסכלת ושאת יכולה לתת לעצמך מענה רגשי ולא צריכה לחכות רק לפסיכולוגית שתעשה את זה או ליועץ הזוגי פעם בשבוע – בואי ננסה להבין ביחד מה עוד את יכולה לעשות.

כתבת שאתם נשואים טריים – אני לא יודעת כמה טריים, אבל בכל מקרה אני מבינה שאתם ממש זוג צעיר ויש פה דילמה מהותית של מקום מגורים. למה אני אומרת שזה מהותי? כי בטח גם את מבינה (ואולי לכן את ככה נסערת) שמקום מגורים לא מחליפים כמו בגד או זוג גרביים. במקביל, עוד שבועיים בעז”ה פסח ויש חג והכנות ואני מרגישה וחושבת שההתמודדות הזו תופסת לך כרגע את כל החלל: כי מבחינתך זו החלטה גורלית שתשפיע על כל התחום התעסוקתי וההגשמה שלך בחיים.

במידה וההחלטה הזו יכולה להידחות בחודש עד ר”ח אייר נניח, הייתי מציעה לך לשים את זה בצד. את לא מתעלמת מזה – אלא את רגע נהנית מהחיים כזוג צעיר. נהנית מהחג שהולך להגיע, מההכנות המשותפות אליו. שימי את כל החבילה המציקה הזו של מגורים ועבודה בהשהיה לחודש הקרוב. מגיע לכם ליהנות מהחג ומההכנות אליו ואני לא רוצה שהשיח הזה יגרום להכל להיראות מטושטש. מכירה את זה שזגוגית החלון מלוכלכת ואז נראה לנו שכל מה שמבעד לחלון מלוכלך – כשבעצם מה שבחוץ הוא אביבי ומקסים – וזה רק החלון שלנו שמלוכלך ואנחנו צריכים לנקות אותו. כך גם כאן – בהנחה שבאופן כללי כן טוב לכם וכיף ביחד – אני מציעה שתשימי את דילמת ה’עבודה – מגורים’ בצד ותהני מהחג ככל ותוכלי. ואם המחשבה על זה מציקה לך ממש תגידי לעצמך “תודה מחשבה שבאת, אני רוצה להנות מהחג ואני אטפל בך בר”ח אייר. בינתיים אני מתמקדת בכאן ועכשיו ולא חיה את דאגות העתיד” את לא מדחיקה או מתעלמת את רק בוחרת ליהנות מהרגע ומהחג ולטפל בהמשך במה שטעון טיפול.

אני רוצה להוסיף שהרבה פעמים כשנותנים לאתגרים קצת ‘לנוח’ ומרפים מהם פתאום משהו משתנה בסיטואציה ומסתדר.

אני אוהבת בכאלה מקרים להזכיר לעצמי את הפסוק “הרפו ודעו כי אני ה'”. לפעמים אנחנו כל כך מחזיקים את הסיטואציה ומנסים לנהל אותה ולחוצים ממנה שאנחנו כביכול לא משאירים להקב”ה מקום בתמונה והוא (שוב, כביכול) נותן לנו להתנהל לבד. כשמגיעים למבוי סתום כדאי לפעמים להרפות ולתת להקב”ה שהוא גם השותף שלכם בבית לעזור לנו ולנהל את הסיטואציה. “לשחרר” זו לא סיסמא מהשפה אל החוץ זה עמדה פנימית של שלווה. של הבנה שאת עשית את המקסימום ועכשיו את מוסרת את הטיפול למי שהוא כל יכול. וגם אם חלילה התוצאה לא תהיה בדיוק מה שאת מדמיינת -אנחנו כיהודים מאמינים יודעים שזה מה שהיה צריך להיות והכי טוב לנו.

ולעניין עצמו:

אני קוראת את השאלה שלך ונשמע לי שאת בחורה עוצמתית ויש לך דעה מוצקה על דברים: מקסים בעיני שאת יודעת מה התחום שאת אוהבת ורוצה לעסוק בו, איפה נכון לך לעבוד בזה, את יודעת “מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה” וזה כל כך לא אופייני לבנות בנות גילך שהן בתחילת הדרך. שאפו לך על זה! אני מרגישה שיש לך הרבה עוצמות שגורמות לך לדעת מה נכון ומה כדאי ובטוחה שכבר השגת בחיים הרבה דברים בזכות העוצמות הללו. כשזה מגיע לשטח הזוגי – אני מציעה לך להשתמש באנרגיות ובעוצמות שלך בתבונה: כי יש פה עוד מישהו במרחב הזוגי. מישהו שבחרת בו לא מזמן כי הוא נגע לך בלב. מישהו שרצית להתחתן איתו כי היו לך חלומות לגבי ואיתו. נכון שלפעמים אחרי תקופה ההתאהבות הגדולה משתנה לאהבה פחות סוערת – וחשוב גם אז להביא למרחב הזוגי את ההתחשבות וההשתוקקות שהיתה לנו קודם. למה אני כותבת את כל זה? כי אני מרגישה שיש לך מתווה מאוד ברור מה נכון ומה רצוי ומה טוב – ואני רוצה להציע לך לנסות לשבת עם בעלך לשיחה רגועה ואמיתית אפילו מחוץ לבית (אומרים ששיחות מסוג זה עדיף לעשות מחוץ לבית כי שם אנחנו תמיד נשארים באיזשהו קונספט של ‘נחמדות’ ולא נגררים חלילה לצעקות או מריבה סוערת) אני רוצה שתנסי לבוא ממקום אמיתי, חלק ושקט ולשמוע מה באמת מציק לבעלך. מה החלומות שלו, מה העמדה שלו, למה מפריע לו להיצמד לתוכניות שלך ויש לו רצון אחר.

שיחה כזו אין פירושה שאת מסכימה או מוותרת על החלומות שלך, או לא הולכת להגשים אותם. שיחה כזו מטרתה דבר ראשון לשמוע ולראות באמת את הצד השני. לשיחה כזו מגיעים אחרי עבודה עצמית שעשינו עם עצמינו והבנו שאנחנו רוצים ומנסים לבוא ממקום מסוקרן, שאנחנו מתכוונים לא להתפרץ לצד השני למשפטים ולדייק אותו אלא רק באים להקשיב. אפשר גם בתחילת השיחה להגיד: חשוב לי לשמוע אותך עד הסוף, אני רוצה להקשיב מה יש לך להגיד. אני סקרנית להכיר אותך עוד. אני אפילו ארשום את הדברים. אני לא מתחייבת מראש להסכים או לשנות את דעתי – אבל חשוב לי מאוד לשמוע מה דעתך.

חשוב לי שתביני, שלצערי זה לא הקונפליקט הראשון שתתמודדו איתו: החיים מלאים בקונפליקטים לצד השמחה והאהבה. ושיחות כאלו הן אבן הבסיס בהתמודדות זוגית: להקשיב לצד השני עד הסוף ולנסות לראות גם אותו. כמו שאמרתי – אין בהקשבה ובהאזנה הזו משום הבטחה להיענות לבקשה – מתחילים בהאזנה. בדר”כ, כשמגיעים ממקום נקי להאזנה ובאים להקשיב באמת משהו בהתמודדות מתרכך בעז”ה ולפעמים מתבהרת התמונה ומתברר שיש דרך נוספת לפתרון ולא רק מה שחשבנו עד כה.

עוד משהו שהייתי רוצה להאיר כשקראתי את השאלה שלך: את עדיין צעירה מאוד – וזה כנראה לא בהלימה לכישורים שיש לך ולמודעות הגבוהה של מה את רוצה לעשות ומה צריך לעשות בשביל להוציא את הרצונות מהכח אל הפועל. אני רוצה להציע לך לא להסתכל על החיים בגישת “הכל או כלום” או בגישת “שחור או לבן” או בגישה שבשביל להגיע למטרה מסויימת יש רק דרך אחת לפסוע בה. אני אוהבת להסביר את זה בדוגמה פשוטה של: “איך מגיעים לפתרון של 4 בתרגיל?” הרי יש אינסוף דרכים: זה לא רק ש 2+2 שווים 4. גם 8 חלקי 2 שווים 4 וגם 1+3 שווים 4. ככה בחיים שלנו: אין רק דרך אחת להגיע לתוצאה מסויימת. ונכון שבשלוף תמיד יהיה לנו קל להגיד ש 2+2 שווים 4 כי זה האוטומט וככה ‘הכי מסתדר’ אבל אם נעמיק נראה שיש הרבה דרכים יצירתיות להגיע לאותה תוצאה.

אני רוצה לשתף אותך שהשתתפתי בכנס של בעלות עסקים והם ניסו להסביר על חשיבה מחוץ לקופסה. הם הביאו כדוגמא אישה יקרה חסידת חב”ד שמתגוררת בחו”ל והיא מאוד אהבה בארץ להתעסק בארגון וסידור הבית – היא היתה אלופה בזה. כשהיא עברה לגור בחול היה ברור לה שזה עיסוק לא רלוונטי – כי מי יכיר אותה בחו”ל, והיא בכלל מעדיפה לעבוד עם יהודים וכמה יהודים יש במקום אליו היא נוסעת בשליחות. מפה לשם היא התקשרה עם יועצת עיסקית שהסבירה לה שהשמים הם הגבול: והיא יכולה לעשות קורסים דיגיטאליים לארגון הבית והיא גם יכולה ללוות אירגון בתים בזום או בסקייפ. אני רוצה לספר לך שהאישה הזו מצליחה לארגן הרבה הרבה בתים בארץ – והכל בלי להיות בהם, הכל בשלט רחוק! היא סיפרה שהיא מרוויחה סכומים אגדיים מכל העיסוק הזה וכמה היא רק היתה צריכה שיפתחו לה את העיניים ויסירו ממנה את האמונה המגבילה שבארגון בתים חייבים פיזית להיות בבית. אני מספרת לך את הסיפור הזה כי הוא היה בשבילי מודל לכך שהחסמים הם במח שלנו: ומה שנראה לנו הגיוני ולא הגיוני – זה רק בראש שלנו והשמים הם הגבול. ואפילו להיפך: בעלי עסקים יספרו לך שהדילמות שהם התמודדו איתם והאתגרים רק גרמו להם לפרוץ קדימה למקום טוב יותר מאשר אם הם היו באזור הנוחות.

כך גם במקרה שלך: מציעה לך לבדוק שוב את האמיתות שכרגע נראות לך חד משמעיות: חייבים לגור קרוב לעסק? מי אמר? חייבים להיות על יד ההורים שיטפלו בילד? מי אמר שהם יוכלו לעזור? מי אמר שא”א למצוא פתרון אחר? אני לא אומרת שבהגיון זה נשמע “יותר נח” – אבל יכול להיות שאם נתאמץ נראה שאנחנו מצליחים להשיג יותר ממטרה אחת. בדיוק כמו בסיפור של מארגנת הבית: היא הצליחה להגשים 2 חלומות גם לעסוק בתחום שהיא אוהבת אותו וטובה בו וגם לעשו את השליחות האידיאולוגית שהיא מאמינה בה. איזה כיף זה.

עוד 3 דברים לקראת סיום שאני רוצה להגיד לך :

כפי ששמת לב אני מאוד מאמינה בעבודה אישית, אני מאמינה שכל מה שקורה לנו בחיים החיצוניים זה שיקוף של הנפש וההתמודדויות שלנו פנימה ולכן אני רוצה להזמין אותך להתבונן בעצמך:

האם יכול להיות שאת ‘נבהלת’ מזה שבעלך לא מסכים מיד להתיישר לרצון שלך? האם זה אומר עליך משהו? האם אולי את מפרשת את זה (בטעות) שאת לא אהובה בעיניו? שאת לא מספיק חזקה או דומיננטית אם הרצון שלך לא קורה? האם אולי את אוהבת לקבל את הדברים ‘כאן ועכשיו’ ופחות מתחברת לתהליכים? נסי לבחון עם עצמך כיווני מחשבה כאלו – יכול להיות שהקב”ה מזמן לך התמודדות להתקדמות פנימית ומהותית. כשתביני שאת אהובה ועוצמתית בלי לצפות לאישורים מבחוץ – זו גאולה אמיתית

עוד משהו שהייתי רוצה זה להחזיר אותך לרגע, שהיה כנראה לא מזמן, בו אמרת לבעלך “כן” או סתם אמרת כן לשידוך: מה שם שימח אותך? מה גרם לך להתרגש? מה אולי עשה “פרפרים”? אני לא רוצה שהתמודדויות של שטף החיים יגרמו לך כביכול ‘לשכוח’ ממה שכן יש בו ואני מאמינה שאם בחרת בו, ידעת לזהות מה טוב לך. תנסי לעשות לעצמך רשימה כתובה או וירטואלית של המעלות הטובות שיש בו – כשמתמקדים בטוב – הוא גדל. אני מאמינה שזה ישפיע לטובה גם על הדילמה של איפה לגור. את תגיעי ממקום אחר לשיח וזה בעז”ה ייטיב איתכם.

אני מאמינה בשיקופים – בזה שהסביבה משקפת לנו על מה בתוכנו אנו צריכים לעבוד: אני רואה שאת כרגע מתמודדת עם מציאות בה את כביכול לא מצליחה לקבל את מה שאת רוצה: את רוצה לגור במקום מסויים וזה כרגע לא הולך. מציעה לך לנסות לבדוק עם עצמך האם את עצמך את מקבלת? האם יש לך ביקורת עצמית והלקאה עצמית מיותרת? האם כשיש לך רצון קטן או גדול שתלוי בך את מממשת אותו? את נותנת כבוד לרגשותיך? נגיד אם עכשיו את חושבת שאת צריכה לנקות לפסח ואין לך חשק וכח- את מכריחה את עצמך? או שאת יודעת לבחור בתוך הסיטואציה מה כן יכול לשמח אותך? מה את כן יכולה לבחור (נניח אפילו לבחור מה לנקות קודם או אח”כ, או לבחור לנקות את מה שבאמת צריך לפסח ולא סתם לנקות איפה שלא חייבים). חשוב שתתני מקום לרצונות שלך – כי אז היקום יחזיר לך באותו מטבע.

וממש לקראת סיום, אני מאמינה שאת יודעת ובכ”א חשוב לי להציף: אמונה: אמונה שה’ לא רוצה להתעלל בך. הוא העמיד אותך בניסיון כי יש לך ש.ב. להפיק מהשיעור הזה. זה לטובתך. שאלי כל אחד שהתמודד בחייו עם משהו – יודע להגיד שלאחר שהוא צלח את הניסיון הוא גדל. הוא ניכס לעצמו עוד מיומנות חשובה לחיים. והוא במבט לאחור מודה לניסיון על כך.

מאחלת לכם יקירה עוד הרבה שנות שלום בית ושמחה, שתצליחי לעשות עבודה פנימית עם עצמך ולהגיע לתובנות נכונות ולעמק השווה ושתגשימי את החלומות הגדולים ואת הכישרונות הרבים שיש לך

איתך בתפילה

רותי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

לבעלי יש התפרצויות עצבים וזה איום ונורא!
עצוב לי. אני כותבת ובוכה מבפנים. אני נשואה כשנה וחצי לאדם מאוד מורכב. מצד אחד טוב לב, אוהב אותי מאוד , דואג לי, אבא נהדר, מרים אותי כל הזמן, אדם מאוד חביב, יש בינינו אהבה מאוד מאוד גדולה. כשאנחנו בטוב אנחנו בשיא. מצד שני הוא סובל מהתפרצויות עצבים. לא אלימות...
מה המטרה שלי בחיי נישואין? למה זה שווה לי?
שלום ותודה על האופציה לשאול ולקבל תשובה מקצועית, אני בחורה חרדית מיינסטרים בת 20 ברוך ה’ חברות מתחילות להתארס, אני יודעת שבקרוב אתחיל לשמוע שידוכים ואני לא בטוחה מה אני מרגישה כלפי זה… אני לא רוצה להתחתן “כי כולם מתחתנים, אז גם אני…” – זה הדבר הכי משמעותי בחיים-להתחתן- והייתי...
עבודה עם גברים שגורמת לי לחששות
אני מרגישה רגשות אשמה כלפי עצמי. לפני כחצי שנה התחלתי לעבוד בחברה חרדית שאומנם שומרת על כללי הצניעות אך בהחלט יש הרבה שיחות עבודה בין הגברים והנשים. אני לא עבדתי בעבר בעבודה שדרשה ממני שיחות עם גברים וכעת אני נדרשת לבצע לא מעט שיחות כאלה. לפעמים בצוות ופעמים בפגישות יחידניות...
פגועה מבעלי עד עמקי נשמתי
אני ובעלי נשואים 5 שנים עם שני ילדים . נישואים לא טובים . שנינו אנשים מאוד לא קלים . הדבר היחידי שטוב שיש לנו זה הילדים . מבחינתי זה גם הדבר היחידי שמחזיק אותנו יחד. יש בינינו פערי מנטליות . כמו כן בעלי הוא אדם כעסן. הכעס מתגלה בשבת כשאין...
אכזבה קשה מאישתי
לא מתבייש לשאול ולהכיר בעובדה שאני צריך עזרה…תמיד בחיי הייתי בצד החזק הקשוב והתומך וכדומה אבל הצרה של החזקים זה שכשהם נופלים אין מי שירים אותם…התחזקתי בשנות העשרה ישיבה תיכונית ישיבת הסדר ואז התחרדתי בישיבה טובה ….אחרי כמות נכבדת של שנות תורה ואושר בישיבה התחתנתי…בקיצור היה שם מקרה מסובך של...
ההתחזקות שלי היא אמיתית או שהיא רק בשביל למצוא אישה?
אני בן 27 חילוני, אני מגיע מרקע מסורתי בבית ושנות חיי המוקדמות קצת דתי אפילו. אמא שלי הגיעה מבית דתי ומאוחר יותר בחייה שחררה מעט מהקשר לדת, הכוונה שהיום אינה שומרת שבת אך עדיין אוכלת כשר צמה בכיפור מכשירה בפסח וכרגיל. לפני כחצי שנה טסתי להודו, ופגשתי שם המון אנשים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן