The Butterfly Button
אמא שלי מלחיצה אותי

שאלה מקטגוריה:

אני חרדיה, וגרה במקום חרדי.
אני מרגישה שהדרך הזאת מאוד לוחצת אותי לפינה, כלומר, תמיד אומרים לי מה לעשות, ואת זה ככה וזה לא טוב וכדו'..
אני מרגישה שאמא שלי לא באמת מבינה את ההתמודדות שלי ללכת בלי גרביים לשים לק או ללכת קצת חשוף. היא תמיד חייבת להעיר לי. "החולצה שלך פתוחה". ואני לא יודעת איך לומר שאלו החיים שלי, הקשר שלי עם אלוקים ושזה לא קשור אליה,היא תמיד אומרת לי "כיבוד הורים" וזה עוד יותר מעצבן אותי, כי גם זה ביני לבין עצמי אם לכבד אותם או לאו.
אמא שלי אישה מאוד גדלה ונמצאת ברמה מאוד גבוהה ביחס אלי ולאחרים. היא מאוד חונקת כי יש לי אחות חילונייה.
ואני הכי לא רוצה בעולם לאכזב אותה או לפגוע בה אבל לפעמים בא לי פשוט לזרוק הכל לעזאזל. שתעזוב אותי וזהו. אני אחת שיש לה אינטרנט, אני רואה סרטים, חדשות וכו'.
גם את זה אמא שלי לא יודעת, אולי מנחשת אבל לא יודעת. ונמאס לי כבר להזהר בכל תשובה שלי או בכל שאלה ודיבור.
אם אני רואה לידה בן חתיך אני לא כולה לומר לה את זה, כי היא ישר עונה, מה הוא לא חרדי ומה את מסתכלת וכו'. כאילו לא התכוונתי שיהיה ביננו כלום אני פשוט בגיל הזה שנהנית מריגוש ולקרוא ספרים רומנטיים (גם את זה היא לא יודעת)
וגם אני לא יודעת מה לעשות, לפעמים מרוב כעס בא לי פשוט לצרוח.
תודה רבה..

תשובה:

שלום לך, נערה יקרה ומעניינת.

את מתארת יחסים מורכבים שיש לך עם אמא, על רקע נסיון שלך, לגבש לעצמך זהות משלך…

זה נפלא שאת פונה ורוצה לשפר את התקשורת שלכן, ולתת לעצמך תשובות, על מי את ומה את מחפשת בעצם.

הרבה מאוד בנות בגילך מרגישות תחושות דומות וממשיכות הלאה, ואת לא.  את באמת רוצה לעשות סדר בכל העניין הזה של חרדית/ לא חרדית/ בוגרת/ צעירה/ רמה גבוהה או לא וכדומה.

והעניין הזה, של חיפוש הגדרות הוא דבר גדול ואמיתי ועל כך הייתי רוצה קצת להרחיב לך.

נתחיל מהאמצע, הנושא של 'כיבוד הורים', את אכן חייבת בכבודה וזה לא עניין בינך לבין עצמך אלא בינך לבין אלוקים. ואת מתרגזת כשאמא מזכירה לך את זה כל הזמן. באמת לא נעים.

כללית, לא הכי כיף כשפוקדים עליך כל הזמן מה לעשות ואיך לעשות ומה בסדר ומה לא.  במיוחד כשיש כזה לחץ ברקע, של האחות שלא הולכת בדרך שחונכה בה.

אבל אני מניחה שאת מסכימה איתי, שמה שלא יהיה, אמא ודאי מחפשת אך ורק את טובתך , אוהבת אותך ודואגת לך. וזה לכשעצמו כבר מקל על התחושה של המחנק.

במקביל את מרגישה שיש לך התמודדויות מיוחדות רק לך, ותחומי עניין וריגוש מסוימים שאת אפילו לא מעיזה לשתף בהם אחרים.

(מעניין שאת רואה את זה כמאפיין של גיל, זה לכשעצמו מעיד על בגרות).

אז אולי באמת, הגיע הזמן שמי שיאמר לך מה לעשות, יהיה את בעצמך?

אין כוונתי להפקרות וחשקים מזדמנים, אלא לשימוש בכלי הגדול שיש לך, ושמו 'הבחירה החופשית'.

את זכאית לבחור בטוב, מעצמך, מרצונך . את זכאית להחליט מה ללבוש ומה לא.

כמובן , ממקום שכלתני ומבין, ולא מתוך דחפים ויצרים רגעיים. אך חד משמעית, כדאי מאוד שהבחירות תהיינה בחירות שלך . לא בגלל שאת 'חרדית', או 'בת של אמא', או 'אחות של'..

אלא פשוט בגלל שאת נערה יהודיה יקרה, שרשאית לבחור ולהבין את מה שהיא עושה.

את מכנה את עצמך 'אני אחת שיש לה אינטרנט, אני אחת שרואה סרטים'.

ותרשי לי לערער על כך. את אולי רואה סרטים, אבל את לא 'אחת שרואה סרטים' …

את משתמשת באינטרנט, אבל לא זו ההגדרה שלך . את נערה מלאה בהרבה מאוד דברים, חלקם חשובים ונאצלים, חלקם טפלים  אולי…

אך כל אחד מהדברים שבו את מתעניינת, הוא תחום עניין שלך. הוא לא את.  וההבדל הוא גדול.

כי מי את בעצם.?

על השאלה הזו, כדאי לך לענות לעצמך. מה את מחפשת? מה את רוצה? איך את רואה את עצמך בעוד כמה שנים? איך את רואה בעיני רוחך את ביתך, את ילדייך?

לא מה את לא. אלא מה את כן!

תעני לעצמך. בהרחבה. בפירוט. מה גם שזו אינה שאלה שעונים עליה פעם אחת ודי, אלא זהו תהליך ארוך של גיבוש זהות בגיל הנעורים ובכל החיים.

ואז, תרגישי משוחררת יותר.  בלי קשר לרמתה הרוחנית של אמא.

את פתאום תהיי חופשיה לדבר עם עצמך ולחשוב, רגע, האם העובדה שאני עכשיו מתלהבת מבחור ברחוב, היא דבר שיקדם אותי? כדאי לי לשים לב לכל בחור  בשלב הזה של חיי?

למה אני רוצה ללכת בלי גרביים? מה בעצם הבעיה בזה? מה אני מרוויחה מזה שאלך עם גרביים?

אלו הן שאלות שאת שואלת את עצמך. ועונה לעצמך (אפשר גם להיעזר כדי למצוא את התשובות)

ואז, ממילא כשאת גורבת גרביים, הרי זה מתוך בחירה שלך, כאדם תבוני, כבחורה גדולה ואחראית ולא מתוך אילוף או מתוך לחץ שלוחצים אותך.

וההרגשה היא שונה לחלוטין. לא הרגשה של כעס, אלא של שליטה בהחלטות שלך. ויכולת לחפש מענה לשאלות אמיתיות. ולפלס לעצמך דרך משלך בעבודת האלוקים.

בלי להסתכל כל הזמן לצדדים ולחשב חשבונות של מה יגידו, ומי יכעס עליי.

אני מזמינה אותך בשמחה, להעלות לדיון נושאים שנראים לך מהותיים.  לשאול שאלות של משמעות, ושל הגדרה עצמית. ולתת לעצמך תשובות מספקות ומעצימות.

מאחלת לך הצלחה בחיפוש ותובנות מחכימות!

שירה

 

[email protected]

 

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. מאוד מתחבר ומזדהה עם שירה.

    אני נמצא בדיוק באותו מקום ובאותו גיל של חיפוש הריגושים והפתיחות….

    רק שדוקא מבחינת הקשר עם ההורים לימדתי אותם (בדרך הקשה, אבל זה עובד מצויין) לאכול את מה שהם רואים אותי עושה בשקט גם כשזה נוגד את חוקי 'החרדים' ולפמים את הדת. אחרי שראו שאני עלול באמת לזרוק הכל לעזעזל הם למדו פשוט לשתוק! לא להעיר! אני המחליט הבלעדי.

    ואחרי זה אני יכול לדבר איתם ברוגע ובשלווה גם בתוך הבית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

הפרעת אישיות וקשרים רעילים במשפחה
ראשית יישר כח על האתר החשוב והמועיל לנפש ולנשמה! שאלתי נוגעת באחות שלאחר שנים של קרבה וריחוק ויחסים לא בריאים איתה, הבנתי לאחר חקירה ובדיקה וקריאת חומרים בנושא שיש חשש גדול שמדובר בהפרעת אישיות נרקסיסיטית. היא היתה פוגעת בי רגשית במגוון צורות שהיריעה קצרה מלפרט אותן, היתה מניפולטיבית כלפיי וכשהתרחקתי...
אמא שלי צורחת עלי נוראות
אני לומד בישיבה ישיבה שנחשבת טובה אבל אני נמצא הרבה בבית ואמא שלי כל הזמן יורדת עליי ומקללת אותי אני חושש שיש לה מחלת נפש וכל פעם שאני מדבר איתה על זה היא צורחת עליי ומבזה אותי ומקללת אותי וזה גורם לי להשפלה ביזיון וחוסר הערכה עצמית (ההורים שלי גרושים...
איך אוכל לסלוח לאבא שלי על ילדות קשה ומרה?
בילדות שלי עברתי ילדות קשה. הרבה מהזיכרונות ילדות שלי יחסית לא נעימים. באופן כללי, אבא שלי חינך אותי ביד קשה, הוא לקח בצורה רצינית את דברי רבותינו "חושך שבטו שונא בנו", רק שאצלו זה אולי התחיל ממקום חינוכי אבל מהר מאוד עבר לעניין אישי. זכורה לי סיטואציה מאוד קשה שעד...
זה בסדר שאנתק קשר עם חמותי שפוגעת בי?
אנחנו נשואים 12 שנה אמא של בעלי אישה קשה- יורדת עלי (ועל כולם) הרבה והכל כביכול בצחוק, מרכלת הרבה מאחורי הגב, מדברת בצורה פוגענית, מתערבת הרבה, דורשת דרישות לא מחוברות למציאות, לא מכבדת, מזלזלת, פוגעת, מפעילה הרבה ריגשי לאורך כל הדרך, מתנשאת ועוד. ובגדול רואה את עצמה ולא רואה אחרים...
בעלי במשבר עם ההורים שלו
אני נשואה מספר שנים. לאחרונה חל משבר ביחסים בין בעלי להוריו, בעקבות אירוע שהיה הקש ששבר את גב הגמל. בעלי החליט להתנתק מהוריו לחלוטין, ולא מעוניין בשום קשר איתם, כולל בחגים ואירועים משפחתיים. ההורים מצידם מנסים ליצור קשר ולתקן את היחסים. כל הבעיה נובעת מקשיי תקשורת מתמשכים בין הצדדים, כאשר...
יש עוד דרך לעזור לאבא שלי?
תודה על כל מה שאתם עושים ש ה' יברך אתכם אני אתחיל אם זה שאני יודעת שכל מה שקורה זה לטובה ומה שצריך לקרוא זה מה שקורה הבחירה שלנו זה איך להתמודד אז השאלה שלי היא כזאת אבא שלי מכור לאלכהול ובדיכאון הרבה שנים אבל זה מתדרדר . היינו בטוחים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן